קיפוזיס אבחון וטיפול

קיפוזיס אבחון וטיפול מוקדמים עשויים למנוע נזקים וכאבים כרוניים בעמוד השדרה. עקשת, היפרקיפוזיס או קימור גבי מוגבר הם שמות שונים המתארים את אותו ליקוי יציבתי. ליקוי יציבה זה גורם לגב העליון להתעגל יתר על המידה. גורמים אפשריים לכך כוללים בין היתר ארגונומיה לקויה, ליקויים בעמוד השדרה ועוד. ישנם מחקרים שמצאו קשר בין תפקוד ומיקום מפרק הלסת לליקויי יציבה. אורח החיים היושבני בעידן המודרני מחמיר את התופעה.

הישיבה השפופה וממושכת מול המסכים גורמת ליותר ויותר צעירים לסבול מיציבה לקויה זאת. לרוב מדובר בשיבוש קל וחסר משמעות בעמוד השדרה העליון. בחלק קטן מהמקרים היפרקיפוזיס (Postural hyper kyphosis) עלול לגרום לנזקים ולסימפטומים כולל כאבים, הפרעות נשימה, הפרעות עיכול ועוד. בכל מקרה של היפרקיפוזיס – אבחון וטיפול מהירים עשויים לשפר את איכות החיים שלכם. במאמר "קיפוזיס אבחון וטיפול" נדון בנושא בהרחבה.

קיפוזיס אבחון וטיפול – רקע

קיפוזיס (Kyphosis) הוא מונח המתאר קימור פיזיולוגי של עמוד השדרה באזור החזי. במידה מסוימת קיפוזיס נחשב תופעה תקינה, המאפשרת לעמוד השדרה לספוג עומסים ולהעניק יציבות. עם זאת, כאשר זווית הקימור עולה על 40 – 50 מעלות לפי מדידת Cobb, המצב מוגדר כ"היפרקיפוזיס" ונחשב פתולוגי (Koelé, Lems, & Willems, 2020). גורמים שעלולים להוביל להתפתחות היפרקיפוזיס כוללים בין היתר:

• יציבה לקויה, אוסטאופורוזיס, ניוון דיסק בין חולייתי, שברי דחיסה בחוליות, דלקת זיהומית בחוליות ועוד.

היפרקיפוזיס עשוי להתבטא בבעיות אסתטיות בלבד, אך לעיתים הוא גורם לכאבים כרוניים, ליקויי יציבה, מגבלות תפקודיות והפרעות במערכות נוספות. אלה עשויות לכלול הפרעות במערכת הנשימה או מערכת העיכול (Kado, 2022). חשוב לאבחן את הגורם להיפרקיפוזיס ובמידת הצורך לטפל ולנהל אותו. אבחון מוקדם וטיפול מותאם הם חיוניים למניעת נזקים בלתי הפיכים. סוג הטיפול בהיפר קיפוזיס תלוי בגורם, סוג, חומרת והשפעות העקמומיות. אפשרויות הטיפול עשויות לכלול כירופרקטיקה, פעילות גופנית, ניתוח ועוד. במאמר "קיפוזיס אבחון וטיפול" נרחיב בנושא.

שכיחות והשלכות בריאותיות

היפר-קיפוזיס נפוץ במיוחד באוכלוסייה המבוגרת, עם שיעורי שכיחות של 20%-40% בקרב בני 60 ומעלה (Kado et al., 2009). בקרב נשים השכיחות גבוהה יותר, בעיקר בשל אוסטיאופורוזיס ושברי דחיסה בחוליות (Kado et al., 2005).

מעבר להשפעה האסתטית, מחקרים מצאו כי היפר-קיפוזיס קשור לירידה בתפקוד הגופני, לעלייה בסיכון לנפילות, לירידה בקיבולת הריאות ואף לעלייה בתמותה (Takahashi et al., 2005; Katzman et al., 2010). לפיכך, מדובר במצב קליני בעל משמעות רחבה ולא רק בליקוי יציבתי.

