לחץ נפשי ודיכאון סכנה ללב! לחץ נפשי ברמה מסוימת הוא דבר חיובי. הוא שומר אותנו חדים, וחדורי מטרה. לחצים נפשיים מתונים יגרמו לנו להשיג את המטרות שהצבנו ולעשות זאת בצורה טובה. עם זאת יותר מידי לחץ נפשי עלול לפגוע בשגרת החיים והגדיל את הסיכון להתפתחות מחלות ואפילו גורם להזדקנות מהירה.
אחת הסיבות לכך שלחץ נפשי מהווה בעיה היא העובדה שהוא עלול להוביל בקרב אנשים מסוימים להתפתחות דיכאון. לחץ נפשי ודיכאון הם צמד קטלני. נציין שמחקרים מוצאים שאפילו הגלישה ברשתות חברתיות מקוונות עלולה להוביל להתפתחות דיכאון. כולנו משלמים מחיר בריאותי מסוים על לחץ נפשי ודיכאון אך חולי לב משלמים מחיר כבד. חולי לב נמצאים בסיכון גבוה, במיוחד בתקופה הראשונית שלאחר פרוץ מחלתם:
- לאוטם חוזר בשריר הלב ואפילו למוות.
לחץ נפשי ודיכאון הם בעלי השפעה גדולה במיוחד על חולי לב בסמיכות לתחילת מחלתם. תחושות שליליות אלה עלולות לגרום להתקפי לב חוזרים ואפילו למוות. החוקרים מכנים את השילוב של דיכאון ומתחים נפשיים:
- "הסערה הנפשית המושלמת" (Psychosocial perfect storm).
דיכאון בלבד או מתחים נפשיים בלבד לא מגבירים את הסיכון להתקפי לב ומוות מוקדם. רק השילוב של שני המצבים הללו גורם לו להיות קטלני. במאמר "לחץ נפשי ודיכאון סכנה ללב" נדון בנושא בהרחבה.
לחץ נפשי ודיכאון סכנה ללב – רקע
הפרעת דיכאון היא הפרעה נפשית שכיחה. דיכאון כרוך במצב רוח מדוכדך או אובדן הנאה ועניין בפעילויות שונות ולפרקי זמן ממושכים. דיכאון יכול להשפיע על היבטי החיים השונים, כולל על:
- יחסים עם בני המשפחה, עם החברים ועם הקהילה.
- התפתחות בעיות בבית הספר ובעבודה.
כל אדם יכול לפתח דיכאון. אירועים מלחיצים הם אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות דיכאון. כך למשל, אנשים שחוו התעללות, הפסדים חמורים או אירועים מלחיצים אחרים נוטים לפתח דיכאון בשכיחות גבוהה יותר. על פי מחקרים שונים:
- 3.8% מהאוכלוסייה חווים דיכאון, כולל 5% מהמבוגרים (4% בקרב גברים ו-6% בקרב נשים).
- 5.7% מהמבוגרים מעל גיל 60 חווים דיכאון.
- דיכאון שכיח ב-50% יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
- ברחבי העולם, יותר מ-10% מהנשים ההרות והנשים שזה עתה ילדו חוות דיכאון.
- מדי שנה מתאבדים מעל 7000,000 בני אדם.
- התאבדות היא סיבת המוות הרביעית בקרב בני 15-29.
נתונים אלה שפורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמית אינם תואמים לנתונים שפרסמו חוקרים אחרים. כך למשל, על פי סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (Salari et al., 2020) של 17 מחקרים מצאו החוקרים:
- שכיחות הדיכאון, החרדה והלחץ בקרב האוכלוסייה הכללית הייתה בהתאמה 33.7%, 31.9% ו-29.6%.
הסימפטומים של דיכאון
במהלך אפיזודה דיכאונית החולה עלול לדווח על מגוון רחב של סימנים והתסמינים. אפיזודה דיכאונית שונה מתנודות רגילות במצב הרוח. דיכאון עלול להימשך רוב היום, כמעט כל יום, ובמשך שבועיים לפחות. אפיזודה דיכאונית יכולה להיות מסווגת כקלה, בינונית או חמורה בהתאם למספר וחומרת התסמינים, כמו גם ההשפעה על תפקודו של הפרט. בין הסימנים והתסמינים עליהם יכול לדווח חולה בדיכאון נציין:
- מצב רוח עצוב, עצבני, תחושת ריקנות.
