הייטק והסיכון להתפתחות פקקת ורידים
הייטק והסיכון להתפתחות פקקת ורידים

הייטק והסיכון להתפתחות פקקת ורידים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


הייטק והסיכון להתפתחות פקקת ורידים אינם נתון מעודד. פקקת ורידים עלולה להתפתח בקרב עובדי הייטק או עובדי משרד אחרים במידה ולא תקפידו על אופן עבודה נכון.  עבודת מחשב גורמת בין היתר לכאבים על רקע שחיקת סחוסים, דלקות גידים בעיות מפרקים ועוד. בנוסף יש להוסיף גם סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם.

ב”ידיעות אחרונות” כתב העיתונאי דן אבן על גרפיקאי בן 33 שאושפז בבית חולים “איכילוב” עם סיכון לחייו בגלל קרישי דם וקשיי נשימה שהחלו בעקבות בצוע עבודת מחשב שנמשכה כ-20 שעות ברצף. לאחר בדיקה התברר שהבחור סובל מתסחיף ריאתי ומקרישי דם שנוצרו ברגליים מהישיבה הממושכת ללא תנועה מול המחשב. לאחר אשפוז של שבועיים התייצב מצבו והוא הועבר להמשך טיפול בבית החולים “תל-השומר”. ארגונומיה נכונה של אופן העבודה החיה מונע את התופעה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



הייטק והסיכון להתפתחות פקקת ורידים – רקע

הייטק והסיכון להתפתחות פקקת ורידים
הייטק והסיכון להתפתחות פקקת ורידים

שימוש לקוי במחשב יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים בעיניים, בעמוד השדרה, בשרירים בעצבים, בפרקים וכפי שמתברר על פי האמור לעיל גם לכלי הדם (פקקת ורידים). מידי יום מגיעים למרפאתי קורבנות כואבים של חוסר התיאום בין האדם למחשב. כאורך שעות העבודה שלנו מול המחשב כך עולה הסיכון להיפגע.

אדם הפועל 20 שעות בשבוע מול מחשב מוגדר כעובד מחשבים. אך מי בארצנו עובד 20 שעות בשבוע? ממוצע שעות העבודה מול מחשב של אנשי מחשבים בישראל גבוה הרבה יותר והגרפיקאי הנ”ל מבהיר את הנקודה הזאת. על כן לא פלא שפציעות בגין עבודת מחשב לקויה הפכו בשנים האחרונות למגפה.

“תסמונת מחלקת התיירים” – פקקת ורידים

התופעה הזאת של פקקת ורדים על רקע קרישי דם שנוצרים בגלל ישיבה ממושכת מוכרת גם מעולם התעופה בשם: “תסמונת מחלקת התיירים”. כל מי שטס טיסות ארוכות מבלי לקום מהכורסא מצוי בסיכון להפרעה בזרימת הדם ברגליים ולהיווצרות של פקקת ורידים. אצל אנשים הסובלים מעודף משקל, אנשים שלא עוסקים בפעילות גופנית, אנשים עם קרישת יתר ונשים הנוטלות גלולות למניעת היריון רמת הסיכון גבוהה יותר.

מה עלול להיפגע מעבודת מחשב?

מעבר לסיכון מוגבר של פקקת ורידים קשורה עבודת המחשב עם סיכון למגוון ענק של פציעות אחרות. הפציעות הנפוצות כוללות פגיעה בשרירים, בעצבים, בגידים, ברצועות, בפרקים, בדיסקים הבין חולייתיים וכמובן בסחוסים. דוגמאות שכיחות לתסמונות כאב הנגרמות מעבודה עם מחשב כוללות בין היתר דלקת פרקים ניוונית, דלקת בשרוול המסובב בכתף, מרפק טניס או מרפק גולף, תסמונת התעלה הקרפלית, פריצת דיסק בצוואר או בגב התחתון, ליקוי יציבה של הצוואר ועוד.

סימנים ותסמינים אופייניים

הסימנים והתסמינים האפשריים בעקבות עבודה חוזרנית עם מחשב כוללים עייפות וכאבי שרירים, כאבים או תחושת שריפה, נוקשות בפרקים, נימול או הירדמות של אחד מאיברי הגוף. במצבים חמורים יותר: ירידה בטווח תנועה, ירידה בכוח של היד (אחיזה) או הרגל (טיפוס על מדרגה), אובדן מיומנות מסוימת, אובדן שיווי משקל, עיוות של הגוף, נפיחות, עוויתות שריריות, אדמומיות (לא בלחיים) או אובדן צבע. סימנים ותסמינים של פקקת ורידים כוללים: כאבים, בצקת מקומית רגישות למגע, תחושת חום מקומית ועוד. במידה וקריש הדם משתחחר ממקומו ועולה אל עבר הריאות וגורם לתסחיף ריאתי הסימנים והתסמינים יכללו: קשיי נשימה, נשימות מהירות, שיעול, כאב בחזה, דימום עם שיעול ועוד.

טיפים לעמדת המחשב ארגונומית:

עבודה בעיקרון צריכה להתבצע בתנוחה ניטראלית ונוחה. עמדת מחשב ארגונומית אמורה לתת לנו משהו שהוא הכי קרוב לזה. הכי קרוב כי יש לזכור שבמקרה הטוב בעזרת עמדת עבודה תקינה אנו רק מצמצמים את הסיכון להתפתחות פקקת ורידים ושאר הנזקים שכן עצם הישיבה הממושכת לכשעצמה מזיקה. על כן הכלל הראשון חייב להיות הפסקות תכופות לעיניים (כול 20 דקות הפסק העבודה ל20 שניות והבט למרחוק), ולחלקי הגוף השונים כולל לכלי הדם (כול 40 דקות קום והתהלך 4 דקות).

להלן טיפים לעמדת מחשב ארגונומית המצצמת הסיכון להתפתחות פקקת ורידים ושאר נזקים:

  • הכיסא מתכוונן, המושב רחב ועמוק, אינו נוגע בברכיים ובכך מתאפשרת זרימת דם חופשייה יחסית וסיכון נמוך להתפתחות פקקת ורידים
  • כיסא מצויד בתמיכה לגב התחתון ותמיכה מתכווננת לידיים
  • כפות רגליים מונחות על הרצפה או על הדום
  • פרקי כף יד ישרים, כתפיים רפויות, ידיים ומרפקים צמודים לגוף מרחפים מעל המקלדת
  • הראש, כתפיים וגב ישרים
  • קו הראייה מול הקצה העליון של המסך
  • מסך ומקלדת לפנים המרכז
  • מסמכים בקו אחד עם המקלדת והמסך
  • מקלדת מורמת קמעה בחלקה האחורי
  • הימנע משימוש בכוח מיותר במקלדת ובעכבר
  • מקם פריטים בהם אתה משתמש קרוב אליך
  • עכבר קרוב למקלדת, הימנע מיד מוחזקת רחוק מידי
  • נסה / שנה עכברים לעיתים
  • שנה תנוחות לעיתים קרובות. שינוי תנוחות מסירי לחצים בין היתר מעל כלי דם ומונע התפתחות פקקת ורידים
  • וודא תנאים סביבתיים מתאימים (אור, רעש טמפרטורה וכו)

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן