הרפס בגב עוד סיבה לכאבי גב

הרפס בגב עוד סיבה לכאבי גב! הכאבים שאתם חשים בגב עלולים להתפתח גם בגלל הרפס זוסטר (Herpes Zoster). הרפס זוסטר הידועה גם כשלבקת חוגרת או שינגלס, היא התעוררות דלקתית הנגרמת על ידי נגיפי ההרפס ה-Varicella Zoster Virus. התעוררות מחודשת אמרנו וזאת משום שהדבקה נגיפית זו אינה חדשה. אם חליתם במחלה זאת סביר להניח שבעבר חליתם באבעבועות רוח.

אבעבועות רוח היא מחלת ילדים המתרחשת לרוב בשנים הראשונות לחייו של הילד. בדומה לשלבקת חוגרת גם אבעבועות רוח זאת נגרמת על ידי נגיפי ההרפס זוסטר. נגיפי ההרפס המדביקים את עצבי החישה גורמים בין היתר לכאבים חריפים ועלולים לגרום גם לפגיעה מוטורית. טיפול באמצעות לייזר רך עשוי להועיל בהפחתת הכאב הנובע מדלקת נגיפית זאת. במאמר הבא "הרפס בגב עוד סיבה לכאבי גב" נרחיב בנושא.

הרפס בגב עוד סיבה לכאבי גב – רקע

כאבי גב הם אחת מהבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בעולם המודרני. כאבים אלה נחווים בשכיחות גבוהה על ידי מבוגרים מעל גיל 40, עם שיעור של עד 20% בשנה אחת בלבד. האבחנה הנפוצה לכאבי גב היא פציעות, פריצת דיסק, מחלות מפרקים, עומס או שינויים ניווניים. עם זאת לעיתים מקור הכאב הוא תקיפה ראשונית או משנית של הוירוס הרפס זוסטר (Herpes Zoster). במצב זה המכונה גם שלבקת חוגרת או שינגלס עצבי החישה בחזה, גב, מותן (dermatome) נפגעים והופכים מקור לכאב נוירופתי (Ke et al., 2020; Salvetti et al., 2019).הפעלת הנגיף מעצב עצבי תחושתיים עלולה לגרום לכאבי גב חריפים ולעיתים גם לפגיעה מוטורית (Albrecht & Levin, 2022).

נגיף Varicella Zoster Virus, הגורם לשלבקת, שוכן בגנגליוני עצבים לאחר מחלת אבעבועות רוח בילדות ופועל מחדש כאשר מערכת החיסון מוחלשת. הסיכון לפתח הרפס זוסטר עולה עם הגיל, דיכוי חיסוני וסטרס כרוני. הסיבוך השכיח ביותר של הרפס זוסטר הוא נוירלגיה פוסט-הרפטית (PHN), שהיא כאב מתמשך באזור הפגוע לאחר שהפריחה החלימה. PHN משפיע על 10% עד 18% מהאנשים עם הרפס זוסטר, והוא יכול להימשך חודשים או שנים.

שכיחות וסיכון

ההיארעות של הרפס זוסטר מעל גיל 50 נעה סביב 9.92 ל־16.3 מקרים לכל 1,000 שנות אדם. השכיחות גבוהה יותר אצל מבוגרים, במיוחד מעל גיל 55-70 ואצל לגברים ונשים עם סיבוכים כגון סוכרת או דיכוי חיסוני. סיבוך שכיח במיוחד הוא נוירלגיה פוסט‑הרפטית (PHN), שכ‑10-18% מהחולים מעל גיל 50 יסבלו ממנה לאורך חודשים ואף שנים (Salvetti et al., 2019; Ke et al,. 2020). שיעור ה‑PHN עולה ל־73% בקרב חולים מעל גיל 70 (Ke et al,. 2020). כאבי גב בחולי הרפס זוסטר שכיחים במיוחד כאשר הפריחה מתרחשת באזורים החזה או המותניים.

מה זה הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת)?

