מה עלול לגרום כאב בשכמה? עצם השכמה (שכמות) היא עצם משולשת הנמצאת בגב העליון ומחוברת לזרוע ולגוף על ידי שרירים ורצועות מרובים. לעצמות השכם יש תפקידים רבים אחת מהן היא לתמוך בעבודת הכתפיים. כאב עצם השכמה הוא תלונה נפוצה שיכולה להיות לה סיבות שונות, כגון מתיחת שרירים, פציעה טראומטית, דלקת עצבית מקומית או צווארית ועוד. מחלות לב וריאות ופיברומיאלגיה. עם זאת, כאב בשכמה עלול להיות גם תסמין של אוטם שריר הלב או סרטן ריאות.
חשוב לאתר את הגורם המדויק לכאב בשכמה ובמידת הצורך לטפל בו. התעלמות מכאב שמופיע בשכמה עלול להוביל להחמרת הנזק על כל המשתמע מכך. במאמר "מה עלול לגרום כאב בשכמה" ננסה לענות בהרחבה על השאלה הזאת.
1) מה עלול לגרום כאב בשכמה – רקע
כאב באזור השכמה (Scapula) הוא תלונה שכיחה שמבלבלת לא מעט אנשים – בין השאר משום שהשכמה עצמה היא “צומת” ביומכני ועיצבי. היא יושבת על כלוב הצלעות, מחוברת לזרוע דרך מפרק הכתף, נשענת תפקודית על עמוד השדרה הצווארי והחזי, ומוקפת שכבות של שרירים, גידים, בורסות ועצבים. לכן, כאב בשכמה יכול לנבוע ממקור מקומי (שריר/גיד/מפרק/בורסה), ממקור בעמוד השדרה (צוואר/גב עליון), מהפרעה עצבית (לדוגמה לחץ על עצב), או להיות כאב “מוקרן” מאיברים פנימיים. לעיתים נדירות הוא אף רמז למצב רפואי משמעותי – ולכן חשוב להבין את מנגנוני הכאב, לזהות תבניות אופייניות, ולהכיר סימני אזהרה.
המאמר הנוכחי מתמקד בגורמים של כאב בשכמה, עם דגש על אבחנה מבדלת, קווים מנחים להערכה קלינית, ועקרונות טיפול שמרני – כולל מקום אפשרי לכירופרקטיקה במסגרת טיפול רב־מקצועי.
2) אנטומיה ותפקוד: למה השכמה “מזמינה” כאב?
השכמה היא עצם שטוחה בצורת משולש, הנעה על פני בית החזה (ה”מפרק” השכמתי־חזי אינו מפרק אמיתי, אלא מגע תנועתי בין השכמה לצלעות). כדי להרים יד מעל הראש נדרש שיתוף פעולה מדויק בין מפרק הכתף לבין תנועת השכמה. שיתוף הפעולה הזה מכונה Rhythm שכמתי־זרועי. כאשר יש הגבלה בתנועת בית החזה, חולשה או עיכוב בתזמון שרירים (כמו המסור הקדמי והטרפז), או עומס חוזר – נוצר חיכוך/דלקת/עומס יתר סביב השכמה והכתף (Frank, 2013).
3) גורמים שכיחים לכאב בשכמה ממקור שרירי־שלדי (MSK)
א. עומס־יתר ו”מתח שרירי” סביב השכמה (הגורם הנפוץ ביותר)
השרירים השכיחים שמעורבים בכאב באזור המדיאלי של השכמה והגב העליון הם: טרפז אמצעי/עליון, מרימים השכמה (levator scapulae), רומבואידים, ושרירי זוקפי הגב העליון. ישיבה ממושכת, עבודה מול מחשב, נשיאת תיק על כתף אחת, אימוני כוח לא מאוזנים או חוסר פעילות יכולים לגרום לעומס יתר, רגישות ונוקשות.