העקומות הטבעיות של עמוד השדרה

עמוד השדרה האנושי מורכב מ־33 חוליות (7 צוואריות, 12 חזיות, 5 מותניות, 5 מקובעות בעצם העצה ו־4 בעצם הזנב). במבט מהצד, עמוד השדרה הבריא אינו ישר אלא בעל עקומות פיזיולוגיות ייחודיות:

• לורדוזיס צווארי (Cervical lordosis): קיעור קל קדמי באזור הצוואר.
• קיפוזיס חזי (Thoracic kyphosis): קימור קל אחורי באזור בית החזה.
• לורדוזיס מותני (Lumbar lordosis): קיעור קדמי באזור הגב התחתון.
• קיפוזיס סקרלי (Sacral kyphosis): קימור אחורי באזור עצם העצה (חלק קבוע ולא משתנה).

חשיבות העקומות הטבעיות לתפקוד

העקומות הפיזיולוגיות ממלאות מספר תפקידים קריטיים:

1. 1. פיזור עומסים

העקומות מאפשרות חלוקת עומסים שווה לאורך עמוד השדרה בזמן עמידה, הליכה והרמת משאות. כאשר העקומות מאוזנות, הלחץ על הדיסקים הבין-חולייתיים, מפרקי הפאסט והשרירים מתפזר באופן אופטימלי (White & Panjabi, 1990).

2. 2. בלימת זעזועים

עמוד השדרה מתפקד כמעין "קפיץ מרובה עקומות". העקומות הטבעיות סופגות זעזועים הנגרמים בהליכה, בריצה או בקפיצה ומונעות העברת עומסים ישירות לגולגולת, למוח ולשאר מפרקי השלד (Kapandji, 2008).

3. 3. שמירה על שיווי משקל

העקומות מאפשרות למרכז הכובד של הגוף להישאר מעל האגן, מה שמאפשר עמידה והליכה יציבות עם צריכת אנרגיה מינימלית – מצב הידוע כ־Cone of economy (Dubousset, 1994).

4. 4. הגנה על מערכת העצבים

העקומות מגנות על חוט השדרה והעצבים היוצאים ממנו. כאשר איזון העקומות נפגע, חוט השדרה עלול להימתח או להילחץ, מה שמעלה סיכון לכאב נוירופתי ולפגיעה עצבית (Schwab et al., 2013).

5. 5. קישור לתפקוד מערכות נוספות

שינויים בעקומות עמוד השדרה, ובעיקר היפר-קיפוזיס חזי, עלולים לפגוע בתפקוד הריאתי, בעיכול ואף להשפיע על תפקוד הלב עקב שינוי נפח בית החזה (Kado, 2022).

מה קורה כשיש הפרעה בעקומות?

• היפר-קיפוזיס חזי: עומס יתר על הדיסקים והמפרקים, כאבים גביים, ירידה בתפקוד ריאתי.
• היפו-לורדוזיס צווארי ("צוואר צב"): עומס מוגבר על הדיסקים הצוואריים, כאבי צוואר וראש.
• היפר-לורדוזיס מותני: עומסים מוגברים על מפרקי הפאסט, כאבי גב תחתון ושכיחות גבוהה יותר של ספונדילוליסטזיס.

מחקרים מראים כי אובדן איזון הסגיטלי (Sagittal imbalance) הוא אחד הגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר לכאב כרוני ולפגיעה באיכות החיים (Glassman et al., 2005).

