פציעות ספורט בקרב נשים

פציעות ספורט בקרב נשים מהווים עניין שכיח ביותר. בהשוואה לגברים, נשים אתלטיות מצויות בסיכון גבוה יותר להיפצע בגלל פעילות גופנית. הברכיים ובעיקר הרצועה הצולבת הקדמית מהווים את נקודות התורפה של הנשים שעוסקות בפעילות גופנית משמעותית.

נשים החלו לעסוק בספורט באופן משמעותי רק במאה שנים האחרונות בלבד. בשנת 1972 עבר התיקון לחוק האמריקאי שאסר על אפליה במתן תקציבים לספורט בשל מגדר. קצב הגידול של מספר הנשים העוסקות בספורט גדול פי כמה משל גברים. מטבע הדברים הגידול המספרי הזה מוביל לריבוי פציעות ספורט בקרב נשים.

1) פציעות ספורט בקרב נשים – רקע

בעשורים האחרונים נרשמה עלייה דרמטית בהשתתפות נשים בספורט תחרותי וחובבני, החל מענפי כדור וקפיצה ועד סבולת, אומנויות לחימה וכושר פונקציונלי. העלייה הזו מבורכת, אך היא מלווה גם בעלייה מוחלטת במספר הפציעות – ובעיקר בחשיפה לפציעות בעלות דפוסים ייחודיים לנשים. “פציעות ספורט” הן לא רק אירוע חד-פעמי; הן יכולות להשפיע על איכות חיים, ביצועים, התפתחות בריאותית, המשך פעילות גופנית לאורך החיים, ואף על סיכון עתידי לבעיות ניווניות (למשל אוסטיאוארתריטיס לאחר פגיעה בברך). בנוסף, פערי ידע היסטוריים – הנובעים מתת-ייצוג נשים במחקר ובדגמי אימון ושיקום – הביאו לכך שחלק מההמלצות “הסטנדרטיות” אינן מותאמות תמיד לצרכים, לפיזיולוגיה ולמציאות האימונית של נשים (Sun, 2025).

המאמר מציג סקירה עמוקה של פציעות שכיחות בספורטאיות, הסיבות להבדלים בין נשים לגברים, גורמי סיכון ניתנים לשינוי, אסטרטגיות מניעה ושיקום, ובפרק ייעודי – התייחסות ביקורתית ומעשית לתפקיד הכירופרקטיקה במסגרת צוות רב-תחומי.

3) אפידמיולוגיה ודפוסים: אילו פציעות שכיחות יותר אצל נשים?

לא בכל ענף ולא בכל רמת תחרות קיימת אותה תמונת פציעות. עם זאת, יש כמה מגמות עקביות:

• פגיעות ברך, ובעיקר ACL (הרצועה הצולבת הקדמית) נפוצות יותר אצל נשים בענפי שינויי כיוון, נחיתה וקפיצה. פער הסיכון מדווח לעיתים כגבוה משמעותית, ובפרט בפציעות “ללא מגע” (Mancino, 2024).
• כאב ברך קדמי/ תסמונת כאב פטלופמורלי (PFPS) נפוצים במיוחד בגיל ההתבגרות ובספורטאיות צעירות, לעיתים בהקשר של עומס יתר, התמחות מוקדמת בענף והבדלי שליטה עצבית-שרירית (Pavone, 2022).
• שברי מאמץ ופציעות עצם מעומס (Bone Stress Injuries) שכיחים יותר אצל נשים באוכלוסיות מסוימות – במיוחד רצות, מתעמלות, רקדניות, ומתגייסות – כאשר קיימת זמינות אנרגטית נמוכה, הפרעות במחזור או צפיפות עצם נמוכה (Barrack, 2014; Borba, 2022).
• זעזוע מוח (Concussion): בספורט “בר-השוואה” (כמו כדורגל וכדורסל), שיעורי זעזוע מוח אצל נשים נמצאו גבוהים יותר בחלק מהמחקרים, ויש גם עדויות להבדלים בפרופיל תסמינים ובמהלך התאוששות (Cheng, 2019; Musko, 2023).

חשוב להדגיש: “מין” (Sex) ו”מגדר” (Gender) מתערבבים כאן. חלק מהפערים נובעים מאנטומיה והורמונים, חלק מעומסים, חוקים וסגנון משחק, ציוד, איכות אימון, נגישות לאנשי מקצוע ודפוסי דיווח.

