פיברומיאלגיה וכאבי גב תחתון

פיברומיאלגיה וכאבי גב תחתון (LBP) מתקיימים לעתים קרובות יחד, מה שיוצר אתגרים משמעותיים עבור אנשים מושפעים. כאבי גב תחתון הם אחת מהפרעות השלד והשרירים הנפוצות ביותר והגורם המוביל לנכות ברחבי העולם, והשפיעו על כמעט 619 מיליון אנשים ברחבי העולם בשנת 2020 (Vos et al., 2020). השכיחות של מצבי כאב כרוניים, כולל פיברומיאלגיה, עולה, וחיוני להבין את יחסי הגומלין ביניהם כדי לייעל את גישות הטיפול.

פיברומיאלגיה היא הפרעה כרונית המאופיינת בכאב מפושט, עייפות, הפרעות שינה ותפקוד קוגניטיבי לקוי (Clauw, 2014). זה משפיע על 2-4% מהאוכלוסייה, בעיקר נשים. למרות שפיברומיאלגיה ידועה בכאב כללי, היא מופיעה לעתים קרובות עם תסמינים מקומיים, כולל כאבי גב תחתון (Katz et al., 2021). מאמר זה בוחן את הקשר בין פיברומיאלגיה ו- LBP, המנגנונים המשותפים שלהם, אתגרי אבחון ואפשרויות טיפול.

פיברומיאלגיה וכאבי גב תחתון – רקע

כאבי גב תחתון (LBP) הם מצב שכיח ומגביל שמשפיע על רוב אוכלוסיית העולם. למעשה רוב בני האדם סובלים או יסבלו מכאב בגב התחתון. בהשוואה לגברים שכיחות כאבי גב תחתון בקרב נשים גבוהה יותר. הגורמים וגורמי הסיכון של LBP הם מורכבים ורב-גורמיים וכוללים היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. בין הטיפולים המוצעים עבור כאבי גב נציין: כירופרקטיקה, תרופות, פעילות גופנית, ניתוחים וטיפולים פסיכולוגיים.

שכיחות וגורמי סיכון

LBP הוא מצב מורכב ורב-גורמי המושפע מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. זה משפיע על אנשים בכל הגילאים אבל הוא נפוץ ביותר בגיל העמידה ומבוגרים (Hartvigsen et al., 2018). לנשים יש שכיחות גבוהה יותר של LBP בהשוואה לגברים, אולי בגלל הבדלים הורמונליים, אנטומיים וביומכניים (Hoy et al., 2014). גורמי סיכון נפוצים ל-LBP כוללים:

1. גורמים גופניים: יציבה לקויה, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ופציעות קודמות.
2. גורמים פסיכו-סוציאליים: מתח, חרדה, דיכאון וגורמי דחק הקשורים לעבודה.
3. מצבים רפואיים: דלקת פרקים, אוסטאופורוזיס ופיברומיאלגיה.

פיברומיאלגיה היא גם הפרעת כאב נפוצה המשפיעה באופן לא פרופורציונלי על נשים. בעוד הסיבה המדויקת שלה אינה ידועה, משערים שהיא קשורה לרגישות מרכזית – מצב שבו מערכת העצבים הופכת תגובתית יתר לגירויי כאב (Yunus, 2007). גורמים תורמים אחרים כוללים גנטיקה, זיהומים, טראומה פיזית ולחץ נפשי (Sluka & Clauw, 2016).

הקשר בין פיברומיאלגיה לכאבי גב תחתון

אנשים עם פיברומיאלגיה בדרך כלל מדווחים על כאבי גב, עם הערכות שכיחות גבוהות של 49-88% (Gur et al., 2002). כאבי גב בפיברומיאלגיה שונים מ-LBP מכני בשל אופיו הנרחב ורגישותו למגע, לחץ וגורמי לחץ. הכאב יכול להקרין לכתפיים, לירכיים ולרגליים, ולעתים קרובות הוא קשור לנוקשות שרירים, רגישות ועייפות.