הרפס זוסטר נגרמת מהפעלה מחדש של נגיף אבעבועות רוח (VZV) בגנגליוני עצבים. פריחה אופיינית בצורת דרמטום (פס על פני העור), רווית שלפוחיות, ותחושות של צריבה, גירוד וכאב חריף מקדים את ההופעה העורית במספר ימים. הכאב שאינו חולף יכול להימשך גם לאחר שהפריחה נעלמה – מה שמוגדר כ‑PHN.

ברוב המקרים הסימנים והתסמינים של הרפס זוסטר יכללו סימנים ותסמינים קשים ובכללם כאבים חריפים במקום הפגיעה, שלפוחיות ועוד. אם סבלתם בעבר מאבעבועות רוח והתפתחו אצלכם נוגדנים למחלה גם אתם נושאים בגופכם את הנגיף. הנגיף יושב בגנגליונים של עצבי החישה וממתין לרגע המתאים כדי לתקוף שוב ולגרום לדלקת. הרגע המתאים הוא כמובן כאשר מסיבות כלשהן המערכת החיסונית שלכם חלשה, כאשר אתם מדוכדכים ומצויים בלחץ נפשי. שלבקת חוגרת או הרפס זוסטר היא על כן התעוררות מחודשת של נגיף אבעבועות רוח.

על פי נתונים שנאספו ממחקרים שונים קבע משרד הבריאות האמריקאי ש25% מהאנשים חולים בהרפס זוסטר. רוב המקרים מתרחשים אחרי גיל 40. 50% מאנשים שיחלו בהרפס זוסטר יסבלו גם מסיבוך של המחלה הקרוי דלקת כרונית בעצב כתגובה להרפס זוסטר הקרויה בעברית: כאב עצבי בתר הרפטי (Postherpetic neuralgia). הרפס זוסטר אינה תוקפת שוב ושוב אלא רק בקרב אנשים עם מערכת חיסונית חלשה.

בעיות גב והרס פוסט־הרפטי

כאבי גב יכולים להתפתח כתסמין מוקדם של הרפס זוסטר, במיוחד כאשר הדרמטום עובר באזור הגב (מותני או חזה). כאב זה יופיע יומיים עד שלושה לפני הופעת השלפוחיות, ילוו את הפריחה, ולעיתים יישאר גם לאחר ריפויה. במחקר על מטופלים שקיבלו טיפול בסיאטיקה, נצפתה עליה הסיכון ב‑19% לפתח הרפס זוסטר לעומת קבוצת ביקורת ללא סיאטיקה.

סימנים ותסמינים של הרפס זוסטר

סימנים נוירולוגיים בשלב הראשון שדורשים תשומת לב

שלבקת חוגרת פוגעת לרוב בצד אחד של החזה או המותן אך עלולה לתקוף גם במקומות נוספים ובכלל זה חזה, גב, בטן, ראש, פנים וגפיים ובכלל זה רגלים וידיים, כפות רגליים וכפות ידיים. השלב הראשון של התפרצות הרפס זוסטר כולל תסמינים מוקדמים כמו:

• חום, חולשה כללית, כאב ראש, הפרעות תחושתיות ואז כאב חד וסולף לאורך דרמטום ספציפי. הכאב מופיע באזור העצב המעורב ובעיקר כאבי חזה, כאב גב, כאב בין הצלעות ועוד.

באזורי הגב או החזה, הכאב נמשך יומיים שלושה לפני הופעת הפריחה. לאחר השבוע הראשון מתחילות שלפוחיות דמיות, צריבה, גירוד והכאב עז לא חלף. אם הפריחה נעלמת אך הכאב נמשך, מדובר בנוירלגיה פוסט־הרפטית (PHN) – תופעה שמתפתחת אצלכ־10-18% מהמטופלים, במיוחד מבוגרים (Salvetti et al., 2019).

