מה ניתן לעשות עם טינטון

מה ניתן לעשות עם טינטון? טינטון הוא צליל שרק האדם עצמו שומע. אנשים שונים מתארים את צליל הטינטון בצורה שונה, כולל רעשים, צלצולים וצפצופים. הצליל יכול להיות רציף או לסירוגין. יש לו טון גבוה או נמוך והוא קבוע או פועם. מדובר בהפרעה אכזרית הפוגעת קשות באיכות חייהם של הסובלים ממנה. במצבים חמורים, טינטון משבש את היכולת לחשוב, לישון ואפילו לנהל שיחה (Lee & Jung, 2023).

טנטון נגרם לרוב בגלל הפרעה בריאותית אחרת ובכלל זה אובדן שמיעה, פציעה של צוואר וראש, הצטברות שעווה ועוד. ברוב המקרים, טינטון  היא תופעה זמנית שלעיתים חולפת תוך מספר שניות. אצל עד 15% מהמבוגרים, הטינטון ממושך יותר. כרבע מהחולים הללו סובלים מטינטון כרוני שנמשך יותר מ-15 שנים (Wang, 2023). במרמק "מה ניתן לעשות עם טינטון" נדון בנושא.

מה ניתן לעשות עם טינטון – רקע

טינטון הוא תפיסת צליל בהיעדר מקור חיצוני. טינטון מתואר לעתים קרובות כצלצול, זמזום או שריקה. זוהי הפרעה שכיחה המשפיעה על:

1. כ-10% עד 15% מהמבוגרים בארצות הברית.
2. עם שכיחות שיא בין 60 ל-69 שנים (Simoes et al., 2023).

האטיולוגיה של טינטון לרוב אינה ברורה, אך היא קשורה בדרך כלל לאובדן שמיעה. טינטון עלול לגרום למצוקה משמעותית ולפגוע באיכות החיים, אך חולים רבים אינם מקבלים טיפול מתאים על פי ההנחיות העדכניות ביותר (Drahaman et al., 2023). תסמינים נלווים אפשריים של טינטון עשויים לכלול, אך אינם מוגבלים ל:

1. כאבי ראש
2. קשיי ריכוז
3. מתח נפשי קיצוני, דאגות וחרדות
4. עייפות
5. הפרעות זיכרון
6. דיכאון
7. קשיי שינה
8. קשיים חברתיים ומשפחתיים

חשוב לזהות את הגורם להפרעה חמורה זו מוקדם ככל האפשר ובכך להגדיל את הסיכוי לפרוגנוזה טובה. התעלמות מטינטון עלולה להפוך אותו לכרוני ולהקשות על מיגורו (Demoen et al., 2023).

גורמים וגורמי סיכון לטנטון

סיבות וגורמי סיכון לטינטון טינטון נגרם בדרך כלל ממצבים רפואיים קיימים, כולל ליקוי שמיעה הקשור לגיל, הפרעות בכלי הדם, דלקות אוזניים ועוד.

גורמי סיכון

גורמי סיכון נפוצים שיכולים להוביל להתפתחות טינטון כוללים:

1. גיל – ככל שאנו מתבגרים, כך הסיכון גדול יותר.
2. מין – המין הגברי נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח טינטון.
3. עישון מגביר את הסיכון להתפתחות טינטון.
4. צריכת אלכוהול גבוהה מעלה את הסיכון לפתח טינטון.
5. השמנת יתר מגבירה את הסיכון לפתח טינטון.
6. חשיפה לרעשים חזקים (מוזיקה רועשת, רעש מכלים וכו') ופגיעה בשערות הממוקמות באוזן התיכונה המתפקדות כחיישני קול.
7. טיפולים תרופתיים כגון נוגדי דלקת, אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות דיכאון ועוד.
8. היסטוריה של פגיעות ראש.
9. מתח רגשי (Makar, 2024).

מצבים רפואיים

להלן רשימה של מצבים רפואיים שעלולים להגביר את הסיכון להתפתחות טינטון:

1. דלקת זיהומית באוזן התיכונה.
2. קרע בעור התוף.
3. נוירומה אקוסטית – גידול שפיר בעצב השמיעה.
4. גידולים סרטניים אחרים בצוואר או במוח.
5. פגיעה בתעלת האוזן עקב הצטברות שעווה, בצקת וכל סיבה אחרת.
6. מחלת מנייר.
7. הפרעות בחצוצרות השמיעה.
8. אוטוסקלרוזיס.
9. התכווצות לא רצונית של שרירי האוזן התיכונה גורמת לרטט שרירים באוזן התיכונה.
10. מחלות כלי דם כוללות לחץ דם גבוה, טרשת עורקים, מום בכלי הדם ועוד.
11. טינטון עשוי להיות סימפטום הקשור להפרעות במפרק הלסת.
12. הפרעות בעמוד השדרה הצווארי.

