שימוש במחשב גורם להתפתחות פקקת ורידים

שימוש במחשב גורם להתפתחות פקקת ורידים עמוקה! פקקת ורידים עלולה להתפתח בקרב עובדי הייטק או עובדי משרד אחרים. מן המפורסמות הוא שעבודת מחשב פוגעת במערכת שריר ולשד. היא גורמת על ציר הזמן לנזקים כגון שחיקת סחוסים, בלט או בקע דיסק בצוואר, בגב העליון או בגב התחתון, דלקות גידים ועוד. במאמר הנוכחי אנו מתייחסים לנזק חמור לא פחות: שימוש במחשב גורם להתפתחות פקקת ורידים.

ב"ידיעות אחרונות" כתב העיתונאי דן אבן על גרפיקאי בן 33 שאושפז בבית חולים "איכילוב" עם סיכון לחייו בגלל קרישי דם וקשיי נשימה שהחלו בעקבות בצוע עבודת מחשב שנמשכה כ-20 שעות ברצף. לאחר בדיקה התברר שהבחור סובל מתסחיף ריאתי ומקרישי דם שנוצרו ברגליים מהישיבה הממושכת ללא תנועה מול המחשב. לאחר אשפוז של שבועיים התייצב מצבו והוא הועבר להמשך טיפול בבית החולים "תל-השומר". עבודה תוך שמירה על הכללים של הארגונומיה עשויה למנוע את התופעה.

הייטק גורם סיכון לפקקת ורידים – רקע

שימוש לקוי במחשב יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים בעיניים, בעמוד השדרה, בשרירים בעצבים, בפרקים וכפי שמתברר על פי האמור לעיל גם לכלי הדם (פקקת ורידים). מידי יום מגיעים למרפאתי קורבנות כואבים של חוסר התיאום בין האדם למחשב. כאורך שעות העבודה שלנו מול המחשב כך עולה הסיכון להיפגע.

אדם הפועל 20 שעות בשבוע מול מחשב מוגדר כעובד מחשבים. אך מי בארצנו עובד 20 שעות בשבוע? ממוצע שעות העבודה מול מחשב של אנשי מחשבים בישראל גבוה הרבה יותר והגרפיקאי הנ"ל מבהיר את הנקודה הזאת. על כן לא פלא שפציעות בגין עבודת מחשב לקויה הפכו בשנים האחרונות למגפה.

מה עוד עלול להיפגע מעבודת מחשב?

עבודת המחשב עם סיכון למגוון ענק של פציעות אחרות. הפציעות הנפוצות כוללות בין היתר:

• פגיעה בשרירים, בעצבים, בגידים, ברצועות, בפרקים, בדיסקים הבין חולייתיים וכמובן בסחוסים

דוגמאות שכיחות לתסמונות כאב הנגרמות מעבודה עם מחשב כוללות בין היתר:

• דלקת פרקים ניוונית, דלקת בשרוול המסובב בכתף, מרפק טניס או מרפק גולף, תסמונת התעלה הקרפלית, פריצת דיסק בצוואר או בגב התחתון, ליקוי יציבה של הצוואר ועוד.

מחקרים עדכניים מצאו שעבודה ממושכת עם מחב מהווה גורם סיכון להתפתחות פקקת ורידים עמוקה.

המנגנון הפיזיולוגי של התפתחות פקקת ורידים עמוקה

התפתחות של פקקת ורידים עמוקה (DVT) מוסברת באופן הקלאסי והמקיף ביותר באמצעות מודל רפואי הנקרא "המשולש של וירכוב" (Virchow's Triad). מודל זה, שנוסח במאה ה-19 ונותר תקף עד היום (כולל במחקרים עדכניים מ-2026), מגדיר שלושה תנאים מרכזיים שכל אחד מהם, או שילוב שלהם, מוביל ליצירת קריש דם בוורידים העמוקים:

1. סטזיס ורידי (Venous Stasis) – האטה בזרימת הדם

זהו המנגנון המרכזי הרלוונטי לישיבה ממושכת מול מחשב. ורידי הרגליים מסתמכים על "משאבת שרירי השוק" כדי להזרים דם כנגד כוח המשיכה לכיוון הלב. כאשר אדם יושב ללא תנועה, השרירים אינם מתכווצים, והדם מצטבר בוורידים (Pooling). בשל כך, חלה האטה בזרימת הדם. זאת בתורה גורמת לכך שגורמי קרישה שנמצאים בדם באופן טבעי לא "נשטפים" הלאה, אלא נשארים במקום אחד בריכוז גבוה, מה שמעודד יצירת קריש.

