קרע בלברום כתף היא פציעה שכיחה המשפיעה על ביצועים ספורטיביים ועל פעילויות יומיומיות. בין שלל פציעות הכתף, קרע לברום בולט בשל מורכבותו והפוטנציאל שלו להשלכות ארוכות טווח. מבנה מורכב זה, העשוי מסחוס, ממלא תפקיד קריטי בייצוב מפרק הכתף. עם זאת, באופן מפתיע הלברום רגיש לפציעות, במיוחד אצל אנשים פעילים.
במאמר "קרע בלברום כתף" נעמיק בנושא ובכלל זה בסימפטומים ובשכיחות של קרע לברום הכתף. עוד נדון בסימפטומים של קרע לברום בכתף ובגורמי הסיכון להתפתחותו. בנוסף, נחקור את תהליכי האבחון של פציעה זאת ונפרט את מגוון אפשרויות הטיפול היעילות הזמינות. ברוב המקרים, הטיפול המועדף בחולה עם קרע לברום בכתף הוא שמרני כגון טיפול כירופרקטי. רק בחלק קטן מהמקרים לא יהיה מנוס מהתערבויות רפואיות וכירורגיות.
קרע בלברום בכתף – רקע
פציעות כתף יכולות להיות מתסכלות ומתישות כאחד. בין הפציעות הללו, קרע בלברום בכתף בולט בשל שכיחותו והשפעתו על איכות החיים. לברום הוא מבנה בצורת חצי סהר הממלא תפקיד חיוני בייצוב מפרק הכתף. קרע לברום בכתף יכול להשפיע משמעותית על הפעילות היומיומית, החל מהרמת שקית וכלה בהשתתפות בספורט. גורמים אפשריים לכך כוללים טראומה, תנועות תקורה חוזרות ונשנות, או שינויים ניווניים לאורך זמן.
השכיחות של קרעי לברום גבוהה יותר באופן משמעותי בענפי ספורט המפעילים עומס יתר על מפרק הכתף. ענפי ספורט אלה כוללים שחייה, כדור יד, הרמת משקולות ועוד. מחקרים אחרונים מצביעים על כך:
- שכ -20% מהספורטאים שחווים פציעות כתף עשויים לסבול מצורה כלשהי של קרע בלברום.
עם זאת, מצב זה אינו בלעדי לספורטאים. מספר גדל והולך של אנשים שאינם אתלטיים מדווחים גם על בעיות הקשורות ללברום. ככל שהאנשים מתבגרים או עוסקים בפעילויות תקורה חוזרות ונשנות כך עולה הסיכון. הכרת הפרטים של קרע לברום בכתף חיונית עבור כל ספורטאי שמעונין לטפל או למנוע קרע לברום בכתף. במאמר זה נעמיק בעולם המורכב של קרע בלברום בכתף. נחקור מה גורם להם ומה הם הסימנים הנפוצים שיש לשים לב אליהם. נפרט את שיטות האבחון המשמשות לזיהוי הקרע ואת אפשרויות הטיפול היעילות ביותר הקיימות.
מהו קרע לברום בכתף?
הלברום בכתף הוא קומפלקס סיבי-סחוסי המתחבר כשפה לסחוס המפרקי של השקע הגלנואידי. פציעה של הלברום, כרוכה בנזק לטבעת הסיבית -סחוסית הזאת המקיפה את השקע הגלנואידי בכתף. תפקידו להעמיק ולהגדיל את שטח הפנים של הגלנואיד ובכך לייצב את מפרק הכתף. הלברום בולם תנועות יתר קדמית ואחורית ומסייע למנוע פריקת כתף בטווחי התנועה המקסימליים. כאשר מתרחש קרע בלברום כתף, הוא עלול לשבש את האיזון והתפקוד המורכבים של הכתף. התוצאה עלולה להיות כאב, חוסר יציבות וירידה בטווח התנועה. קרעים בכתף יכולים לנבוע מפעילויות שונות, במיוחד אלה הכוללות תנועות חוזרות ונשנות מעל הראש, כגון שחייה, בייסבול והרמת משקולות. הם יכולים להתרחש גם כתוצאה מפציעות חריפות, כגון נפילות או טראומה ישירה לכתף, במיוחד בספורט מגע.