אבחון טינטון וצפצופים באוזן

אבחון טינטון וצפצופים באוזן כדי לטפל בטינטון, ראשית יש צורך לאבחן את מקורו. תהליך האבחון כולל לימוד ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית, ובמידת הצורך נשתמש במבחנים מתקדמים (Wang, 2023).

היסטוריה רפואית

בהיסטוריה הרפואית נלמד על הרקע הבריאותי של החולה והאופן שבו התפתחו הסימפטומים של החולה. נלקט פרטים על הטינטון עצמו:

• מתי התחלתם לסבול מטנטון וכיצד הוא החל (תאונה, דלקת באוזניים, פגיעה פיזית באוזן ועוד)?
• האם הטנטון קבוע או לסירוגין, מהי עוצמתו ומה סוג הטנטון (גבוה, נמוך, פועם ועוד)?
• האם הטנטון מופיע בשתי האוזניים או באוזן אחת?
• אתם סובלים גם מירידה בשמיעה במקביל?
• האם קיימת תחושת מלאות או לחץ באוזניים או בראש?
• מלבד הטנטון סובלים גם מסחרחורת?
• האם הטון של הטנטון נמוך (תעלת אוזן חסומה, אוטוסקלרוזיס, מחלת מנייר)?
• הטינטון פועם (לחץ דם גבוה, מפרצת)?
• האם הטנטון הוא מהסוג הנוקש (התכווצות שרירים בתוך האוזן או מחוצה לה)?
• טון הטנטון גבוה (נזק לשערות מחשיפה לרעשים חזקים, השפעות מתרופות, נוירומה אקוסטית ועוד)
• יש תנועות, מנחים או כול דבר אחר שמחמיר או מפחית את הטנטון?
• האם תנועות ראש, צוואר או לסת מגבירים את הרעשים באוזניים או מפחיתים אותם?

בין היתר נברר:

• סבלתם ממחלה כלשהי באוזניים?
• נחבלתם בעבר באוזניים או בראש?
• האם אתם סובלים מירידה בשמיעה, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים?
• אתם נוטלים תרופות או תוספי מזון כלשהם?
• סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס?
• נמצאים בתקופה לחוצה?
• חורקים שיניים או מהדקים לסתות?
• נחבלתם לאחרונה בצוואר (צליפת שוט) או בלסת?
• סובלים מכאב ומגבלות תנועה בצוואר או בלסת?

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית ננסה לאתר את מקור הבעיה. חלקי הגוף שנבחן בקפידה כוללים את:

• אוזניים: נפוחות, מעוותות, אדומות, מצולקות, מדממות, חמות, רגישות למגע ולתנועה, ירידה בשמיעה.
• ראש: עוות, נפיחות, אזורים כואבים במישוש, עיניים אדומות.
• עמוד שדרה צווארי: כאב או רגישות במישוש, מגבלות תנועה, נפיחות, עוות מבני, מנח לקוי ועוד.
• מפרקי הלסת: רגישות או כאב במישוש, מגבלות תנועה, נפיחות, עוות מבני, מנח לקוי ועוד.

בדיקות מתקדמות

במידת הצורך נפנה את החולה לביצוע בדיקות מתקדמות. בדיקות אלה יקבעו בהתאם לחשדות שלנו ועשויים לכלול:

• רנטגן, CT ו/או MRI של חלקי הראש והצוואר השונים.
• בדיקות מעבדה שונות: בדיקות שמיעה, בדיקות הורמונליות, בדיקות דם ועוד.

אפשרויות הטיפול בטנטון

הטיפול המדויק בטינטון תלוי בגורם לו. קיים מגוון רחב של גורמים אפשריים לטינטון וכדי לקדם פתרון, יש צורך לפנות לרופא המתאים. קלינאים שעשויים להתאים כוללים:

רופא אף אוזן גרון

פגם באוזן התיכונה הוא הגורם העיקרי להתפתחות טינטון וצפצופים באוזן. לכן, הגורם העיקרי אליו צריכים לפנות חולים הסובלים מטינטון הוא רופא אף אוזן גרון. רופא אף אוזן גרון יבדוק את האוזן וישלול המעורבות שלה. אם מזוהה פתולוגיה של אוזניים, לרופא אף אוזן גרון יש מגוון אפשרויות טיפול, כולל:

1. טיפולים תרופתיים: אנטיביוטיקה נגד זיהומים, נוגדי חרדה ונוגדי דיכאון, הפרעות בכלי הדם ועוד.
2. החלפת תרופות הגורמות לטינטון.
3. מכשירי שמיעה ומסכות.
4. ניקוי עודפי שעווה מהאוזניים.
5. ניתוח האוזן התיכונה ועוד (Tang et al., 2025).