במקרים רבים מדובר בכאב מיופציאלי הקשור לנקודות טריגר (Trigger Points), שיכולות לייצר כאב מקומי וגם כאב מוקרן לאזור השכמה/צוואר/כתף (Fernández-de-las-Peñas, 2012). לא תמיד נקודת הבעיה “נמצאת בדיוק במקום שכואב” ולכן מישוש, בדיקת טווחים ותבניות עומס חשובים.
איך זה מרגיש לרוב?
כאב עמום/שורף/לוחץ ליד עמוד השדרה או בקצה המדיאלי של השכמה, שמחמיר בסוף יום ישיבה או לאחר פעילות חוזרת. לעיתים יש הקלה זמנית לאחר תנועה/חימום/עיסוי.
ב. דיסקינזיה של השכמה (Scapular dyskinesis) והפרעות תנועה
כאשר תנועת השכמה לא סימטרית או לא מתוזמנת נוצר עומס חריג על הרקמות סביב הכתף והשכמה. דיסקינזיה אינה “אבחנה אחת” אלא תיאור תפקודי של תנועה לא תקינה, והיא יכולה להיות תוצאה של חולשה, כאב, שינוי יציבה או הגבלה בתנועת בית החזה.
בקרב ספורטאים אסימפטומטיים (ללא כאב), נמצא קשר בין דיסקינזיה לבין סיכון מוגבר להתפתחות כאב כתף בעתיד (Hickey, 2018). המשמעות הקלינית: לפעמים כאב בשכמה הוא “נורת אזהרה” לתבנית תנועה שמעמיסה בהמשך גם על גידי השרוול המסובב (rotator cuff) או על מבנים תת־אקרומיאליים.
ג. תסמונת צביטה תת־אקרומיאלית/פתולוגיות של השרוול המסובב כאב שמוקרן לשכמה
תסמונת צביטה תת-אקרומיאלית (Subacromial Impingement) ופתולוגיות של השרוול המסובב (Rotator Cuff) הן מהגורמים השכיחים ביותר לכאב בכתף. פתולוגיות של השרוול המסובב יכולות לכלול דלקת גידים, קרע חלקי, בורסיטיס. לעיתים קרובות הכאב הנובע מתסמונת צביטה תת-אקרומיאלית ופתולוגיות של השרוול המסובב אינו ממוקד רק במפרק אלא "בורח" לכיוון השכמה. הכאב שמורגש בחלק האחורי של הכתף מתפשט לעיתים סביב השכמה, בעיקר בעת הרמה, זריקה, או עבודה מעל הראש. במקרים כאלה הכאב ייטה להיות קשור לתנועות כתף ספציפיות ולחולשה/כאב במבחנים אורטופדיים.
מה הקשר בין הכתף לשכמה?
במצב של צביטה, המרווח שמתחת לעצם האקרומיון (שיא הכתף) מצטמצם. גידי השרוול המסובב והבורסה נלחצים, מה שיוצר תגובת שרשרת:
- הקרנה עצבית: דלקת בגידי הכתף יכולה להקרין כאב לאורך השרירים המתחברים לשכמה (כמו הטרפז או המעוינים).
- שינוי ביומכני (Dyskinesis): כדי להימנע מהכאב בכתף, הגוף משנה את האופן שבו השכמה נעה. השכמה מתחילה "לעבוד קשה יותר" או לנוע בצורה לא תקינה, מה שיוצר עומס שרירי ניכר וכאב בצידה הפנימי או העליון של השכמה.
- נקודות הדק (Trigger Points): הכאב הכרוני בכתף גורם לשרירי השכמה להתכווץ באופן הגנתי, מה שיוצר "קשרים" כואבים המקרינים חזרה לזרוע ולצוואר.
