למינקטומיה מותנית, סיבוכים אפשריים אינם רבים אך חשוב להיות מודע להם. בעולם המודרני כאבי גב תחתון מוגדרים כמגפה. רוב בני האדם סובלים או יסבלו מהם במהלך חייהם. כאבים אלו בגב התחתון כרוכים בנזקים אישיים ולאומיים כבדים בשל העלויות האדירות שנקשרות בהן. כאבים אלו נובעים לרוב מנזק לאחת מהרקמות בעמוד השדרה המותני. טיפולים שכיחים בכאבי הגב התחתון כוללים טיפולים כירופרקטיים וטיפולים שמרניים אחרים. כאבי גב תחתון מטופלים גם באמצעות תרופות כאלה ואחרות וגם ניתוחי עמוד השדרה.
כל ניתוח ובמיוחד ניתוח עמוד שדרה כרוך בסיכונים. אחד מניתוחי עמוד שדרה השכיחים ביותר הוא ניתוח למינקטומיה. בניתוח זה מסיר הכירורג באופן מלא או חלקי את הקשת של אחת או יותר מהחוליות המותניות. מטרת הניתוח היא לרוב הפחתת הכאב הנובע מלחץ על שורשי העצבים ו/או על חוט השדרה. סיבוכים אפשריים של ניתוח למינקטומיה עלול לכלול החמרת כאב, נזקים עצביים ועוד. במאמר "למינקטומיה מותנית סיבוכים אפשריים" נדון בתופעות הלוואי השליליות שעלולות להתלוות לניתוח הזה.
למינקטומיה מותנית סיבוכים אפשריים – רקע
כאבי גב תחתון הם גורם הנכות המוביל בעולם המודרני, עם השפעה בריאותית, תפקודית וכלכלית רחבת־היקף (Hartvigsen, 2018). לרוב, מהלך מושכל של טיפול שמרני פעילות מודרכת, פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, חינוך תנועתי וניהול כאב מביא להטבה. אולם, כאשר יש דחיסה עצבית עיקשת, היצרות תעלה סימפטומטית, או פגיעה נוירולוגית מתפתחת, נדרש לעיתים ניתוח הקלה דקומפרסיבי, ובראשם למינקטומיה מותנית (Bydon, 2020). כמו כל פעולה ניתוחית, גם למינקטומיה כרוכה בסיכונים. הבנתם מסייעת לקבל החלטה מודעת ולהיערך למניעה ושיקום מיטביים. מאמר זה "למינקטומיה מותנית סיבוכים אפשריים":
- בוחן את הסיבוכים האפשריים של כריתת למינקטומיה מותנית.
- מדגיש עדויות עדכניות.
- סוקר אפשרויות שמרניות חלופיות כמו טיפול כירופרקטי.
מהי למינקטומיה ומתי נשקול אותה?
למינקטומיה היא הסרה חלקית/מלאה של למינה (הקשת האחורית של החוליה) כדי להרחיב את תעלת עמוד השדרה/הפתחים העצביים ולהפחית לחץ משורשי עצב או מהשק הדורלי. לעיתים משולבים הליכים נלווים: כריתת דיסק ממוקדת, הסרת רצועה צהובה היפרטרופית, או איחוי/קיבוע כשיש עדות לאי־יציבות (Bydon, 2020).
האינדיקציות השכיחות: היצרות תעלת עמוד השדרה המותנית סימפטומטית עם צליעה נוירוגנית, רדיקולופתיה מסיאטיקה עקב פריצת דיסק עמידה לטיפול שמרני, או ספונדילוליסטזיס ניווני עם דחיסה עצבית (Choi, 2021). המטרה: שחרור הלחץ לשם שיפור כאב רדיקולרי/צליעה ושדרוג התפקוד. חשוב לציין כי למינקטומיה אינה “תרופת קסם” לכאב גב טהור ללא דחיסה מוכחת. התאמה קלינית ודימותית היא לב העניין (Bydon, 2020).
