כאב צוואר מקרין לראש

כאב צוואר מקרין לראש היא תופעה שכיחה. כאב ראש צווארי הוא סוג של כאב ראש שמקורו בצוואר או בבסיס הגולגולת ומקרין לצד אחד של הראש. תסמונת זאת יכולה להיות מלווה בנוקשות בצוואר, טווח תנועה מופחת של הצוואר ורגישות לאור ולקול. כאב צוואר יכול להתפתח עקב גורמים שונים, כגון פציעה, דלקת פרקים, לחץ עצבי, או גידול באזור הצוואר.

האבחון של כאב ראש צווארי יכול להיות מאתגר. הקושי באבחון נובע מהדמיון החלקי בין התסמינים של כאב ראש צווארי לבין התסמינים של מיגרנה וכאב ראש מתחי. זיהוי תסמינים הנובעים מנזקים בצוואר הוא אחת הדרכים להבדיל בין תסמונות כאב אלו לכאב ראש צווארי. בין התסמינים הללו נציין כאב צוואר, מגבלות תנועה של הצוואר, נוקשות צווארית ועוד. אבחון מהיר יאפשר לטפל בנזקים בצוואר שמהווים את המקור לכאב הראש.

כאב צוואר מקרין לראש – רקע

כאב צוואר מקרין לראש הוא עניין שכיח. מדובר למעשה בכאב ראש צווארי (CGH). זהו סוג של כאב ראש שמקורו בעמוד השדרה הצווארי או בבסיס הגולגולת ומקרין לצד אחד של הראש. מצב זה קשור לעתים קרובות לנוקשות הצוואר, טווח תנועה מופחת ורגישות לאור ולקול (Bogduk, 2011). CGH עלול להתפתח עקב גורמים שונים, כגון פגיעה בצוואר, דלקת פרקים, דחיסת עצבים או גידולים באזור הצוואר.

לכאבי ראש השפעה משמעותית על איכות החיים, הפרודוקטיביות וניצול שירותי הבריאות של הפרט והחברה. האבחנה של כאב ראש צווארי מאתגרת בשל חפיפת הסימפטומים עם הפרעות כאב ראש אחרות, כגון מיגרנה וכאב ראש מתחי. אבחון כאב ראש צווארי מתבסס על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ולעתים גם בדיקות הדמיה. ניתן לאשר את האבחנה על ידי ביצוע בלוק עצבי אבחוני בצוואר.

שכיחות

כאבי ראש הם אחת ההפרעות הנוירולוגיות המעכבות ביותר, המשפיעה על יותר ממחצית האוכלוסייה העולמית (Stovner et al., 2018). השכיחות של הפרעת כאב ראש פעילה מוערכת ב -52% מכלל האוכלוסייה, עם:

1. 14% חווים מיגרנות
2. 26% סובלים מכאב ראש מתחי (TTH)

כאב ראש צווארי הוא נדיר יחסית, ומשפיע על 1% עד 4% מכלל חולי כאב הראש (Antonaci et al., 2006). סוג זה של כאב ראש נפוץ בקרב אנשים בגילאי 30-44 שנים ומשפיע על גברים ונשים באופן שווה.

מה גורם לכאב ראש צווארי?

כאב ראש צווארי נובע מתפקוד לקוי, פציעה (למשל: צליפת שוט) או דלקת של עמוד השדרה הצווארי והמבנים הקשורים אליו. אלה כוללים:

1. מפרקי הפאצט.
2. הדיסקים הבין חולייתיים.
3. שורשי עצב צוואר הרחם.
4. שרירים, פאשיה ורצועות.
5. עצבים עורפיים.

אותות הכאב ממבנים אלה מועברים דרך עצבי צוואר הרחם לעצב הטריגמינלי, האחראי על תחושת הראש והפנים. זה מוביל כאב התייחסות, נתפס כאב ראש (Bogduk & Govind, 2009).