4) למה יש הבדלים? שילוב של אנטומיה, הורמונים, ביומכניקה וסביבה

1) אנטומיה ומבנה

הבדלים באגן, זוויות גפה תחתונה, רוחב אגן יחסית, ומאפייני מפרק הברך יכולים להשפיע על עומסים בנחיתה ושינוי כיוון. אין “גורם קסם” יחיד, אך הצטברות מאפיינים קטנים יכולה לשנות סיכון (Mancino, 2024).

2) שליטה עצבית-שרירית וביומכניקה

בענפים כמו כדורגל וכדורסל, פעמים רבות מודגמים אצל חלק מהספורטאיות דפוסי נחיתה ושינוי כיוון עם יותר קריסה פנימה של הברך (valgus), פחות שליטה של ירך/עכוז, ותזמון שונה של הפעלת שרירים. כאן נכנסים לתמונה אימוני מניעה ממוקדים.

3) המחזור החודשי והשפעות הורמונליות

הקשר בין שלבי המחזור לבין “סיכון לפציעה” הוא מורכב. סקירות שיטתיות מצביעות על כך שהראיות אינן חד-משמעיות, ושיש שונות גדולה בין נשים, בין שיטות אימות שלב המחזור, ובין מדדים ביומכניים (Dos’Santos, 2023; Cabre, 2022). המשמעות המעשית: לא נכון לבנות תכנית אימון על “כלל קשיח” לכל הנשים, אבל כן כדאי להכיר דפוסים אישיים, לעקוב אחרי תסמינים, ולהימנע מהסקת מסקנות גורפות על סמך מידע חלקי.

4) זמינות אנרגטית נמוכה, טריאדת הספורטאית ו-RED-S

אחת התובנות המשמעותיות ברפואת ספורט נשית היא ההשפעה של חוסר אנרגיה כרוני (אכילה נמוכה ביחס להוצאה), שיכול להוביל לשינויים הורמונליים, הפרעות מחזור, ירידה בצפיפות עצם ועלייה בשברי מאמץ – וגם להשפיע על התאוששות, מצב רוח ותפקוד חיסוני. המודל הורחב בשנים האחרונות והודגש במסמכי קונצנזוס מרכזיים (Mountjoy, 2014; Mountjoy, 2018; Williams, 2025; De Souza, 2025).

3) פציעות ברך ו-ACL: “סיפור הדגל” של ספורט נשי

מה מיוחד בפציעות ACL אצל נשים?

ACL היא פציעה עם השפעה עצומה: ניתוח ושיקום ממושך, ירידה זמנית ולעיתים קבועה בביצועים, וסיכון מוגבר לפגיעות חוזרות ולשינויים ניווניים. סקירות מצביעות על כך שהסיכון לנשים בענפים מסוימים גבוה יותר, בעיקר בפציעות ללא מגע (Mancino, 2024).

מניעה: מה באמת עובד?

הבשורה הטובה: יש ראיות חזקות לכך שתכניות אימון עצבי-שרירי (Neuromuscular Training) מפחיתות סיכון לפציעות ברך, כולל ACL – בפרט כאשר יש היענות גבוהה, איכות הדרכה טובה ושילוב רכיבים מתאימים (Sugimoto, 2016). תוכניות כמו חימום מובנה, תרגילי נחיתה, כוח ירך/עכוז, יציבות, שיווי משקל, וקפיצות עם משוב טכני – קשורות להפחתת פציעות.

בהקשר של כדורגל, מטא-אנליזה עדכנית מראה שאימונים עצבי-שריריים ותכניות חימום ייעודיות מפחיתים פציעות גפה תחתונה, ונמצא כי שחקניות עשויות להרוויח במיוחד, בעיקר בהקשר של מניעת ACL (Stergiou, 2025). המסר המעשי: לא מספיק “לעשות כמה תרגילים”; חשוב להטמיע – תדירות, רציפות, בקרה, ומשוב.

תפקיד המחזור בניהול עומסים סביב ACL

סקירה עדכנית המתמקדת במדדים ביומכניים ועצביים-שריריים מציינת שהידע עדיין מוגבל, ושאין הצדקה כיום להחלטות אימוניות גורפות על בסיס שלב מחזור בלבד, אך יש מקום לניהול עומסים מותאם אישית אצל ספורטאיות שמזהות דפוסים חוזרים (Dos’Santos, 2023).

