כאבי לסתות: כיצד כירופרקט עוזר? כירופרקט המתמחה בטיפול בהפרעות בריאותיות במפרק הלסת מתמקד בנטרול תורמים ביומכניים ונוירו-שריריים בסיסיים. טיפול כירופרקטי לא רק מקל על כאבי לסתות אלא גם תומך בהתאוששות תפקודית ארוכת טווח. טיפול כירופרקטי מציע גישה לא פולשנית והוליסטית לניהול כאבי מפרק הלסת. הכירופרקט מטפל למעשה בהפרעות בתפקוד השרירים והשלד הקשורות לעתים קרובות להפרעה.
תפקוד לקוי בצוואר ובעמוד השדרה העליון יכול לתרום להתפתחות תסמינים במפרק הלסת (TMJ). ולכן, הכירופרקט בוחן ומטפל בתפקוד וביישור של המפרק הטמפורומנדיבולרי ושל עמוד השדרה הצווארי. הכירופרקט ידריך את המטופלים בנושאים רלוונטיים כגון יציבה, ארגונומיה ותרגילים ביתיים. מחקרים מצביעים על כך שהתערבויות כירופרקטיות יכולות להפחית תסמינים הקשורים למפרק הלסת כגון, הגבלת תנועה, כאבי ראש וכאבי פנים. מחפשים כירופרקט בתל אביב לצורך אבחון, טיפול או טיפולים תחזוקה פנו אלנו: 03-6430372. במאמר "כאבי לסתות: כיצד כירופרקט עוזר" נדון בנושא.
כאבי לסתות: כיצד כירופרקט עוזר – רקע
כאבי לסתות, או הפרעות במפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ), הם בעיה בריאותית נפוצה המשפיעה על כ-5 עד 12 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, כאשר שכיחות גבוהה במיוחד נצפית בקרב נשים בגילאי 20-40 (Gauer & Semidey, 2015). הפרעות אלו מתאפיינות במגוון תסמינים הכוללים כאב באזור הלסת, הגבלה בתנועה, רעשי חריקה, כאבי ראש ואף הפרעות נוירולוגיות. טווח התסמינים רחב ומשפיע על איכות החיים באופן משמעותי.
גישות הטיפול המסורתיות כוללות לרוב טיפול תרופתי בכאב, סדים ייעודיים לשיניים ולעיתים אף ניתוחים. בשנים האחרונות, טיפול כירופרקטי זוכה לתשומת לב גוברת כאופציה בטוחה ויעילה, המבוססת על גישה הוליסטית, לא פולשנית, המתמקדת בשיקום תפקוד המפרק והשרירים. מאמר זה:
- יבחן את המנגנונים בהם טיפול כירופרקטי מסייע לבעיות מפרק הלסת
- יביא סקירה של הראיות המדעיות התומכות בכך
- ויציג את הטכניקות העיקריות בהן משתמשים כירופרקטים לטיפול בכאבי לסתות.
הבנת הפרעות במפרק הלסת (TMD) והתסמינים שלהן
מפרק הלסת הוא מפרק סינוביאלי דו-צדדי המחבר את הלסת התחתונה לגולגולת, ומאפשר תנועות מורכבות של פתיחה, סגירה והחלקה החיוניות לעיסה, דיבור והבעה פנים. ההפרעות במפרק זה (Temporomandibular Disorders – TMD) יכולות לנבוע ממספר סיבות:
- כאבי שרירים מיופאשיאליים: מתיחות או דלקת בשרירי הלעיסה.
- ניוון מפרקים ודלקות ניווניות: ירידה באיכות הסחוס ופגיעה במבנה המפרק.
- קרעים או תזוזות בדיסק התוך מפרקי: דיסק המשמש כבלם זעזועים במפרק עלול להיפגע או להחליק.
- גורמים פסיכולוגיים: מתח וחרדה יכולים לגרום להידוק שרירים, ברוקסיזם וחריקת שיניים.
התסמינים הנפוצים ביותר בעקבות הפרעות במפרק הלסת כוללים (de Leeuw & Klasser, 2018):
- כאב באזור הלסת
- הגבלת תנועת הלסת התחתונה
- רעשי חריקה
- כאבי ראש
- כאבי צוואר
- תחושת מלאות או לחץ באוזניים.
לעיתים, התסמינים חופפים עם בעיות בצוואר. דבר זה מדגים את הקשר בין הלסת והצוואר ומצביע על חשיבות הטיפול בשני האזורים במקביל.
שכיחות הפרעות במפרק הלסת והקשרים בריאותיים
מחקרים עכשוויים מצביעים על שכיחות גבוהה יחסית של TMD באוכלוסיות שונות. מחקר שפורסם ב-European Journal of Pain הציג שכיחות מוגברת בקרב מבוגרים צעירים, במיוחד כאשר קיימים כאבי ראש ראשוניים במקביל (Baad-Hansen et al., 2025). מחקר נוסף ב-Clinical Oral Investigations הדגים כי הפרעות נפשיות כגון חרדה ודיכאון קשורות להחמרת תסמיני הפרעות במפרק הלסת (Park, 2025). בנוסף, מחקר מ-Supportive Care in Cancer הראה שכאבי לסתות שכיחים יותר בקרב חולות סרטן השד עם בצקת לימפה, מה שמרמז על השפעות מערכתיות בתהליך (Akbulut, 2025).
