פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן מהווים מידע חשוב עבור כולם. כפות הרגליים שלנו מצטיינות ביכולתן להיחשף לעומסים אדירים בלי להיפצע. עם זאת, כולם סובלים מידי פעם מכאב כזה או אחר בכף הרגל ובקרסול. לרוב לא מדובר בעניין רציני הנזק יהיה קל והכאב צפוי להיעלם תוך ימים אחדים. אך יש לעתים שהעומסים הללו חורגים בגודלם ונגרם נזק משמעותי. נזקים בכף הרגל עלולים להיגרם גם בגלל טראומה או דלקת פרקים.
הסימפטומים המופיעים בגלל פציעה בכף הרגל יכללו בין היתר כאבים, מגבלות תנועה ועוד. חשוב לאבחן פציעות בכף הרגל גם כאשר הן מוגדרות כקלות ובוודאי כאשר הן חריפות. הטיפול השמרני בפציעות הללו בכף הרגל הוא לרוב יעיל ביותר. עם זאת אדם חכם יעדיף למנוע פציעות מאשר להיכנס להליך ארוך של טיפול ושיקום. במאמר "פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן" נדון בכך בהרחבה.
פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן – רקע
כאבי כף רגל וקרסול הם מחלת שרירים ושלד נפוצה המשפיעה על אנשים בכל הגילאים והעיסוקים. זה יכול להיות בעל השפעה משמעותית על איכות החיים, יכולות תפקודיות וניצול משאבי רפואה. השכיחות של כאבים בכף הרגל ובקרסול משתנה בהתאם להגדרה, למדידה ולאוכלוסייה שנחקרה. עם זאת, השכיחות מוערכת בדרך כלל:
- בין 3% ל- 23%.
אולם ייתכן שהערכות אלה אינן משקפות את הנטל האמיתי של המצב. אנשים רבים הסובלים מכאבים בכף הרגל ובקרסול אינם פונים לטיפול רפואי או מקבלים טיפול הולם.
כף הרגל האנושית כוללת:
- עשרות עצמות היוצרות, עשרות מפרקים.
- יותר ממאה גידים, שרירים ורצועות המייצבים ומניעים.
המבנה הפלאי הזה מאפשר לאדם לבצע מגוון מרהיב של פעילויות לרוב ללא פציעות. בין יתר הפעילויות שאדם מבצע עם כפות רגליו נמנה לטפס על הרים, לרקוד בלט, לרוץ על סלעים, לקפץ מעל מכשולים ועוד. פציעה בכף הרגל עלולה להתפתח בגלל:
- נזקים הנגרמים מעומסים חוזרניים.
- נזקי חבלה.
- נזקים הנובעים ממחלות שונות.
- השלכות כאב מאזור אחר בגוף ובעיקר גב תחתון.
אבחון מהיר ומדויק עשוי לעשות את ההבדל בין ריפוי מהיר לבין פציעה כרונית. מגוון הטיפולים העומד לרשותו של חולה הסובל מפציעות בכף הרגל כוללות בין היתר:
- טיפול שמרני כגון כירופרקטיקה, טיפולים תרופתיים, פרוצדורות כירורגיות.
למרות יעילותו של הטיפול השמרני אין להתעלם מהנזקים הבלתי הפיכים שמותירות הפציעות. ועל כן יש לעשות כול מאמץ למנען. במאמר הנוכחי " פציעות שכיחות בכף הרגל ומניעתן" אני מרחיב על כך.
פציעות שכיחות בכף הרגל
חבורה
מכה בכף הרגל הנובעת מבעיטה, נפילה, פציעת ספורט או תאונה כזאת או אחרת עלולה לגרום להתפתחות דימום פנימי או "חבורה" (bruise ואף contusion). חבורה מתרחשת כאשר כלי דם תת עוריים נפצעים וגורמת לדם לפרוץ אל האזור הבין רקמתי. חבורה תבוא לידי ביטוי באמצעות כתם צבעוני מקומי שיכול בגלל כוח הכבידה לשנות את מיקומו. הכתם הזה משנה את צבעו בהדרגה מאדום לכחול ומאוחר יותר לצהוב. סימנים ותסמינים נוספים של חבורה תלויים בין היתר בנזקים הנלווים ובחומרת הנזקים. נזקים נלווים אפשריים כוללים שברים, קרעים של גידים, רצועות וסיבי עצב ועוד.