בשלב הבא:

לאחר מספר ימים ויותר יופיעו הסימנים והסימפטומים האחרים ובכללם:

• גירוד, צריבה, כאב חריף.
• שלפוחיות קטנות ואדמומיות דלקתית לאורך רצועת העור (דרמטום) שאותה מעצבב העצב המותקף.
• שינויים מוטוריים ובכללם כאבים מושלכים לאורך הדרמטום, חולשת שרירים שעלולה לגרום (תלוי במיקום) גם לשמיטת כף רגל (foot drop).

השלפוחיות של שלבקת חוגרת נעלמות לרוב תוך עד שבועיים. אך לפעמים יכולות לשרוד גם יותר מחודש ימים. הכאבים בגב (אם הווירוס תקף עצב חישה בגב) שמופעים כאמור יומיים שלושה לפני הופעת השלפוחיות בעור נמשכים שבועיים שלושה במקביל לשלפוחיות בעור. לרוב ברגע שהשלפוחיות מתחילות להגליד גם הכאבים חולפים. עם זאת, סימנים וסימפטומים שונים של שלבקת חוגרת עלולים להיות חריפים וגם להימשך זמן רב.

כאב עצבי בתר הרפטי

לעיתים גם לאחר שהדלקת חלפה והשלפוחיות נעלמו הכאב נותר. תופעה זו הנגרמת כנראה בגלל נזק דלקתי כרוני הנגרם לעצב הקרוי בעברית כאב עצבי בתר הרפטי (Post Herpetic Neuralgia). הפרעה זאת פוגעת בעיקר במבוגרים. מעל 20% מהאנשים מעל גיל 80 שחלו בשלבקת חוגרת יסבלו ממנה. סימנים ותסמינים של כאב עצבי בתר הרפטי כוללים:

• כאבים כרוניים קשים באזור שבו הייתה פריחה שעלולים להימשך חודשים ארוכים לאחר היעלמות הפריחה.
• הפרעות שינה.
• ירידה במשקל.
• עייפות.
• ומצבי רוח הפוגעים בתפקוד היום-יומי.

סיבוכים אפשריים נוספים בשל הפרעת כאב עצבי בתר הרפטי כוללים:

• דלקת בקרנית העין.
• שיתוק של עצב הפנים, דלקת בחוט השדרה (Myelitis).
• דלקת במוח (Encephalitis).
• שבץ מוחי ועוד.

גורמי סיכון להתפתחות הרפס זוסטר

גורם הסיכון העיקרי להתפתחות הרפס זוסטר הוא הזקנה. ככל שאנו מתבגרים עולה גם הסיכון ללקות במחלה זאת. גורם סיכון נוסף לתקיפת הווירוס הוא מערכת חיסונית חלשה. מסיבה זאת הווירוס יתקוף:

• אנשים החולים במחלות כמו איידס הפוגעות במערכת החיסונית.
• או אנשים המטופלים בתרופות מדכאות מערכת חיסונית.
• גם אנשים שהמערכת החיסונית שלהם נחלשה בגלל מתחים נפשיים כרוניים, נסיבות חיים ואירועים כמו מחלה או מוות של בן זוג, פשיטת רגל עסקית ועוד.

הרפס בגב – אבחון

האבחון של שלבקת חוגרת מתבסס בעיקר על מראה עיניים – הפריחה האופיינית. עם זאת, שימת לב לתסמינים הראשוניים שמופיעים לפני התפתחות השלפוחיות (חום, חולשה ועוד) עשויה להועיל בטיפול בהפרעה זאת. בעוד שכאבי גב מכניים נגרמים מסיבות מכניות הכוללות עומסי יתר ועודכאבי הרפס זוסטר הם נוירופתיים באופן מוחלט:

• הם מתחילים עם כאבי שרירים לאורך דרמטום ללא רקע מכני.
• עוצמתם חדה, סולפת, צריבה או חביכות.
• מתרכזים בצד אחד בלבד – בהתאם לרצועת עצב מסוימת.
• מלווים הפרעה תחושתית כגון ירידה בתחושה, עקצוץ, שמיטת רגל או חולשה קלילה באזורים מוטוריים.