טיפול כירופרקטי עבור כאבי לסתות מה הוא כולל?
אבחון מקיף
הכירופרקט מבצע הערכה מקיפה הכוללת היסטוריה רפואית, בדיקות פונקציונליות של מפרק הלסת ועמוד השדרה הצווארי, ומעקב אחרי התסמינים. במקרים מורכבים נעשה שימוש בהדמיה כמו MRI לאבחון מדויק של מצבי דיסק, דלקת או ניוון (Chu et al, 2023).
מניפולציות בעמוד השדרה הצווארי (SMT)
טיפול כירופרקטי כולל מניפולציות מכאניות עדינות ומבוקרות במפרקים הצוואריים, לשיפור היציבות והתנועה. מניפולציות אלה מפחיתות מתחים בשרירים הסובבים ומשפרות את הוויסות העצבי למפרק הלסת, המוביל להקלה בכאב (DeVocht et al., 2005). יש לעיתים שנעשה שימוש אקטיבטור. אקטיבטור הוא מכשיר ידני קטן המעביר דחף עדין לעמוד השדרה או למפרקים. הדחף הזה מסייע בשחרור המפרקים שבין החוליות הצוואר ומפרק הלסת. זהו כלי ספציפי בטיפולי כירופרקטיקה שהשימוש בו אינו כרוך באי הנוחות שעלולה להיגרם מהתאמות ידניות.
טיפול במפרק הלסת
כמו כן נעשים מניפולציות והנעות ממוקדות במפרק הטמפורומנדיבולרי במטרה לשחרר לחץ על הדיסק התוך-מפרקי ולשפר את הביומכניקה של הלעיסה.
טיפול ברקמות רכות
טיפול בנקודות טריגר ושחרור מיופאשיאלי על שרירי הלעיסה והצוואר מפחיתים את המתח השרירי ומעלים את טווח התנועה התקין (Kalamir et al., 2010).
תיקון יציבה
התמקדות בתיקון תסמונת מצטלבת עליונה (Upper Crossed Syndrome) ובמנח ראש קדמי המסייע בהורדת העומס על מפרק הלסת (Fernández-de-Las-Peñas et al., 2010). תסמונת מצטלבת עליונה (Upper Crossed Syndrome) היא תופעה שכיחה הנגרמת כתוצאה מיציבה לקויה. הפרעה זאת מתבטאת בחוסר איזון שרירים באזור הצוואר, הכתפיים והחזה. השרירים הקדמיים, כגון שרירי החזה, מתקצרים ומתהדקים, בעוד שרירי הגב העליון והצוואר העמוקים נחלשים ומתארכים. מצב זה יכול להוביל לכאבי צוואר, כאבי לסתות, כאבי ראש, כתפיים מעוגלות וקשיי נשימה. הטיפול כולל תרגילים לחיזוק שרירים חלשים ומתיחת שרירים מכווצים, כמו גם שיפור בתנוחת הגוף במהלך הפעילות היומיומית.
חינוך ארגונומי
הרגלים ארגונומיים נכונים תומכים ביישור הלסת ויכולים להקל משמעותית על התדירות והעוצמה של תסמיני מפרק לסת. מומלץ למטופלים:
- לשמור על מנח ראש וצוואר ניטרלי במהלך פעילויות יומיומיות, במיוחד בתחנות עבודה.
- להתאים את גובה הכיסא, שימוש במשענות ראש תומכות ומיקום מסכים בגובה העיניים.
- לתרגל מנח לסת רגוע (שפתיים יחד, שיניים בנפרד) כדי למזער את הלחץ על המפרקים.
- לשלב הפסקות יציבה ותרגילים קבועים לשיפור איזון השרירים והשלד.
טכניקות להפחתת מתח
טכניקות להפחתת מתח ממלאות תפקיד קריטי בניהול כאבי לסתות. הסיבה לכך היא שמתח מוביל לעתים קרובות להידוק לסת וחריקת שיניים, המחמירים הפרעות טמפורומנדיבולריות. טכניקות שעוזרות להוריד את מתח השרירים הכללי ולהפחית את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית כוללות:
- נשימה סרעפתית, הרפיית שרירים מתקדמת ומדיטציית מיינדפולנס.
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול גם לטפל בהתנהגויות הקשורות ללחץ התורמות לברוקסיזם.
- יוגה, פעילות גופנית סדירה ושינה מספקת, תומכים בהרפיה עצבית-שרירית.
תרגילים ביתיים
פעילות ביתית עבור כאבי לסתות חיונית לשיפור ניידות המפרקים, הפחתת מתח השרירים וקידום ריפוי. תרגילים ביתיים צריכים להיעשות בטווח נטול כאבים ותחת הדרכה מקצועית. כאשר הם מבוצעים באופן קבוע, תרגילים ביתיים תומכים בהתאוששות ומסייעים במניעת תסמינים חוזרים של תפקוד לקוי של מפרק הלסת. טיפול בחום לפני תרגילים יכול להרגיע רקמות. תרגילים נפוצים כוללים:
- מתיחות עדינות של הלסת, פתיחה וסגירה מבוקרת של הפה ותנועות מצד לצד כדי לשפר את טווח התנועה.
