דלקת במפרק הירך תסמינים

דלקת במפרק הירך תסמינים אופייניים כוללים כאבים במפשעה ובירך, מגבלות תנועה ותפקוד ועוד. הפרעות דלקתיות בירך הן מצב שכיח המשפיע על אנשים רבים. במיוחד מושפעים מכך אנשים מבוגרים וספורטאים. מגוון רחב של גורמים עלולים להוביל להתפתחות דלקתית בירך. בין הגורמים הללו נציין פציעות טראומטיות, פציעות שימוש יתר, מחלות פרקים ועוד. ליקויים מבניים של המפרק מעלים את הסבירות לנזק ודלקת בירך. אבחנה של דלקת במפרק הירך מתבססת על היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. תסמינים אופייניים מועילים בזיהוי הרקמה המעורבת. עם זאת, לעיתים אין די בכך ויש צורך בבדיקות מתקדמות.

בין הבדיקות המתקדמות שעשויות להידרש נמנה בדיקות דם, בדיקות הדמיה שונות ואף ניקור של מפרק הירך. אפשרויות הטיפול בחולה עם דלקת במפרק הירך משתנות בהתאם לגורם הבסיסי ולחומרת המצב. אפשרויות הטיפול השמרני כוללות בין היתר, מנוחה, שינוי באורח חיים, טיפולי כירופרקטיקה ועוד. הטיפול הרפואי השמור למקרים שבהם הטיפולים השמרניים כשלו עשוי לכלול תרופות ולעיתים גם ניתוח. במאמר "דלקת במפרק הירך תסמינים" נדון בנושא בהרחבה.

דלקת במפרק הירך תסמינים – רקע

בשפה הקלינית היומיומית בישראל משתמשים לעיתים בביטוי “מרפק הירך” כדי לתאר את הבליטה הגרמית בצד החיצוני של הירך – התל הגדול (Greater trochanter) של עצם הירך (האקדמיה ללשון העברית, 2009). באזור זה נמצאות בורסות (שקיקים סינוביאליים להפחתת חיכוך), גידי שרירי העכוז (בעיקר gluteus medius/minimus), ומבנים פאסיאליים כמו ה-ITB.

בעבר נהוג היה לכנות כאב צדדי בירך “בורסיטיס טרוכנטרית”, אך כיום מקובל יותר המונח תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (Greater Trochanteric Pain Syndrome; GTPS) – מטרייה הכוללת טנדינופתיה/קרעים בגידי העכוז, בורסיטיס, ולעיתים גירוי של ה-ITB ומבנים סמוכים (Grimaldi, 2015; Speers, 2017; Pianka, 2021). לכן, כשאומרים “דלקת במרפק הירך”, ברוב המקרים הכוונה היא לכאב צדדי בירך שמקורו במבנים הפריטרוכנטריים, ולא בהכרח “דלקת בבורסה בלבד”.

המאמר מתמקד בתסמינים – איך זה מרגיש, איך זה מתנהג לאורך זמן, ומה מרמז על מקור הבעיה או על צורך בבירור דחוף – כולל התייחסות רלוונטית לכירופרקטיקה בהקשר של הערכה קלינית, זיהוי מצבים מחקים ושילוב טיפול שמרני.

התסמין המרכזי של תסמונת כאב טרכנטרי גדול: כאב בצד החיצוני של הירך

1) מיקום אופייני

התלונה הקלאסית היא כאב בצד החיצוני של הירך, ממוקד סביב התל הגדול. פעמים רבות המטופל מצביע עם אצבע על נקודה “בצד הירך”, ולא על המפשעה (שהיא אופיינית יותר לפתולוגיה תוך־מפרקית של הירך) (Speers, 2017; Gomez, 2024).

2) אופי הכאב

הכאב מתואר לרוב כעמוק, מציק, לעיתים שורף או “מכרסם”, עם נטייה לגלים של החמרה. הוא עשוי להיות:

• מכני: מוחמר בעומס/הליכה/עלייה במדרגות.
• לילי: מוחמר בשכיבה על הצד הכואב (או לעיתים גם על הצד הבריא בגלל מתיחה/דחיסה עקיפה) (Pianka, 2021; Speers, 2017).