ד. תסמונת השכם הקופצת (“Snapping Scapula Syndrome”) ובורסיטיס שכמתי־חזי
זהו מצב שבו יש חיכוך/קליקים/קרקפיטציות בזמן תנועת השכמה על הצלעות, לעיתים בשל דלקת בבורסות (שקיות סיכוך) או שינוי מבני. הסובלים מתארים תחושת “חריקה/קפיצה” עם כאב מקומי, רגישות ולעיתים נפיחות. סקירות קליניות מתארות את החשיבות של הבנת הבורסות והשרירים סביב הממשק השכמתי־חזי באבחון ובטיפול (Conduah, 2010; Frank, 2013).
גורם עיקרי לכך הוא בורסיטיס (Bursitis) של הבורסה השכמתית חזית שתפקידה להפחית חיכוך בין השכם לצלעות. גורמים אפשריים נוספים כוללים חולשה של השרירים המייצבים את השכם, שינויים במבנה הגרמי או כמובן שימוש יתר (Overuse). תנועות חוזרות ונשנות מעל גובה הכתף, השכיחות אצל ספורטאים (שחיינים, שחקני בייסבול) או בעבודות פיזיות מסוימות עלולות להוביל לכך.
4) גורמים מעמוד השדרה: צוואר וגב עליון כ”מקור נסתר” לכאב בשכמה
א. רדיקולופתיה צווארית (Cervical radiculopathy) – כאב שמופיע בשכמה
לחץ/דלקת סביב שורש עצב בצוואר יכולים להתבטא ככאב בשכמה ולעיתים אף בלי כאב צוואר משמעותי. יש עבודות שמראות קשר בין רמת שורש העצב המעורב לבין דפוס הכאב באזור השכמה (Mizutamari, 2010). לעיתים יתווספו נימול/זרמים, ירידה בתחושה, חולשה ביד, או החמרה בהטיית הראש/שיעול/עיטוש.
בגישה קלינית עדכנית לכאבי צוואר, מודגשת החשיבות של איתור סימנים נוירולוגיים מתקדמים והפניה להמשך בירור כשצריך (Loh, 2024).
ב. מפרקי פצט בצוואר ובגב העליון – כאב מוקרן לאזור בין השכמות
מפרקי הפצט (facet joints) מסוגלים לייצר כאב מוקרן לאזור הכתף העליונה והאזור הבין־שכמתי, לעיתים לאחר תנועה חדה, יציבה ממושכת או טראומה קטנה. סקירה קלינית עדכנית מתארת חלוקת כאב מוקרן אפשרית מאזורי פצט צוואריים, כולל התפשטות לאזור על־שכמתי/בין־שכמתי (Yoo, 2024).
ג. נוקשות/היפומוביליות בבית החזה (Thoracic hypomobility) והשפעתה על השכמה והכתף
בית חזה “נוקשה” או קיפוזה מוגברת עשויים לשנות את קינטיקת השכמה ולהעמיס על הכתף והשכמה. יש ראיות לכך שטכניקות ידניות לבית החזה, לעיתים בשילוב תרגול, יכולות לשפר כאב ותפקוד בתסמונת כאב תת־אקרומיאלית (Robles-Pérez, 2025). זה לא אומר שכל כאב בשכמה “מגיע מהחזה”, אבל בהחלט מסביר למה הערכה של הגב העליון והיציבה חשובה.
5) גורמים עצביים פריפריים סביב השכמה
א. נוירופתיה של העצב הסופראסקפולרי (Suprascapular neuropathy)
זהו גורם פחות שכיח אך משמעותי לכאב באזור האחורי־עליון של הכתף ולעיתים סביב השכמה, במיוחד אצל ספורטאים המבצעים תנועות מעל הראש או אצל אנשים עם קרעים משמעותיים בשרוול המסובב. סקירת “קונספט” מפרטת אבחון וטיפול, ומדגישה שזיהוי מוקדם חשוב כי מצבים כרוניים נוטים לתוצאות פחות טובות (Bozzi, 2020). בנוסף, קיימת סקירה המתמקדת בקשר בין העצב הסופראסקפולרי לפתולוגיית שרוול (Shi, 2012).