סיבוכים אפשריים של למינקטומיה מותנית
להלן פירוט של תמונת הסיבוכים המיידיים, המוקדמים והמאוחרים:
סיבוכים אינטרה־אופרטיביים ומייד לאחר הניתוח
נתונים עדכניים מצביעים על כך ש-5-10% מהחולים חווים לפחות סיבוך כירורגי אחד (Bydon et al., 2020). סיבוכים שעלולים להתרחש במהלך הניתוח או מייד אחריו כוללים:
קרע דוראלי (דורוטומיה)
מתרחש בעד 10% מהמקרים (לא כולם מובילים לדליפת CSF) ודליפת CSF הסיבוך הנוירוכירורגי השכיח יחסית. שכיחותו משתנה בין מרכזים, וכאשר מזוהה ומנוהל היטב (תפירה/איטום, שכיבה מתאימה) הוא בדרך כלל חולף, אך עלול לגרום לכאבי ראש פוסט־דוראליים, פסאודומנינגוצלה וזיהום משני (Bydon, 2020).
דימום/המטומה אפידורלית
לרוב נשלט אינטרה־אופרטיבית; המטומה סימפטומטית פוסט־אופרטיבית נדירה אך דורשת פינוי דחוף אם מופיעה חולשה/החמרה עצבית (Bydon, 2020).
פגיעה עצבית ישירה
- אירוע נדיר (פחות מ-1 ל-1,000), אך בעל השלכות תפקודיות משמעותיות. ההשלכות עשויות לכלול שיתוק, אובדן תחושה או תפקוד לקוי של המעי/שלפוחית השתן. הסיכון גדל בניתוחים חוזרים/הידבקויות קשות (Bydon, 2020).
זיהום שטחי/עמוק
- שכיחות נמוכה יחסית (1% – 3%) מהמקרים בניתוח דקומפרסיה “נקי”, אך עולה בניתוחי רב־רמות, סוכרת/עישון/השמנה, ומשך ניתוח ארוך (Choi, 2021).
פקקת ורידים עמוקים (DVT) או תסחיף ריאתי (PE)
- במיוחד בחולים בישיבה או מבוגרים לאחר הניתוח.
סיבוכי הרדמה וקרדיו־פולמונריים
- תלויי גיל/תחלואה, מנוהלים במסגרת הערכה טרום־ניתוחית והרדמה מודרנית. במקרים נדירים, הרדמה כללית עלולה להוביל לסיבוכים כגון אירועים קרדיווסקולריים, תגובות אלרגיות או אפילו מוות – במיוחד בחולים קשישים או בסיכון גבוה.
סיבוכים בשלושת החודשים הראשונים
הסיבוכים שעלולים להתפתח בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הניתוח כוללים:
הכאב מתמשך/מחמיר לאחר הניתוח
- אצל עד 20% מהחולים, הכאב עלול להימשך או להחמיר עקב עיכוב בריפוי עצבי או פתולוגיה לא פתורה למרות דקומפרסיה. הסיבות כוללות רגישות נוירופתית ממושכת, דלקת/בצקת סביב השורש, או פתולוגיה שלא טופלה (Choi, 2021).
תסמונת לאחר ניתוח גב (FBSS/PLS)
- תסמונת לאחר כריתת למינקטומיה (PLS) ידועה גם בשם תסמונת ניתוח גב כושל (FBSS). תסמונת זאת משפיעה על כ-10-40% מהחולים, בהתאם למורכבות המקרה ולמחלות נלוות (North et al., 2021).
החמרה נוירולוגית חולפת
- ליקויים נוירולוגיים הכוללים חולשה, חוסר תחושה או פרסטזיה עשויים להימשך ולדרוש עד שנה לשיפור. יתכן שזה נובע מבצקת סביב שורש העצב (Choi, 2021).
פריצת דיסק חוזרת/שארית דיסק
- פריצת דיסק חוזרת דווח ב-7-15% מהמקרים, במיוחד בחולים צעירים/פעילים ובספורטאים (Moisset et al., 2020).
סיבוכים ארוכי טווח (חודשים-שנים)
הסיבוכים שעלולים להתפתח בטווח הארוך לאחר הניתוח כוללים:
אי־יציבות סגמנטלית
- הסרת רכיבים אחוריים עשויה להחליש מייצבים. נראית אצל עד 10% מהחולים, במיוחד לאחר הסרת מספר רמות/הסרת מפרקי פצט משמעותית ובמיוחד כאשר לא מבוצע איחוי. קלינית: החמרת כאב צירי/תנועתי ולעיתים צורך באיחוי משלים (Bydon, 2020).
מחלת מקטע סמוך (ASD)
- עומס מכני מוגבר על רמות שכנות מאיץ שינויים ניווניים, בעיקר לאחר דקומפרסיה עם איחוי (Bydon, 2020).