3) הקרנה ותסמינים נלווים

הכאב יכול להקרין לאורך הצד החיצוני של הירך ולעיתים עד אזור הברך (אך לרוב לא מעבר לברך) (Pianka, 2021; Speers, 2017; Disantis, 2023). הקרנה זו מבלבלת לעיתים עם כאב עצבי שמקורו בגב תחתון, ולכן חשוב להקשיב לתבנית: ב-GTPS ההקרנה אינה בדרך כלל “פס חשמלי” עד כף הרגל, אלא יותר “פס כאב” לאורך הצד.

דפוסי החמרה שמאפיינים “תסמונת כאב טרוכנטרי גדול”

היבט מרכזי בתסמינים הוא הטריגרים – מה גורם לזה להתלקח:

1) שכיבה על הצד

זהו אחד הסימנים המובהקים: קושי לישון על הצד הכואב בגלל לחץ ישיר על המבנים הפריטרוכנטריים (Speers, 2017; Pianka, 2021). מטופלים מתארים התעוררויות לילה, שינוי תנוחות תכוף, ולעיתים מעבר לשינה על הגב.

2) הליכה ממושכת, עמידה ועלייה במדרגות

כאב שמתגבר עם הליכה (בייחוד על משטחים לא אחידים), עמידה ממושכת, עלייה במדרגות או בעלייה תלולה שכיח מאוד – כנראה בשל העמסה חוזרת על מערכת מרחיקי הירך (hip abductors) (Gomez, 2024; Disantis, 2023).

3) ישיבה עם רגליים משוכלות או אדוקציה ממושכת

פעולות שמקרבות את הירך (אדוקציה) כגון ישיבה עם רגל משוכלות, “ישיבה על צד אחד”, או תנוחות יוגה מסוימות – מגבירות עומס דחיסתי על גידי העכוז כנגד התל, ועלולות להחמיר כאב (Pianka, 2021; Disantis, 2023).

4) מעבר חד בעומסים

החמרה אחרי עלייה פתאומית בנפח ריצה, התחלת אימון חדש, הליכות ארוכות שלא היו בעבר, או אחרי נפילה/מכה צדית – מתוארת לא מעט (Speers, 2017; Pianka, 2021). בחלק מהמקרים יש “סיפור” של עומס יתר מתמשך ולא אירוע בודד.

תסמינים תפקודיים: איך זה משפיע על היומיום?

הסימפטומים של תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (GTPS) אינם רק “כאב בנקודה”, אלא פגיעה תפקודית אופיינית:

• צליעה קלה או “קיצור צעד” כדי להימנע מכאב.
• כאב בקימה מכיסא או בתחילת הליכה (“start-up pain”).
• ירידה בסבולת לעמידה/הליכה, הימנעות ממדרגות, ירידה בפעילות גופנית.
• במקרים מתמשכים – פגיעה בשינה ובמצב רוח עקב כאב לילי חוזר (Pianka, 2021; Speers, 2017).

מחקרים ותיאורי סקירה מציינים כי אצל חלק מהמטופלים איכות החיים והתפקוד יכולים להיפגע באופן ניכר, ולעיתים ההשפעה נתפסת כ”דומה” למצבים ניווניים אחרים מבחינת עומס תפקודי, גם כשההדמיה של מפרק הירך עצמו אינה דרמטית (Grimaldi, 2015; Pianka, 2021).

“זה רק בורסה?”  –  תסמינים שמרמזים על מקור הגירוי (בורסה מול גיד)

למרות שלא ניתן לאבחן בביטחון מוחלט רק לפי תחושה, יש תבניות שיכולות לרמוז:

1) רכיב בורסיטיס דומיננטי (במיוחד דחיסה ישירה)

• כאב שמוחמר מאוד בלחץ ישיר (שכיבה על הצד, חגורה/בגד לוחץ, ישיבה על משטח קשה בצד).
• רגישות נקודתית מאוד במישוש מעל התל (Speers, 2017).

