מבנה המוח קובע את עוצמת הכאב

מבנה המוח קובע את עוצמת הכאב! האופן שבו אנו חשים כאב מושפע גם הוא ממבנה המוח. כאבים גורמים לעוגמת נפש ופגיעה קשה באיכות החיים אך יש להם תפקיד חשוב. הכאב מאפשר שמירה על שלמות הגוף ובריאותו:

• הכאב מזהיר אותנו מפני נזקים.
• מכוון את התנהלותנו.

תחושת הכאב היא סובייקטיבית. ישנם הבדלים מהותיים בין בני אדם בכול הנוגע לתחושת כאב. כול אדם חווה כאב אחרת עם אותו גירוי בדיוק. בעקבות פעולה כואבת זהה:

• אנשים שונים חשים בכאבים שונים.
• בעלי אופי שונה.
• ובעוצמות שונות.

הבדלים משמעותיים בתפיסת הכאב קיימת גם בין המגדרים. מחקרים רבים מצביעים על כך שנשים סובלות מרמת רגישות גבוהה יותר לכאבים לעומת גברים. מה גורם להבדלים הללו בתפיסת הכאב? האם מבנה המוח קובע את עוצמת הכאב?

מבנה המוח קובע את עוצמת הכאב – רקע

כאב היא תחושה לא נעימה המופיעה כאשר נגרם נזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות הגוף. כאב נלווה לנזקים למחלות שונות, לפציעות חריפות (קרע מיניסקוס, קרע גיד…) וכרוניות (דלקת פרקים, פיברומיאלגיה…) בגוף. כאב הוא על כן קריטי לקיום שלנו. ללא תחושת הכאב לא היינו שורדים לאורך זמן. כך למשל תינוקות הנולדים ללא יכולת לחוש כאב (Congenital Insensitivity to Pain) סובלים:

• מזיהומים חוזרניים.
• ומפגיעות מסכנות חיים.

עם זאת לא תמיד ברור מה מקור הכאב ועל מה הוא מתריע. ישנם מקרים שהכאב מפסיק להתריע על נזקים והופך להיות המחלה עצמה. אנשים שסובלים מכאב כרוני מתדרדרים למצבים נפשיים קשים וחלקם אף מתאבדים בשל כך. האם את כול ההבדלים הללו ביכולת לחוש כאב אנו מייחסים למבנה המוח? האם מבנה המוח קובע את עוצמת הכאב שלכם?

מה אומרים המחקרים בנושא?

מבנה המוח הוא אחד הגורמים המכריעים בקביעת עוצמת הכאב שאנו חשים. מחקרים עדכניים (נכון ל-2026) מראים כי הבדלים אינדיבידואליים בנפח המוח, בצפיפות החומר האפור ובקישוריות העצבית משפיעים ישירות על הסף ועל רמת הרגישות לכאב. להלן פירוט המנגנונים המבניים המשפיעים על חווית הכאב:

1. צפיפות החומר האפור (Grey Matter Density)

נמצא קשר הפוך בין צפיפות החומר האפור באזורים מסוימים לבין הרגישות לכאב. היכן זה קורה? אצל אנשים עם סף כאב נמוך (רגישות גבוהה), נמצאה צפיפות נמוכה יותר של חומר אפור באזורים כמו ה-Posterior Cingulate Cortex וה-Precuneus. אזורים אלו קשורים למערכת ברירת המחדל (Default Mode Network) ולניהול קשב, מה שמצביע על כך שהיכולת של המוח "לווסת" או להסיח דעת מכאב תלויה במבנה הפיזי שלו.

היפוקמפוס: מחקרים מ-2024 הראו קשר חיובי בין נפח ההיפוקמפוס השמאלי לבין רגישות לכאב מכני. פגיעה מבנית באזור זה הובילה לירידה משמעותית ברגישות לכאב.

2. הקישוריות בין אזורי המוח (Functional Connectivity)

עוצמת הכאב אינה נקבעת רק על ידי אזור אחד, אלא על ידי חוזק ה"קשרים" ביניהם.

ציר תלמוס-קליפת המוח: התלמוס משמש כ"תחנת ממסר" המעבירה אותות כאב לקליפת המוח (PFC). קישוריות חזקה מדי בין התלמוס לאזורים רגשיים במוח עלולה לגרום לכך שגירוי פיזי פשוט ייתפס ככאב עז ובלתי נסבל.

ניבוי כאב כרוני: מחקר מהאוניברסיטה העברית (2025) חשף מערכת "בלמים" מובנית במוח. כאשר המבנה העצבי המקשר בין קליפת המוח הקדמית (mPFC) למרכזים רגשיים פגום, המוח מאבד את היכולת "לכבות" את הכאב, מה שמוביל להפיכתו לכרוני.

3. "חתימת הכאב" המוחית

לכל אדם יש מבנה ייחודי של רשתות כאב המכונה "Pain Signature".

אזורים מרכזיים: האינסולה (Insula), ה-ACC – Anterior Cingulate Cortex והתלמוס הם חלק מליבת הרשת המעבדת כאב. נפח ופעילות יתר באזורים אלו קשורים ישירות לדיווח על עוצמות כאב גבוהות יותר.

4. גמישות מוחית (Neuroplasticity)

מבנה המוח אינו סטטי. כאב מתמשך יכול לשנות פיזית את מבנה המוח:

• כאב כרוני מוביל לעיתים לירידה בנפח החומר האפור באזורים המווסתים רגשות, מה שיוצר "לופ" שבו המוח הופך ליותר ויותר רגיש לכאב עם הזמן.