ישנם שני סוגים עיקריים של קרעי לברום:
- קרעי SLAP (קדמי ואחורי עליון) – המערבים את החלק העליון של הלברום וקשורים לעיתים קרובות לפציעות בגיד שריר הזרוע.
- וקרעי בנקרט – מתרחשים בחלק התחתון של הלברום וקשורים בדרך כלל לפריקות כתף.
הכרה בהבדלים בין סוגים אלה חיונית לאבחון וטיפול יעילים. ככל שמעמיקים במסע להבנת קרע בכתף, מתברר כי פציעה זו אינה רק בעיה הקשורה לספורט; היא יכולה להשפיע על כל אחד, צעיר או מבוגר, פעיל או יושבני. מודעות למצב זה היא הצעד הראשון לקראת פנייה לטיפול מתאים וחזרה לתפקוד מלא של הכתף.
סיבות נפוצות לקרע לברום בכתף
הגורמים השכיחים לקרעים בלברום הכתף יכולים להשתנות, אך הם לרוב מתחלקים לשתי קטגוריות – פציעות טראומטיות ושינויים ניווניים:
קרע טראומטי
קרעים טראומטיים מתרחשים לעתים קרובות במהלך אירועים בעלי השפעה גבוהה, כגון נפילות, התנגשויות או תנועות זרוע פתאומיות.
קרע ניווני
קרעים ניווניים קשורים לשחיקה של מפרק הכתף לאורך זמן. שינויים הקשורים לגיל, כגון הידרדרות טבעית של הסחוס, יכולים להוביל לפגיעות מוגברת לפציעות לברום. בנוסף, גורמי סיכון מסוימים יכולים להעלות את הסיכוי לסבול מקרע בלברום, כולל היסטוריה של פריקת כתף, פציעות כתף קודמות והשתתפות בספורט בסיכון גבוה.
גורמי סיכון לקרעים בלברום הכתף
מספר גורמי סיכון תורמים לסיכוי לסבול מהתפתחות קרע בלברום בכתף. אלה עשויים לכלול:
ענפי ספורט
אחד מגורמי הסיכון העיקריים הוא השתתפות בספורט או פעילויות הכרוכות בתנועות חוזרות ונשנות מעל הראש. ספורטאים בענפי ספורט כגון כדור יד, שחייה, טניס והרמת משקולות פגיעים במיוחד. העומס המתמיד על הכתף הכרוך בענפי ספורט אלה עלול להוביל לשחיקה של הלברום. בנוסף, אנשים העוסקים בספורט מגע, כמו כדורגל או רוגבי, עומדים בפני סיכון מוגבר לנזק טראומטי בלברום בכתף.
גיל
הגיל הוא גורם משמעותי נוסף. ככל שאנו מתבגרים, רקמות הגוף, כולל הלברום, נעשות באופן טבעי פחות גמישות. ניוון הקשור לגיל יכול לחשוף את הלברום בכתף לקרע גם עם עומס מינימלי.
היסטוריה של פציעות
אנשים עם היסטוריה של פציעות כתף קודמות, כגון פריקה או קרע בשרוול המסובב, נמצאים בסיכון מוגבר לקרע לברום בכתף. הדבר נובע מכך שהמפרק עלול שלא לחזור למלוא כוחו ויציבותו לאחר הפציעה.
ליקויים מבניים מולדים או נרכשים
גם שיקולים אנטומיים משחקים תפקיד. חלק מהאנשים עשויים לסבול מהפרעות מבניות במפרק הכתף שלהם שגורמות להם לפציעות. לדוגמה, אלה עם שקע רדוד (glenoid) עשויים להיות עם כתף לא יציבה, מה שמקל על הלברום להינזק.
