מה ניתן לעשות עם טינטון

מה ניתן לעשות עם טינטון? טנטון (Tinnitus) הוא צליל שרק האדם עצמו שומע. אנשים שונים מתארים את צליל הטנטון באופן שונה ובכלל זה רחשים וצלצולים. הצליל יכול להיות מתמשך או לסירוגין. בעל טון גבוה או נמוך, קבוע או פועם. מדובר בהפרעה אכזרית הפוגעת קשות באיכות החיים של הסובלים ממנה. במצבים קשים הטינטון משבש את היכולת לחשוב, לישון ואפילו לנהל שיחה.

טנטון נגרם לרוב בגלל הפרעה בריאותית אחרת ובכלל זה אובדן שמיעה, פציעה של צוואר וראש, הצטברות שעווה ועוד. ברוב המקרים מדובר תופעה זמנית החולפת לעתים תוך שניות אחדות. בקרב עד 15% מהבוגרים והמבוגרים טנטון היא תופעה מתמשכת. כרבע החולים הללו סובלים מטנטון כרוני הנמשך מעל 15 שנים. אז מה לעשות עם טינטון?

מה ניתן לעשות עם טינטון – רקע

טינטון הוא תפיסה של צליל בהיעדר מקור חיצוני הטינטון מתואר לעתים קרובות כצלצול, זמזום או שריקה. מדובר בהפרעה נפוצה המשפיעה:

• על 10% עד 15% מהמבוגרים בארצות הברית
• עם שכיחות שיא בין 60 ל 69 שנים

האטיולוגיה של טינטון היא לעתים קרובות לא ברורה, אבל זה קשור בדרך כלל עם אובדן שמיעה. טינטון עלול לגרום למצוקה משמעותית ולפגיעה באיכות החיים, אך חולים רבים אינם מקבלים טיפול הולם על פי ההנחיות האחרונות.

סימפטומים נלווים אפשריים לטנטון כוללים בין היתר:

• כאבי ראש
• קושי להתרכז
• מתח נפשי קיצוני, דאגות וחרדות
• עייפות
• הפרעות זיכרון
• דיכאון
• קשיי שינה
• קשיים חברתיים ומשפחתיים

חשוב לאתר מוקדם ככול האפשר את הגורם להפרעה קשה זאת ובכך להגדיל את הסיכוי לפרוגנוזה טובה. התעלמות מטנטון עלולה להופכו לכרוני ולהקשות על מיגורו.

גורמים וגורמי סיכון לטנטון

הטינטון נגרם לרוב בגלל מצבים רפואיים מוקדמים ובכלל זה פגיעה בשמיעה הנלוות לגיל, הפרעות בכלי דם, דלקת אוזניים ועוד. גורמי סיכון שכיחים שעלולים להוביל להתפתחות טנטון כוללים:

• גיל- ככול שאנו מתבגרים כך גם עולה הסיכון לכך
• מגדר – המגדר הגברי נמצא בסיכון גבוה יותר להתפתחות טנטון
• עישון מעלה את הסיכון להתפתחות טנטון
• צריכה גבוהה של אלכוהול מעלה את הסיכון להתפתחות טנטון
• השמנה מעלה את הסיכון להתפתחות טנטון
• חשיפה לרעשים חזקים (מוסיקה רועשת, רעש מכלי עבודה ועוד) ופגיעה בשערות הממוקמות באוזן התיכונה ומתפקדות כחיישני צלילים
• טיפולים תרופתיים כוול תרופות נוגדות דלקת, אנטיביוטיקה, נוגדי דיכאון ועוד
• היסטוריה של פגיעות ראש
• מתח נפשי

להלן פירוט מצבים רפואיים שעלולים להעלות את הסיכון להתפתחות טנטון:

• דלקת זיהומית באוזן התיכונה
• קרע של עור התוף
• נוירומה אקוסטית (Acoustic Neuroma) – גידול שפיר על עצב השמע
• גידולים סרטניים אחרים בצוואר או במוח
• פגיעה בתעלת האוזן בגלל הצטברות שעווה, בצקת וכול גורם אחר
• מחלת מנייר
• הפרעות בחצוצרת השמע
• טרשת האוזן התיכונה (Otosclerosis)
• כיווץ בלתי רצוני של השרירים באוזן התיכונה הגורמים לריטוט שרירי באוזן התיכונה
• מחלות של כלי דם כולל לחץ דם גבוה, טרשת עורקים, עוות כלי הדם (vascular malformation) ועוד
• טינטון עלול להיות סימפטום נלווה להפרעות במפרק הלסת (Temporomandibular joint disorders)
• הפרעות בעמוד השדרה הצווארי

