האם בריא לעשות קליקים בגב? כאבים בגב או כאבים בצוואר מהווים עניין שכיח ביותר. מחקרים שונים טוענים שרובם המכריע של בני האדם סובלים בשלב זה או אחר מכאבים אלו. הפגיעה הכלכלית האישית והלאומית הנגרמת בשל מגפת כאבי הגב היא אדירת ממדים. הנזקים הכלכליים נובעים בין היתר מהעומסים על מערכת הבריאות, מהאובדן של פריון העבודה וימי עבודה. מחקרים שונים מוצאים שכאבי גב הופכים להיות גם נחלתם של ילדים ובני נוער. ביצוע תנועות חוזרניות כדי "להוציא קליקים (קנאקים) מהגב" "ולשחרר" את עמוד השדרה עלול להזיק.
נכון, מיד לאחר שמיעת קליקים בגב ו/או מהצוואר אתם מרגישים הקלה ושחרור. בטווח הארוך ביצוע חוזרני של קליקים בגב יגרמו לפגיעה בתקינות מפרקי עמוד השדרה והרקמות סביב. התוצה עלולה להיות חוסר יציבות של החוליות והתפתחות כאבים בגב (Coulter et al., 2018). האם קליקים בגב בעקבות תנועות יזומות אינם עושים פעולה הפוכה ולמעשה פוגעים בגב. במאמר הנוכחי "האם בריא לעשות קליקים בגב" נדון בכך בהרחבה.
האם בריא לעשות קליקים בגב? – רקע
כאבים בגב ובצוואר הם מהבעיות השכיחות בעולם המערבי. מחקרים מראים כי רוב בני האדם סובלים בשלב זה או אחר מכאבים אלו. לפגיעה האישית והלאומית בשל מגפת כאבי הגב יש עלויות כלכליות עצומות, הנובעות מאובדן ימי עבודה, ירידה בפריון, ועלויות ישירות למערכת הבריאות (Wong et al., 2017). יתרה מזאת, בשנים האחרונות נצפית עליה בשיעור כאבי גב גם בקרב ילדים ובני נוער.
קליקים בגב, או בשמם העממי "קנאקים", הם תופעה שמוכרת כמעט לכל אדם. האם באמת מדובר בהרגל תמים שמספק הקלה רגעית, או שמא הוא עלול להיות מסוכן לגב ולמערכת השריר-שלד בטווח הארוך? בשנים האחרונות התופעה נבחנת במחקרים איכותיים, והתמונה מתבהרת: שחרור עצמי של קליקים בגב לעיתים רחוקות כנראה אינו מזיק, אולם ביצוע חוזרני, במיוחד באובססיביות או תוך כדי כאב, עלול להזיק ואף לגרום לנזק מצטבר למבנה עמוד השדרה והמפרקים (Coulter et al., 2018; Adams et al., 2012). במאמר הנוכחי נענה על השאלה: האם בריא לעשות קליקים בגב?
קליקים בגב – תופעה נפוצה ורבת סיבות
הנושא מעסיק מדענים, קלינאים ואנשים מן השורה כבר עשרות שנים. מחקרים מראים כי עד 85% מהאוכלוסייה יסבלו במהלך חייהם מכאבי גב, ולפחות חצי מהאנשים נחשפים לתחושת קליקים במפרקי הגב או הצוואר (Balagué et al., 2012; Rubinstein et al., 2019). תחושת ההקלה לאחר קליק מובילה לכך שחלק מהאנשים מפתחים הרגל קבוע של ביצוע תנועות יזומות לשחרור קליקים מהגב.
מהם הקליקים האלו בעצם?
קָוִיטַצְיָה (Cavitation):
שחרור גזים מהנוזל הסינוביאלי עקב שינויי לחץ מהיר בתוך המפרק, ויצירת בועה המתפוצצת (Kawchuk et al., 2015).
חיכוך רצועות וגידים:
לעיתים תנועה מסוימת גורמת לרצועה או גיד לזוז מעל זיז גרמי וליצור רעש ("פופ") (Adams et al., 2012).
שינויים ניווניים/דלקתיים:
במפרקים פגועים יש סיכוי גדול יותר לרעשים בזמן תנועה, בעקבות שינויים פתולוגיים בסחוס ובמשטחי המפרק (Wong et al., 2017).
האם קליקים בגב מזיקים? סיכונים ונזקים אפשריים
פגיעה ברקמות רכות וייציבות החוליות
ביצוע חוזרני ואובססיבי של קליקים מהגב עלול לגרום למתיחה מוגזמת של רצועות ולפגוע ביציבות עמוד השדרה. במצבים אלו, נגרמת תנועתיות יתר (hyper-mobility) של המפרקים, אשר לאורך זמן עלולה לגרום לכאב כרוני, פציעות, ולעיתים אף לעיוותים מבניים (Adams et al., 2012).
החמרת תסמינים קיימים
כאשר תנועות שחרור קליקים מלוות בכאב – יש בכך אינדיקציה לתהליך דלקתי, שבר, או בעיה מבנית אחרת. המשך ניסיון לגרום לקליקים – במיוחד כאשר קיימת כבר בעיה – עלול להחמיר את המצב ולהאיץ תהליכים ניווניים (Wong et al., 2017).