אבחנה מבדלת של כאבי גב

1. כאב מכני מול כאב נוירופתי (הרפס / דיסק):

כאב מכני: קשור למאמץ פיזי, משתנה בהתאם לתנוחה, משתפר בשינה; אין שינוי פתאומי ללא שינוי בעומס.

כאב נוירופתי: שורף, צורב, רגיש למגע קל; לעיתים בלתי תלוי בתנועה.

2. סיאטיקה או הרפס

דיסק לוחץ על העצב הסיאטי: הקרנת הכאב לרגל, ירוד תחושות.

הרפס: תחושת כאב חדה לאורך גב, חזה, מותן – עם שלפוחיות לאחר מספר ימים, וחולשה או ירידה בתחושה.

3. תסמינים נלווים:

הרפס: פריחה בעור, שלפוחיות, חום, הפרעות בעצב.

מחלות מפרקים ניווניות או דלקתיות מכנית אחרת: יציבה לקויה, מגבלות תנועה, נוקשות, התנפחות, תסמינים דו־צדדיים לעיתים.

4. בדיקות דימות:

MRI / CT: עשויים להראות פריצת דיסק, הצרות של תעלת השדרה וכו’.

עבור חשד להרפס: לא תמיד דורש הדמיה; האבחון נעשה קלינית. אם יש חשש ל־PHN, ניתן לשקול בדיקות כדי לשלול מסוכנויות אחרות.

הרפס טיפול

טיפול תרופתי נגד הרפס

הטיפול המקובל כולל תרופות אנטי־ויראליות (כמו אציקלוביר), משככי כאבים ולעיתים סטרואידים. עם זאת, הראיות ליעילותם במניעת PHN אינן חד־משמעיות או מספקות. חיסון לשלבקת (כמו Shingrix) מפחית את הסיכון להשתלטות המתמשכת של המחלה ולכאב פוסט־הרפטי בכ‑66-90%.

טיפול באמצעות לייזר רך (LLLT)

מחקרים רשלניים ומותאמים הראו שלייזר רך הפחית באופן משמעותי את עוצמת הכאב ואת שכיחות ה‑PHN כאשר ניתנו תוך 5 ימים מהופעת הפריחה. מחקרים אקראיים מבוקרים, כולל של Moore et al. (1988) ו‑Kemmotsu et al. (1991), הדגימו צמצום מובהק של כאב ומתן נוחות דרך LLLT לעומת ללא טיפול (Legiawati & Bianti, 2018).

הטיפול הכירופרקטי בהרפס בגב

טיפול כירופרקטי אינו תחליף לטיפול אנטי‑ויראלי, אך מספק תמיכה משמעותית באספקטים של משכך כאב, שיקום ושיפור זרימת דם. שימוש בלייזר רך (LLLT) בשלב האקוטי, תוך חמישה ימים מתחילת הפריחה, מפחית משמעותית את הסיכון להופעה של PHN. שיעור PHN ירד ל‑8.3% בקבוצת הטיפול לעומת 27.3% בקבוצת ביקורת (Chen et al., 2016). מחקרים נוספים אישרו את היעילות של LLLT בטיפול בהרפס זוסר ((Schindl & Neumann, 1999; Merrick et al., 2013). יתרונות נוספים של טיפול כירופרקטי בהרפס זוסטר כוללים את היותו טיפול לא פולשני המאפשר שליטה על עוצמת כאב קשה אותו לא ניתן לאבחן בדימוי בהתחלה. בין תפקידיו של הכירופרקט:

• אבחון תפקודי של מבנה ביומכני ועמידות ומתיחות שרירים – ייתכן שנזקים מכניים מחריפים או מאריכים את כאב הרפס.
• מניפולציות עדינות לשיקום תפקודי של עמוד השדרה.
• שיקום מלא של תחושת יציבות, טווח תנועה ופרופריוספציה – במיוחד לאחר נוירלגיה ממושכת.
• שימוש בלייזר רך על אזור הדרמטום הפגוע – להפחתת כאב, שיפור זרימת הדם, וסיוע לבריאות עצבית מהירה יותר (Moore et al., 1988).
• תרגולים מותאמים – חיזוק שרירי הליבה, מתיחות, שיפור יציבה.
• הדרכה לתזונה נבונה, מנוחה ולאמץ פעילות מתונה בהתאם לכאב.