הפרעות כרוניות נוספות שעלולות לגרום או להחמיר טנטון כוללות:

• סוכרת
• הפרעות בבלוטת התריס
• מיגרנה
• מחלות אוטואימוניות כגון דלקת פרקים שגרונית, זאבת ועוד

אבחון טינטון וצפצופים באוזן

כדי לטפל בטנטון יש ראשית לאבחן את מקורו. הליך האבחון כולל למידה של ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ובמידת הצורך ניעזר בבדיקות מתקדמות.

היסטוריה רפואית

בהיסטוריה הרפואית נלמד על הרקע הבריאותי של החולה והאופן שבו התפתחו הסימפטומים של החולה. נלקט פרטים על הטינטון עצמו:

• מתי התחלתם לסבול מטנטון?
• הטנטון החל בבת אחת?
• האם הטינטון החל בעקבות תאונה, דלקת באוזניים, פגיעה פיזית באוזן ועוד?
• הטנטון קבוע או לסירוגין?
• מה עצמת הטנטון?
• האם הטנטון מופיע בשתי האוזניים או באוזן אחת?
• אתם סובלים גם מירידה בשמיעה במקביל?
• האם קיימת תחושת מלאות או לחץ באוזניים או בראש?
• מלבד הטנטון סובלים גם מסחרחורת?
• מה סוג הצליל של הטנטון (גבוה, נמוך, פועם ועוד)
• האם הטון של הטנטון נמוך (תעלת אוזן חסומה, אוטוסקלרוזיס, מחלת מנייר)?
• הטינטון פועם (לחץ דם גבוה, מפרצת)?
• האם הטנטון הוא מהסוג הנוקש (התכווצות שרירים בתוך האוזן או מחוצה לה)?
• טון הטנטון גבוה (נזק לשערות מחשיפה לרעשים חזקים, השפעות מתרופות, נוירומה אקוסטית ועוד)
• יש תנועות, מנחים או כול דבר אחר שמחמיר או מפחית את הטנטון?
• האם תנועות ראש, צוואר או לסת מגבירים את הרעשים באוזניים או מפחיתים אותם?

בין היתר נברר:

• סבלתם ממחלה כלשהי באוזניים?
• נחבלתם בעבר באוזניים או בראש?
• האם אתם סובלים מירידה בשמיעה, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים?
• אתם נוטלים תרופות או תוספי מזון כלשהם?
• סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס?
• נמצאים בתקופה לחוצה?
• חורקים שיניים או מהדקים לסתות?
• נחבלתם לאחרונה בצוואר (צליפת שוט) או בלסת?
• סובלים מכאב ומגבלות תנועה בצוואר או בלסת?

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית ננסה לאתר את מקור הבעיה. חלקי הגוף שנבחן בקפידה כוללים את:

• אוזניים: נפוחות, מעוותות, אדומות, מצולקות, מדממות, חמות, רגישות למגע ולתנועה, ירידה בשמיעה
• ראש: עוות, נפיחות, אזורים כואבים במישוש, עיניים אדומות
• עמוד שדרה צווארי: כאב או רגישות במישוש, מגבלות תנועה, נפיחות, עוות מבני, מנח לקוי ועוד
• מפרקי הלסת: רגישות או כאב במישוש, מגבלות תנועה, נפיחות, עוות מבני, מנח לקוי ועוד

בדיקות מתקדמות

במידת הצורך נפנה את החולה לביצוע בדיקות מתקדמות. בדיקות אלה יקבעו בהתאם לחשדות שלנו ועשויים לכלול:

• רנטגן, CT ו/או MRI של חלקי הראש והצוואר השונים
• בדיקות מעבדה שונות: בדיקות שמיעה, בדיקות הורמונליות, בדיקות דם ועוד

טיפול בטנטון

הטיפול המדויק בטנטון תלוי בגורם לו. קיים מגוון רחב של גורמים אפשריים לטנטון וכדי לקדם פתרון יש לפנות לקלינאי המתאים. קלינאים שעשויים להיות מתאימים כוללים:

