סחרחורת מה עלול לגרום לה

סחרחורת – מה עלול לגרום לה? סיבות אפשריות להפרעה זאת כוללות לרוב בעיות שוליות כמו צוואר תפוס או ירידה זמנית בלחץ הדם. יש לעתים שהגורם לתסמין הזה היא הפרעה בריאותית חמורה כגון גידול סרטני במוח, שבץ מוחי ועוד. הבנת מקור ההפרעה שממנה סובל החולה הוא קריטי כדי להעניק לחולה את הטיפול היעיל ביותר. אבחון כזה יתבסס על למידת הסימפטומים הייחודיים והממצאים ממגוון הבדיקות.

כאשר הסחרחורת אינה נגרמת מסיבות מסכנות חיים נטפל במרפאה. אצלנו במרפאה נטפל בין היתר בסחרחורות הנגרמת בשל הפרעות בלסת, בצוואר ובאוזן התיכונה. במקרים אחרים החולה יופנה לטיפול רפואי מתאים. במאמר הנוכחי "סחרחורת מה עלול לגרום לה" נדון בנושא בהרחבה.

סחרחורת מה עלול לגרום לה – רקע

סחרחורת היא סימפטום נפוץ המשפיע על אנשים רבים בדרכים שונות. מדובר בתחושת תנועה סיבובית שעלולים להתלוות לה סימפטומים נוספים כגון כאב ראש קל, ראש מרחף, חוסר התמצאות ועוד. סימפטומים שעלולים להתלוות לוורטיגו או לסחרחורת קשה (תחושה שהחדר מסתובב במהירות ואפילו בפראות) כוללים אובדן שיווי משקל, בחילה, הקאה ועוד. השכיחות של סחרחורות בטיפול ראשוני משתנה בין מחקרים, אך מוערכת:

• בכ-20%, ועולה עם הגיל.

לסחרחורת יכולות להיות סיבות שונות, כגון הפרעות שיווי משקל, לב וכלי דם, נוירולוגיות או פסיכוגניות. חלק מהגורמים הווסטיבולריים השכיחים ביותר הם ורטיגו תנוחתי פרוקסימלי שפיר (BPPV), דלקת עצבית וסטיבולרית ומחלת מנייר. האבחנה והפרוגנוזה של סחרחורת תלויים בהיסטוריה הקלינית, בדיקה גופנית ולעיתים בדיקות נוספות. לסחרחורת יכולה להיות השפעה משמעותית על איכות החיים והמצב התפקודי של החולים.

גורמים אפשריים לסחרחורות

פגיעה במערכת הוסטיבולרית

גורמים אפשריים לסחרחורת כוללים פגיעה במערכת הווסטיבולרית האחראית על שיווי המשקל. כול אחד מחלקי המערכת עלול להינזק ולשבש את הבקרה והפיקוח של המיקום והתנועה שלנו במרחב. המערכת הוסטיבולרית כוללת:

• איבר שיווי המשקל שמצוי באוזן הפנימית.
• את העצב הווסטיבולרי.
• חלקים מגזע המוח וממערכת העצבים המרכזית.

אותות מוטעים הנובעים מליקוי באיבר שיווי המשקל באוזן משודרים לחלקים הגבוהים יותר במוח ושם מתקבלת התחושה שאנו במצב של תנועה למרות שאנו לא זזים. סחרחורות עלולות להיות תסמין של הפרעות בריאותיות רבות. ההפרעות הבריאותיות השכיחות ביותר כוללות:

• ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (Benign Paroxysmal Positional Vertigo, BPPV) – הנגרם בשל הצטברות גבישי סידן בתעלות האוזן הפנימית. תסמינים כוללים סחרחורת וורטיגו.
• מחלת מנייר (Meniere's disease) – הנגרמת בשל הצטברות נוזלים באון התיכונה ועליית הלחץ במקום. תסמינים כוללים סחרחורת, טנטון (צלצול באוזניים) ופגיעה בשמיעה.
• דלקת וירלית בעצב השמיעה ושיווי המשקל (Vestibular Neuritis) – הנגרמת בשל זיהום וירלי או אחר. התסמינים כוללים סחרחורת, בחילות והקאות ואובדן שיווי המשקל.

הפרעות בריאותיות בלב ובכלי דם

סחרחורות עלולות להיות תסמין של מחלות לב וכלי דם ובכלל זה:

• תת-לחץ דם בעמידה (postural hypotension).
• אוטם שריר הלב.
• שבץ מוחי.
• סינקופה ואזו-ואגאלית (Vasovagal Syncope) השכיחה בקרב צעירים ובני נוער.
• זרימת דם מופחתת למוח בגלל אי-ספיקה חולייתית-בזילרית (vertebral basilar insufficiency) ועוד.