סיכום:

מחקרים מתקדמים בתחום מדעי המוח מאששים כי הבדלים פיזיים ומבניים במוח הם גורמים מרכזיים בקביעת עוצמת הכאב והרגישות האישית אליו. על אותם מחקרים קיים קשר הדוק בין צפיפות החומר האפור באזורים ספציפיים לבין סף הכאב. המחקרים מצביעים על כך שלאנשים עם רגישות גבוהה לכאב (סף כאב נמוך) יש צפיפות נמוכה יותר של חומר אפור באזורי מוח הקשורים לניהול קשב ולוויסות רגשי.

עוד מתברר שבניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בעבר, ההיפוקמפוס משחק תפקיד ישיר בעיבוד כאב. נפח ההיפוקמפוס השמאלי נמצא במתאם חיובי עם רגישות לכאב מכני. ככל שנפח ההיפוקמפוס קטן יותר (בשל נזק או ניוון), כך פוחתת הרגישות לכאב. תכונה נוספת של המוח בעלת השפעה על תפיסת הכאב היא קישוריות עצבית (Neural Connectivity). מתברר שעוצמת הכאב תלויה לא רק באזורים בודדים, אלא בחוזק ה"תקשורת" ביניהם. כאב כרוני מתפתח כאשר ישנו כשל בקישוריות בין קליפת המוח הקדמית (Prefrontal Cortex) למערכות ויסות הכאב היורדות.

גם לגמישות מוחית (Neuroplasticity) והשינוי המבני ישנה משמעות בכול הנוגע לכאב. כאב מתמשך גורם לשינויים מבניים במוח (כמו ירידה בנפח החומר האפור ב-ACC), מה שעלול לייצר "לופ" של רגישות מוגברת. עם זאת, טיפולים מבוססי נוירופלסטיות מראים כי ניתן "לעצב מחדש" את הקישוריות המוחית כדי להעלות את סף הכאב ולהפחית את עוצמתו הנתפסת.

המוח אינו רק "מקבל" אותות כאב, אלא הוא ה"מעבד" שקובע כמה יכאב לנו. הבדלים במבנה החומר האפור ובחוזק הקישוריות בין מרכזי הקשב למרכזי התחושה הם שמסבירים מדוע גירוי זהה יכאב לאדם אחד מאוד ולאדם אחר כמעט בכלל.

מקורות

להלן המקורות המלאים והמפורטים למחקרים שצוינו, המבססים את הקשר שבין מבנה המוח לבין חוויית הכאב:

1. מערכת הבלמים המוחית (האוניברסיטה העברית, 2025)

מחקר זה חשף מנגנון תאי בתוך גזע המוח הפועל כ"בלם" לכאב אקוטי, ומצא כי כשל במנגנון זה הוא שמוביל לכאב כרוני.

מקור:

Title B, Velasco E, Engelmayer N, Rayi PR, Yanai R, Hart S, Katz B, Lev S, Yarom Y, Binshtok AM. Opposite regulation of medullary pain-related projection neuron excitability in acute and chronic pain. Sci Adv. 2025 Jun 20;11(25):eadr3467.

פרטים נוספים: המחקר נערך בפקולטה לרפואה ובמרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית.

2. הקשר בין נפח ההיפוקמפוס לרגישות לכאב (2024)

מחקר המראה כי פגיעה במבנה ההיפוקמפוס (במיוחד השמאלי) קשורה ישירות לירידה ברגישות לכאב מכני.

מקור:

Ayoub LJ, Honigman L, Barnett AJ, McAndrews MP, Moayedi M. Mechanical pain sensitivity is associated with hippocampal structural integrity. Pain. 2024 Sep 1;165(9):2079-2086. 

ממצא מרכזי: ככל שנפח ההיפוקמפוס השמאלי קטן יותר (בשל נזק מבני), כך פוחתת הרגישות לכאב.

3. גילוי אזור מוחי חדש האחראי על כאב מתמשך (Nature, 2025)

זיהוי צביר תאים בגרעין הפרברכיאלי (Parabrachial Nucleus) שנשאר פעיל זמן רב לאחר הפציעה המקורית וגורם להתמשכות הכאב.

מקור:

Peeples L. Brain area linked to chronic pain discovered – offering hope for treatments. Nature. 2025 Oct 8.

4. שינויים פלסטיים והשפעת "אימון המוח" על כאב (אוניברסיטת חיפה, 2025)

מחקרים במעבדת הכאב של אוניברסיטת חיפה הראו כי המוח מייצר אותות כאב על בסיס "תפיסת סכנה", וניתן לשנות זאת דרך גמישות מוחית. תוכן המחקר/הדיווח: הכתבה מסכמת גישה מהפכנית לטיפול בכאב כרוני המבוססת על אימון המוח לשינוי "אות הסכנה" (Danger Signal). היא מתבססת על מחקרים קליניים שנערכו במעבדה, שהראו כי 66% מהמטופלים בגישה זו חוו החלמה מלאה שנשמרה גם שנה לאחר מכן. 

מקור:

Goldstein, P. (2025). "The brain creates pain – and therefore it can also stop it." Haifa University Integrative Pain Laboratory, December 2025.

5. שינויים בחומר האפור וקישוריות (2025)

ניתוח רחב היקף המראה כי כאב כרוני משנה את נפח החומר האפור באזורים האחראים על ויסות רגשי וקשב.

מקור:

Zhang, L., et al. (2025). "Chronic pain-induced functional and structural alterations in the brain: A multi-modal meta-analysis." The Journal of Pain, March 2025.