אורח חיים
גורמי אורח חיים כמו יציבה לקויה או חוסר איזון בשרירים יכולים לתרום לקרעים בכתף. חולשה בשרירי השרוול המסובב ובחגורת הכתפיים שמסביב עלולה שלא לספק תמיכה מספקת במהלך פעילות גופנית, מה שמגביר עוד יותר את הסיכון לפציעה.
תסמינים של קרע בלברום
אנשים עם קרע בלברום כתף חווים לעתים קרובות מגוון תסמינים שונים בעוצמתם בהתאם לחומרת הפציעה. התסמינים הללו עשויים לכלול:
כאב
אחד הסימנים הנפוצים הוא כאב עמוק במפרק הכתף שעלול להחמיר עם תנועות או פעילויות מסוימות. כאב זה יכול להיות מתמשך ועלול להקרין במורד הזרוע, מה שהופך משימות יומיומיות למרתיעות. לצד הכאב, אנשים רבים מדווחים על חוסר יציבות של הכתף. חוסר היציבות מתוארת לעתים קרובות כתחושה שהכתף עלולה "להיתפס" או "לצאת ממקומה". תחושה זו מדאיגה במיוחד במהלך פעילויות תקורה או בעת הרמת חפצים.
חריקות ורעשים
סימפטום סימן היכר נוסף הוא צלילי נקישות וחריקות במהלך תנועת הכתף, מה שעשוי להצביע על כך שהלברום צובט מבנים מסביב. תופעה זו, המכונה קרפיטוס, מלווה לעיתים קרובות בצמצום טווח התנועה של הכתף וקושי להרים את היד במלואה או לבצע תנועות סיבוביות.
מגבלות תנועה ותפקוד
ככל שהתסמינים מתקדמים, אנשים עשויים להתקשות יותר ויותר לעסוק בפעילות גופנית. במיוחד יש קושי לבצע תנועות חוזרות ונשנות מעל הראש, כגון שחייה, זריקה או הרמה.
נפיחות, רגישות למגע
נפיחות ורגישות סביב מפרק הכתף יכולות גם הן להעיד על קרע בלברום.
חום מקומי
האזור עשוי להרגיש חם למגע, מה שמאותת על דלקת שלעתים קרובות מלווה פציעות כאלה.
אבחון: כיצד מזהים קרע בלברום?
אבחון קרע בכתף מתחיל בהערכה יסודית של ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ומחקרי הדמיה:
היסטוריה רפואית
הכירופרקט ישאל בין היתר על:
- הופעת הכאב, רקע של פציעות או פעילויות ספציפיות שעשויות היו לתרום לבעיה.
- אופי הסימפטומים שחוו, כגון כאב, חוסר יציבות או תחושת תפיסה בכתף.
בדיקה גופנית
לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית, שבמהלכה הכירופרקט:
- מתבונן בכתף, ממשש אותה ומעריך את טווח התנועה, הכוח והיציבות של מפרק הכתף.
מחקרי הדמיה
בדיקות הדמיה ממלאות תפקיד קריטי באישור קרע לברלי:
- צילומי רנטגן כדי לשלול שברים ולהעריך את המבנה הכללי של המפרק. חשוב לזכור שצילומי רנטגן אינם מראים רקמות רכות כמו הלברום.
- דימות תהודה מגנטית (MRI) כדי לחשוף קרעים בלברום ופציעות נלוות לרצועות או לגידים שמסביב.
- ארתרוגרמה MRI שבמהלכה מוזרק צבע ניגוד למפרק הכתף כדי לשפר את בהירות תמונות ה- MRI.
- ארתרוסקופיה. הליך כירורגי זעיר פולשני זה כולל החדרת מצלמה קטנה למפרק הכתף כדי לראות את הלברום ולהעריך את היקף הפציעה.
אפשרויות טיפול יעילות ואסטרטגיות התאוששות
בטיפול בקרע בלברום הכתף, הגישה הרב-גונית היא לרוב האסטרטגיה היעילה ביותר. אסטרטגיה זאת כוללת אפשרויות שמרניות וניתוחיות המותאמות לחומרת הפציעה ולאורח החיים של המטופל.