תחושת סחרור בגלל הפרעות נירולוגיות

סחרחורות עלולות להיות תסמין של הפרעות נירולוגיות ובכלל זה:

• פגיעת ראש.
• אפילפסיה.
• טרשת נפוצה.
• גידול סרטני במוח.
• דמנציה.
• פגיעה עצבית פריפרית ועוד.

תחושת סחרור בגלל הפרעות במערכת השמיעה

סחרחורות עלולות להיות תסמין של הפרעות במערכת השמיעה ובכלל זה:

• מחלת מנייר.
• דלקת וירלית בעצב הווסטיבולרי.
• ליקוי תפקודי של גבישי הסידן באוזן – ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (Benign Paroxysmal Positional Vertigo, BPPV).
• מיגרנה ווסטיבולרית.
• חבלה באוזן התיכונה.
• טרשת האוזן (Otosclerosis) ועוד.

הפרעות נוספות שעלולות לגרום לסחרחורות

סחרחורות עלולות להיות תסמין של הפרעות נוספות ובכלל זה:

• פגיעה בצוואר ו/או במפרקי הלסת.
• אנמיה.
• מצבים נפשיים ובכלל זה חרדות והתקפי פניקה.
• נשימת יתר או אוורור יתר (Hyperventilation).
• תופעת לוואי של שימוש בתרופות מסוימות.
• מיגרנה.
• מחלות אוטואימוניות כגון דלקת פרקים שגרונית וזאבת.
• הרעלת אלכוהול או סמים.

סימנים ותסמינים נלווים לתחושת סחרור

סימפטומים נלווים לסחרחורות או לתחושת הסיבוב הפראית משתנים בהתאם לפתולוגיה שגרמה להם. בין היתר הסימפטומים הנלווים האפשריים נמנה:

• חוסר יציבות.
• ראש קל או מרחף.
• קושי לנוע.
• בחילות והקאות.
• ירידה בשמיעה.
• תחושת מלאות באוזן.
• טנטון.
• כאבי ראש.
• כאב בצוואר.
• כאבי לסתות.
• כאבים בפנים ועוד.

עלולים להתלוות לסחרחורות גם תסמינים נוירולוגיים ובכלל זה:

• חולשת שרירים.
• נימול והירדמות של חלקי גוף.
• פגיעה קוגניטיבית.
• חוסר התמצאות.
• דיבור מבולבל ועוד.

הסימנים והתסמינים שנלווים לתחושת הסחרחרות עשויים להועיל בזיהוי מקור הבעיה והגעה לאבחון. סחרחורת חמורה הנמשכת מעל שעה או שנלווים לה סימפטומים נירולוגיים מסוימים מחייבת בירור חירום. בין הסימפטומים הנוירולוגיים שנלווים לסחרחורת ומוגדרים כדגל אדום (Red flag symptoms) נמנה:

• אטקסיה (Ataxia) שהיא חוסר קואורדינציה ותנועות מגושמות של הגפיים בגלל פגיעה במערכת שיווי המשקל.
• אובדן הכרה.
• כאב ראש המתרחש לראשונה.

אבחון סחרחורת

האבחון של סחרחורת הללו וזיהוי הגורם להם מתבצעים לרוב במרפאה באמצעות:

• לקיחה של היסטוריה רפואית.
• בדיקה גופנית.
• בדיקות נוירולוגיות.
• במידת הצורך בדיקות מעבדה ודימות.

היסטוריה רפואית קפדנית תכלול שאלות:

• על הרקע הבריאותי האישי והמשפחתי של החולה ובכלל זה רקע גנטי, אשפוזים, מחלות, תאונות ניתוחים, טיפולים תרופתיים ועוד.
• נשאל שאלות על הסימנים והתסמינים כולל מתי הופיעו, מה גרם להם, מה משפיע עליהם, האם ישנם סימנים ותסמינים נלווים ועוד.

בבדיקה הגופנית נתבונן בחולה וננסה לחפש סימנים של פגיעה במערכת העצבים המרכזית כולל:

• ירידה ברמת ההכרה.
• ניסטגמוס או ריצוד של העיניים.
• חולשת שרירים.
• פגיעה קוגניטיבית ועוד.

נתבונן במפרקי הלסת והצוואר נחפש סימני פגיעה חיצוניים. נמשש ונניע את חלקי גוף אלה וננסה לאתר אזורים כואבים או תפקוד לקוי. נערוך בדיקה נירולוגית של הגפיים כולל בדיקת קואורדינציה ושיווי המשקל ונחפש סימנים לפגיעה כולל:

• אטקסיה.
• סימן בבינסקי חיובי.