- תרגילים איזומטריים, כגון התנגדות לתנועת הלסת בלחץ אצבעות קל, מסייעים בחיזוק השרירים התומכים.
ראיות מדעיות התומכות בכירופרקטיקה עבור כאבי לסתות
למרות שהמחקר על ניהול כירופרקטי של הפרעות במפרק הלסת נותר מוגבל בהשוואה לטיפולים רגילים, מחקרים חדשים מצביעים על היתרונות הפוטנציאליים שלו:
הפחתת כאב ופעילות שרירית
- מחקר של Kalamir et al. (2010) הראה כי טיפול כירופרקטי מפחית באופן מובהק את פעילות השרירים המתוחה באזור הלסת ומוריד את רמת הכאב.
שיפור תפקוד הלסת
- ניסוי אקראי מבוקר של DeVocht et al. (2005) הציג שיפור משמעותי בטווח תנועת הלסת לאחר טיפול כירופרקטי, בהשוואה לטיפול דמה.
הקלה על תסמינים צוואריים נלווים
- Fernández-de-Las-Peñas et al. (2010) הדגישו כי טיפול משולב בבעיות צוואר מפחית במידה ניכרת תסמיני TMD, וכירופרקטים המתמחים בשני האזורים מספקים מענה ייחודי.
מקרי בוחן ודיווחים קליניים
מחקרים תצפיתיים מציגים שיפור עקבי בתסמיני TMD בעקבות טיפול כירופרקטי. לדוגמה:
- Chu et al. (2023) דיווחו על הקלה בתסמיני מפרק הלסת באישה בת 35 באמצעות טיפול בצוואר, במפרק הלסת ובשרירים.
- Lam et al. (2022) פירט שיפור בניידות הלסת והפחתת כאבי ראש בחולים שטופלו בהתאמות כירופרקטיות של עמוד השדרה הצווארי העליון.
מחקרי מקרה אלה מדגישים שיפורים עקביים בממדים קליניים מרובים: כאב, תפקוד ואיכות חיים המדווחת על ידי המטופל.
בטיחות טיפול כירופרקטי
טיפול כירופרקטי נחשב בדרך כלל לבטוח כאשר הוא מבוצע על ידי אנשי מקצוע מורשים. עם זאת, עבור אלו הסובלים מהפרעות במפרק הלסת חיוני (List & Axelsson, 2010):
- לשלול סיבות בסיסיות חמורות (למשל, שבר, דלקת פרקים חמורה, גידולים)
- לודא שלכירופרקט יש ניסיון בניהול הפרעות במפרק הלסת
- במידת הצורך, לשלב כירופרקטיקה עם שיטות אחרות כגון טיפול התנהגותי, טיפול שיניים ועוד.
כאבי לסתות: כיצד כירופרקט עוזר – סיכום
טיפול כירופרקטי מציע גישה מבטיחה ולא פולשנית לניהול כאבי לסתות באמצעות טיפול בחוסר איזון שרירים ושלד, הפרעות יציבה ומעורבות עמוד השדרה הצווארי. בעוד שנדרשים מחקרים קפדניים יותר כדי לבסס את יעילותו באופן סופי, הראיות הנוכחיות והניסיון הקליני מצביעים על כך שטכניקות כירופרקטיות יכולות לספק הקלה משמעותית, במיוחד כאשר הן משולבות באסטרטגיה רב-תחומית רחבה יותר.
References:
Gauer, R. L., & Semidey, M. J. (2015). Diagnosis and treatment of temporomandibular disorders. American Family Physician, 91(6), 378-386.
Fernández-de-Las-Peñas, C., Galán-Del-Río, F., Alonso-Blanco, C., Jiménez-García, R., Arendt-Nielsen, L., & Svensson, P. (2010). Referred pain from muscle trigger points in the masticatory and neck-shoulder musculature in women with temporomandibular disorders. The journal of pain, 11(12), 1295-1304.
Kalamir, B, et al. (2010). Intra-oral myofascial therapy for chronic myofascial temporomandibular disorder: A randomized controlled trial. Journal of Bodywork and Movement Therapies, 14(2), 179-184.
DeVocht, J. W., Pickar, J. G., & Wilder, D. G. (2005). Spinal manipulation alters electromyographic activity in lumbar paraspinal muscles: A randomized, controlled trial. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 26(9), 519-527.
List, T., & Axelsson, S. (2010). Management of TMD: Evidence from systematic reviews and meta-analyses. Journal of Oral Rehabilitation, 37(6), 430-451.
Leeuw, Reny de, and Gary D. Klasser, eds. Orofacial Pain : Guidelines for Assessment, Diagnosis, and Management. Fifth edition. Chicago: Quintessence Publishing Co, Inc, 2013. Print.