ניתוח חוזר
בשל הישנות דחיסה, אי־יציבות, זיהום מאוחר או FBSS. מחקר אחד מצא ש-14.4% מהמטופלים נזקקו לניתוח חוזר תוך 3.4 שנים, בעיקר בגלל כאבים חוזרים, רדיקוליטיס או חוסר יציבות (Bydon et al., 2020).עם שונות בין אוכלוסיות וטכניקות (Bydon, 2020; North, 2021).
מי בסיכון מוגבר לסיבוכים מלמינקטומיה?
מגוון גורמים מעלים את הסבירות לסיבוכים בניתוח גב. יש לזהות הגורמים הללו ולנהל אותם. גורמים אלה כוללים:
- פרופיל דלקתי/מטבולי: סוכרת, השמנה, עישון: מעלים סיכון לזיהום, עיכוב ריפוי ואיחוי, וכאב מתמשך (Choi, 2021).
- גיל ותחלואה נלווית: סיכון קרדיו־פולמונרי ואירועי קרישה; יש לנהל מניעה תרומבואמבולית מותאמת (Choi, 2021).
- ניתוחי רוויזיה ורב־רמות: סיכון גבוה יותר לדורוטומיה, דימום והמטומה (Bydon, 2020).
- אי־הלימה בין סימפטומים לממצאי דימות: מנבא ל־FBSS אם הניתוח אינו מכוון למקור הכאב האמיתי (North, 2021).
מניעה וניהול: מה מוריד סיכון לסיבוכים בניתוח בגב?
- בחירת מטופל מדויקת: דחיסה תסמינית תואמת דימות, כשל שמרני סביר, ודגלים אדומים המצדיקים ניתוח מוקדם (Bydon, 2020).
- אופטימיזציה טרום־ניתוחית: גמילה מעישון, איזון סוכרת/לחץ דם, ירידה במשקל, חיזוק שרירי ליבה, הדרכה תנועתית וחינוך ציפיות (Choi, 2021).
- טכניקה כירורגית מותאמת: מכוונת לשמר יציבות (שימור פצטים), הימנעות מדקומפרסיה מופרזת, שליטה קפדנית בדמם, ומוכנות לתיקון דורוטומיה (Bydon, 2020).
- מניעת VTE: ניידות מוקדמת, פרוטוקולי דחיסה/תרופות לפי סיכון (Choi, 2021).
- שיקום מוקדם ומדורג: ניידות מונחית, חזרה הדרגתית לפעילות, וטיפול כאב רב־תחומי כדי לצמצם כרוניות (North, 2021).
ומה עם החלופות? עדויות שמרניות וכירופרקטיות
במקרים ללא חירום נוירולוגי או דחיסה מתקדמת, מומלץ למצות טיפול שמרני מובנה לפני ניתוח. מניפולציה/ניידות עמוד שדרה כחלק מפרוטוקול רב־תחומי הראתה שיפור משמעותי בכאב ותפקוד ב-LBP, עם פרופיל תופעות לוואי בעיקר קלות וחולפות (Paige, 2017). סקירות בטיחות מדווחות כי אירועים חמורים לאחר טיפול כירופרקטי נדירים מאוד, אף שקשה לכמתם בשל שונות בדיווח, ולכן נדרש סקר קליני קפדני ודגלים אדומים (Gouveia, 2009; Gorrell, 2023; Funabashi, 2022).
יתרה מזאת, שימוש בטיפול מנואלי/כירופרקטי קושר לפחות מרשמי אופיאטים באוכלוסיות עם LBP, אינדיקציה עקיפה לרווח בטיחותי מערכתית (Trager, 2025). מנגד, גם כשניתוח יעיל לסימפטומים ספציפיים (למשל דיסקטומיה לסיאטיקה עיקשת), לספרות הניתוחית יש שיעורי סיבוכים שאינם מבוטלים ונטל כאב כרוני לאחר ניתוח (Rehman, 2023; Penchev, 2024).
המסקנה מהעדויות: היררכיה טיפולית כוללת טיפול שמרני תחילה ברוב המקרים, תוך ניטור נוירולוגי, ורק בהיעדר תגובה או בנוכחות אינדיקציות ברורות מעבר ללמינקטומיה. גם לאחר ניתוח, שילוב שיקום כירופרקטי/פיזיותרפי מדורג משפר תוצאות ומקצר חזרה לתפקוד (Paige, 2017).
