שק תקאלי מהו ומה עלול לפגוע בו? השק התקאלי (Thecal sac) היא ממברנה רגישה העוטפת את חוט השדרה ושורשי העצבים ומגוננת עליהם. הפרעות בריאותיות רבות המתפתחות בעמוד השדרה עלולות לפגוע בשק התקאלי. ההפרעה הבריאותית השכיחה ביותר שעלולה לעשות זאת היא בקע דיסק בין חולייתי אחורי. לרוב, בלט דיסק אינו מספיק גדול כדי לגרום נזק לשק התקאלי. מאידך, סיכוייו של בקע דיסק לפגוע בשק הזה הוא גדול יותר.
הפרעות נוספות שיכולות לפגוע בשק התקאלי כוללות בין היתר ספונדילוליסטזיס, אנקילוזינג ספונדיליטיס, גידול סרטני ועוד. ברוב המקרים השק התקאלי מסוגל לספוג את הלחץ הנוצר עליו בלי לגרום לסימנים ותסמינים כלשהם. סימפטומים עלולים להתפתח כאשר הלחץ על השק התקאלי משבש את זרימת נוזל חוט השדרה או פוגע בעצבים. סימפטומים אפשריים במצב הזה עלולים לכלול בין היתר כאבים מקומיים (תלוי במיקום הפגיעה), השלכות כאב לגפיים, נימול, כאבי ראש ועוד. אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע את החמרת הנזקים והתפתחות סימנים ותסמינים כרוניים.
שק תקאלי מהו ומה עלול לפגוע בו – רקע
השק התקאלי (Thecal sac) הוא קרום דק אך חזק המהווה חלק מן הדורה מאטר (Dura mater) ועוטף את חוט השדרה ושורשי העצבים. הוא ממלא תפקיד קריטי בהגנה על מבנים נוירולוגיים חיוניים ובשמירה על תנועתיות נוזל המוח והשדרה (CSF). פגיעה או לחץ על שק זה עלולים לגרום לספקטרום רחב של תסמינים, החל מכאבים מקומיים ועד סיבוכים נוירולוגיים משמעותיים (Nakashima et al., 2021). הבנת שכיחות הפגיעות, הגורמים, התסמינים והאפשרויות האבחנתיות והטיפוליות ובפרט שילוב טיפול כירופרקטי, חיונית להתמודדות עם מצבים אלה.
האבחנה של לחץ שק תאלי מבוססת על היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית ומחקרי הדמיה כגון דימות תהודה מגנטית (MRI). הטיפול בלחץ השק תלוי בגורם הבסיסי ובחומרת הסימפטומים. חלק מהטיפולים האפשריים כוללים אמצעים שמרניים כירופרקטיקה, תרופות, זריקות אפידורליות, או התערבויות כירורגיות. אבחון וטיפול בנזקים אלו מתבצע בהצלחה יתרה על ידי כירופרקטים בכול רחבי העולם המערבי. במאמר הנוכחי "שק תקאלי מהו ומה עלול לפגוע בו" נסביר:
- מהו שק תקאלי.
- נפרט את הגורמים שעלולים ללחוץ על השק התקאלי.
- נתאר את הסימנים והתסמינים הנובעים מלחץ על השק התקאלי.
מהו שק תקאלי?
"שק תקאלי" היא ממברנה רגישה לכאב העוטפת את חוט השדרה ואת שורשי העצבים הבוקעים ממנו. השק התקאלי שהוא חלק מהממברנה העוטפת את המוח יכול להסתיים בין חוליות L5S1 לבין חוליית עצם העצה השלישית. הממברנה הזאת העוטפת את המוח, חוט השדרה ושורשי העצבים בנויה משלוש שכבות של רקמות חיבור:
- השכבה החיצונית הקרויה דורה (Dura Mater).
- שכבת הביניים הקרויה ארכנויד (Arachnoid Mater).
- השכבה הפנימית הקרויה פיא (Pia Mater).
בין שכבת הביניים (ארכנויד) לבין השכבה הפנימית (פיא) נמצא נוזל המוח והשדרה (Cerebrospinal fluid). נוזל המוח והשדרה מספק חומרי הזנה ויכולת ציפה והגנה למוח, לחוט השדרה ולשורשי העצבים. בתוך נוזל המוח והשדרה נמצאים רכיבים כימיים שמעבירים מסרים העוסקים בכאב, בריאות ושיקום העצבים.