רופא אף אוזן גרון

ליקוי באוזן התיכונה הוא הגורם העיקרי להתפתחות טינטון וצפצופים באוזן. לכן, הגורם הראשוני שאליו צריכים לפנות חולים הסובלים מטנטון הוא רופא אף אוזן גרון. רופא אף אוזן גרון יבחן את האוזן וישלול מעורבות שלה. אם זוהתה פתולוגיה באוזן יש לרופא אף אוזן גרון מגוון אפשריות טיפוליות החל:

• טיפולים תרופתיים: אנטיביוטיקה נגד זיהום, נוגדי חרדות ודיכאון, הפרעות כלי דם ועוד
• שינוי תרופות הגורמות לטנטון
• מכשירי שמיעה ומיסוך
• ניקוי שעווה עודפת מהאוזניים
• ניתוח של האוזן התיכונה ועוד

טיפול כירופרקטי בטנטון וצפצופים באוזן

כאשר הטינטון לא נובע מהאוזן התיכונה כדאי לפנות לכירופרקט. כירופרקט יבחן את האפשרות שמקור הרעשים באוזניים הוא:

• פגיעה בעמוד השדרה הצווארי
• הפרעות במפרקי הלסת

באמצעות למידה של ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית יברר הכירופרקט האם:

• קיים נזק טראומטי לראש או לצוואר או למפרקי הלסת
• האם הרעשים באוזניים מתפתחים או מתגברים בגלל תנועות ראש, צוואר או מפרק לסת
• הרעשים באוזניים מתפתחים או מחמירים כאשר הראש או הצוואר או מפרק הלסת נמצאים במנח מסוים

אם אכן הטנטון נובע מליקוי בצוואר או במפרקי הלסת הכירופרקט יציע לחולים לעבור סדרת טיפולים ייעודיים. טיפולים אלה שישפרו את התפקוד של הצוואר ו/או הלסתות ויאפשרו במקרים רבים להפחית את הטנטון.

טיפולים אחרים

יש קשר משמעותי בין טנטון לבין מתחים נפשיים. טיפולים אפשריים נוספים בטנטון כוללים לכן גם כאלה שמטרתם לשפר את המצב הנפשי. בין הטיפולים מהסוג הזה נציין:

• ביו פידבק
• טכניקות רגיעה
• מפגשים עם פסיכולוג ועוד

 עוד חשוב לדעת, לפעמים די בהבנה שאין גורם בריאותי משמעותי לטנטון כדי למנוע אותו.

מניעת צפצופים באוזן

עדיף מלכתחילה למנוע הפרעות בריאותיות מאשר לטפל בהן. מספר צעדים פשוטים עשויים להועיל במניעת טנטון. בין הצעדים הדרושים לשם כך נציין:

• הגנו על האוזניים מפני רעשים חזקים
• וודאו שאינכם נוטלים תרופות שעלולות לגרום לטנטון. לכול הפחות יהיו מודעים להשפעות אלה של התרופות שאתם צורכים.
• שמרו על עמוד השדרה הצווארי ובכלל זה הקפידו על היציבה שלכם
• הקפידו על תפקוד תקין של מפרקי הלסת והרקמות התומכות
• הימנעו מניקוי אוזניים אגרסיבי
• בדקו את מצבכם הרפואי וטפלו בהפרעות הבריאותיות המתגלות עם הופעת הסימפטומים לראשונה
• הקפידו לנהל אורח חיים בריא ובכלל זה יהיו פעילים גופנית והימנעו מצריכת אלכוהול ועישון
• שמרו על משקל גוף מאוזן
• הקפידו על מצב נפשי מאוזן. נהלו את המתחים הנפשיים שלכם

References:

Shargorodsky J, Curhan GC, Farwell WR. Prevalence and characteristics of tinnitus among US adults. Am J Med. 2010;123(8):711-718.

Bhatt JM, Lin HW, Bhattacharyya N. Prevalence, severity, exposures, and treatment patterns of tinnitus in the United States. JAMA Otolaryngol Head Neck Surg. 2016;142(10):959-965.

Kim HJ, Lee HJ, An SY, et al. Analysis of the prevalence and associated risk factors of tinnitus in adults. PLoS One. 2015;10(5):e0127578.