2. פגיעה בדופן כלי הדם (Endothelial Injury)

שכבת האנדותל (הציפוי הפנימי של כלי הדם) אמורה להיות חלקה ולמנוע היצמדות של מרכיבי דם. פגיעה בשכבה זו עקב טראומה פיזית, ניתוח, דלקת כרונית או לחץ פיזי מתמשך (כמו לחץ של כיסא על הירך האחורית) חושפת את הרקמה שמתחת לאנדותל לפגיעה. כתוצאה מכך נוצרת תגובת שרשרת של טסיות דם וחלבונים הנקראים "גורמי קרישה", שנצמדים לאזור הפגוע כדי "לתקן" אותו, ובכך בונים את התשתית לקריש הדם.

תהליך היווצרות הקריש בפועל:

בתוך השסתומים של וורידי הרגליים (שם הזרימה היא האיטית ביותר), נוצר "פקק" קטן של טסיות דם ופיברין (חלבון דמוי רשת). הרשת לוכדת בתוכה כדוריות דם אדומות והקריש הולך וגדל לאורך הווריד. אם הקריש אינו יציב, הוא עלול להתנתק (Embolus), לזרום עם מחזור הדם אל הלב הימני ומשם להיעצר בעורקי הריאה – זהו תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism).

גורמי הסיכון להיווצרות פקקת ורידים עמוקה

גורמי הסיכון להיווצרות פקקת ורידים עמוקה (DVT) נחלקים לשלוש קטגוריות מרכזיות על פי "המשולש של וירכוב" (סטזיס ורידי, פגיעה בדופן כלי הדם וקרישיות יתר), והם הולכים ומתרחבים ככל שמחקרים עדכניים מ-2026 חושפים השפעות סביבתיות וגנטיות חדשות.

להלן פירוט גורמי הסיכון המרכזיים:

1. חוסר תנועה והאטה בזרימת הדם: שימוש ממושך במחשב ("e-Thrombosis"), גיימינג אינטנסיבי או טיסות ארוכות.
2. אשפוז וניתוחים: שכיבה ממושכת במיטה (מעל 3 ימים) או החלמה מניתוח כמו החלפת מפרק הם גורמי סיכון קלאסיים.
3. שיתוק או פגיעה עצבית: פגיעות בחוט השדרה המונעות תנועה סדירה של הגפיים.
4. מצבים רפואיים: גידולים סרטניים וטיפולים כימותרפיים מעלים את רמת גורמי הקרישה בדם. סרטן פעיל נחשב לאחד מגורמי הסיכון החזקים ביותר (סיכון גבוה פי 2.69 לפי מחקרי 2025).
5. הורמונים: שימוש בגלולות למניעת הריון (משולבות) או טיפול הורמונלי חלופי (HRT) מעלים את נטיית הדם להיקרש.
6. אי ספיקת לב ומחלות דלקתיות: מחלות כמו אי ספיקת לב גודשנית או מחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) מגבירות את הסיכון.
7. גורמים גנטיים ותורשתיים כגון: קרישיות יתר מולדת (Thrombophilia), חוסרים בחלבונים נוגדי קרישה והיסטוריה משפחתית של DVT.
8. גורמי אורח חיים ודמוגרפיה: השמנת יתר (Obesity), גיל (עולה מעל גיל 40), עישון, הריון ומשכב לידה.