2) רכיב טנדינופתיה של gluteus medius/minimus (שכיח מאוד)

• כאב שמוחמר בעומס תפקודי של מרחיקי הירך: עמידה על רגל אחת, עלייה במדרגות, נשיאת משקל על צד אחד.
• לעיתים תחושת חולשה/אי־יציבות באגן או קושי בפעילות ספורטיבית (Grimaldi, 2015; Mulligan, 2015).

מאמרים עדכניים מדגישים כי טנדינופתיה של גידי העכוז נחשבת היום למקור מרכזי בכאב צדדי בירך, יותר מאשר בורסיטיס “טהורה” בלבד (Grimaldi, 2015; Pianka, 2021; Guemara, 2023).

תסמינים בבדיקה: מה בדרך כלל מוצאים (ולמה זה קשור לתלונות)?

כיוון שהמאמר מתמקד בתסמינים, חשוב להבין כיצד הם “מתורגמים” לבדיקת מרפאה:

1) רגישות במישוש

בדרך כלל קיימת רגישות משמעותית במישוש באזור התל הגדול והמבנים סביבו (Speers, 2017; Disantis, 2023). יש מטופלים שמתארים “כאב שמקפיץ אותי” בעת לחץ נקודתי.

2) כאב בעמידה על רגל אחת

עמידה על הרגל הכואבת (למשך זמן קצר) עשויה לעורר כאב צדדי – עקב העמסה על המרחיקים (Disantis, 2023; Guemara, 2023).

3) כאב בתנועה/התנגדות

מבחנים שמעמיסים הרחקה (abduction) ולעיתים סיבוב חיצוני של הירך יכולים לעורר כאב. זה מתיישב עם תלונות של כאב במדרגות/הליכה – אותן תנועות דורשות שליטה וייצוב של האגן דרך gluteus medius/minimus (Grimaldi, 2015; Mulligan, 2015).

תסמינים שמבלבלים עם בעיות אחרות: איך לא לטעות?

כאב צדדי בירך הוא “מתחזה” נפוץ. להלן הבחנות סימפטומטיות חשובות:

1) תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (GTPS) מול כאב ממקור גב תחתון/סיאטיקה

ב-GTPS הכאב לרוב צדדי וממוקד, מוחמר בשכיבה על הצד ובמדרגות, ולעיתים מקרין רק עד הברך.

בכאב רדיקולרי מהגב, יש יותר סיכוי לתיאור חשמלי/שורף עם הקרנה עד השוק/כף הרגל, נימול/חולשה ברגל, והחמרה בתמרונים ספינליים.
עם זאת, יש חפיפה: GTPS נפוץ אצל מטופלים עם כאבי גב תחתון ויכול להתקיים במקביל, מה שמסביר למה אבחון מדויק חשוב (Segal, 2007; Pianka, 2021).

2) GTPS מול אוסטיאוארתריטיס של הירך

אוסטיאוארתריטיס תוך־מפרקי מתבטא יותר בכאב במפשעה, הגבלה בסיבוב פנימי, כאב בכניסה/יציאה מרכב וכד’. GTPS נוטה להיות “צדדי” יותר, עם רגישות מקומית ושינה על הצד כטריגר מרכזי (Speers, 2017; Gomez, 2024).

3) GTPS מול כאב טרוכנטרי בעקבות פגיעה חריפה

במכה ישירה/נפילה על הצד ייתכן כאב דומה, אך לרוב יש סיפור טראומטי ברור ולעיתים שטף דם/נפיחות. עדיין – גם טראומה יכולה להצית תהליך מתמשך באזור (Pianka, 2021).

דגלים אדומים בתסמינים: מתי לא “להניח שזה בורסה”

חשוב לציין תסמינים שמצדיקים בירור רפואי מוקדם:

• חום, צמרמורות, אודם משמעותי וחום מקומי (שיקול לזיהום נדיר בבורסה/רקמות).
• ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה שאינו תלוי תנוחה, או רקע אונקולוגי (שיקול לממאירות/גרורות).
• כאב חריף עם חוסר יכולת לדרוך אחרי טראומה משמעותית (שיקול לשבר/פגיעה גרמית).
• חולשה נוירולוגית מתקדמת/הפרעות תחושה נרחבות ברגל (שיקול למקור עצבי).