שכיחות פגיעות בשק התקאלי
פגיעה בשק התקאלי אינה מוגדרת כמחלה בפני עצמה אלא כסיבוך משני להפרעות בעמוד השדרה. השכיחות משתנה בהתאם לגורם:
- בקע דיסק מותני או צווארי: נמצא כגורם השכיח ביותר לפגיעה בשק התקאלי. מחקר אוכלוסייה רחב היקף הדגים כי בקרב חולים עם בקע דיסק מותני משמעותי, בעד 40% מהמקרים נצפה מגע ישיר או לחץ על השק התקאלי (Jensen et al., 1994).
- היצרות תעלת השדרה (Spinal stenosis): מצב שכיח במיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 60. במטא־אנליזה נמצא כי בכ־20% מן המקרים קיימת מעורבות ישירה של השק התקאלי בלחץ (Katz & Harris, 2008).
- טראומה או ניתוחים בעמוד השדרה: שיעור של 1- 17% מהחולים לאחר ניתוח גב מדווחים על פגיעה או קרע בשק התקאלי (Goodkin & Laska, 1995).
- גידולים תוך־שדרתיים: נדירים יחסית, אך במקרים רבים לוחצים ישירות על השק התקאלי וגורמים לתסמינים מתקדמים (Schroeder et al., 2019).
מה עלול לפגוע בשק התקאלי?
למעשה כל הפרעה בריאותית הנוצרת בחלל חוט השדרה או חודרת אליו עלולה לגרום לחץ על השק התקאלי. הגורמים המרכזיים לפגיעה בשק התקאלי כוללים:
בקע דיסק אחורי
שק תקאלי יכול להיפגע בגלל בקע דיסק. כאשר גרעין הדיסק חודר דרך המעטפת האחורית, הוא עלול ללחוץ ישירות על השק התקאלי או על חוט השדרה (Komori et al., 1996). הדיסקים הבין חולייתיים הן כריות סחוסיות שכפי ששמן מסגיר, ממוקמות בין כל שתי חוליות בעמוד השדרה.
מתיחה חוזרת של מעטפת הדיסק עלולה לגרום לרפיון שלה ולכשל תפקודי. רפיון יתר של מעטפת הדיסק גורמת לדחיפת פני הדיסק באמצעות הג'ל והתפתחות בלט דיסק (disc bulge). בקע דיסק (disc Herniation) הוא מצב שבו מעטפת הדיסק הבין חולייתי נבקעת או נפרצת. בקיעת מעטפת הדיסק הבין חולייתי עלולה להתרחש גם בגלל נפילה, תאונה, פציעת ספורט ועוד. נזק למעטפת הדיסק מאפשרת את זליגת הג'ל שנמצא בתוך הדיסק. הפקעת דיסק (Sequestration) הוא מצב שבו הג'ל שבקע מהדיסק הפרוץ ניתק ולעיתים נודד בחוט השדרה.
היצרות ניוונית של תעלת השדרה
שק תקאלי עלול להיפגע בגלל היצרות ניוונית בתעלת עמוד השדרה. הפרעה זאת נגרמת בגלל עיבוי רצועות, היווצרות אוסטאופיטים ושינויים ניווניים בדיסקים ובמפרקים (Binder, 2007). אוסטאופיט (osteophyte) הוא זיז גרמי המהווה את אחד השינויים הניווניים הנגרמים בגלל דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס).
ספונדילוליסטזיס
ספונדילוליסטזיס זהו מצב המציין תזוזת חוליה קדימה המקטינה את נפח התעלה ולוחצת על השק התקאלי (Kalichman & Hunter, 2008).
גידולים, ציסטות או אבצסים
מסות פתולוגיות הלוחצות על הדורה ועל תכולתה (Schroeder et al., 2019).
פציעות טראומטיות
שברים בחוליות או דימומים אפידורליים עלולים ללחוץ על השק.