גורמי סיכון להתפתחות כאב ראש צווארי

גורמי סיכון לכאב ראש צווארי כוללים

1. סיכונים תעסוקתיים
   1. עבודות הכוללות תנועות צוואר חוזרות ונשנות, יציבה לקויה או תנוחות סטטיות ממושכות עשויות לתרום ל- CGH. מקצועות כגון מעצבי שיער, נגרים ועובדי משרד פגיעים במיוחד (Chowdhury & Boersma, 2021).
2. פעילות גופנית ופציעות ספורט
   1. ענפי ספורט בעלי השפעה גבוהה כגון הרמת משקולות, רוגבי ואיגרוף עלולים לגרום לעומס יתר על הצוואר ולתרום ל- CGH (Fernández-de-Las-Peñas et al., 2015).
3. תנוחת שינה לקויה
   1. שינה בתנוחה לא נוחה או שימוש בכרית לא מתאימה עלולים ליצור עומס מוגזם על עמוד השדרה הצווארי, מה שמוביל לכאב ולדלקת.
4. מצבים ניווניים
   1. ניוון דיסק בין-חולייתי, פריצת דיסק ודלקת פרקים יכולים לדחוס את שורשי העצבים הצוואריים, מה שמוביל לכאבי צוואר כרוניים ולכאבי ראש (Jull et al., 2007).

אבחון כאב ראש צווארי

אבחון CGH הוא מאתגר בשל חפיפה של סימפטומים עם הפרעות כאב ראש ראשוניות אחרות. אלה כוללות הפרעות כגון מיגרנה וכאב ראש מתחי. האבחון מבוסס על:

1. היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית
   1. חולים עם CGH מדווחים לעתים קרובות על כאב המופעל על ידי תנועת הצוואר, טווח תנועה צווארי מוגבל, ורגישות מעל מפרקי הצוואר (Jull et al., 2007).
2. בדיקות הדמיה
   1. MRI, סריקות CT וצילומי רנטגן יכולים לסייע בזיהוי הפרעות בסיסיות בעמוד השדרה הצווארי.
3. חסימת עצב אבחנתית
   1. הזרקת הרדמה מקומית לשורשי העצבים הצוואריים החשודים יכולה לאשר CGH אם מושגת הקלה בכאבי ראש (Antonaci et al., 2006).

הקריטריונים העיקריים לאבחון CEH כוללים:

תסמינים וסימנים של מעורבות הצוואר

כאב ראש צווארי נובע מנזק לעמוד השדרה הצווארי. סימנים ותסמינים שעשויים להצביע על הנזק הזה כוללים:

• כאב המופעל על ידי תנועות הצוואר או באמצעות תנוחת ראש לקויה ומתמשכת
• לחץ חיצוני על הצוואר מחמיר את הכאב
• פגיעה בטווח התנועה הצווארי
• כאבי כתפיים וזרועות באותו צד

דפוס כאב מופנה לצד אחד

הכאב שמקורו בצוואר יוקרן תמיד לאותו צד בראש

זריקת בלוק עצבי

יש המוסיפים גם את האישור של מקור הכאב בצוואר באמצעות זריקות בלוק עצבי אבחנתי. בלוק עצבי כזה מרדים באופן זמני את מקור הכאב בצוואר ומפחית את כאב הראש הצווארי.

הבדלים בין כאב ראש צווארי למיגרנה

גישות טיפול בכאב ראש צווארי

ניהול כאבי הראש תלוי בסוג, תדירות, חומרת והשפעת כאבי הראש על הפרט. המטרות העיקריות הן להפחית את הכאב והנכות הקשורים להתקפים חריפים, למנוע או להפחית את התדירות והחומרה של התקפים עתידיים. הטיפול ב- CEH עשוי לדרוש גישה רב תחומית. אפשרויות הטיפול ב- CEH תלויות בגורם הבסיסי ובחומרת הכאב. חלק מאפשרויות הטיפול הנפוצות הן:

טיפול עצמי

הטיפול העצמי בכאב ראש צווארי מתבסס בעיקר על שינויים באורח החיים:

• הימנעות ממתיחות חוזרות ונשנות על הצוואר.
• שמירה על יציבה נכונה בעבודה ובמהלך הפעילות היומיומית.
• שימוש בכיסאות ארגונומיים וכריות מתאימות לשינה.