טיפולי עצמי
עבור רוב האנשים, טיפול עצמי יכול להניב הקלה משמעותית ולקדם ריפוי. הטיפול העצמי כולל בדרך כלל:
- מנוחה ושינוי פעילות כדי להפחית את העומס על הכתף.
- קומפרסים של חום וקור יכולים להקל על כאב ונפיחות.
- תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs) ללא מרשם.
טיפול כירופרקטי
הטיפול הכירופרקטי בקרע לברות בכתף עשוי לכלול:
- שימוש בטכניקות טיפול ידניות שמטרתן שימור ושיפור טווחי תנועה של הכתף.
- אמצעי עזר חשמליים כגון לייזר רך כדי להקל על הדלקת והכאב.
- תרגילים מותאמים אישית יכולים לסייע בהחזרת הכוח ובשיפור טווח התנועה תוך שימת דגש על ייצוב מפרק הכתף.
- שיקום שמתחיל מתנועות פסיביות עדינות ונגמר מפעילות ייעודית עצימה יחזיר כוח, ניידות ותפקוד.
טיפול רפואי
במקרים חמורים יותר או עבור חולים שהתסמינים שלהם נמשכים למרות אמצעים שמרניים, ייתכן שיהיה צורך בטיפול רפואי כגון:
- תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs) עם מרשם (חשוב להיות מודע לתופעות הלוואי).
- ניתוח ארתרוסקופי, לתיקון הלברום הקרוע בטכניקות זעיר פולשניות.
- הליך כירורגי פתוח כאשר הקרע נרחב או מלווה בפציעות כתף אחרות.
אסטרטגיות התאוששות
החלמה מקרע בלברום הכתף יכולה להשתנות באופן משמעותי בהתאם לגישת הטיפול. למי שעובר ניהול שמרני, מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות רגילה, לעתים קרובות לוקח כמה שבועות עד חודשים. חולים שעוברים ניתוח עשויים להתמודד עם תקופת החלמה ממושכת יותר, שלפעמים נמשכת עד שישה חודשים או יותר. במהלך תקופה זו, היצמדות לתוכנית שיקום, כולל פגישות מעקב קבועות עם ספקי שירותי בריאות, חיונית להחלמה מיטבית.
References:
Wilk KE, Macrina LC, Cain EL, Dugas JR, Andrews JR. The recognition and treatment of superior labral (slap) lesions in the overhead athlete. Int J Sports Phys Ther. 2013 Oct;8(5):579-600.
P. Clavert. Glenoid labrum pathology, Orthopaedics & Traumatology: Surgery & Research, Volume 101, Issue 1, Supplement, 2015, Pages S19-S24.
Varacallo M, Tapscott DC, Mair SD. Superior Labrum Anterior Posterior Lesions. [Updated 2023 Aug 4]. In: StatPearls [Internet].
Almajed, Y.A., Hall, A.C., Gillingwater, T.H. & Alashkham, A. (2022) Anatomical, functional and biomechanical review of the glenoid labrum. Journal of Anatomy, 240, 761–771.
Amar S. Vadhera, Lilah Fones, William Johns, Anne R. Cohen, Adeeb Hanna, Fotios P. Tjoumakaris, Kevin B. Freedman. The Most Impactful Articles on the Shoulder Labrum From the United States or Europe, and Decreased Level of Evidence Is Associated With Increased Altmetric Attention Score, Arthroscopy, Sports Medicine, and Rehabilitation, Volume 6, Issue 1, 2024.
Zughaib M, Robbins CB, Miller BS, et al. Outcomes in patients with glenoid labral lesions: a cohort study, BMJ Open Sport & Exercise, Medicine, 2017;2:e000209.
Park D. Clinical characteristics of patients with posterosuperior labral tear: a comparison with patients with other shoulder disorders. J Pain Res. 2018;11:1795-1802.