טיפול כירופרקטי בטנטון וצפצופים באוזן

טיפול כירופרקטי בטינטון וצפצופים באוזן כאשר הטינטון אינו נובע מהאוזן התיכונה, עדיף לפנות לכירופרקטור. כירופרקט יבחן את האפשרות שמקור הרעשים באוזניים הוא:

1. פגיעה בעמוד השדרה הצווארי.
2. הפרעות במפרקי הלסת.

אם הטינטון אכן נובע מפגם בצוואר או במפרקי הלסת, הכירופרקט יציע למטופלים לעבור סדרה של טיפולים ספציפיים. טיפולים אלו ישפרו את תפקוד הצוואר ו/או הלסתות ובמקרים רבים יאפשרו להפחית את הטינטון (Sutanegara et al., 2023).

שיטות אחרות

טיפולים אחרים קיים קשר משמעותי בין טינטון למתח נפשי. טיפולים אפשריים אחרים לטינטון כוללים אפוא גם טיפולים שמטרתם לשפר את המצב הנפשי, כגון:

1. ביופידבק
2. טכניקות הרפיה
3. מפגשים עם פסיכולוג (Drahamman et al., 2023)

גישות חדשניות, כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), הראו שיפור משמעותי בתוצאות המטופלים (Drahaman et al., 2023). טכנולוגיות חדשות יותר כמו פלטפורמות שיקום מרחוק וטיפולים אקוסטיים מבוססי אפליקציות לנייד מספקות גם חלופות מבטיחות (Demoen et al., 2023; Tang et al., 2025).

מניעת צפצופים באוזן

עדיף למנוע הפרעות בריאותיות מלכתחילה מאשר לטפל בהן. כמה צעדים פשוטים עשויים לסייע במניעת טינטון:

1. הגן על האוזניים שלך מפני רעשים חזקים.
2. הקפד לא ליטול תרופות שעלולות לגרום לטינטון. לכל הפחות, היו מודעים להשפעות הללו של התרופות שאתם נוטלים.
3. שמרו על עמוד השדרה הצווארי, כולל על היציבה.
4. הקפידו על תפקוד תקין של מפרקי הלסת והרקמות התומכות.
5. הימנע מניקוי אוזניים אגרסיבי.
6. בדוק את מצבך הרפואי וטפל בהפרעות הבריאותיות המתגלות כאשר התסמינים מופיעים לראשונה.
7. הקפידו לנהל אורח חיים בריא, כולל פעילות גופנית והימנעות מאלכוהול ועישון.
8. שמרו על משקל גוף מאוזן.
9. שמרו על מצב נפשי מאוזן. נהל את המתחים הנפשיים שלך (Simoes et al., 2023).

References:

Tang, D., Wang, K., & Sun, S. (2025). Three-alternative forced-choice method (3AFC) for tinnitus matching and digital frequency customized relieving sound (DFCRS) generation strategy for tinnitus management. Sound and Vibration.

Tang, D., Peng, Y., Gu, D., Wu, Y., & Li, H. (2025). Digital frequency customized relieving sound for chronic subjective tinnitus management: Prospective controlled study. Journal of Medical Internet Research.

Makar, S. K. (2024). Tinnitus treatment: An experimental study. The Egyptian Journal of Otolaryngology, 40(1).

Sutanegara, S. W. D., et al. (2023). Randomized clinical trial: Effectiveness of tinnitus treatment using Music de Tinnitus therapy compared with standard therapy. Clinical Medicine, 4(6).

Lee, H. Y., & Jung, D. J. (2023). Recent updates on tinnitus management. Journal of Audiology & Otology, 27(4), 181–192.

Simoes, J., et al. (2023). The statistical analysis plan for the unification of treatments and interventions for tinnitus patients randomized clinical trial (UNITI-RCT). Trials, 24(1).

Wang, J. (2023). Current therapeutic trends for tinnitus cure and control: A scoping review. Indian Journal of Otolaryngology and Head & Neck Surgery, 75(Suppl 2), 466–474.

Drahaman, G. Z. C., et al. (2023). An update on cognitive behavioural therapy (CBT) in the treatment of tinnitus. Ceylon Journal of Otolaryngology, 12(1).

Demoen, S., et al. (2023). Effectiveness of telerehabilitation interventions for self-management of tinnitus: Systematic review. Journal of Medical Internet Research, 25, e39076.

Simoes, J., Schlee, W., Mazurek, B., & Langguth, B. (2023). The statistical analysis plan for the unification of treatments and interventions for tinnitus patients randomized clinical trial (UNITI-RCT) [Preprint]. Research Square.