רמזים קליניים אפשריים: כאב אחורי־עליון, חולשה בהרחקה/סיבוב חיצוני, ולעיתים אטרופיה (דלדול) של שרירי supraspinatus/infraspinatus.
ב. לכידה/גירוי של העצב הדורסלי־סקפולרי (Dorsal scapular nerve)
העצב הזה מעצבב בעיקר את הרומבואידים ולעיתים את מרימים השכמה; הוא יכול להילכד באזור השריר הסקאלני האמצעי. מחקר אנטומי מדגים את המסלול שבו העצב “חורץ” דרך הסקאלני, נקודה שמסבירה למה לעיתים יש כאב מדיאלי בשכמה עם רגישות בצוואר הצדי (Lam, 2016).
6) מצבים “דמויי כאב בשכמה” שמקורם בעור/עצבים תחושתיים: נוטלגיה פרסטטיקה
נוטלגיה פרסטטיקה היא מצב תחושתי כרוני שמופיע לרוב כגרד/צריבה/דקירות במדור המדיאלי־תחתון של השכמה, לפעמים עם היפרפיגמנטציה או סימני גירוד. סקירה עדכנית מתארת שמדובר ככל הנראה בנוירופתיה של ענפים עוריים אחוריים בטווח T2-T6, עם קשר אפשרי לשינויים ניווניים בעמוד השדרה (Robinson, 2023). מאמר תמציתי מדגיש שמדובר בלכידה/דחיסה של ענפים עוריים אחוריים ותגובה טובה לעיתים לטיפולים מקומיים (Nakagawa, 2021). גם סקירת “הגרד הבלתי־נגיש” מסבירה את ההיבט הנוירופתי ואת הצורך להימנע מטיפולים “אנטי־אלרגיים” שלא מטפלים במנגנון (Ellis, 2013).
7) גורמים נדירים יותר אך חשובים (כולל “דגלים אדומים”)
א. גידולים/נגעים גרמיים באזור השכמה
נדיר, אך כאב בשכמה יכול לנבוע גם מנגעים כמו אוסטאוכונדרומה. תיאור מקרה ממסגרת כירופרקטית מדגים כיצד תלונה לא טיפוסית עם סימנים כמו “כנף שכמה” ושינוי יציבתי הובילה להדמיה ולאבחנה (Chu, 2023). המסר כאן אינו שהדבר שכיח, אלא שהסתמכות על “אבחנת שריר” בלי לשים לב לסימנים חריגים עלולה לפספס אבחנות.
ב. כאב מוקרן מאיברים פנימיים (Visceral referred pain)
למרות שרוב כאבי השכמה הם שריריים־שלדיים, יש סיטואציות שבהן כאב בשכמה הוא כאב מוקרן:
- כיס מרה/דרכי מרה: כאב ברום הבטן או ברבע ימני עליון יכול להקרין גם לאזור שבין השכמות או לשכמה הימנית (Eltyib, 2014; Macaluso, 2012).
- גירוי סרעפתי (Kehr’s sign): מצבים של גירוי הסרעפת יכולים להקרין לכתף/אזור שכמה (Macaluso, 2012).
- ריאות: יש תיאורי מקרה שבהם תסחיף ריאתי התבטא בכאב כתף/צוואר מוקרן והשתפר לאחר טיפול בגורם (Alam, 2021).
מתי לחשוד במקור לא־שרירי?
כאב שאינו משתנה עם תנוחה/תנועה, מלווה בקוצר נשימה, חום, ירידה בלתי מוסברת במשקל, חולשה כללית חריגה, כאב לילה משמעותי, או תסמינים בטניים בולטים.
8) איך ניגשים לאבחון בצורה מסודרת?