4) כאב פטלופמורלי (PFPS) ופציעות עומס בברך: “האפור” שהופך לכרוני

PFPS הוא גורם שכיח לכאב קדמי בברך אצל נערות וספורטאיות צעירות, לעיתים מלווה במגבלות בעלייה/ירידה במדרגות, ריצה ופעילות קופצנית. מחקר מקרה-ביקורת בקרב ספורטאיות צעירות הראה ש-PFPS שכיח, ושגורמים כמו עומס יתר וחוסר איזון שרירי עשויים להחמיר תסמינים (Pavone, 2022).

בקליניקה, PFPS דורש לעיתים שינוי תכנית אימונים (הפחתת נפח/עצימות זמנית), עבודה על כוח ועמידות של ירך ועכוז, שיפור טכניקה, ולעיתים התייחסות לכף רגל ונעליים. אחת הסכנות היא התעלמות: “זה רק כאב קטן”, שמוביל להמשכיות עומס ולכרוניות.

5) שברי מאמץ ופציעות עצם: כשעומס פוגש חוסר אנרגיה

למה נשים בסיכון גבוה יותר במצבים מסוימים?

סקירות מציינות ששברי מאמץ מהווים אחוז משמעותי מפציעות רפואת ספורט, במיוחד בפעילויות חזרתיות כמו ריצה. אצל נשים, הסיכון מושפע יותר לעיתים ממכלול “ביולוגי-התנהגותי”: זמינות אנרגטית, מחזור, צפיפות עצם, ותזונה (Borba, 2022).

טריאדת הספורטאית, RED-S והקשר לשברי מאמץ

מחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי הדגים שככל שיש יותר רכיבי סיכון הקשורים לטריאדת הספורטאית, כך עולה שכיחות פציעות עצם מעומס (Barrack, 2014). מודל RED-S הרחיב את הדיון ומדגיש השפעות מערכתיות רחבות יותר של חוסר אנרגיה (Mountjoy, 2014; Mountjoy, 2018). בשנים 2025-2026 פורסמו עדכונים מקיפים לקונצנזוס הטריאדה, כולל דגש מוגבר על מתבגרות, הגדרות אנרגיה עדכניות, והכללת Bone Stress Injury כחלק מרצף בריאות העצם (De Souza, 2025; Williams, 2025).

6) זיהוי מוקדם ומניעה

מניעה כוללת:

• ניטור עומסים והגדלה הדרגתית (למשל נפח ריצה).
• תזונה מספקת (כולל סידן/ויטמין D לפי צורך רפואי).
• סקר תסמינים: עייפות, ירידה במשקל, היעדר/אי-סדירות מחזור, היסטוריית שברי מאמץ.

צוות רב-תחומי: רופא/ת ספורט, דיאטנ/ית, ולעיתים פסיכולוג/ית – כאשר יש חשד להפרעת אכילה או לחץ נפשי משמעותי (De Souza, 2025; Williams, 2025).

7) זעזוע מוח בספורט נשים: לא רק “אותו דבר אבל אצל נשים”

מטא-אנליזה שסקרה נתונים מ-2000 ואילך מצאה שבספורט כמו כדורגל וכדורסל שיעור זעזוע מוח גבוה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים באותם ענפים (Cheng, 2019). בנוסף, סקירה עדכנית בנושא פערים מגדריים בהבנת/דיווח פציעות והיבטים סביב זעזוע מוח מדגישה מורכבות של מודעות, דיווח עצמי, ומבנה מערך רפואת הספורט (Musko, 2023).

מה זה אומר בפועל?

• הכרה בסימנים מוקדמים (כאבי ראש, סחרחורת, רגישות לאור, קושי בריכוז).
• מדיניות חזרה הדרגתית לפעילות בהתאם להנחיות מקצועיות.
• חינוך מאמנים/ות וספורטאיות לגבי דיווח ולא “להמשיך לשחק בכל מחיר”.

8) מניעה חכמה: מעבר לתרגיל אחד

מניעה יעילה אינה “רשימת תרגילים”, אלא מערכת:

• אימון עצבי-שרירי מובנה: חימום ייעודי, כוח, נחיתה, איזון, זריזות, ומשוב. יש עדויות להפחתת פציעות ולתלות בהיענות ובאיכות הדרכה (Sugimoto, 2016; Stergiou, 2025).
• ניהול עומסים: תכנון שבועי, התאוששות, שינה, שינויי נפח הדרגתיים, ומניעת “קפיצות” חדות בעומס.
• סקר טריאדה/RED-S: שאלון קצר, תחקור מחזור, היסטוריית שברי מאמץ, הרגלי אכילה – והפניה מוקדמת כשצריך (Mountjoy, 2018; De Souza, 2025; Williams, 2025).
• התאמה לגיל ההתבגרות: מתבגרות נמצאות בתהליך גדילה, ולעיתים פגיעות יותר לעומסים חוזרניים ולהשפעות של חוסר אנרגיה; עדכוני הקונצנזוס מדגישים זאת במיוחד (De Souza, 2025).
• התאמה אישית סביב המחזור: לא על בסיס מיתוסים, אלא על בסיס נתונים אישיים, תסמינים והיסטוריה של פציעות (Dos’Santos, 2023).

9) שיקום וחזרה לספורט: איכות, לא רק זמן

שיקום מוצלח אצל ספורטאיות דורש:

• מדדים תפקודיים ולא רק “עברו 6-9 חודשים”.
• עבודה על כוח ירך/עכוז, שליטה ברוטציה, טכניקת נחיתה ושינוי כיוון.
• התייחסות לאמון בתנועה ולחשש מפציעה חוזרת (גורם פסיכולוגי משמעותי).
• התאמה לעומסים ספציפיים לענף: משחק, אימון, תחרות, משטח, ציוד.

10) כירופרקטיקה בספורט נשים: היכן היא נכנסת, ומה אומרות הראיות?

כירופרקטיקה מופיעה בספורט בשני צירים עיקריים:

• טיפול בכאב ובתפקוד במערכת השריר-שלד, בעיקר עמוד שדרה וגפיים.
• תמיכה בביצועים/תנועה כחלק ממעטפת שיקום ומניעה.

מה יש לנו מבחינת מחקר?

מחקר אקראי בקרב מתאמני CrossFit עם תלונות על כאב גב תחתון מצא כי התאמה כירופרקטית אקוטית נקשרה בירידה בתפיסת כאב ושיפור בטווח תנועה מותני ביחס לקבוצת ביקורת (Moehlecke, 2017). חשוב לציין: מדובר באוכלוסייה ספציפית, התערבות קצרה, ותוצאה קצרת טווח – לא בהכרח מניעה ארוכת טווח.

מחקר ניסויי מבוקר בחן השפעות של מניפולציה ספינלית על מדדים אלקטרופיזיולוגיים ומטבוליים בשריר השוק הקדמי, והציע מנגנונים נוירופיזיולוגיים אפשריים לשינוי תפקוד שרירי (Niazi, 2020). עם זאת, תרגום הממצאים לשיפור ביצועים או מניעת פציעות בספורט תחרותי דורש זהירות.

במחקר אקראי בקרב אנשי צבא פעילים עם כאב גב תחתון נבדקה תוספת טיפול כירופרקטי והשפעתה על מדדים תפקודיים כמו כוח/שיווי משקל/סבולת (Vining, 2020). אמנם זה לא “ספורט נשים” ישיר, אך זהו מודל רלוונטי לאוכלוסייה פעילה פיזית ולעקרונות שיקום.

אז מה התפקיד המעשי של כירופרקט/ית בספורטאיות?

במסגרת צוות רב-תחומי, כירופרקט/ית יכול/ה לתרום בעיקר כאשר:

• יש כאב מכני בעמוד שדרה/אגן/צלעות או מגבלות תנועה שמפריעות לאימון ולשיקום.
• משלבים טיפול ידני כחלק מתכנית הכוללת תרגול פעיל, חיזוק, הדרכה לניהול עומס והדרכת טכניקה.
• מתקיימת תקשורת עם מאמן/ת, פיזיותרפיסט/ית, רופא/ת ספורט ותזונאי/ת – במיוחד כשקיים חשד ל-RED-S/טריאדה או עומס יתר (Mountjoy, 2018; De Souza, 2025; Williams, 2025).