במידת הצורך נפנה את החולה לבדיקות מעבדה שונות כולל:

• בדיקת שמיעה.
• הדמיה של המוח באמצעות CT או MRI ועוד.

סחרחורת אבחון עצמי

מגוון רחב של הפרעות בריאותיות, חלקן קטלניות, עלול לגרום בין היתר לסחרחורת. לא מומלץ לבצע אבחון עצמי של סחרחורת. הסיבה לכך היא שמחיר הטעות עלול להיות יקר מידי.

טיפול בסחרחורות

הטיפול בסחרחורת משתנה בהתאם לגורם להם. יש להגביל את השימוש בתרופות להקלה על התסמינים שכן אלה עלולים לעכב את ההחלמה. אצלנו במרפאה אנו מטפלים בסחרחורת הנובעות מליקוי תפקודי של עמוד השדרה הצווארי, ליקוי תפקודי של מפרק הלסת וסחרחורת על רקע ליקוי תפקודי של גבישי הסידן באוזן או ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי.

כאשר הסחרחורת נובעת מליקוי תפקודי של הגבישים באוזן נשנה את מיקום הגבישים הללו באמצעות טכניקות ייעודיות. אם הסחרחורת נובעת מפגיעה או ליקוי תפקודי צווארי או לסתי נטפל ונשפר את התפקוד של האזורים הללו. סימפטומים מעידים על כך שהסחרחורות נובעות מהפרעות אחרות יופנו לטיפול רפואי מתאים. בכלל זה סחרחורות הנגרמות בגלל:

• מחלת מנייר.
• דלקת בעצב השמיעה.
• נזקים למערכת העצבים המרכזית.
• למערכת הלב וכלי הדם.

סחרחורת שיקום

שיקום ווסטיבולרי עושה שימוש במגוון תרגילים ייחודיים כדי לאמן את המוח לצמצם את החשיבות שהוא מייחס לנתונים הלקויים הנשלחים אליו מהמערכת הווסטיבולרית. המוח מתורגל להסתמך יותר על מקורות מידע אחרים כולל עיניים, קרסוליים, כפות רגליים, רגליים וצוואר. גמישותו של המוח תאפשר לו לבצע את ההתאמות הדרושות. השיקום אמור לשפר את שיווי המשקל, למנוע נפילות ולמנוע את התסמינים המדוברים.

טיפול כירופרקטי בסחרחורת

הטיפול הכירופרקטי בסחרחורת מתמקד בגורמים שמקורם במערכת השריר־שלד, בעיקר באזור הצוואר והעמוד השדרה העליון. מצב הנקרא סחרחורת צווארית (Cervicogenic Dizziness) מתרחש כאשר תפקוד לקוי במפרקי הצוואר או בשרירים סביבו יוצר שיבוש באותות התחושתיים (פרופריוספטיביים) המועברים למוח. השיבוש בין המידע שמגיע מהצוואר, מהעיניים ומהאוזן הפנימית מוביל לתחושת חוסר יציבות, ערפול או סחרחורת.

כירופרקטים משתמשים בטכניקות עדינות של מוביליזציה ומניפולציה צווארית, במטרה לשפר את טווח התנועה, להפחית מתח שרירי ולשחזר את האיזון העצבי־מכני. לעיתים משלבים גם תרגילי שיווי משקל, עבודה על יציבה והנחיות ארגונומיות לשימוש יומיומי נכון בצוואר ובכתפיים. במחקרים קליניים נמצא כי טיפול כירופרקטי יכול להפחית תדירות ועוצמת סחרחורת שמקורה צווארי, ולשפר את איכות החיים של המטופלים (Reid & Callister, 2019).

בנוסף, כירופרקטים מסייעים באבחון מקיף להבחנה בין סחרחורת ממקור צווארי לבין גורמים נוירולוגיים או וסטיבולריים אחרים, ולעיתים מפנים לבדיקות נוספות במידת הצורך. גישה רב־תחומית המשלבת טיפול כירופרקטי עם פיזיותרפיה ושיקום וסטיבולרי נמצאה יעילה במיוחד במצבים כרוניים (Reid et al., 2014; Kristjansson & Treleaven, 2009).

 הגורמים האפשריים לסחרחורת – סיכום

סחרחורת היא תחושה סובייקטיבית של חוסר יציבות, סיבוב, או אובדן שיווי משקל, והיא נובעת ממגוון רחב של גורמים. אלה עלולים לכלול החל מהפרעות קלות ועד למצבים רפואיים מורכבים. ניתן לחלק את הגורמים לארבע קבוצות עיקריות: גורמים פריפריים, מרכזיים, מערכתיים, וגורמים הקשורים למערכת השריר־שלד.