סימנים ותסמינים של פקקת ורידים עמוקה

פקקת ורידים עמוקה (DVT) עשויה להיות "מחלה שקטה", שכן בכ-50% מהמקרים היא אינה מלווה בתסמינים גלויים בשלביה הראשונים. עם זאת, כאשר מופיעים סימנים, הם בדרך כלל ממוקדים ברגל אחת (חד-צדדיים). הסימנים והתסמינים האופייניים לכך כוללים:

תסמינים מקומיים (בגפה המושפעת)

• נפיחות (Edema): זהו הסימן הנפוץ ביותר. הנפיחות מופיעה בדרך כלל לאורך השוק או הירך, ולעיתים קרובות תהיה אי-סימטריה בולטת בין היקף רגל ימין לרגל שמאל.
• כאב ורגישות: כאב שמתחיל בדרך כלל בשריר השוק (הקאלף). הכאב עשוי להרגיש כמו התכווצות שרירים חזקה ("קרמפ") או כאב עמום שמתגבר בעמידה או בהליכה.
• שינוי בצבע העור: העור על הגפה הנגועה עשוי להפוך לאדמדם, כחלחל או חיוור מאוד (בהתאם לחומרת החסימה).
• חום מקומי: האזור הנפוח עשוי להרגיש חם יותר למגע בהשוואה לרגל השנייה או לשאר הגוף.
• ורידים שטחיים בולטים: לעיתים הוורידים הקרובים לעור הופכים לבולטים או נוקשים יותר מהרגיל בשל הלחץ המוגבר בוורידים העמוקים.

סימני אזהרה לסיבוך (תסחיף ריאתי – PE)

במקרים רבים, הסימן הראשון לפקקת ורידים עמוקה הוא דווקא תסמיני התסחיף הריאתי, המהווה מצב חירום רפואי:

• קוצר נשימה פתאומי ובלתי מוסבר.
• כאב חד בחזה המחמיר בזמן נשימה עמוקה או שיעול.
• דופק מהיר (טכיקרדיה) או סחרחורת קשה.
• שיעול המלווה בדם (Hemoptysis).

טיפים לעמדת המחשב ארגונומית:

עבודה בעיקרון צריכה להתבצע בתנוחה ניטרלית ונוחה. עמדת מחשב ארגונומית אמורה לתת לנו משהו שהוא הכי קרוב לזה. יש לזכור שבמקרה הטוב בעזרת עמדת עבודה תקינה אנו רק מצמצמים את הסיכון לפקקת ורידים. הסיבה לכך היא שעצם הישיבה הממושכת (גם אם היא נכונה) מזיקה ולא רק לכלי הדם ברגליים. על כן הכלל הראשון חייב להיות הפסקות תכופות לעיניים (כול 20 דקות הפסק העבודה ל20 שניות והבט למרחוק), ולחלקי הגוף השונים כולל לכלי הדם (כול 40 דקות קום והתהלך 4 דקות).

עמדת עבודה ארגונומית

להלן טיפים לעמדת מחשב ארגונומית המצמצמת הסיכון להתפתחות פקקת ורידים ושאר נזקים:

• הכיסא מתכוונן, המושב רחב ועמוק ואינו נוגע בברכיים. בכך מתאפשרת זרימת דם חופשיה יחסית וסיכון נמוך להתפתחות פקקת ורידים
• כיסא מצויד בתמיכה לגב התחתון ותמיכה מתכווננת לידיים
• כפות רגליים מונחות על הרצפה או על הדום
• פרקי כף יד ישרים, כתפיים רפויות, ידיים ומרפקים צמודים לגוף מרחפים מעל המקלדת
• הראש, כתפיים וגב ישרים
• קו הראייה מול הקצה העליון של המסך
• מסך ומקלדת לפנים המרכז
• מסמכים בקו אחד עם המקלדת והמסך
• מקלדת מורמת קמעה בחלקה האחורי
• הימנע משימוש בכוח מיותר במקלדת ובעכבר
• מקם פריטים בהם אתה משתמש קרוב אליך
• עכבר קרוב למקלדת, הימנע מיד מוחזקת רחוק מידי
• נסה / שנה עכברים לעיתים
• שנה תנוחות לעיתים קרובות. שינוי תנוחות מסירי לחצים בין היתר מעל כלי דם ומונע התפתחות פקקת ורידים
• וודא תנאים סביבתיים מתאימים (אור, רעש טמפרטורה וכו)

אופן עבודה ארגונומי

צמצום הסיכון להתפתחות פקקת ורידים עמוקה מחייבת גם עבודה באופן ארגונומי:

• הפסקות יזומות: קימה והליכה קצרה בכל 30-60 דקות.
• תרגילי רגליים: ביצוע תנועות סיבוביות של כפות הרגליים ומתיחות שרירי השוק בזמן הישיבה.
• שתייה מרובה: שמירה על הידרציה מסייעת במניעת צמיגות יתר של הדם.
• עמדות עבודה ארגונומיות: שימוש בשולחנות עמידה (Stand-up Desks) או עמדות המאפשרות שינויי תנוחה.