מנגנונים המקשרים בין פיברומיאלגיה ו-LBP

הסיבה המדויקת של LBP הקשור לפיברומיאלגיה אינה מובנת במלואה. עם זאת, מחקרים מצביעים על מספר גורמים תורמים, כולל:

1. רגישות מרכזית: מערכת העצבים המרכזית (CNS) הופכת רגישה מדי לאותות כאב, מה שמוביל לתגובות כאב מוגברות (Clauw, 2014).
2. חוסר איזון עצבי: שינויים ברמות סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין תורמים להפרעות בתפיסת הכאב (Martinez-Lavin, 2012).
3. דיסאוטונומיה: תפקוד לקוי של מערכת העצבים האוטונומית עלול להוביל לכאב נרחב, עייפות ותסמינים קרדיווסקולריים (Bengtsson, 2002).
4. הפרעות שינה: איכות שינה ירודה שכיחה בפיברומיאלגיה ותורמת לרגישות מוגברת לכאב (Choy, 2015).
5. תפקוד לקוי של שרירים ורקמות חיבור: מחקרים מצביעים על כך שהפרעות בחמצון שרירים, חילוף חומרים והרכב קולגן עשויות לתרום לכאב (Vierck, 2006).

מאפייני כאבי גב תחתון בחולי פיברומיאלגיה

LBP הקשור לפיברומיאלגיה שונה מסוגים אחרים של LBP במספר דרכים:

חולי פיברומיאלגיה מדווחים גם על תסמינים נוספים המשפיעים על התפקוד היומיומי, כולל:

1. עייפות.
2. הפרעות שינה.
3. קשיים קוגניטיביים ("ערפל פיברו").
4. חרדה ודיכאון.
5. בעיות במערכת העיכול (למשל, תסמונת המעי הרגיז).

בשל הצגתו המורכבת, LBP הקשור לפיברומיאלגיה מאובחן לעתים קרובות באופן שגוי או מיוחס אך ורק לגורמים מכניים.

אבחון של כאבי גב בקרב חולים בפיברומיאלגיה

האבחנה של פיברומיאלגיה מבוססת על קריטריונים קליניים הכוללים כאב מפושט במשך שלושה חודשים לפחות ונוכחות של לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות בבדיקה גופנית. אין בדיקה ספציפית או סמן ביולוגי עבור פיברומיאלגיה, אבל כמה בדיקות ניתן לעשות כדי לשלול תנאים אחרים שיכולים לגרום לתסמינים דומים.

האבחון של פיברומיאלגיה

האתגר באבחון ובטיפול בכאבי גב תחתון בחולי פיברומיאלגיה נובע מהקשיים באבחון פיברומיאלגיה. הקושי באבחון פיברומיאלגיה נובע ממספר סיבות:

• הגורמים והמנגנונים הבסיסיים להתפתחות הפרעה זאת אינם מובנים היטב.
• אין בדיקה ספציפית כדי לאשר את המצב.
• הסימפטומים יכולים להשתנות במידה רבה לחפוף עם הפרעות אחרות.

עם זאת, ישנם כמה עקרונות כלליים והמלצות שבאמצעותם נוכל לאבחן ולסייע בניהול כאבי גב אצל חולי פיברומיאלגיה. ראשית נאבחן את מחלת הבסיס שהיא פיברומיאלגיה. לשם כך, ניתן להשתמש בקריטריונים של הקולג 'האמריקאי לראומטולוגיה (ACR). על פי הקולג 'האמריקאי לראומטולוגיה הקריטריונים לאבחון פיברומיאלגיה כוללים:

• דורשים נוכחות של כאב נרחב במשך שלושה חודשים לפחות ומספר מסוים של נקודות רגישות בבדיקה גופנית.
• תסמינים נלווים, כגון עייפות, בעיות שינה, קשיים קוגניטיביים, הפרעות במצב הרוח ותלונות סומטיות.

חשוב לוודא שלא ניתן להסביר את הכאב על-ידי מצב רפואי אחר. בדיקות שעשויות להיעשות כדי לשלול סיבות אפשריות אחרות לתסמינים כוללות:

• בדיקות דם, צילומי רנטגן או מחקרי שינה

פיברומיאלגיה עשויה גם להתקיים יחד עם מצבים אחרים, כגון דיכאון, חרדה או תסמונת המעי הרגיז. אלה עשויים לדרוש הערכה וטיפול נוספים.