במקרים כאלה התוויית הדמיה/בדיקות נוספות נקבעת לפי הקליניקה.

מהלך ותנודתיות של התסמינים לאורך זמן

תסמונת כאב תל הירך הגדול נוטה להיות כרונית־מתלקחת: תקופות של שיפור ותקופות של החמרה, במיוחד כשחוזרים מהר מדי לעומסים או כשדפוסי שינה/ישיבה ממשיכים לדחוס את האזור (Reid, 2016; Disantis, 2023). בחלק מהאנשים קיימת רגישות ממושכת של הגידים (“טנדינופתיה”), ולכן גם כאשר הכאב יורד – חזרה חדה לעומס עלולה להצית אותו שוב (Grimaldi, 2015).

היכן נכנסת כירופרקטיקה? (בהקשר תסמינים והערכה)

כירופרקטים פוגשים לא מעט מטופלים עם כאב ירך צדדי שמוגדר על ידי המטופל כ“דלקת במפרק הירך”. התפקיד המרכזי בהקשר זה הוא:

• סיווג תסמינים נכון: האם זה מתאים ל-GTPS, או שיש מאפיינים שמכוונים לבעיה תוך־מפרקית, עצבית, טראומטית, סיסטמית או דחופה (Disantis, 2023; Gomez, 2024).
• איתור גורמים מכניים תורמים: דפוסי הליכה, שליטה אגנית, עומסים חוזרים, כאב גב נלווה – שכיחים באוכלוסייה זו (Segal, 2007; Pianka, 2021).
• שילוב טיפול שמרני רב־מרכיבי: במרבית הקונצנזוסים והסקירות, קו ראשון כולל חינוך לניהול עומסים ותרגול מותאם; טיפולים ידניים יכולים להשתלב כחלק מתכנית רחבה אך אינם “מחליפים” עקרונות העמסה הדרגתית (Mellor, 2018; Disantis, 2023; Kjeldsen, 2024).

לגבי תוצאות טיפול, מחקר אקראי גדול הדגים כי חינוך + תרגול הוביל לשיפור גלובלי טוב יותר מהזרקה סטרואידלית בטווח ארוך יותר במצב של טנדינופתיה גלוטאלית (הנכללת ב-GTPS) (Mellor, 2018). מסמכי קונצנזוס מדגישים התאמת עומסים, תיקון התנהגותי (כמו הימנעות משכיבה ממושכת על הצד הכואב) ותרגילים ליכולת מרחיקי הירך והשליטה באגן (Disantis, 2023).

בהקשר כירופרקטי, המשמעות הפרקטית היא שהעבודה הטיפולית – אם נעשית – נוטה להיות יעילה יותר כאשר היא מכוונת להפחתת גירוי מכני ותמיכה בהדרגתיות בעומסים, ולא רק “טיפול נקודתי בבורסה”.

סיכום תסמינים לפי מצבים מחקים של תסמונת כאב טרוכנטרי גדול

התסמינים של מצבים המחקים של “תסמונת כאב טרוכנטרי גדול” (GTPS) + הבחנה מהירה:

א) GTPS – תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (ה”קלאסי”)

מה המטופל מתאר:

• כאב בצד החיצוני של הירך, סביב התל הגדול.
• מחמיר בשכיבה על הצד הכואב, בעלייה במדרגות, בהליכה/עמידה ממושכת.
• לעיתים מקרין לאורך צד הירך עד הברך (בדרך כלל לא מעבר).
  רמזים תומכים
• רגישות נקודתית במישוש מעל התל.
• כאב בעמידה על רגל אחת/עומס על מרחיקי הירך (Disantis, 2023; Pianka, 2021).

ב) פתולוגיה תוך־מפרקית של הירך (למשל OA, קרע לברום, תסמונת הצביטה בירך)

מה המטופל מתאר:

• כאב יותר במפשעה/קדמת הירך (לפעמים מקרין לברך).
• “תפיסות”, קליקים, תחושת נעילה.
• קושי בכניסה/יציאה מרכב, גריבת גרביים, ישיבה נמוכה.
  רמזים תומכים
• הגבלה בתנועות, במיוחד סיבוב פנימי.