גורמים וגורמי סיכון להתפתחות קיפוזיס מוגבר

התפתחות היפר-קיפוזיס יכולה לנבוע ממספר מנגנונים פתולוגיים:

1. יציבתי (Postural kyphosis):

נובע מיציבה לקויה, לרוב אצל ילדים ומתבגרים היושבים שעות ממושכות מול מסכים. מדובר לרוב במצב גמיש שניתן לתיקון באמצעים שמרניים. ילדים ובני נוער השוהים כפופים ובאופן ממשוך וחוזרני מול מסך מהווים קבוצת סיכון להיפר קיפוזיס יציבתי (Postural hyper kyphosis). בצעירותנו עמוד השדרה עדיין לא גרום והשרירים אינם מתפקדים באופן מיטבי. ישיבה שפופה משפיעה ביתר קלות על מבנה החוליות ועל תפקוד השרירים. בכך עולה הסבירות להתפתחות היפר קיפוזיס. כמובן שגם בבגרותנו ישיבה חוזרנית וממושכת גורמת לשינוי מבני הדרגתי בעמוד השדרה הגבי שעלולה להוביל בסופו של דבר להיפר קיפוזיס.

2. מחלת שוירמן (Scheuermann’s disease):

מצב מבני שבו החוליות מקבלות צורת טריז. שכיח בגיל ההתבגרות, ומתאפיין בקיפוזיס קשיח יותר.

3. ניווני (Degenerative kyphosis):

מתפתח בגיל המבוגר כתוצאה משינויים ניווניים בדיסקים ובמפרקים הפצטאליים, לעיתים בשילוב עם היצרות תעלת השדרה (Koelé et al., 2020).

4.  משני לאוסטיאופורוזיס (Osteoporotic kyphosis):

קיפוזיס שקשור לאוסטאופורוזיס (Osteoporotic hyper kyphosis) משני לשינויים ניווניים ושברים הנובעים מאוסטאופורוזיס. שכיחותו של סוג זה של קיפוזיס בקרב מבוגרים עולה ככול שהם מתבגרים. סוג זה של קיפוזיס גורם לכאבים וקשיי תפקוד בחיי היום יום.

5. מולד (Congenital kyphosis):

נובע ממבנה חוליות חריג, כגון איחוי לא תקין או חסר של חלקי חוליה. מצב זה עשוי להחמיר עם הגדילה ודורש מעקב הדוק.

6. גורמים נוספים:

טראומה, גידולים, זיהומים (כגון שחפת חוליות), ומחלות נוירומוסקולריות כגון ניוון שרירים או שיתוק מוחין.

נזקים אפשריים בגלל היפרקיפוזיס

היפרקיפוזיס עלול לגרום לעומסי יתר על עמוד השדרה הגבי. עומסים אלה עלולים לגרום לנזקים מצטברים ובכלל זה:

• נזק לדיסקים הבין חולייתיים כגון בלט דיסק או פריצת דיסק.
• שחיקת סחוסים.
• מתיחת שרירים ורקמות אחרות.
• אובדן איזון המנח הקדמי-אחורי (balance Sagittal) של עמוד השדרה פוגע בחרוט הכלכלי של הגוף (cone of economy) וגורם לבזבז אנרגיה ולהיחשף לעומסי יתר נקודתיים.

סימנים ותסמינים של היפר קיפוזיס

לא תמיד ישנם סימפטומים בגלל קיפוזיס. התפתחות סימפטומים תלויה בין היתר בגורם להתפתחות קיפוזיס וחומרת הליקוי. ישנם מקרים גבוליים שנתקשה להבחין בקיום של בהיפרקיפוזיס ומקרים אחרים שבהם הליקוי יבלוט במיוחד. היפרקיפוזיס מתאפיין בכתפיים מעוגלות וגב מעוגל ברמות חומרה שונות. הביטוי הקליני של קיפוזיס משתנה בהתאם לחומרת הנזקים הנגרמים וחומרתם ועשוי לכלול:

• כאבים בגב העליון ובצוואר.
• נוקשות וירידה בטווחי התנועה.
• כתפיים ושכמות מעוגלות לפנים.
• קיצור שרירי חזה וחולשה של שרירי הגב העליון.
• ירידה בקיבולת הריאות ונשימה שטחית במקרים חמורים (Kado, 2022).
• בעיות במערכת העיכול עקב לחץ על האיברים הפנימיים.
• דימוי גוף ירוד והשפעה פסיכו-סוציאלית שלילית (Katzman et al., 2010).
• במקרים חמורים: חסרים נוירולוגיים, שברים חוזרים, ואובדן שליטה על הסוגרים.