גורמים פריפריים

הגורמים הפריפריים הם השכיחים ביותר ונובעים מהאוזן הפנימית, שבה מצוי מנגנון שיווי המשקל. בין המצבים הבולטים נמנה:

• BPPV (סחרחורת תנוחתית התקפית), שבה גבישים זעירים בתעלות האוזן גורמים לסחרחורת בעת שינוי תנוחה
• דלקת בעצב שיווי המשקל (vestibular neuritis)
• ומחלת מנייר (Ménière’s disease), המתאפיינת בהתקפי סחרחורת, טנטון וירידה בשמיעה.

גורמים מרכזיים

הגורמים המרכזיים קשורים לפגיעות במוח או במערכת העצבים המרכזית עלולים לכלול:

• שבץ מוחי, מיגרנה וסטיבולרית, גידולים בגזע המוח או פגיעות מוחיות טראומטיות.

מצבים אלה לרוב מלווים בתסמינים נוספים – הפרעות דיבור, ראייה, חוסר תחושה או חולשה – ודורשים בירור מיידי.

גורמים מערכתיים

גורמים מערכתיים שעלולים לגרום לסחרחורות כוללים:

• ירידת לחץ דם פתאומית (orthostatic hypotension).
• הפרעות בקצב הלב.
• אנמיה.
• התייבשות.
• רמות סוכר נמוכות.
• חרדה או שימוש בתרופות מסוימות.
• לעיתים מדובר בסחרחורת “פסיכוגנית” הקשורה למתח ולחוסר ויסות נשימתי.

גורמי שריר ושלד

הפרעות שריר־שלד שעלולות לגרום לסחרחורות כוללות:

• סחרחורות ממקור צווארי (cervicogenic dizziness).
• סחרחורות לסתיות (TMJ).

גורמים אפשריים לסוג זה של סחרחורות כוללים:

• יציבה לקויה, עומסים חוזרים, פגיעה במפרקי הלסת או במפרקי הצוואר העליונים. אלה יוצרים שיבוש באותות התחושתיים מהמפרקים והשרירים למוח, וכתוצאה מכך תחושת חוסר יציבות.

בסיכומו של דבר, סחרחורות הן תסמין רב־מערכתי שמקורו עשוי להיות באוזן, במוח, בלב, במערכת השריר־שלד או במצבים כלליים בגוף. זיהוי נכון של מקור הבעיה באמצעות היסטוריה רפואית, בדיקה קלינית ובדיקות ייעודיות הוא המפתח לטיפול מדויק ולמניעת הישנות.

References:

Agarwal K, Harnett J, Mehta N, Humphries F, Kaski D. Acute vertigo: getting the diagnosis right. BMJ. 2022;378:e069850.

Bösner S, Schwarm S, Grevenrath P, Schmidt L, Hörner K, Beidatsch D, Bergmann M, Viniol A, Becker A, Haasenritter J. Prevalence, aetiologies, and prognosis of the symptom dizziness in primary care – a systematic review. BMC Fam Pract. 2018;19(1):33.

Colledge NR, Barr-Hamilton RM, Lewis SJ, Sellar RJ, Wilson JA. Evaluation of investigations to diagnose the cause of dizziness in elderly people: a community-based controlled study. BMJ. 1996;313(7060):788-792.

Gassner LA, Taylor JA. Dizziness in older adults: assessment and management strategies in primary care settings. J Gerontol Nurs. 2000;26(5):10-20.

Karatas M. Central vertigo and dizziness: epidemiology, differential diagnosis, and common causes. Neurologist. 2008;14(6):355-364.

Kristjansson, E., & Treleaven, J. (2009). Sensorimotor function and dizziness in neck pain: Implications for assessment and management. Journal of Orthopedic & Sports Physical Therapy, 39(5), 364-377. 

Reid, S. A., & Callister, R. (2019). Cervicogenic dizziness: A review of diagnosis and management. Journal of Clinical Medicine, 8(11), 1953. [https://doi.org/10.3390/jcm8111953](https://doi.org/10.3390/jcm8111953)

Reid, S. A., Rivett, D. A., Katekar, M. G., & Callister, R. (2014). Sustained natural apophyseal glides (SNAGs) are effective in the management of cervicogenic dizziness. Manual Therapy, 19(1), 37-44. [https://doi.org/10.1016/j.math.2013.07.004](https://doi.org/10.1016/j.math.2013.07.004)