אבחון פיברומיאלגיה וכאבי גב תחתון נלווים

קריטריוני אבחון

אבחון פיברומיאלגיה נותר אתגר מכיוון שאין בדיקה ספציפית למצב. המכללה האמריקאית לראומטולוגיה (ACR) מספקת את הקריטריונים הבאים לאבחון (Wolfe et al., 2010):

1. מדד כאב נרחב (WPI) ≥7 וסולם חומרת הסימפטומים (SSS) ציון ≥5, או WPI 3-6 ו- SSS ≥9.
2. הסימפטומים נוכחים לפחות 3 חודשים.
3. אין מצב רפואי אחר שמסביר את הכאב כגון דלקת זיהומית, כאבי ראש ועוד.

עבור LBP, הערכות נוספות עשויות לכלול:

1. בדיקה גופנית: הערכת רגישות לכאב ונוקשות שרירים.
2. בדיקות הדמיה (רנטגן, MRI): כדי לשלול הפרעות בעמוד השדרה.
3. בדיקות מעבדה: כדי לשלול מצבים דלקתיים או אוטואימוניים.

טיפול בכאבי גב תחתון בחולי פיברומיאלגיה

גישה רב תחומית

מכיוון ש- LBP הקשור לפיברומיאלגיה אינו מגיב היטב לטיפולים קונבנציונליים, נדרשת תוכנית ניהול מקיפה. המטרות העיקריות של הטיפול כוללות:

1. הפחתת כאב.
2. שיפור תפקודי.
3. ניהול הסימפטומים הקשורים.
4. שיפור אסטרטגיות התמודדות.

טיפולים תרופתיים

1. משככי כאבים: אצטמינופן, טרמדול (יעילות מוגבלת).
2. נוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
3. תרופות נוגדות דיכאון: Duloxetine, amitriptyline (להפחית את תפיסת הכאב).
4. נוגדי פרכוסים: Pregabalin, gabapentin (כאב עצבי מטרה).
5. מרפי שרירים: Cyclobenzaprine (לנוקשות ועוויתות).

עם זאת, לתרופות יש יעילות מוגבלת והן עלולות לגרום לתופעות לוואי או אינטראקציות.

טיפולים לא תרופתיים

1. טיפול גופני: אימוני אירובי וכוח משפרים את התפקוד ומפחיתים את הרגישות לכאב (Busch et al., 2011).
2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): מסייע למטופלים להתמודד עם כאב כרוני ומצוקה רגשית (Williams et al., 2012).
3. כירופרקטיקה ופיזיותרפיה: עשויים לשפר את תפיסת הניידות והכאב (Häkkinen et al., 2001).
4. התערבויות גוף-נפש: יוגה, טאי צ'י ומדיטציה הראו השפעות חיוביות בחולי פיברומיאלגיה (Wang et al., 2010).
5. שינויים תזונתיים ואורח חיים: הימנעות ממזונות דלקתיים ושמירה על משקל בריא עשויים להפחית את התסמינים.

מסקנה

פיברומיאלגיה וכאבי גב תחתון מתקיימים לעתים קרובות יחד, מה שיוצר אתגרים משמעותיים עבור אנשים מושפעים. בעוד שהמנגנונים המדויקים עדיין אינם ברורים, רגישות מרכזית וחוסר איזון של מוליכים עצביים ממלאים תפקיד מכריע. האבחנה מורכבת בשל סימפטומים חופפים למצבים אחרים. גישה רב-תחומית, המשלבת טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים, חיונית לשיפור תוצאות המטופלים. יש צורך במחקר נוסף כדי לפתח טיפולים ממוקדים לניהול LBP הקשור לפיברומיאלגיה ביעילות.

References:

Bengtsson, A. (2002). The muscle in fibromyalgia. Rheumatology, 41(7), 593–597.

Busch, A. J., Webber, S. C., Brachaniec, M., et al. (2011). Exercise therapy for fibromyalgia. Current Pain and Headache Reports, 15(5), 358–367.

Choy, E. (2015). The role of sleep in pain and fibromyalgia. Nature Reviews Rheumatology, 11(9), 513–520.

Clauw, D. J. (2014). Fibromyalgia: A clinical review. JAMA, 311(15), 1547–1555.

Katz, R. S., Mamyrova, G., Guzhva, O., & Furmark, L. (2021). Fibromyalgia and low back pain. Pain Medicine, 22(4), 621–628.

Wolfe, F., Clauw, D. J., Fitzcharles, M. A., et al. (2010). The American College of Rheumatology preliminary diagnostic criteria for fibromyalgia. Arthritis Care & Research, 62(5), 600–610.