קיפוזיס אבחון – השלבים

אבחון קיפוזיס בדומה לליקויי יציבה אחרים יכלול למידה של ההיסטוריה הרפואית בדיקה גופנית ושימוש באמצעי הדמיה. 

היסטוריה קלינית

בשלב הזה נלמד בין היתר:

• משך הופעת הכאבים, מגבלות תפקודיות, רקע משפחתי, עיסוקים יומיומיים וספורטיביים. יש לברר האם קיימים שברים קודמים, מחלות מטבוליות או מחלות רקמת חיבור (Kado, 2022).

בבדיקה הגופנית

נזהה האם מדובר:

• בהיפרקיפוזיס גמיש יציבתי.
• או בהיפרקיפוזיס מסוג אחר.

נבצע:

• הערכת פרופיל הגוף בעמידה: קימור חזי מוגבר, כתפיים קדמיות, ראש קדמי.
• בדיקת טווחי תנועה: לרוב מופיעה ירידה בהארכת עמוד השדרה החזי.
• הערכת חוזק שרירים: חולשה של שרירי זוקפי הגב, קיצור של שרירי החזה.
• זיהוי פיצוי יציבתי: היפרלורדוזיס מותני וצווארי משני.

ברוב המכריע של המקרים השימוש בהדמיה מיותר שכן היפרקיפוזיס משמעותי יראה לעין בלתי מזוינת באופן ברור מספיק.

בדיקות כמותיות

• מדידת Cobb angle בצילום רנטגן – אבחנת היפרקיפוזיס כאשר הערך עולה על 40-50 מעלות (Koelé et al., 2020).
• מכשירי מדידה דיגיטליים (Inclinometers) – מאפשרים הערכה לא פולשנית של טווח התנועה.
• לבדיקת גמישות הקיפוזיס והבדלה בין מצב יציבתי למבני.

הדמיה

• רנטגן – אמצעי הבסיס להערכת חומרת הקיפוזיס ולשלילת שברים.
• MRI – מאפשר זיהוי של פגיעות דיסק, גידולים או מחלות זיהומיות.
• CT – שימושי במצבים מורכבים עם חשד לפגיעה גרמית.

אבחנה מבדלת

יש להבדיל בין קיפוזיס גבי לבין מצבים אחרים כגון:

• עקמת (Scoliosis): עיוות צידי של עמוד השדרה.
• היפר-לורדוזיס מותני: לעיתים מהווה פיצוי לעלייה בקיפוזיס.
• ספונדילוליסטזיס: החלקה קדמית של חוליה.
• גידולים או זיהומים: עלולים לגרום לעיוות משני.

קיפוזיס טיפול

היפרקיפוזיס נקשר לתוצאות בריאותיות שליליות ולכן, חשוב במידת הצורך לטפל בו. אפשרויות הטיפול בהיפרקיפוזיס כוללות מספר גישות:

טיפול שמרני

הטיפול הראשוני ברוב מקרי הקיפוזיס כולל:

1. פיזיותרפיה ותרגילים ייעודיים

• מתיחות לשרירי החזה.
• חיזוק שרירי הגב העליון וזוקפי עמוד השדרה.
• תרגילי ייצוב ושיפור שיווי משקל (Li et al., 2023).

2. שינויים אורח חיים

• שיפור ארגונומיה בעבודה.
• הקפדה על פעילות גופנית.

3. מחוכים אורתופדיים

בעיקר במקרים של מתבגרים עם מחלת שוירמן או במבוגרים עם החמרה מהירה (Katzman et al., 2010).

