שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל

שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל! יש קשר הדוק בין הבריאות שלנו לבין המזון והשתייה שאנחנו צורכים. בשנים האחרונות אנו מולעטים בהמלצות לשתות, במידה כמובן, משקאות אלכוהוליים דוגמת יין. משקה אלכוהולי הנצרך במידה סבירה, כך על פי ההמלצות הללו, בריא ללב ולכלי הדם. האמנם? האם אכן ישנם יתרונות בריאותיים כלשהם לצריכת אלכוהול?  מחקרים עדכניים קובעים: שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל. למעשה צריכת אלכוהול היא גורם הסיכון השביעי למוות מוקדם בעולם:

• ב- 4% ממקרי המוות המוקדם של נשים
• ב- 12% ממקרי המוות המוקדם של גברים

הסיבות למוות הקשורות בשתיית אלכוהול כוללות:

• עלייה בשיעור התחלואה (שחפת, סרטן)
• שיעור גבוה של תאונות הדרכים
• ועלייה בשיעור ההתאבדות

אז לשתות אלכוהול או לא לשתות. הפרסומים המופעים בכלי התקשורת השונים המעודדים צריכת אלכוהול מתונה אינם מרפים. האם הם בכל זאת נכונים? בכול הנוגע לבריאות בלבד המחקרים טוענים: שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל, גם לא ללב ולכלי הדם. עוד טוענים החוקרים שאין כמות של בטוחה של שתיית אלכוהול. כול כמות של אלכוהול מזיקה.

שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל – רקע

פרסומים רבים שבים ומדגישים את היתרונות של שתיית אלכוהול. הפרסומים הללו יוצאים לאור למרות המידע שקיים לגבי רעילות האלכוהול והיותו גורם משמעותי למוות מוקדם. לאחר קריאה של פרסומים אלה קשה שלא לרוץ למזווה ולשלוף בקבוק יין אדום. בין היתר נכתב על שתיית האלכוהול שהוא משפר את מצב הרוח, משמח, משחרר עכבות ועוד. כול זאת הוא עושה באופן חוקי לחלוטין. יש אפילו מחקרים שמצביעים על התרומה הישירה של צריכת אלכוהול לבריאות שלנו. הטענות הן שצריכה מתונה של אלכוהול (כוס ביום לאישה ועד 2 כוסות ליום לגבר) משפרת את הבריאות. לטענת החוקרים הללו השיפור בבריאות נובע מהפחתת הסיכון להתפתחות מחלות קטלניות שונות ובכלל זה:

• מחלות לב וכלי דם
• סוכרת מסוג 2 ועוד

ארגון הבריאות העולמי "לא מכיר" את המחקרים הללו ופרסם הוראת אזהרה כנגד צריכה של אלכוהול. הארגון מציין באזהרתו את רמת הסיכון לחלות בסרטן בגלל צריכה של אלכוהול. בדוח הזה גם הופיע המשפט:

• אין כמות בטוחה של שתיית אלכוהול. למעשה שתיית אלכוהול בכל כמות שהיא מסוכנת לבריאות. כמובן שככול שנרבה לשתות כך גם נרבה את הסיכון הבריאותי. שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל!

ואז נשאלת השאלה למה שנמשיך לצרוך אלכוהול אם:

• שתיית אלכוהול מעלה את הסיכון ללקות בסרטן
• ואם שתיית אלכוהול אינה מעניקה יתרונות מוכחים ללב ולכלי הדם

שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל – סקירה מדעית עדכנית

שתיית אלכוהול נפוצה ברחבי העולם ומתקיימת כחלק מתרבויות, מסורות ואירועים חברתיים. במשך עשורים רבים נפוצו דעות לפיהן שתיית אלכוהול במידה מתונה – בעיקר יין אדום – עשויה להועיל לבריאות, במיוחד להגנה מפני מחלות לב. עם זאת, בעשור האחרון הצטברו עדויות מדעיות רבות המצביעות על כך שאין יתרון בריאותי אמיתי לשתיית אלכוהול, ושאפילו צריכה מתונה עלולה לגרום נזק משמעותי לבריאות. מאמר זה יציג את הסכנות שבשתיית אלכוהול, יסקור את הממצאים המדעיים האחרונים, ויציג מסקנה ברורה: שתיית אלכוהול אינה מועילה, ויש לה השלכות שליליות מגוונות על הבריאות.

השפעות בריאותיות של אלכוהול – ראיות חדשות

1. מחלות לב וכלי דם

בעבר היו מחקרים שטענו כי צריכת אלכוהול מתונה, ובעיקר יין אדום, מפחיתה את הסיכון למחלות לב. אולם, מחקרי עוקבה עדכניים ומחקרי מטה-אנליזה נרחבים מצביעים על כך שהקשר החיובי שנמצא בעבר מוסבר בעיקר בהבדלים חברתיים, כלכליים ואורח חיים בין אנשים ששותים במתינות לאלה שאינם שותים בכלל – ולא באפקט פיזיולוגי ממשי של האלכוהול עצמו (Naimi et al., 2017; Stockwell et al., 2016). למעשה, נמצא כי אפילו שתייה מתונה עלולה להעלות את הסיכון ליתר לחץ דם, פרפור עליות, שבץ מוחי, אי-ספיקת לב ומחלות לב כליליות (Wood et al., 2018).

2. סרטן

הראיות המדעיות כיום חד-משמעיות: אלכוהול הוא חומר מסרטן (Carcinogen) המוגדר ברמה 1 ע"י הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC). אלכוהול מגביר את הסיכון לסוגים רבים של סרטן, כולל סרטן הפה, הלוע, הגרון, הוושט, הכבד, המעי הגס והשד (World Cancer Research Fund, 2018; Rehm et al., 2023). אין סף צריכה "בטוח" – כל כמות של אלכוהול מעלה את הסיכון לסרטן.