מתיחה או קרע של רקמות
עומסי יתר חוזרניים או טראומה שכפות הרגליים מעורבות בה עלולים לגרום למתיחה ו/או לקרע של אחת או יותר מהרקמות בכף הרגל. בין יתר הרקמות שנמתחות או נקרעות באופן שכיח נמנה רצועות, גידים ושרירים. להלן רשימה קצרה של פציעות שכיחות בכף הרגל שנגרמות בשל מתיחה או קרע של רקמות:
נקיעת קרסול
נקיעת קרסול שהיא למעשה מתיחה או קרע חלקי או מלא של הרצועות האוחזות במפרק הקרסול. מדובר באחת מפציעות הספורט השכיחות ביותר. ברוב המקרים הנקע מתרחש בצד החיצוני של הקרסול בגלל נחיתה לא טובה או דריכה על אבן. במקרה הזה הרצועות הנמצאות בצד החיצוני של הקרסול נמתחות באגרסיביות או נקרעות. סימנים ותסמינים כוללים כאבים מקומיים, נפיחות, מגבלות תנועה ותפקוד. במצבים חמורים חוסר יכולת לדרוך על כף הרגל. סיבוך שכיח כולל פגיעה ביציבות של הקרסול.
פציעה של גיד אכילס
עומסי יתר חוזרניים או טראומה עלולים להוביל למתיחה, קרע חלקי או קרע מלא של גיד אכילס. שרירי שוק קצרים מידי ועלייה מהירה מידי בעצימות האימונים מהווים גורמי סיכון לכך. סימנים ותסמינים במצב של דלקת בגיד אכילס (Achilles Tendinitis) הנובעת ממתיחה או קרע חלקי כוללים כאבים מקומיים, נפיחות, מגבלות תנועה ותפקוד ברמות חומרה שונות. סימנים ותסמינים הנובעים מקרע מלא של גיד אכילס יכולים להיות קלים יחסית לחומרת הפציעה. אם זאת ברוב המקרים אנשים שהגיד שלהם נקרע לחלוטין ידווחו על:
- תחושה שבעטו בהם מאחור.
- על רעש הקריעה.
- התלוננו על כאבים שעלולים להיות חריפים.
- נפיחות מקומית.
- מגבלות תנועה ותפקוד.
פלנטר פצאיטיס (דורבן)
חיתולית הכפית או הפלנטר פסיה (plantar fascia) ממוקמת בקרקעית כף הרגל ומחברת בין העקב לאצבעות. עומסי יתר חוזרניים (ריצה?) עלולים לגרום לפציעת הפלנטר פסיה והתפתחות פלנטר פצאיטיס (Plantar fasciitis). סימנים ותסמינים של הפרעה זאת כוללים:
- כאבים בעקב כף הרגל או בכל נקודה אחרת לאורך הפלנטר פאשיה.
- ומגבלות בפעילות נושאת משקל.
- יש לעתים שפציעה של הפלנטר פסיה גורמת להיווצרות זיז גרמי בעצם העקב המכונה דורבן (Heel Spurs).
שבר בכף הרגל
נזקי חבלה עלולים להוביל לגרימת שבר חריף באחת או יותר מעצמות כף הרגל. גם מאמצים חוזרניים עלולים להוביל להתפתחות שבר בכף הרגל אך מסוג שונה – שבר מאמץ. להלן פירוט פציעות שכיחות בכף הרגל הנגרמות בשל פגיעה גרמית:
שבר טראומטי
נפילה, סיבוב כף הרגל או היתקלות בעצם קשיח עלולים לגרום שבר בכף הרגל. שברים שכיחים בכף הרגל כוללים שברים באצבעות, שברים בעצמות המסרק, שברים בעצמות הססמואידיות של הבוהן הגדולה ושברים של יתר העצמות בחלק האחורי של כף הרגל ובכלל זה עצמות הטריז, עצם הקובייה, עצם הסירה, עצם הערקום ועצם העקב. סימנים ותסמינים כוללים כאבים מקומיים המתפתחים באופן מהיר, נפיחות, מגבלות תנועה ותפקוד הנובעים מקושי לשאת משקל.