מה חשוב לא לעשות?

• לא להציג טיפול ידני כתחליף לשיקום פעיל ולחיזוק.
• לא להבטיח מניעה “מוחלטת” של פציעות על סמך מניפולציה בלבד.
• לא להתעלם מסימני אזהרה מערכתיים (היעדר מחזור, ירידה במשקל, שברי מאמץ חוזרים) – שדורשים בירור רפואי ותזונתי.

11) סיכום: מיקוד בנשים הוא לא “נישה”, הוא סטנדרט חדש

פציעות ספורט בקרב נשים אינן העתק של פציעות גברים. יש דפוסים חוזרים – ACL, PFPS, שברי מאמץ, זעזוע מוח – אך מעבר לרשימת פציעות, יש כאן מסר מרכזי: מניעה ושיקום חייבים להיות מותאמים לספורטאיות דרך שילוב של אימון עצבי-שרירי איכותי, ניהול עומסים, התייחסות לזמינות אנרגטית ולבריאות מחזורית, וחיזוק מעטפת מקצועית סביב הספורטאית.

כירופרקטיקה יכולה להשתלב באופן משמעותי בעיקר כתמיכה בתפקוד ובכאב במערכת השריר-שלד, במיוחד כאשר היא חלק מתכנית שיקום פעילה ומבוססת מדדים, ובתיאום עם צוות רב-תחומי. גישה כזו – המבוססת על ראיות עדכניות, שפה מקצועית אחידה ומעקב רציף – היא הדרך להפחית פציעות, לשפר חזרה בטוחה לספורט, ולאפשר לנשים להמשיך להתאמן ולהתחרות לאורך שנים.

References:

Barrack, M. T., Gibbs, J. C., De Souza, M. J., Williams, N. I., Nichols, J. F., Rauh, M. J., & Nattiv, A. (2014). Higher incidence of bone stress injuries with increasing female athlete triad-related risk factors: A prospective multisite study of exercising girls and women. The American Journal of Sports Medicine, 42(4), 949-958. https://doi.org/10.1177/0363546513520295

Borba, V. Z. C., Costa, T. M. R. L., Correa, R. G. P., & Moreira, C. A. (2022). Stress fractures. Archives of Endocrinology and Metabolism, 66(4), 1-9. https://doi.org/10.20945/2359-3997000000562

Cabre, X., Alentorn-Geli, E., Tarres, J., Martin, N., Fort-Vanmeerhaeghe, A., & Cugat, R. (2022). Menstrual cycle and sport injuries: A systematic review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19(3), 1-12. https://doi.org/10.3390/ijerph19031666

Cheng, J., Ammerman, B., Santiago, K., Jivanelli, B., Lin, E., Casey, E., & Ling, D. (2019). Sex-based differences in the incidence of sports-related concussion: Systematic review and meta-analysis. Sports Health, 11(6), 486-491. https://doi.org/10.1177/1941738119877186

De Souza, M. J., Nattiv, A., Joy, E., Misra, M., Williams, N. I., Mallinson, R. J., Gibbs, J. C., Olmsted, M., Goolsby, M., Matheson, G., & Expert Panel. (2014). 2014 Female Athlete Triad Coalition consensus statement on treatment and return to play of the female athlete triad: 1st International Conference held in San Francisco, CA, May 2012 and 2nd International Conference held in Indianapolis, IN, May 2013. Clinical Journal of Sport Medicine, 24(2), 96-119. https://doi.org/10.1097/JSM.0000000000000085

De Souza, M. J., Williams, N. I., Barrack, M., Joy, E., Nattiv, A., Misra, M., & Plessow, F. (2025). 2025 Update to the Female Athlete Triad Coalition Consensus Statement Part 1: State of the science and introduction of a new adolescent model. Sports Medicine. https://doi.org/10.1007/s40279-025-02333-z

Dos’Santos, T., Stebbings, G. K., Morse, C., Shashidharan, M., Daniels, K. A. J., & Sanderson, A. (2023). Effects of the menstrual cycle phase on anterior cruciate ligament neuromuscular and biomechanical injury risk surrogates in eumenorrheic and naturally menstruating women: A systematic review. PLOS ONE, 18(1), e0280800. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0280800