פחות אופייני: כאב שמופעל בעיקר משכיבה על הצד כמו ב-GTPS (Gomez, 2024; Speers, 2017).

ג) כאב ממקור גב תחתון – רדיקולופתיה / “סיאטיקה”

מה המטופל מתאר:

• כאב שמתחיל בגב/ישבן ויורד לאורך הרגל.
• תחושה “חשמלית/שורפת”, נימול, עקצוץ, לעיתים חולשה.
• לעיתים הקרנה מתחת לברך ועד כף הרגל.
  רמזים תומכים
• שינוי ברור עם תנוחות עמוד שדרה (כיפוף/יישור), שיעול/עיטוש.
• סימנים נוירולוגיים אפשריים (תחושה/כוח/רפלקסים) (Pianka, 2021).

ד) תסמונת הרצועה האיליו – טיביאלית (Iliotibial Band Syndrome) / “חיכוך” לאורך הצד

מה המטופל מתאר:

• כאב בצד הירך או בעיקר בצד החיצוני של הברך, שכיח אצל רצים.
• מחמיר בריצה/ירידה במדרגות, לפעמים סביב נקודה אחת בברך.
  רמזים תומכים
• פחות “כאב לילה בשכיבה על הצד” בהשוואה ל-GTPS.
• רגישות יותר דיסטלית (לכיוון הברך) מאשר מעל התל (Disantis, 2023).

ה) נקודות טריגר/כאב שרירי (gluteal myofascial pain)

מה המטופל מתאר:

• כאב עמום בישבן/צד ירך, לפעמים “כאב שמטייל”.
• מוחמר אחרי ישיבה ארוכה, מתח שרירי, מאמץ לא רגיל.
  רמזים תומכים
• רגישות שרירית מפושטת, תגובה ללחיצה על שריר (לא רק נקודה גרמית).
• לרוב אין דפוס “מדרגות + שכיבה על הצד” חד כמו ב-GTPS (Grimaldi, 2015).

ו) בורסיטיס זיהומית/תהליך דלקתי סיסטמי (נדיר אך חשוב)

מה המטופל מתאר:

• כאב שמחמיר במהירות + רגישות משמעותית.
• ייתכנו חום, צמרמורות, תחושת מחלה.
  רמזים תומכים
• אודם, חום מקומי, נפיחות בולטת.
• דורש בירור רפואי מוקדם.

ז) שבר / פגיעה גרמית (לאחר טראומה או עומס חריג)

מה המטופל מתאר:

• כאב חד אחרי נפילה/מכה, או אחרי עלייה קיצונית בעומס.
• קושי משמעותי לדרוך/ללכת.
  רמזים תומכים
• כאב חריף שמגביל נשיאת משקל, רגישות גרמית ניכרת.
• מצריך הערכה רפואית/הדמיה לפי צורך.

“דגלים אדומים” שמצדיקים בדיקה רפואית דחופה/מוקדמת

• חום, אודם בולט, נפיחות משמעותית, צמרמורות.
• כאב לילה שאינו משתנה עם תנוחה + ירידה לא מוסברת במשקל/רקע אונקולוגי.
• חוסר יכולת לדרוך אחרי טראומה משמעותית.
• חולשה מתקדמת, נימול נרחב, הפרעות שליטה על סוגרים.

אלגוריתם קצר להבחנה מהירה לפי תיאור התסמינים

איפה הכאב “מרכזי”?

• צד הירך סביב התל ← חשוד GTPS
• מפשעה/קדמת ירך ← חשוד תוך־מפרקי
• גב/ישבן עם ירידה מתחת לברך/נימול ← חשוד רדיקולרי

מה הטריגר הכי מובהק?

• שכיבה על הצד + מדרגות ← GTPS
• ריצה/ירידות עם כאב חיצוני בברך ← ITB
• תנוחות גב (כיפוף/יישור) + שיעול/עיטוש ← גב/שורש עצב

יש סימנים כלליים/חריגים?