 מניעת הרפס זוסטר

נכון לשנים האחרונות יש חיסון יעיל נגד הרפס זוסטר המומלץ על ידי משרד הבריאות. החיסון נגד הרפס זוסטר מפחית את הסיכון ללקות בהפרעה זאת ב- 50%. בקרב אנשים שחולים בהרפס זוסטר בזמן קבלת החיסון, החיסון מפחית ב- 66% את הסיכון שלהם ללקות בכאב עצבי בתר הרפטי. כדי למנוע הדבקה יש להקפיד שהאזור המודלק לא יבוא במגע עם עורם של אנשים אחרים.

הרפס בגב עוד סיבה לכאבי גב – סיכום

הרפס זוסטר הוא מקור נפוץ אך לעיתים לא מזוהה לכאבי גב, במיוחד בגילאי 50+. אי־זיהוי מהיר עלול להוביל להמשכיות של כאב, סיבוכים כרוניים כמו PHN, ופגיעה ניכרת באיכות חיי החולים. הטיפול עם לייזר רך (LLLT), במיוחד אם ניתן בשלבים החריפים הראשונים, עשוי להפחית באופן משמעותי את עוצמת הכאב ואת ההתפתחות של PHN. כירופרקטיקה, כשהיא משלבת אבחון קליני מדויק, טיפול ידני ולייזר, יכולה לתרום לריפוי מהיר יותר, שימוש נכון בפעילות ולאפשר חזרה תפקודית ראויה. לא מדובר בתחליף לטיפול אנטי־ויראלי, אך כשהוא נעשה היטב, הוא נותן מענה משלים לתופעות נוירופתיות עמוקות כמו אלה הנובעות מהרפס זוסטר בגב.

References:

Albrecht, M. A., & Levin, M. J. (2022). Epidemiology, clinical manifestations, and diagnosis of herpes zoster. UpToDate. Updated Jun 20, 2022.

BMC Musculoskelet Disord. (2020). Herpes zoster in patients with sciatica: retrospective review (Fei‑Long Wei et al.). BMC Musculoskeletal Disorders.

Chen, Y.‑T., et al. (2016). Low‑level laser therapy may reduce incidence of postherpetic neuralgia: retrospective review. Journal of Dermatological Science.

Merrick, R., Kahn, F., & Saraga, F. (2013). Treatment of postherpetic neuralgia with low‑level laser therapy. Practical Pain Management, 13(6).

Salvetti, et al. (2019). Incidence of herpes zoster and postherpetic neuralgia in Italian adults aged ≥50 years: A prospective study. Preventive Medicine Reports. 14. 100882. 10.1016/j.pmedr.2019.100882.

Schindl, A., & Neumann, R. (1999). Low‑intensity laser therapy is an effective treatment for recurrent herpes simplex infection. Journal of Investigative Dermatology, 113(2), 221-223.

Ke, D. S., Hsu, C. Y., Lin, C. L., Hsu, C. Y., & Kao, C. H. (2020). Herpes zoster in patients with sciatica. BMC Musculoskeletal Disorders, 21(1), 813.

Moore, K. C., Hira, N., Kumar, P. S., Jayakumar, C. S., & Ohshiro, T. (1988). A double‑blind crossover trial of low level laser therapy in the treatment of postherpetic neuralgia. Laser Therapy, 1(1), 7-9.

Kemmotsu, O., Sato, K., Furumido, H., & Yamamura, T. (1991). Efficacy of low reactive‑level laser therapy for pain attenuation of postherpetic neuralgia. Pain Clinic, 15, 827-832.

Legiawati, L., & Bianti, M. (2018). Efficacy of low level laser therapy in the treatment of postherpetic neuralgia. Journal of General‑Procedural Dermatology & Venereology Indonesia, 3(1), 6-10.