האבחון והטיפול בכאב השכמה תלויים ומשתנים בהתאם לגורם לכאב. היסטוריה רפואית יסודית ובדיקה גופנית חיוניות כדי לזהות את מקור הכאב ולשלול מצבים חמורים. הליך האבחון של הכאב בשכמה עשוי לכלול:
א. שאלות מפתח בהיסטוריה
- מתי התחיל הכאב? טראומה/עומס חדש/ישיבה ממושכת?
- איפה בדיוק? לאורך הגבול המדיאלי? מעל השכמה? מתחת?
- האם יש הקרנה ליד, נימול, חולשה, שינוי תחושה?
- מה מחמיר ומה מקל (תנועה, נשימה עמוקה, שיעול, הרמת יד)?
- האם יש סימפטומים מערכתיים (חום, ירידה במשקל, קוצר נשימה, כאב חזה)?
ב. בדיקה גופנית ממוקדת
- הערכת יציבה, תנועתיות בית חזה וצוואר, תנועתיות כתף.
- הסתכלות על “קצב” תנועת השכמה (דיסקינזיה), כנף שכמה, אסימטריה.
- מבחני כתף (לחשד לשרוול/צביטה), מבחני צוואר לרדיקולופתיה.
- בדיקה נוירולוגית בסיסית (כוח/תחושה/רפלקסים) לפי צורך (Loh, 2024).
ג. מתי צריך הדמיה/בדיקות נוספות?
במצבים של טראומה משמעותית, חשד נוירולוגי מתקדם, חוסר שיפור לאורך זמן, סימנים מערכתיים, או חשד לפתולוגיה ספציפית (למשל נוירופתיה סופראסקפולרית, לעיתים יש צורך ב־EMG/הדמיה לפי ההקשר) (Bozzi, 2020).
9) עקרונות טיפול שמרני: מה בדרך כלל עובד?
רוב המקרים מגיבים לטיפול שמרני הדרגתי – במיוחד כשהוא מותאם למקור המשוער של הכאב:
א. חינוך, ויסות עומסים והרגלים
- התאמת עמדת עבודה, הפסקות תנועה, שינוי דפוס נשיאת משקל.
- מעבר הדרגתי מ”הימנעות מתנועה” ל”תנועה מבוקרת” (במיוחד בכאב מיופציאלי).
ב. תרגול ושיקום תנועתי ממוקד שכמה־כתף־בית חזה
- חיזוק מסור קדמי וטרפז תחתון, שיפור שליטה מוטורית, תרגילי יציבה.
- שילוב תנועתיות בית חזה והארכות עדינות.
- במצבים כמו דיסקינזיה, עבודה על תבנית התנועה חשובה לא פחות מ”שחרור כאב” (Hickey, 2018).
ג. טיפול ידני (Manual therapy) – עיסוי/מוביליזציה/מניפולציה לפי התאמה
טיפול ידני יכול לסייע בהפחתת כאב קצר־טווח ושיפור תנועה, במיוחד כשמשולב עם תרגול פעיל. סקירה עדכנית על התערבויות בית חזה בשילוב או בלי תרגילים מראה שיפור בכאב ובמוגבלות בתסמונת כאב תת־אקרומיאלית בטווח הקצר (Robles-Pérez, 2025).
10) איפה נכנסת כירופרקטיקה?
כירופרקטיקה היא מקצוע טיפול ידני המתמקד במערכת השריר־שלד, עם שימוש נפוץ במניפולציות/מוביליזציות של עמוד השדרה והמפרקים, לצד תרגול ושיקום. בהקשר של כאב בשכמה, יש שלושה תרחישים שבהם כירופרקטיקה עשויה להיות רלוונטית:
- כאב שמקורו בגב העליון/צוואר עם מרכיב מכני – טיפול ידני לבית החזה/צוואר, יחד עם תרגול והדרכת עומסים, יכול להתאים לחלק מהמטופלים (Robles-Pérez, 2025).