שבר מאמץ
גם שבר מאמץ (stress fracture) בכף הרגל מהווה פציעה שכיחה יחסית. שבר מאמץ בכף הרגל הוא שבר דק כחוט השערה המתרחש כאשר אנו מגזימים בביצוע פעילות נושאת משקל כמו ריצה, ריקוד, כדורסל ועוד. שבר המאמץ בכף הרגל עלול להתרחש בכול מקום אך ברוב המקרים המיקום יהיה בעצמות המסרק השנייה או השלישית. בסימנים ותסמינים של שבר מאמץ כוללים כאבים בכרית כף הרגל המחמירים בהדרגה ומגבלות תנועה ותפקוד. שבר מאמץ עלול להתפתח גם בעצמות הססמואידיות – שתי עצמות בצורת אפונה הנמצאות מתחת לבוהן הגדולה בכף הרגל ומטרתן לעזור לתנועה של הבוהן.
פריקה בכף הרגל
פריקת מרפק בכף הרגל אינה שכיחה אך חבטה ישירה או עקיפה עלולה לגרום לכך. סימנים ותסמינים אפשריים כוללים כאבים מקומיים, נפיחות, מגבלות תנועה ותפקוד ובכלל זה קושי לשאת משקל על כף הרגל הפצועה. שלושת המפרקים הנוטים להיות מעורבים בסוג זה של פציעות בכף הרגל כוללים:
- מפרק הערקום והעקב (subtalar joint).
- מפרקי המידטרסל (midtarsal joint) בין עצם הקובייה ועצם הסירה לבין עצם העקב ועצם הערקום.
- מפרק טרסומטטרסל (tarsometatarsal) בין עצם הקובייה ועצמות הטריז לבין עצמות המסרק.
דלקת עצבית
עומסים חוזרניים על כפות הרגליים עלולים לגרום לפציעה של סיבי עצב הממוקמים ומתפקדים באזור אנטומי זה.
מורטון נוירומה
דלקת עצבית שכיחה בכף הרגל היא מורטון נוירומה (Morton’s neuroma). מורטון נוירומה נגרמת כאשר אחד מהעצבים בין אצבעות כף הרגל (בעיקר בין השלישית והרביעית) נלחץ באופן חוזרני ומתפתחת בו דלקת. נעליים צרות מידי ו/או נעלי עקב מהווים גורם סיכון להפרעה זאת. סימנים ותסמינים כוללים כאבים בכרית כף הרגל, נימול והירדמות של האצבעות.
תסמונת התעלה הטרסלית
עומסים ומאמצים חוזרניים הנוצרים על כפות הרגליים או חבטה ישירה בכף הרגל עלולים להוביל להתפתחות תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal tunnel syndrome). הפרעה בריאותית זאת נגרמת כאשר העצב הטיביאלי האחורי (Posterior tibial nerve) נפצע בתוך התעלה הטרסלית הממוקמת בחלק הפנימי של מפרק הקרסול. סימנים ותסמינים אופייניים כוללים כאבים ותחושת שריפה שעלולים להשליך אל קשת כף הרגל והאצבעות, נימול בכף הרגל ועוד.
פציעות נוספות
ססאמואידיטיס
כאב הממוקם מתחת לבוהן הגדולה עלול להצביע על דלקת בשתי עצמות קטנות – ססמואידיות הנמצאות מתחת למפרק הבוהן הגדולה. הגורם לדלקת בעצמות הססמואידיות (Sesamoiditis) הוא לרוב פעילות חוזרנית כגון ריצה. סימנים ותסמינים כוללים כאמור כאב בכרית של הבוהן הגדולה המתפתח בהדרגה ומחמיר בפעילות נושאת משקל, מגבלות תנועה של הבוהן הגדולה. חשוב לציין שהדלקת עלולה להיגרם משבר מאמץ בעצמות הססמואידיות או שבר טראומטי. במקרה של שבר טראומטי הכאב התפתח במהירות והתווספו לו גם נפיחות ושטף דם.
בורסיטיס בעקב
מספר בורסות מתפקדות בכף הרגל בסמיכות לגיד אכילס. פעילות חוזרנית, חבלה ישירה או נעליים לא מתאימות עלות לגרום לפציעה של אחת או יותר מהבורסות הללו ולהתפתחות דלקת (bursitis). סימנים ותסמינים כוללים נפיחות וכאבים בחלק האחורי של עצם העקב בסמיכות לנקודת החיבור של גיד אכילס, רגישות למגע, החמרה של הכאבים עם נעילת נעליים ועם ביצוע פעילות נושאת משקל.