הטיפול הכירופרקטי והטיפול הידני

טיפול כירופרקטי הוא גישה לא פולשנית ונטולת תרופות שהוכחה כיעילה בניהול כאבי ראש צוואריים (CGH). הטיפול הכירופרקטי מתמקד בשיפור יישור עמוד השדרה, שיקום הניידות והפחתת מתח השלד והשרירים התורם לכאבי צוואר ולכאבי ראש נלווים.

טכניקות כירופרקטיות עבור CGH כוללות:

1. טיפול מניפולטיבי בעמוד השדרה (SMT)

   1. SMT היא התערבות כירופרקטית נפוצה הכוללת הפעלת כוח מבוקר על מפרקים ספציפיים בעמוד השדרה הצווארי. טכניקה זו הוכחה כמשפרת את ניידות הצוואר, מפחיתה מתח שרירים ומקלה על כאבי ראש צוואר הרחם. מחקרים מראים כי SMT יכול להיות יעיל בהפחתת עוצמת כאב הראש ותדירותו כאשר הוא מבוצע על ידי כירופרקט מוסמך (Giles & Muller, 1999).

2. טכניקות הנעה

   1. הנעת צוואר היא גישה עדינה יותר מאשר מניפולציה בעמוד השדרה. זה כרוך בתנועה פסיבית של עמוד השדרה הצווארי כדי לשפר את טווח התנועה ולהפחית את הכאב. טכניקה זו נמצאה מועילה עבור אנשים עם CGH על ידי הקלה על המתח בשרירי הצוואר ושיפור תפקוד המפרקים (Jull et al., 2002).

3. טיפול ברקמות רכות

   1. שחרור מיופציאלי, טיפול בנקודת טריגר וטכניקות עיסוי מסייעים בהקלה על מתיחות שרירים ושיפור זרימת הדם באזור הצוואר. טיפול בתפקוד לקוי של השרירים הוא חיוני בניהול כאבי ראש צוואר הרחם, שכן מתח בשרירי צוואר הרחם יכול לתרום להתמדה של כאב (Fernández-de-Las-Peñas et al., 2015).

4. תיקוני יציבה וארגונומיה

   1. יציבה לקויה, במיוחד תנוחת ראש קדימה, היא גורם נפוץ התורם לכאבי ראש צוואר הרחם. כירופרקטורים מעריכים ומתקנים בעיות הקשורות ליציבה כדי למנוע כאבי ראש חוזרים. ייעוץ ארגונומי להגדרת מקום העבודה, תנוחת שינה ופעילויות יומיומיות משולב לעתים קרובות בתוכניות הטיפול (van Ettekoven & Lucas, 2006).

5. תרגילי שיקום

   1. תרגילי חיזוק ומתיחות מסייעים לשפר את יציבות צוואר הרחם ולמנוע כאבי ראש חוזרים. תרגילים ספציפיים המכוונים לכופפי צוואר עמוקים הוכחו כיעילים בהפחתת תסמיני כאב ראש צוואר הרחם (Jull et al., 2002).

6. טיפול באמצעות מתיחת צוואר

   1. ניתן להשתמש בטכניקות מתיחה כדי להקל על הלחץ בעמוד השדרה הצווארי, במיוחד במקרים בהם דחיסת העצבים תורמת לתסמיני כאב ראש. גישה זו יכולה לסייע בשחזור יישור תקין של עמוד השדרה ולהפחית את עומס השרירים (Haas et al., 2010).

יעילות הטיפול הכירופרקטי

מחקרים תומכים בתפקיד הטיפול הכירופרקטי בניהול כאב ראש צווארי. סקירה שיטתית של Bronfort et al. (2010) מצאה ראיות מתונות לכך שמניפולציה בעמוד השדרה יעילה בהפחתת התדירות, העוצמה ומשך הזמן של כאבי ראש צוואריים. בנוסף, מחקרים מצביעים על כך ששילוב של טיפול ידני עם פעילות גופנית עשוי להניב תוצאות טובות יותר בהשוואה לכל התערבות בנפרד (Jull et al., 2002).