טיפול כירופרקטי

הגישה הכירופרקטית מתמקדת בשיפור מנח עמוד השדרה, הפחתת עומסים והגברת תנועתיות:

1. מניפולציות ידניות (Spinal adjustments):

שיפור המוביליות של החוליות הגבית והצוואריות להפחתת כאב ולשיפור יציבה (Moustafa et al., 2022).

2. טכניקות שחרור רקמות רכות:

הפחתת נוקשות בשרירי החזה, הארכת גידים ורצועות מקוצרות.

3. הדרכה יציבתית:

הכירופרקט מדריך לשימוש נכון בעמדת העבודה, מודעות ליציבה, והטמעת תרגילים מתקנים.

4. קיפוזיס תרגילים ספציפיים לשיקום:

• "Doorway stretch" – למתיחת שרירי החזה.
• "Prone extension" – לחיזוק שרירי הגב העליון.
• תרגיל לריכוך הגב העליון עם ספוג גלילי נוקשה
• תרגילי ייצוב לשיפור שליטה עצבית-שרירית.

מחקרים הראו כי טיפול כירופרקטי בשילוב תרגילים ייחודיים שיפר משמעותית את זווית הקיפוזיס, את רמת הכאב ואת התפקוד בטווח הקצר והארוך (Moustafa et al., 2022; Katzman et al., 2010).  

טיפול תרופתי וניתוחי

במקרים חמורים בהם קיימים כאבים קשים או חסרים נוירולוגיים, נשקלות אופציות נוספות:

• תרופות נוגדות כאב ודלקת.
• ניתוח לקיבוע או שחזור עמוד השדרה, בעיקר בקיפוזיס מולד חמור או במחלת שוירמן מתקדמת (Kado, 2022).

קיפוזיס אבחון וטיפול: סיכום

קיפוזיס מהווה תופעה שכיחה בעלת משמעויות קליניות ותפקודיות רבות. אבחון מוקדם המבוסס על אנמנזה, בדיקה גופנית והדמיה חיוני לקביעת חומרת המצב. טיפול כירופרקטי משולב בתרגילים ייחודיים מהווה גישה שמרנית יעילה, בעוד שמקרים חמורים דורשים טיפול רב-תחומי ולעיתים כירורגי.

References:

Kado, D. M. (2022). Hyperkyphosis in older persons. UpToDate.

Kado, D. M., Huang, M. H., Barrett-Connor, E., & Greendale, G. A. (2005). Hyperkyphotic posture and poor physical functional ability in older community-dwelling men and women: the Rancho Bernardo study. Journal of Gerontology A: Biological Sciences and Medical Sciences, 60(5), 633-637.

Kado, D. M., Lui, L. Y., Ensrud, K. E., Fink, H. A., Karlamangla, A. S., & Cummings, S. R. (2009). Hyperkyphosis predicts mortality independent of vertebral osteoporosis in older women. Annals of Internal Medicine, 150(10), 681-687.

Katzman, W. B., Wanek, L., Shepherd, J. A., & Sellmeyer, D. E. (2010). Age-related hyperkyphosis: Its causes, consequences, and management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 40(6), 352-360.

Koelé, M. C., Lems, W. F., & Willems, H. C. (2020). The clinical relevance of hyperkyphosis: A narrative review. Frontiers in Endocrinology, 11, 5.

Li, W. Y., et al. (2023). A feasibility study on home-based kyphosis-specific exercises on reducing thoracic hyperkyphosis in older adults. International Journal of Nursing Sciences, 10(2), 133-141.

Moustafa, I. M., et al. (2022). Reduction of thoracic hyper-kyphosis improves short and long-term outcomes in patients with chronic nonspecific neck pain: A randomized controlled trial. Journal of Clinical Medicine, 11(20), 6028.

Takahashi, T., et al. (2005). Trunk deformity is associated with a reduction in outdoor activities of daily living and life satisfaction in community-dwelling older people. Osteoporosis International, 16(3), 273-279.