- כאב מיופציאלי סביב השכמה – שילוב גישות של שחרור רקמות רכות, עבודה על יציבה ותנועה, ותכנית תרגול ביתית.
- איתור דגלים אדומים והפניה בזמן – כפי שמדגים תיאור המקרה של נגע גרמי נדיר שהתברר בעקבות חשד קליני והדמיה (Chu, 2023).
בטיחות: מה חשוב לדעת?
כמו בכל התערבות רפואית, גם לטיפול ידני עלולות להיות תופעות לוואי. סקירה שיטתית מדווחת שתופעות קלות־בינוניות (כגון כאב זמני, נוקשות או עייפות) אינן נדירות, בעוד שאירועים חמורים נדירים יותר אך מחייבים תיעוד ותהליכי בטיחות (Carnes, 2010). סקירת מיפוי עדכנית מדגישה את הצורך בהגדרות אחידות ובסיווג אירועים לאחר מניפולציה/מוביליזציה כדי לשפר את הדיווח והבטיחות (Funabashi, 2022).
בפועל, בחירה מושכלת של מטופלים, בדיקה נוירולוגית כשצריך, הימנעות ממניפולציה במצבי סיכון, ושילוב תרגול, הם חלק מהתמונה של טיפול אחראי.
11) מתי כדאי לפנות לבדיקה רפואית דחופה?
מומלץ לא להתעלם ולהיבדק בהקדם אם מופיע אחד מהבאים:
- כאב בשכמה עם קוצר נשימה, כאב חזה, סחרחורת/עילפון.
- כאב עם חום, צמרמורות, או מצב כללי ירוד.
- חולשה מתקדמת ביד, ירידה ניכרת בתחושה, או בעיות שליטה בסוגרים.
- כאב לילה חזק שאינו מושפע מתנוחה או פעילות, או ירידה לא מוסברת במשקל.
- כאב שמופיע יחד עם תסמינים בטניים משמעותיים (למשל כאב ברבע ימני עליון, בחילות קשות) (Macaluso, 2012).
סיכום
כאב בשכמה הוא תסמין רב־גורמי: לעיתים הוא ביטוי לעומס־יתר ושרירים תפוסים, לעיתים תוצר של תנועה לא יעילה של השכמה, ולעיתים “אות” שמגיע מהצוואר, בית החזה או מעצב שנלכד. חלק קטן מהמקרים קשור לפתולוגיה פחות שכיחה – כולל מצבים עצביים עוריים (כמו נוטלגיה פרסטטיקה) ואף כאב מוקרן מאיברים פנימיים.
הגישה היעילה ביותר משלבת אבחון מסודר (היסטוריה + בדיקה גופנית), איתור סימני אזהרה, וטיפול שמרני מבוסס תנועה: ויסות עומסים, חיזוק ושליטה מוטורית של השכמה, ושילוב טיפול ידני לפי התאמה. כירופרקטיקה יכולה להשתלב כחלק ממענה שמרני – במיוחד כשיש רכיב מכני בבית החזה/צוואר או כאב מיופציאלי, ובתנאי שמקפידים על סינון בטיחותי, תיעוד, ותכנית שיקום פעילה.
References:
Alam, M. M., Hannan, A., & (authors as listed). (2021). Pulmonary embolism presenting as referred pain to the right shoulder and neck: A case report. (Indexed on Semantic Scholar; PDF available via Semantic Scholar).
Bozzi, F., Alizadeh, R., & (additional authors as listed). (2020). Suprascapular neuropathy around the shoulder: A current concept review. Journal of Clinical Medicine, 9(8), 2331. https://doi.org/10.3390/jcm9082331
Carnes, D., Mars, T. S., Mullinger, B., Froud, R., & Underwood, M. (2010). Adverse events and manual therapy: A systematic review. Manual Therapy, 15(4), 355-363. https://doi.org/10.1016/j.math.2009.12.006
Chu, E. C.-P., & Sabourdy, E. (2023). Dorsal scapular osteochondroma in the chiropractic clinic: A case report and literature review. Case Reports in Orthopedics, 2023, Article (as published). (Open-access PDF via Semantic Scholar).