- אובדן הנאה או עניין בפעילויות שונות.
- ריכוז ירוד.
- רגשות אשמה מוגזמים או ערך עצמי נמוך.
- חוסר תקווה לגבי העתיד.
- מחשבות על מוות או התאבדות.
- שינה משובשת.
- שינויים בתיאבון או במשקל.
- מרגיש עייף מאוד או דל אנרגיה.
- קשיים בקהילה ובבית, בעבודה ובלימודים.
- מגוון תסמונת כאב כולל כאבי ראש, כאבי צוואר וכאבי גב תחתון.
יש לעתים שקיימת הפרעה דו קוטבית. כלומר אפיזודות דיכאוניות שמתחלפות עם תקופות של סימפטומים מאניים. תקופות אלה כוללות אופוריה או עצבנות, פעילות מוגברת או אנרגיה, ותסמינים אחרים כגון דברנות מוגברת, מחשבות מתרוצצות, הערכה עצמית מוגברת, צורך מופחת בשינה, הסחת דעת, והתנהגות פזיזה אימפולסיבית.
גורמים לדיכאון
דיכאון נובע מאינטראקציה מורכבת של גורמים חברתיים, פסיכולוגיים וביולוגיים. אנשים שעברו אירועי חיים קשים (אבטלה, שכול, טראומה ועוד) נוטים יותר לפתח דיכאון. דיכאון יכול, בתורו, להוביל ליותר מתח ותפקוד לקוי ולהחמיר את מצב החיים של האדם המושפע ואת הדיכאון עצמו. דיכאון קשור קשר הדוק ומושפע על ידי בריאות פיזית. רבים מהגורמים המשפיעים על דיכאון (כגון חוסר פעילות גופנית או שימוש מזיק באלכוהול) ידועים גם כגורמי סיכון למחלות כגון מחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת ומחלות נשימה. בתורו, אנשים עם מחלות אלה עשויים גם למצוא את עצמם חווים דיכאון בשל הקשיים הקשורים בניהול מצבם.
כיצד משפיע הדיכאון והלחץ הנפשי על בריאות הלב?
מחקרים שנעשים בשנים האחרונות מדגימים בעקביות כיצד לחץ נפשי ודיכאון משפיע על מחלות לב. מדובר בצוות שבו נוכחות של האחד מעלה את הסבירות להגעת השני. עוד נזכיר:
- דיכאון הוא גורם מוביל למגבלות תפקודיות ברחבי העולם.
- מחלות לב הם גורם מוביל למוות בארצות מערביות.
השילוב של שתי הבעיות הללו מצמית. למה לחץ נפשי מוביל להתפתחות דיכאון? אחת התאוריות מדברת על גורמים פיזיולוגיים. לחצים נפשיים גורמים להפרשה מוגברת של:
- ההורמון קורטיזול – הורמון הלחץ נפשי ולהפחתה של סרוטונין ומוליכים עצביים נוספים במוח כולל דופמין. ירידה ברמה של סרוטונין ודופמין במוח עלולה להוביל בקרב אנשים עם נטייה לכך להתפתחות דיכאון.
כאשר הכימיקלים הללו פועלים כראוי הם מנהלים מגוון הליכים אצל האדם ובכלל זה:
- שינה, רעב, כעס, דחף מיני, מצבי רוח נורמליים ורגשות.
לחץ נפשי כרוני ודיכאון מהווים כול אחד לחוד ויחדיו גורמי סיכון בריאותיים. במחקר שנערך בארצות הברית כלל 1,551 אנשים שסבלו מדיכאון אך לא סבלו ממחלת לב. החוקרים מצאו שהסיכוי של אנשים אלה לסבול מאוטם שרירי הלב במהלך 14 השנים הבאות לחייהם:
- היה גבוה פי 4 בהשוואה לאנשים ללא דיכאון.
גם בקנדה מצאו חוקרים שחולי לב שסבלו מדיכאון היו בסיכון:
- גבוה פי 4 למות בשישה חודשים הבאים לעומת חולי לב שלא סבלו מדיכאון.
השפעת הדיכאון והלחץ הנפשי על הלב
כאשר מישהו מדוכא ומתוח, הגוף שלו מגיב בדרכים שיכולות להפעיל עומס נוסף על הלב שלו. הסימפטומים הפיזיים של מצב נפשי זה יכולים להיות מזיקים במיוחד בקרב אנשים עם מחלת לב קיימת.