סיכום

שימוש ממושך במחשב מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות פקקת ורידים עמוקה (DVT – Deep Vein Thrombosis), מצב המכונה בספרות הרפואית המודרנית כ-e-Thrombosis. המונח "e-Thrombosis" נטבע לראשונה כדי לתאר מקרים של קרישי דם קטלניים שנוצרו כתוצאה מישיבה ממושכת מול המחשב לצורכי עבודה או פנאי. שחקני מחשב וקונסולות (Extreme Gamers) נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד בשל הנטייה לשבת שעות רבות ללא הפסקה. דווחו מקרים קליניים של גיימרים שפיתחו תסחיף ריאתי קטלני לאחר רצפי משחק של עשרות שעות.

חוסר התנועה בישיבה (Seated Immobility) מאט את זרימת הדם. האטה זאת מגבירה את הריכוז של גורמי הקרישה ופוצעת את האנדותל. שילוב זה יוצר את הקריש הראשוני שהולך וגדל. קריש לא יציב עלול להשתחרר ולהגיע ללב ולעורקי הריאה.

מחקרים הראו כי ישיבה ללא תזוזה למשך שעה וחצי בלבד יכולה להפחית את זרימת הדם בווריד הפופליטאלי (מאחורי הברך) בכ-40%. הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקה עולה בשיעור של כ-10% עבור כל שעת ישיבה נוספת מעבר לממוצע, ובכ-20% עבור כל שעה של ישיבה רציפה ללא קימה. אנשים היושבים מול מחשב למעלה מ-10 שעות ביממה, או יושבים למעלה משעתיים רצופות ללא הפסקה, נמצאים בסיכון גבוה פי 2.8 לפתח פקקת ורידים בהשוואה לאנשים פעילים.

References:

Beasley, R., Raymond, N., Hill, S., Nowitz, M., & Hughes, R. (2003). eThrombosis: the 21st century variant of venous thromboembolism. European Respiratory Journal, 21(2), 374-376.

West J, Perrin K, Aldington S, Weatherall M, Beasley R. A case-control study of seated immobility at work as a risk factor for venous thromboembolism. J R Soc Med. 2008 May;101(5):237-43.

Braithwaite, I., Healy, B., Cameron, L., Weatherall, M., & Beasley, R. (2016). Venous thromboembolism risk associated with protracted work- and computer-related seated immobility. Journal of the Royal Society of Medicine Open, 7(5), 2054270416632670.

Harrington LB, Cushing-Haugen KL, Nguyen S, Bellettiere J, LaMonte MJ, Eaton CB, Allison MA, Wallace RB, Manson JE, Jensen MK, Kabrhel C, Wellenius GA, Lee IM, Mukamal KJ, LaCroix AZ. Sedentary behaviors and venous thromboembolism risk among older women: the Objective Physical Activity and Cardiovascular Health study. J Thromb Haemost. 2025 May;23(5):1636-1647.

Lippi G, Mattiuzzi C, Favaloro EJ. e-thrombosis: epidemiology, physiopathology and rationale for preventing computer-related thrombosis. Ann Transl Med. 2018 Sep;6(17):344.

Lee, H., & Kang, J. (2004). A new case of fatal pulmonary thromboembolism associated with prolonged sitting at a computer. Journal of Korean Medical Science, 19(2), 309-311.

Ramaswamy N, Patra AP. e-Thrombosis: occupation-specific hazard in electronic information and technology professionals. Forensic Sci Med Pathol. 2024 Sep;20(3):971-976.

Johannesen CDL, Flachs EM, Ebbehøj NE, Marott JL, Jensen GB, Nordestgaard BG, Schnohr P, Bonde JPE. Sedentary work and risk of venous thromboembolism. Scand J Work Environ Health. 2020 Jan 1;46(1):69-76.

Chen L, You G, Yang Z, Shen R, Zhang R, Zhu D, Wang L, Lin S, Lv L, Huang K. Leisure sedentary behaviour increases the risk of venous thromboembolism: a Mendelian randomisation study. BMC Cardiovasc Disord. 2023 Jul 18;23(1):362.