בסך הכל, טיפול כירופרקטי מציע גישה הוליסטית לניהול CGH על ידי טיפול בתפקוד השרירים והשלד הבסיסי. בשילוב עם שיטות טיפול אחרות כגון פיזיותרפיה, תרופות או שינויים ארגונומיים, התערבויות כירופרקטיות יכולות לשפר באופן משמעותי את תוצאות המטופלים ולשפר את איכות החיים.

טיפול רפואי

במקרים חמורים או מתמשכים, ייתכן שיידרשו התערבויות רפואיות:

1. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs).
2. מרפי שרירים ומשככי כאבים.
3. הזרקות בוטולינום טוקסין (בוטוקס) למתח שרירים חמור.
4. בלוקים עצביים או אבלציה בתדרי רדיו לניהול כאב כרוני (Haas et al., 2010).

מניעת כאבי ראש צווארי

כדי למנוע כאב ראש צווארי יש להתמקד בהימנעות מטריגרים שעלולים לעורר אותו ובכלל זה:

1. שמירה על יציבה ניטרלית בעמוד השדרה.
2. פעילות גופנית סדירה ושגרת חיזוק הצוואר.
3. התנהלות ארגונומית הכוללת שימוש ברהיטים ארגונומיים לתמיכה ביישור עמוד השדרה.
4. מזעור עומס חוזר או מוגזם על עמוד השדרה הצווארי.
5. ניהול יעיל של מתחים נפשיים.

מסקנה

כאבי ראש צוואריים מאובחנים לעתים קרובות בצורה שגויה, מה שמוביל לסבל מיותר וטיפול לא נכון. אבחון מוקדם, התאמות באורח החיים, טיפול כירופרקטי וטיפולים ידניים אחרים יכולים לשפר משמעותית את הסימפטומים ולמנוע כאבי ראש חוזרים. גישה רב תחומית המשלבת טיפול ידני, פעילות גופנית וניהול רפואי מספקת את התוצאות הטובות ביותר לטווח ארוך עבור חולי CGH.

References:

Antonaci, F., Ghirmai, S., Bono, G., Sandrini, G., & Nappi, G. (2006). Cervicogenic headache: Evaluation and treatment. Neurological Sciences, 27(Suppl 2), S190-S193.

Bogduk, N. (2011). Cervicogenic headache: Anatomic basis and pathophysiologic mechanisms. Current Pain and Headache Reports, 15(6), 382-386.

Bogduk, N., & Govind, J. (2009). Cervicogenic headache: An assessment of the evidence on clinical diagnosis, invasive tests, and treatment. The Lancet Neurology, 8(10), 959-968.

Chowdhury, F., & Boersma, L. (2021). Occupational neck pain and cervicogenic headache. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 35(5), 101705.

Fernández-de-Las-Peñas, C., Cuadrado, M. L., Arendt-Nielsen, L., Simons, D. G., Pareja, J. A., & Ge, H. Y. (2015). Myofascial trigger points and migraine-related disability in chronic migraine sufferers. Pain Medicine, 16(9), 1677-1685.

Chiropractic and manual management:

Haas, M., Spegman, A., Peterson, D., Aickin, M., & Vavrek, D. (2010). Dose-response and efficacy of spinal manipulation for chronic cervicogenic headache: A pilot randomized controlled trial. Spine Journal, 10(2), 117-128.

Jull, G., Trott, P., Potter, H., Zito, G., Niere, K., Shirley, D., & Richardson, C. (2002). A randomized controlled trial of exercise and manipulative therapy for cervicogenic headache. Spine, 27(17), 1835-1843.

van Ettekoven, H., & Lucas, C. (2006). Efficacy of physiotherapy including a craniocervical training programme for headache of cervical origin: A randomized clinical trial. Cephalalgia, 26(8), 983-991.

Giles, L. G., & Muller, R. (1999). Chronic spinal pain: A randomized clinical trial comparing medication, acupuncture, and spinal manipulation. Spine, 24(14), 1460-1467.

Fernández-de-Las-Peñas, C., & Cuadrado, M. L. (2015). Physical therapy for cervicogenic headache: A systematic review. Cephalalgia, 35(1), 41-64.

Bronfort, G., Haas, M., Evans, R., Leininger, B., & Triano, J. (2010). Effectiveness of manual therapies: The UK evidence report. Chiropractic & Osteopathy, 18(1), 3.