דיכאון וחרדה עלולים להוביל לרמה גבוהה של הורמוני לחץ נפשי כולל קורטיזול ואדרנלין. אלה בתורם משפיעים על בריאות לב וגורמים להפרעות הלב הבאות ולגורמי סיכון לבביים:
- קצב לב מהיר (טכיקרדיה) – במקרים חמורים, עלול להפריע לתפקוד תקין של הלב ולהגביר את הסיכון לדום לב פתאומי.
- לחץ דם מוגבר – אם הוא כרוני, עלול להוביל למחלה כלילית, היחלשות שריר הלב ואי ספיקת לב.
- ירידה בהשתנות קצב הלב – עלולה לגרום לשכיחות גבוהה יותר של מוות לאחר התקף לב חריף.
הסבר האפשרי נוסף שהועלה לגבי הקשר בין דיכאון ומחלות לב:
- טיפול תרופתי לא סדיר בגלל הדיכאון
המחקר
החוקרים (March 10, 2015, Circulation, online) בדקו לאורך מספר שנים את ההשפעות שיש ללחץ נפשי ודיכאון על 4,487 חולי לב בגילים 45 ומעלה. החולים עברו ראיון בביתם ונשאלו שאלות שנתנו אינדיקציה לגבי מצבי הרוח שלהם וכיצד הם מנהלים את חייהם. במהלך 6 שנים של המעקב מתו או סבלו מהתקף לב חוזר 1,337 מחברי הקבוצה.
ממצאי המחקר
בהשוואה לחולי לב שלא סבלו מלחץ נפשי ודיכאון חולים שסובלים מהפרעות אלה נמצאים בסיכון גבוה:
- ב- 48% להתפתחות התקף לב נוסף או מוות בשנתיים וחצי שלאחר פרוץ מחלתם.
חולי לב שסובלים ממתח נפשי גבוה ודיכאון מצויים בסיכון מובהק:
- להתקפי בכי וקושי להתמודד עם קשיים אישיים ובעיות.
מסקנות החוקרים
החוקרים ממליצים שבמהלך התקופה הפגיעה שלאחר התפתחות מחלת הלב:
- לפעול כדי להפחית את המתחים הנפשיים והדיכאון ואת הסיכון להתקפי לב חוזרים ומוות.
לטענת החוקרים ניתן לעשות זאת ביעילות יחסית באמצעות:
- טיפולים התנהגותיים
- ופעילות גופנית
References:
Salari, N., Hosseinian-Far, A., Jalali, R. et al. Prevalence of stress, anxiety, depression among the general population during the COVID-19 pandemic: a systematic review and meta-analysis. Global Health 16, 57 (2020).
Sultan Mahmud, Md Mohsin, Md. Nayem Dewan, et al. The Global Prevalence of Depression, Anxiety, Stress, and Insomnia Among General Population During COVID-19 Pandemic: A Systematic Review and Meta-analysis. Trends in Psychol. 2023; 31(1): 143–170.
Jean-Christophe Chauvet-Gelinier, Bernard Bonin. Stress, anxiety, and depression in heart disease patients: A major challenge for cardiac rehabilitation, Annals of Physical and Rehabilitation Medicine, Volume 60, Issue 1, 2017, Pages 6-12, ISSN 1877-0657.
Zhou Y, Zhu XP, Shi JJ, Yuan GZ, Yao ZA, Chu YG, Shi S, Jia QL, Chen T, Hu YH. Coronary Heart Disease and Depression or Anxiety: A Bibliometric Analysis. Front Psychol. 2021 Jun 3;12:669000.
Lane D, Carroll D, Ring C, Beevers DG, Lip GY. The prevalence and persistence of depression and anxiety following myocardial infarction. Br J Health Psychol 2002; 7:11–21.
Cohen BE, Edmondson D, Kronish IM. State of the Art Review: Depression, Stress, Anxiety, and cardiovascular disease. Am J Hypertens. 2015 Nov;28(11):1295-302. doi: 10.1093/ajh/hpv047. Epub 2015 Apr 24.
Sierra L. Patterson, Michele Marcus, Margarethe Goetz, Viola Vaccarino, Holly C. Gooding, Depression and Anxiety Are Associated With Cardiovascular Health in Young Adults, Journal of the American Heart Association,11, 24, 027610, 2022.