אורח חיים בריא יכול למנוע אלצהיימר! אלצהיימר היא אחת מהמחלות העיקריות הגורמות לדמנציה. מחלת השיטיון (דמנציה) גורמת לירידה בתפקוד השכלי של מבוגרים רבים. האם יש קשר בין אורח חיים בריא לבין הסיכוי לחלות במחלה הנוראית הזאת הקרויה אלצהיימר? חוקרים טוענים שכן. הסיכון לחלות בשיטיון עולה ככול שאנו מתבגרים. אין טיפול יעיל בשיטיון אך ניתן לצמצם הסיכון לחלות בו.
על פי מחקרים עדכניים הקפדה על סגנון חיים פעיל עשויה למנוע את מחלת השיטיון. סגנון חיים פעיל הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ותרגילי חשיבה עשויים לתרום לגופנו ומוחנו במגוון דרכים רחב. כך למשל נמצא שסגנון חיים כזה עשוי אפילו לצמצם את אובדן הגובה עם התבגרותנו. על פי המחקר המסוקר כאן אורח חיים בריא עוזר לנו להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית של מבוגרים הנמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות אלצהיימר. מאידך מבוגרים שמנים הסובלים מלחץ דם גבוה בעיות בריאות אחרות מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות שיטיון. במאמר הנוכחי נסביר כיצד אורח חיים בריא יכול למנוע אלצהיימר.
אורח חיים בריא יכול למנוע אלצהיימר – רקע
מחלת אלצהיימר (Alzheimer's Disease) היא ההפרעה הנוירודגנרטיבית השכיחה ביותר הגורמת לדמנציה בקרב אנשים מבוגרים. המחלה פוגעת בזיכרון, בתפקודים קוגניטיביים, בהתנהגות וביכולת התפקוד היומיומית. על פי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ-55 מיליון בני אדם חיים כיום עם דמנציה, כאשר אלצהיימר מהווה כ-60%-70% מהמקרים (World Health Organization, 2023). בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי מחלת אלצהיימר איננה גזירת גורל ביולוגית, אלא תוצאה של שילוב בין נטייה גנטית לגורמי סיכון סביבתיים והתנהגותיים.
העדויות המדעיות מצביעות על כך שאורח חיים בריא עשוי להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות אלצהיימר ולדחות את הופעתו. אורח חיים בריא הוא אורח חיים הכולל בתוכו התייחסות לכלל הגורמים שיש בכוחם לשפר את איכות חיינו. האורח החיים הזה מחייב התייחסות לצד הגופני ולצד הנפשי שלנו.
מהם גורמי הסיכון לאלצהיימר?
מעבר לגיל ולגנטיקה, אותרו בשנים האחרונות גורמי סיכון ברי-שינוי המעלים את הסיכון למחלה, בהם: השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם, חוסר פעילות גופנית, עישון, תזונה לקויה, בידוד חברתי, דיכאון, רמות השכלה נמוכות, ושינה לא איכותית (Livingston et al., 2020). משמעות הדבר היא כי שינוי התנהגותי בסגנון החיים עשוי למנוע עד שליש מהמקרים של דמנציה, כולל אלצהיימר.
פעילות גופנית סדירה
פעילות גופנית אירובית משפרת את זרימת הדם למוח, מגבירה את פלסטיות המוח, ומפחיתה את תהליכי הדלקת והחמצון במוח. מחקרים מראים כי אנשים פעילים גופנית באופן קבוע מפחיתים את הסיכון להתפתחות דמנציה ב-30% עד 40% (Larson et al., 2006). יתרה מכך, מחקרים התערבותיים מראים כי אימוני סיבולת ושיפור הכושר הגופני יכולים לשפר ביצועים קוגניטיביים גם בקרב מבוגרים בעלי פגיעות ראשוניות בזיכרון (Baker et al., 2010).
תזונה ים-תיכונית ותזונה בריאה
אכילת מזון מזין טרי ובריא והימנעות ממזון מעובד וגדוש כימיקלים. תזונה ים-תיכונית, הכוללת צריכה מרובה של ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, דגים, שמן זית ומעט בשר אדום, מזוהה עם ירידה בשכיחות אלצהיימר ובשימור התפקוד הקוגניטיבי בגיל המבוגר (Scarmeas et al., 2018). מחקרי עוקבה ומטה-אנליזות מראים שתזונה זו מפחיתה ב-30%-40% את הסיכון ללקות במחלה (Wu & Sun, 2017). בנוסף, הפחתה בצריכת סוכרים פשוטים, שומנים רוויים, ומזון מעובד חשובה לשמירה על בריאות המוח.