גורמי סיכון לפגיעה בשק התקאלי
בין גורמי הסיכון העיקריים לפגיעה בשק התקאלי נציין:
גיל מתקדם
שק תקאלי עלול להינזק בגלל תהליכים ניווניים בעמוד השדרה מתגברים עם השנים (Katz & Harris, 2008).
עבודה פיזית מאומצת
הרמות כבדות ותנועות חוזרות מגבירות סיכון לבקע דיסק (Andersen et al., 2003).
ישיבה ממושכת וחוסר פעילות
אורח חיים יושבני מגביר את שחיקת הדיסקים (Battie & Videman, 2006) ומעלה את הסבירות לפגיעה בשק תקאלי. רובנו יושבים ממושכות בעבודה, ברכב ובבית, יוצרים עומס חוזרני על עמוד השדרה ומזיקים לו בהדרגה. רקמות עמוד השדרה שניזוקות מישיבה ממושכת וחוזרנית כוללות בין היתר:
- גידים ושרירים בעמוד השדרה.
- סחוסים במפרקים פצטאליים (שחיקת סחוסים).
- בחוליות עמוד השדרה.
- הדיסקים הבין חולייתיים (בלט או בקע דיסק ועוד).
- שק תקאלי (לחץ ברמת חומרה כזאת או אחרת).
- נזק לשורשי העצבים או לחוט השדרה ועוד.
עישון
שק תקאלי יכול להיפגע בגלל עישון. העישון מפחית אספקת דם לדיסקים ומאיץ תהליכי ניוון (Leboeuf-Yde, 1999).
נטייה גנטית
מחקרים הראו כי חלק מהפגיעות בדיסקים ובשק התקאלי מושפעות מגורמים תורשתיים (Battie et al., 2009).
תסמינים אופייניים לפגיעה בשק התקאלי
שק תקאלי פגוע עלול לגרום למגוון רחב של תסמינים. התסמינים תלויים במיקום ובדרגת הלחץ על השק התקאלי וחוט השדרה ועשויים לכלול:
- כאבים מקומיים – כאבי צוואר, גב עליון או גב תחתון, לעיתים עם מגבלות תנועה (Komori et al., 1996).
- כאב רדיקולרי – הקרנה לגפיים בהתאם לגובה הפגיעה (Radhakrishnan et al., 1994).
- נימול, חוסר תחושה וחולשה – סימני פגיעה עצבית פריפרית.
- כאבי ראש פוסטורליים – במצבי קרע או פגיעה בדורה, עקב דליפת CSF (Turnbull & Shepherd, 2003).
- סימנים חמורים – פגיעה בשליטה על סוגרים, קושי בהליכה, או מיאלופתיה צווארית.
אבחון מבוסס ראיות של שק תקאלי פגוע
האבחון של פגיעה בשק תקאלי משלב אנמנזה, בדיקה גופנית והדמיה:
- היסטוריה קלינית – לימוד התסמינים ואופן התפתחותם
- בדיקה קלינית – הערכת כאב, טווחי תנועה, רפלקסים, כוח ותחושה (Binder, 2007).
- MRI – כלי הבחירה המראה בבירור לחץ על השק התקאלי, פריצות דיסק, גידולים או היצרות (Nakashima et al., 2021).
- CT – שימושי להערכת מבנים גרמיים במצבי טראומה.
- בדיקות אלקטרופיזיולוגיות – EMG ו־NCS לזיהוי פגיעה עצבית (Dillingham, 2002).
- מיאלוגרפיה – משמשת במצבים מסוימים להערכת זרימת CSF.
גישות טיפול
שק תקאלי פגוע וסימפטומטי דורש טיפול. גישות הטיפול השונות כוללות
טיפול שמרני
הטיפול השמרני בפגיעות בשק התקאלי כולל בין היתר:
- מנוחה יחסית ושינוי אורח חיים – הפחתת עומסים, פעילות גופנית מותאמת, ירידה במשקל (Katz & Harris, 2008).
- טיפול תרופתי – NSAIDs, מרפי שרירים, ולעיתים קצרות סטרואידים (Stout et al., 2019).
- פיזיותרפיה – חיזוק שרירים, מתיחות, שיפור יציבה.