Mancino, F., Kayani, B., Gabr, A., Fontalis, A., Plastow, R., & Haddad, F. S. (2024). Anterior cruciate ligament injuries in female athletes: Risk factors and strategies for prevention. Bone & Joint Open, 5(2), 94-100. https://doi.org/10.1302/2633-1462.52.BJO-2023-0166

Moehlecke, D., & Forgiarini Junior, L. A. (2017). Effectiveness of chiropractic adjustment in lumbar pain in CrossFit practitioners. Coluna/Columna, 16(3), 193-197. http://dx.doi.org/10.1590/S1808-185120171603170320

Mountjoy, M., Sundgot-Borgen, J., Burke, L., Carter, S., Constantini, N., Lebrun, C., Meyer, N., Sherman, R., Steffen, K., Budgett, R., & Ljungqvist, A. (2014). The IOC consensus statement: Beyond the Female Athlete Triad – Relative Energy Deficiency in Sport (RED-S). British Journal of Sports Medicine, 48(7), 491-497. https://doi.org/10.1136/bjsports-2014-093502

Mountjoy, M., Sundgot-Borgen, J. K., Burke, L. M., Ackerman, K. E., Blauwet, C., Constantini, N., Lebrun, C., Lundy, B., Melin, A. K., Meyer, N. L., Sherman, R. T., Tenforde, A. S., Klungland Torstveit, M., & Budgett, R. (2018). IOC consensus statement on relative energy deficiency in sport (RED-S): 2018 update. British Journal of Sports Medicine, 52(11), 687-697. https://doi.org/10.1136/bjsports-2018-099193

Musko, P. A., & Muta, A. (2023). Are sex differences in collegiate and high school sports-related concussion rates driven by differences in exposure? A scoping review. Journal of Clinical Medicine, 12(18), 1-18. https://doi.org/10.3390/jcm12185846

Niazi, I. K., Türker, K. S., Flavel, S., Kinget, M., Duehr, J., & Haavik, H. (2020). The effect of spinal manipulation on the electrophysiological and metabolic properties of the tibialis anterior muscle. Healthcare, 8(4), 548. https://doi.org/10.3390/healthcare8040548

Pavone, V., Vescio, A., Panvini, F. M. C., Lucenti, L., Caldaci, A., Sapienza, M., Canavese, F., & Testa, G. (2022). Patellofemoral pain syndrome in young female athletes: A case-control study. Advances in Orthopedics, 2022, Article 1907975. https://doi.org/10.1155/2022/1907975

Stergiou, M., Calvo, A. L., & Forelli, F. (2025). Effectiveness of neuromuscular training in preventing lower limb soccer injuries: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 14(5), 1714. https://doi.org/10.3390/jcm14051714

Sugimoto, D., Myer, G. D., Barber Foss, K. D., & Hewett, T. E. (2016). Critical components of neuromuscular training to reduce ACL injury risk in female athletes: Meta-regression analysis. British Journal of Sports Medicine, 50(20), 1259-1266. https://doi.org/10.1136/bjsports-2015-095596

Sun, L., Luo, L., Yang, Y., Wangchuan, Q., & Luo, J. (2025). Gender differences in the incidence and types of sports injuries among female athletes: A scoping review. Journal of Nursing Management, 2025, Article 6416101. https://doi.org/10.1155/jonm/6416101

Vining, R., Long, C. R., Minkalis, A., Gudavalli, M. R., Xia, T., Walter, J., Coulter, I., & Goertz, C. M. (2020). Effects of chiropractic care on strength, balance, and endurance in active-duty U.S. military personnel with low back pain: A randomized controlled trial. The Journal of Alternative and Complementary Medicine, 26(7), 592-602. https://doi.org/10.1089/acm.2019.0435

Williams, N. I., De Souza, M. J., Misra, M., Nattiv, A., Joy, E., Barrack, M., Ricker, E. A., Gorrell, S., Koltun, K. J., O’Donnell, E., Mallinson, R. J., Salamunes, A. C. C., Woodruff, K., Fredericson, M., & Plessow, F. (2025). 2025 Update to the Female Athlete Triad Coalition Consensus Statement Part 2: Clinical guidelines for screening, diagnosis, treatment, and return to play for adolescents and adults. Sports Medicine. https://doi.org/10.1007/s40279-025-02332-0