שמירה על משקל גוף תקין ובריאות מטבולית
השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, ויתר לחץ דם מהווים גורמי סיכון מובהקים להתפתחות אלצהיימר. שמירה על משקל גוף תקין, איזון רמות הסוכר בדם, והפחתת יתר לחץ דם, באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול רפואי, עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה (Norton et al., 2014).
שמירה על פעילות קוגניטיבית וחברתית
גירוי מנטלי וחברתי חשובים להגנה על המוח. השכלה גבוהה יותר, למידה לאורך החיים, השתתפות בפעילויות חברתיות, פתרון תשבצים, למידת שפות, והשתתפות בקבוצות דיון – כל אלו נקשרו לירידה בסיכון לאלצהיימר (Livingston et al., 2020; Stern, 2012). עיקרון "רזרבה קוגניטיבית" מסביר כי גירוי מוחי מגביר את יכולת המוח לעמוד בפני נזקים פתולוגיים.
שינה איכותית
שינה לא מספקת או לא איכותית מעלה את רמת החלבון בטא-עמילואיד במוח, אשר מהווה סמן מרכזי לאלצהיימר. טיפול בהפרעות שינה ושמירה על הרגלי שינה בריאים מהווים חלק ממניעת המחלה (Spira et al., 2013).
הפסקת עישון והפחתת צריכת אלכוהול
עישון וסיכון לשימוש מוגבר באלכוהול קשורים לעלייה בסיכון לדמנציה ולאלצהיימר. הפסקת עישון וצמצום שתיית אלכוהול הם כלים חשובים במניעת המחלה (Livingston et al., 2020).
טיפול בגורמי סיכון נפשיים ובריאות הנפש
דיכאון וחרדה, במיוחד בגיל המבוגר, מגדילים את הסיכון להתפתחות דמנציה. זיהוי מוקדם, טיפול נפשי, תמיכה חברתית וטיפול תרופתי במידת הצורך מפחיתים את הסיכון (Byers & Yaffe, 2011).
עד כמה ניתן למנוע את אלצהיימר?
על פי דו"ח עולמי עדכני (Livingston et al., 2020), כ-40% ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה או לדחייה באמצעות שינוי בגורמי הסיכון הידועים. משמעות הדבר היא שמיליוני אנשים יכולים להימנע מהמחלה או לפחות לדחות את הופעתה בשנים רבות, באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא מגיל צעיר ועד גיל מבוגר.
אורח חיים בריא יכול למנוע אלצהיימר – סיכום
מחלת אלצהיימר אמנם מושפעת מגנטיקה ומגיל, אך חלק ניכר מהסיכון ניתן לשינוי. פעילות גופנית, תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף, הפסקת עישון, שינה מספקת, פעילות מנטלית וחברתית וטיפול בגורמי סיכון נפשיים – כל אלו יחד מהווים מערך הגנה משמעותי נגד המחלה. אימוץ אורח חיים בריא אינו רק המלצה כללית – אלא אסטרטגיה יעילה, מבוססת מחקרית, להפחתת הסיכון לאלצהיימר ולשמירה על תפקוד קוגניטיבי מיטבי בגיל מבוגר. אנו במרפאה לכירופרקטיקה בתל אביב אימצנו את סגנון החיים הזה. מה איתכם?
References:
World Health Organization. (2023). Dementia. WHO Fact Sheets.
Stern, Y. (2012). Cognitive reserve in ageing and Alzheimer's disease. The Lancet Neurology, 11(11), 1006-1012.
Spira, A. P., Gamaldo, A. A., An, Y., Wu, M. N., Simonsick, E. M., Bilgel, M., … & Resnick, S. M. (2013). Self-reported sleep and β-amyloid deposition in community-dwelling older adults. JAMA Neurology, 70(12), 1537-1543.
Byers, A. L., & Yaffe, K. (2011). Depression and risk of developing dementia. Nature Reviews Neurology, 7(6), 323-331.
Larson, E. B., Wang, L., Bowen, J. D., McCormick, W. C., Teri, L., Crane, P., & Kukull, W. (2006). Exercise is associated with reduced risk for incident dementia among persons 65 years of age and older. Annals of Internal Medicine, 144(2), 73-81.