דלקת בכרית כף הרגל
עומסי יתר חוזרניים ונעליים לא מתאימות עלולות לגרום להתפתחות דלקת מקומית בכרית כף הרגל (Metatarsalgia). גורמים אפשריים נוספים להתפתחות מטטרסלגיה כוללים כמובן נזקי חבלה או נזקים הנגרמים בגלל מחלות כאלה ואחרות בכפות הרגליים. הסימנים והתסמינים כוללים כאבים מקומיים בקצה המרוחק של עצמות המסרק המחמירים בעת ביצוע פעילות נושאת משקל.
מניעת פציעות בכף הרגל
כאמור פציעות בכף הרגל מהוות תופעה שכיחה. שמירה על מספר עקרונות מצומם עשויה לצמצם ואף למנוע את הפציעות הללו. להלן פירוט דרכי מניעה:
הקפדה על כללי אימון נכונים
הקפדה על כללי אימון נכונים עשויה להפחית באופן ניכר את סיכויי הפציעה של כפות הרגליים. בין יתר הכללים שיש להקפיד עליהם נמנה:
- חימום לפני תחילת האימון.
- הימנעות מעליה חדה בעצימות האימונים.
- הקפדה על זמני מנוחה והתאוששות ועוד.
- וודאו שמסלולי הריצה נקיים ממכשולים.
- חשוב לזכור ריצה מהירה בירידה מסכנת את כף רגלכם יותר מריצה מהירה בעליה.
כושר גופני ושרירי ליבה חזקים
כושר גופני טוב ושרירי גפיים מאוזנים מבחינת חוזק וגמישות יאפשר לכפות הרגליים לתפקד באופן מיטבי.
נעליים מתאימות ומדרסים
נעליים מותאמות למבנה כפות הרגליים ולסוג הפעילות שלכם ומדרסים יעניקו את תמיכה לכפות הרגליים ועשויים לצמצם הסיכון לפציעות. אין לשכוח להחליף את הנעליים כאשר הן מפסיקות לתמוך כראוי.
הקשבה לגוף
הקשיבו לגוף ועצרו פעילות עם סימן ראשון של כאב היא דרך יעילה למנוע פציעות ולמנוע החמרה. בעיקר נכונים הדברים כאשר נפצעתם בעבר והסיכוי לפציעה חוזרה גבוה יותר.
References:
Keenan AM et al. The prevalence and impact of self-reported foot and ankle pain in the over 55 age group: a secondary data analysis from a large community sample. J Foot Ankle Res. 2019;12:53.
Murray C et al. Population prevalence and distribution of ankle pain and symptomatic radiographic ankle osteoarthritis in community dwelling older adults: A systematic review and cross-sectional study. PLoS One. 2018;13:e0193662.
Gopinath B et al. Prevalence of self-reported arthritis increases over time: a cross-sectional comparison between cohorts aged 50-64 years from 2006 to 2010. BMC Musculoskelet Disord. 2016;17:413.
Thomas JL et al. Diagnosis and treatment of forefoot disorders. Section 1: digital deformities. J Foot Ankle Surg. 2009;48:230-238.
Bijlsma JW et al. Osteoarthritis: an update with relevance for clinical practice. Lancet. 2011;377:2115-2126.
Thomas RH et al. The epidemiology of symptomatic midfoot osteoarthritis in community-dwelling older adults: cross-sectional findings from the Clinical Assessment Study of the Foot. Arthritis Res Ther. 2015;17:178.
Valdes AM et al. Genetic contribution to radiographic severity in osteoarthritis of the knee. Ann Rheum Dis. 2012;71:1537-1540.
Kellgren JH et al. Radiological assessment of osteo-arthrosis. Ann Rheum Dis. 1957;16:494-502.
Bedson J et al. The discordance between clinical and radiographic knee osteoarthritis: a systematic search and summary of the literature. BMC Musculoskelet Disord. 2008;9:116.
Roddy E et al. The impact of self-reported comorbidity on the clinical assessment and management of foot problems in older people with inflammatory arthritis or osteoarthritis: a cross-sectional study using data from the Clinical Assessment Study of the Foot (CASF). BMC Musculoskelet Disord. 2020;21:338.