חום/אודם/נפיחות או טראומה קשה ← בירור רפואי

הערה קצרה בהקשר כירופרקטיקה

במפגש כירופרקטי, הנספח הזה שימושי כדי לזהות מהר אם התיאור מתאים ל-GTPS “טיפוסי” או שמסתמן מקור אחר (גב, תוך־מפרקי, טראומטי/סיסטמי). כאשר יש דגלים אדומים – העדיפות היא הפניה לבירור רפואי לפני טיפול ידני או תכנית העמסה (Disantis, 2023; Gomez, 2024).

סיכום כללי: פרופיל תסמינים שמרמז על “דלקת במפרק הירך”

• כאב בצד החיצוני של הירך סביב התל הגדול.
• החמרה בשכיבה על הצד הכואב, בעלייה במדרגות, בהליכה/עמידה ממושכת, ובישיבה עם רגליים משוכלות.
• לעיתים הקרנה לצד הירך עד הברך, אך לרוב לא מעבר.
• רגישות מקומית במישוש, וכאב בעומסים על מרחיקי הירך (עמידה על רגל אחת/נגד התנגדות).
• מהלך כרוני־מתלקח עם קשר ברור לעומסים ולדחיסה מקומית.

כאשר מופיעים סימנים סיסטמיים/טראומטיים/נוירולוגיים חריגים – יש לחשוב מעבר ל-GTPS ולכוון לבירור מתאים.

References:

Disantis, A., O’Donnell, J., Voight, M., Takla, A., & ISHA Physiotherapy Agreement Panel. (2023). The 2022 International Society for Hip Preservation (ISHA) physiotherapy agreement on assessment and treatment of greater trochanteric pain syndrome (GTPS): An international consensus statement. Journal of Hip Preservation Surgery, 10(2), 160-180. 

Gomez, L. P., & Khoury, A. N. (2024). Greater trochanteric pain syndrome (greater trochanteric bursitis). In StatPearls. StatPearls Publishing.

Grimaldi, A., Fearon, A., & others. (2015). Gluteal tendinopathy: Integrating pathomechanics and clinical features in its management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 45(11), 910-922.

Guemara, R., & colleagues. (2023). The greater trochanteric pain syndrome: Clinical presentation, diagnosis and management. Current Rheumatology Reports, 25(9), 1-11.

Kjeldsen, T., & co-authors. (2024). Exercise compared to a control condition or other treatments for greater trochanteric pain syndrome: Systematic review. Physiotherapy, 122, 1-14.

Mellor, R., Grimaldi, A., Wajswelner, H., Hodges, P., Abbott, J. H., Bennell, K., & Vicenzino, B. (2018). Education plus exercise versus corticosteroid injection versus a wait and see approach on global outcome and pain from gluteal tendinopathy: Prospective, single blinded, randomised clinical trial. The BMJ, 361, k1662.

Mulligan, E. P., & Brunette, M. (2015). Evaluation and management of greater trochanter pain syndrome. Physical Therapy Reviews, 20(2), 81-90.

Pianka, M. A., Serino, J., & DeFroda, S. F. (2021). Greater trochanteric pain syndrome: Evaluation and management of a wide spectrum of pathology. Orthopedic Reviews, 13(2), 255-266.

Reid, D. (2016). The management of greater trochanteric pain syndrome: A systematic literature review. Journal of Clinical Orthopaedics and Trauma, 7(Suppl 2), 1-8.

Segal, N. A., Felson, D. T., Torner, J. C., Zhu, Y., Curtis, J. R., Niu, J., Nevitt, M. C., & Lewis, C. E. (2007). Greater trochanteric pain syndrome: Epidemiology and associated factors. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 88(8), 988-992.

Speers, C. J. B., & Bhogal, G. S. (2017). Greater trochanteric pain syndrome: A review of diagnosis and management in general practice. British Journal of General Practice, 67(663), 479-480.

Pianka, M. A., Serino, J., & DeFroda, S. F. (2021). Greater trochanteric pain syndrome: Evaluation and management of a wide spectrum of pathology. Orthopedic Reviews, 13(2), 255-266.