3. השפעות על המוח והנפש

אלכוהול הוא חומר פסיכואקטיבי עם פוטנציאל להתמכרות, והשפעותיו על מערכת העצבים המרכזית מגוונות. שתיית אלכוהול פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי, בזיכרון, וביכולת קבלת החלטות. מחקרים עדכניים מראים שצריכה קבועה, גם במינון נמוך עד בינוני, מגדילה את הסיכון לדיכאון, חרדה, דמנציה ונזק מוחי מצטבר (Topiwala et al., 2017; Schwarzinger et al., 2018). אצל מתבגרים וצעירים השפעתו חמורה אף יותר, עקב התפתחות המוח בשנים אלו.

4. מחלות כבד ולבלב

צריכת אלכוהול היא הגורם המרכזי למחלת כבד שומני, צמקת (שחמת) וסרטן הכבד. בנוסף, שתייה קבועה עלולה לגרום לדלקת לבלב חריפה וכרונית (Stickel et al., 2017).

5. השפעה על מערכות גוף נוספות

אלכוהול מעלה את הסיכון להופעת יתר לחץ דם, פוגע במערכת החיסון, גורם להפרעות שינה, תורם להשמנת יתר, מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2, מחליש את העצם ומעלה את הסיכון לשברים (Roerecke et al., 2018; Choi et al., 2021).

ניפוץ המיתוס: האם שתייה מתונה כן מועילה?

המיתוס העיקרי סביב שתיית אלכוהול קשור ל"יתרון הקרדיולוגי" המיוחס ליין אדום ולשתייה מתונה. מחקרים עדכניים מצביעים כי הקשר נובע בעיקר מ-Bias הקשור לסטטוס חברתי-כלכלי, דפוסי אורח חיים בריאים, ורקע גנטי. לאחר בקרה סטטיסטית על גורמים אלו, היתרון מתאפס ולעיתים אף מתהפך לנזק.

נזק חברתי ותמותה

מעבר להשפעות הבריאותיות האישיות, אלכוהול מהווה גורם מרכזי לפגיעות חברתיות: אלימות במשפחה, תאונות דרכים, פשיעה, היעדרות מעבודה ופגיעה בילדים (Rehm & Shield, 2019). לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, אלכוהול אחראי למיליוני מקרי מוות מדי שנה ברחבי העולם (WHO, 2018).

שתיית אלכוהול אינה מועילה כלל – סיכום

שתיית אלכוהול, גם במידה מתונה, אינה מועילה לבריאות ואף גורמת נזקים מגוונים – החל ממחלות לב, דרך סרטן ועד פגיעה בתפקוד המוח, הכבד והמערכת החיסונית. כל כמות של אלכוהול מעלה את הסיכון לתחלואה ולמוות. יתרה מכך, הנזקים אינם מוגבלים רק לפרט – אלא משליכים על החברה כולה. המלצת הגופים המובילים בעולם כיום היא לצמצם ככל האפשר את צריכת האלכוהול, ולהפחית את החשיפה אליו בכל שכבות האוכלוסייה. אנו במרפאה לכירופרקטיקה בתל אביב אמצנו את ההנחיות ההמלצה הזאת. מה איתכם?

References:

Wood, A. M., Kaptoge, S., Butterworth, A. S., Willeit, P., Warnakula, S., Bolton, T., … & White, I. R. (2018). Risk thresholds for alcohol consumption: combined analysis of individual-participant data for 599,912 current drinkers in 83 prospective studies. The Lancet, 391(10129), 1513-1523.

Stockwell, T., Zhao, J., Panwar, S., Roemer, A., Naimi, T., & Chikritzhs, T. (2016). Do “moderate” drinkers have reduced mortality risk? A systematic review and meta-analysis of alcohol consumption and all-cause mortality. Journal of Studies on Alcohol and Drugs, 77(2), 185-198.

Naimi, T. S., Stockwell, T., Zhao, J., Xuan, Z., Dangardt, F., Saitz, R., … & Chikritzhs, T. (2017). Selection biases in observational studies affect associations between ‘moderate’ alcohol consumption and mortality. Addiction, 112(2), 207-214.

Stickel, F., & Hampe, J. (2017). Genetic determinants of alcoholic liver disease. Gut, 66(5), 847-858.

Rehm, J., Neufeld, M., Room, R., & Monteiro, M. (2023). Alcohol as a carcinogen: Current evidence. The Lancet Oncology, 24(10), 1145-1147.

World Cancer Research Fund. (2018). Alcoholic Drinks and the Risk of Cancer. Policy and Practice.

Topiwala, A., Allan, C. L., Valkanova, V., Zsoldos, E., Filippini, N., Sexton, C., … & Ebmeier, K. P. (2017). Moderate alcohol consumption as risk factor for adverse brain outcomes and cognitive decline: Longitudinal cohort study. BMJ, 357, j2353.

Schwarzinger, M., Pollock, B. G., Hasan, O. S., Dufouil, C., & Rehm, J. (2018). Contribution of alcohol use disorders to the burden of dementia in France 2008-13: a nationwide retrospective cohort study. The Lancet Public Health, 3(3), e124-e132.

World Health Organization. (2018). Global status report on alcohol and health 2018.

Rehm, J., & Shield, K. D. (2019). Global burden of disease and the impact of mental and addictive disorders. Current Opinion in Psychiatry, 32(2), 96-102.