השפעה שלילית על ילדים ובני נוער
ילדים ובני נוער עם נטייה לבצע קליקים מהגב עלולים לגרום לעצמם נזק מתמשך, שכן מערכת השריר-שלד שלהם עדיין מתפתחת. חוסר יציבות, פגיעה ברקמות רכות, והתפתחות שינויים ניווניים בגיל צעיר – כל אלה תוארו בספרות הרפואית (Balagué et al., 2012; Evans, 2002).
תדירות ועוצמה
שחרור קליקים מהגב לעיתים רחוקות אינו גורם בדרך כלל לנזק. אולם, ביצוע תנועות חוזרניות – במיוחד מתוך אובססיה לשחרר קליקים או ביצוע פעולה הגורמת לכאב – עלולים להביא לפגיעה משמעותית במבנה ובעמידות של הרקמות הרכות (שרירים, רצועות) האוחזות את החוליות. מצב זה עלול להוביל לתנועתיות יתר (hyper mobility), ירידה ביציבות, וסיכון מוגבר לכאבים ופציעות (Coulter et al., 2018; Wong et al., 2017).
קליקים וכאב
כאשר הקליקים מלווים בכאב, יש להפסיק את התרגול ולפנות לבדיקה מקצועית. כאב בעת שחרור קליקים מעיד לרוב על בעיה קיימת, ולעיתים אף מחמיר אותה.
קליקים ומניפולציה כירופרקטית
קליקים בעמוד השדרה שמבצע כירופרקט שונים בתכלית משחרור עצמאי שמבוצע על ידי המטופל. שחרור קליקים עצמאי נעשה בצורה רחבה, לרוב ללא שליטה מדויקת, ופעמים רבות מתבצע על חוליות או מפרקים שאינם דורשים טיפול. הכירופרקטיקה נשענת על אבחון מקצועי של חוליות שאינן נעות כראוי, ולאחר מכן הנעתן בצורה מדויקת ומבוקרת (Coulter et al., 2018). טכניקות אלו נמצאו יעילות בשיפור תפקוד עמוד השדרה, הקלה בכאבי הגב, ושיפור טווחי תנועה כאשר הן מבוצעות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים (Wong et al., 2017; LifeHack). במידת הצורך יטפל הכירופרקט באזורי גוף נספים וברקמות נוספות. מחקרים מראים כי כאשר טיפול זה נעשה במקצועיות, הוא יכול להוביל לשיפור תפקוד עמוד השדרה, הפחתת כאבים, ולעיתים אף להפחתת תדירות הקליקים הספונטניים (Coulter et al., 2018; Rubinstein et al., 2019).
"מניפולציה ידנית מקצועית נמצאה יעילה בהפחתת כאב ושיפור תפקוד, כל עוד היא מבוצעת על פי אבחון ובקרה קפדניים.
(Rubinstein et al., 2019)
מדוע קליקים בגב נותנים תחושת הקלה מיידית? ההיבט הפסיכולוגי והאנדורפינים
הקלה רגעית לאחר קליק בגב מוסברת בשחרור אנדורפינים, משככי כאב טבעיים, אך גם בפעולה פסיכולוגית (פלצבו) חזקה: עצם השמעת הרעש והתחושה שעשינו משהו "לטובת" הגב – יוצרת תחושת שיפור זמנית, אך לא תיקון אמיתי של הבעיה הביו-מכנית (Kawchuk et al., 2015; Ernst, 2008).
קליקים בגב – סיכום המלצות קליניות
הנחיות עדכניות (NICE, 2020; Wong et al., 2017) ממליצות להימנע ממניפולציה עצמית מוגזמת, ולהפנות לבדיקה מקצועית במקרים של כאב כרוני, קושי תנועתי או קליקים תכופים. עד חשוב לזכור:
- קליקים מקריים אינם מסוכנים.
- קליקים בתדירות גבוהה או המלווים בכאב – מצריכים בדיקה מקצועית.
- מניפולציה כירופרקטית צריכה להתבצע על ידי על ידי כירופרקט מוסמך בלבד.
- במקרה של תסמינים חוזרים או מחמירים – יש לשקול בירור מעמיק ובדיקות הדמיה.
כיצד לנהוג אם יש נטייה לקנאקים תכופים?
- המנעו מתנועות סיבוביות רחבות וחוזרות של עמוד השדרה.
- הקפידו על פעילות גופנית ושמירה על גמישות וחוזק השרירים התומכים בגב.
- במקרה של דחף חזק לשחרר קליקים – פנו לאבחון מקצועי (Rubinstein et al., 2019).
- התייעצו עם כירופרקט במקרים של תנועתיות יתר, כאב חוזרני, או בעיות נלוות כמו נימול/חולשה.
References:
Rubinstein, S. M., Terwee, C. B., Assendelft, W. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Spinal manipulative therapy for acute low back pain: an update of the Cochrane review. Spine, 44(12), 842-850.
Ernst, E. (2008). Placebo: new insights into an old enigma. Drug Discovery Today, 13(13-14), 586-592.
The Benefits of Spinal Manipulation – LifeHack.
Adams, M. A., Dolan, P., Hutton, W. C. (2012). Biomechanics of back pain. In: C. Maher & N. Underwood (Eds.), Low back pain. Elsevier.