Conduah, A. H., Baker, C. L., III, & Baker, C. L., Jr. (2010). Clinical management of scapulothoracic bursitis and the snapping scapula. Sports Health, 2(2), 147-155.
Ellis, C. (2013). Notalgia paresthetica: The unreachable itch. Dermatology Practical & Conceptual, 3(3), 5. (Open-access PDF via Semantic Scholar).
Eltyib, A. E. (2014). Gallbladder disorders detected by ultrasound. [Journal/Proceedings as published]. (Open-access PDF via Semantic Scholar).
Fernández-de-las-Peñas, C., Gröbli, C., Ortega-Santiago, R., Fischer, C. S., Boesch, D., Froidevaux, P., Stocker, L., Weissmann, R., & González-Iglesias, J. (2012). Referred pain from myofascial trigger points in head, neck, shoulder, and arm muscles reproduces pain symptoms in blue-collar (manual) and white-collar (office) workers. The Clinical Journal of Pain, 28(6), 511-518.
Frank, R. M., Ramirez, J., Chalmers, P. N., McCormick, F. M., & Romeo, A. A. (2013). Scapulothoracic anatomy and snapping scapula syndrome. Anatomy Research International, 2013, Article 635628. https://doi.org/10.1155/2013/635628
Funabashi, M., et al. (2022). Definition and classification for adverse events following spinal and peripheral joint manipulation and mobilization: A scoping review. PLOS ONE, 17(7), e0270671. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0270671
Hickey, D., Solvig, V., Cavalheri, V., Harrold, M., & McKenna, L. (2018). Scapular dyskinesis increases the risk of future shoulder pain by 43% in asymptomatic athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(2), 102-110. https://doi.org/10.1136/bjsports-2017-097559
Lam, K., Parkin, I., & (additional authors as listed). (2016). Anatomy of the dorsal scapular nerve and implications for entrapment. Anatomy Research International, 2016, Article (as published). (Open-access PDF via Semantic Scholar).
Macaluso, C. R., & McNamara, R. M. (2012). Evaluation and management of acute abdominal pain in the emergency department. International Journal of General Medicine, 5, 789-797.
Mizutamari, M., Sei, A., Tokiyoshi, A., Fujimoto, T., Taniwaki, T., Togami, W., & Mizuta, H. (2010). Corresponding scapular pain with the nerve root involved in cervical radiculopathy. Journal of Orthopaedic Surgery, 18(3), 356-360.
Nakagawa, H., et al. (2021). Notalgia paresthetica. Internal Medicine, 60(as published), (pages as published). (Open-access PDF via Semantic Scholar).
Robinson, C. L., Downs, E., (additional authors as listed), & Yazdi, C. (2023). Notalgia paresthetica review: Update on presentation, pathophysiology, and treatment. Clinics and Practice, 13, 317-(pages as published). (Open-access PDF via Semantic Scholar).
Robles-Pérez, R., Vallejo-Martínez, R., Carrasco-Uribarren, A., Jiménez-del-Barrio, S., Hernández-Lázaro, H., & Ceballos-Laita, L. (2025). Thoracic manual therapy with or without exercise improves pain and disability in subacromial pain syndrome: A systematic review of randomized trials. Healthcare, 13, 2479. https://doi.org/10.3390/healthcare13192479
Shi, L. L., Freehill, M. T., Yannopoulos, P., & Warner, J. J. P. (2012). Suprascapular nerve: Is it important in cuff pathology? Advances in Orthopedics, 2012, Article 516985. https://doi.org/10.1155/2012/516985
Yoo, Y. M., et al. (2024). Facet joint disorders: From diagnosis to treatment. [Journal as published]. (Open-access PDF via Semantic Scholar).