טיפול כירופרקטי
חשוב לדעת שתרופות נוגדות דלקת או משככות כאב אינן הפתרון לבעיות מכניות. התרופות הללו לכל היותר יפחיתו באופן זמני את התסמינים. הטיפול צריך להתמקד בשיפור התפקוד של עמוד השדרה וזוהי כידוע המהות של כירופרקטיקה. כירופרקטיקה מציעה גישה לא פולשנית המתמקדת בשיפור תפקוד עמוד השדרה והפחתת לחץ מכני. הכירופרקט משיג את המטרות הללו באמצעות:
- מניפולציה ידנית – מחקרים הדגימו שיפור בכאב ותפקוד בחולים עם כאבי גב הקשורים לדחיסת שק התקאלי (Bronfort et al., 2012).
- טכניקות הנעות ומתיחות – מסייעות להפחתת עומס על הדיסקים ועל השק.
- טיפול ברקמות רכות – להפחתת מתח שרירי משני ללחץ עצבי.
- הכוונה ארגונומית ושינוי אורח חיים – מניעת עומסים חוזרים ושימור יציבה נכונה (Bryans et al., 2014).
- שילוב עם שיקום גופני – תרגילים ייחודיים לשיפור היציבות המוטורית של עמוד השדרה.
התערבויות פולשניות
טיפול פולשני צריך להידרש רק במקרים חמורים ועשוי לכלול:
- זריקות אפידורליות – להקלה זמנית על דלקת וכאב (Manchikanti et al., 2015).
- ניתוחים – כריתת דיסק, למינקטומיה, או איחוי חוליות. ניתוח שמור למצבים עם חסרים נוירולוגיים מתקדמים (Lebl et al., 2011).
מניעת פגיעה בשק התקאלי
לא תמיד ניתן למנוע לחץ על השק התקאלי. הסיבה לכך היא העובדה שאין לנו תמיד את היכולת למנוע חלק מההפרעות הגורמות ללחץ כזה. הפרעות שאין לנו יכולת למנוע וגם לא את הלחץ שהן יוצרות על השק התקאלי כוללות:
- גידול סרטני בחוט השדרה.
- דלקת חוליות מקשחת.
- שבר בעמוד השדרה.
- שטף דם (המטומה) בעמוד השדרה.
- אבצס (מורסה) בעמוד השדרה ועוד.
אין לנו דרך ישירה למנוע שטף דם, אבצס, שבר או מחלה אוטואימונית ובכך למנוע לחץ על השק התקאלי. עם זאת אין לשכוח שבקע דיסק בין חולייתי הוא הגורם העיקרי ללחץ על השק התקאלי. מדובר בחדשות טובות שכן בקע דיסק היא בעיה הניתנת למניעה. כל מה שצריך לשם כך היא הקפדה על כללים למניעת עומסי יתר חוזרניים על חלקי עמוד השדרה השונים. בין הכללים שתצטרכו לשמור כדי למנוע בקע דיסק ובכל למנוע לחץ אפשרי על השק התקאלי נמנה:
- הקפדה על יציבה נכונה.
- שמירה על כללים ארגונומיים (עמדת עבודה תקינה, שיטות עבודה נכונות ועוד).
- הימנעות מאורח חיים יושבני.
- הקפדה על פעילות גופנית יומית ובעיקר כזאת השומרת על שרירי הליבה.
שק תקאלי מהו ומה עלול לפגוע בו: סיכום
השק התקאלי מהווה מבנה קריטי בהגנה על חוט השדרה ושורשי העצבים. פגיעות בו שכיחות בעיקר בעקבות בקע דיסק או היצרות ניוונית, ויכולות לנוע מתסמינים קלים ועד לפגיעה תפקודית קשה. האבחון נשען על שילוב של הערכה קלינית והדמיה מתקדמת, כאשר MRI הוא הכלי המוביל. הטיפול תלוי בחומרת הפגיעה – החל מגישות שמרניות ותרופתיות ועד ניתוחיות. טיפול כירופרקטי מהווה רכיב מרכזי בגישה השמרנית, עם ראיות לכך שהוא מפחית כאב, משפר תפקוד ותורם לשיקום איכות החיים, במיוחד בחולים עם לחץ מכני מתון על השק התקאלי.
References:
Binder, A. I. (2007). Cervical spondylosis and neck pain. BMJ, 334(7592), 527-531.