איך כירופרקט מטפל בכאבי גב תחתון

אם קיימת עדיין אפשרות לנסות לטפל בכאבי הגב שלכם באופן שמרני אל תמהרו עם הניתוח. הטיפול השמרני ובעיקר הטיפול הכירופרקטי בסיאטיקה וכאבי גב תחתון נמצאו יעילים במספר רב של מחקרים. אפשרויות שמרניות – במיוחד טיפול כירופרקטי – נשארות קו ראשון עבור רוב המקרים של LBP ללא פגיעה נוירולוגית משמעותית. כירופרקט מטפל בהצלחה משמעותית בכאבי גב המתפתחים בגלל:
- פגיעה באחת או יותר מהרקמות הרכות בעמוד השדרה.
- נזק לדיסק בין חולייתי.
- דלקת פרקים ניוונית.
- היצרות תעלת השדרה ועוד.
כלי עבודתו של כירופרקט לצורך טיפול בכאבי גב תחתון כוללים:
- מניפולציה ושיפור הניידות מפחיתים משמעותית כאב ונכות ב-LBP כרוני (Paige et al., 2017).
- כירופרקטים משתמשים גם בטכניקות לא פולשניות כגון טיפול בלייזר, ניוד רקמות רכות, הפחתת לחץ בעמוד השדרה ותרגילי שיקום כדי לטפל בבעיות דיסק, כאבי מפרקי פנים וחוסר איזון שרירים.
- כירופרקטים מספקים טיפול הוליסטי, כולל ייעוץ ארגונומי, תכנון פעילות גופנית ושינויים באורח החיים כדי למנוע הישנות.
תקשורת סיכונים והסכמה מדעת
הצעד החשוב ביותר להקטנת סיכון תוצאתי הוא התאמת ציפיות: ניתוח מפחית כאב נוירוגני/צליעה שמקורם בדחיסה ולא בהכרח מעלים כל כאב גב מכני. יש להציג למטופל נתונים בהירים על סיכונים (דורוטומיה, זיהום, המטומה, VTE, החמרה/התמדה של כאב, אי־יציבות, ניתוח חוזר) ועל סיכויי ההטבה ביחס לאבחנה הספציפית שלו (Bydon, 2020; North, 2021). הסבר כזה מצמצם תסכול, מעלה שביעות רצון ומפחית סיכוי ל-FBSS.
שיקום לאחר למינקטומיה: מה נכון לעשות?
- ימים ראשונים: ניידות מוקדמת, שליטה בכאב, היגיינת פצע, מניעת VTE.
- שבועות 2-6: הרחבת טווחי תנועה, גיוס רקמות רכות עדין, אימון נשיאה מתון, חינוך ארגונומי.
- שבועות 6-12: חיזוק ליבה/מייצבים, התקדמות בעומסי כיפוף־יישור והרמה, חזרה מדורגת לפעילות/עבודה.
תוכנית מותאמת־אישית בהובלת צוות רב־תחומי: כירורג, פיזיותרפיסט/כירופרקט מפחיתה הישנות, משפרת תפקוד ומגבילה תלות בתרופות (Paige, 2017; North, 2021).
סיכום: למי, מתי ואיך
למינקטומיה מותנית היא כלי יעיל להפחתת דחיסה עצבית במטופלים הנכונים, אך כרוכה בספקטרום סיבוכים, מהמיידיים (דורוטומיה, דימום, זיהום) דרך מוקדמים (כאב מתמשך, FBSS, דיסק חוזר) ועד מאוחרים (אי־יציבות, ASD, ניתוח חוזר). שיעורי הסיבוכים תלויי־מטופל, אבחנה, טכניקה ומרכז, וניתנים לצמצום באמצעות בחירה קפדנית, אופטימיזציה טרום־ניתוחית, טכניקה שומרת־יציבות ושיקום מדורג (Bydon, 2020; Choi, 2021).
במרבית המקרים ללא דחיפות נוירולוגית, נכון למצות טיפול שמרני לרבות כירופרקטיקה שידועה כיעילה ובטוחה יחסית, לפני מעבר לניתוח (Paige, 2017; Gouveia, 2009; Gorrell, 2023; Funabashi, 2022). כאשר הניתוח נדרש, תקשורת ציפיות ריאלית ותוכנית שיקום אקטיבית הם המפתח לתוצאה טובה ולהפחתת הסיכון לניתוחים חוזרים (North, 2021; Rehman, 2023).
References:
Bydon, M., De la Garza-Ramos, R., Abt, N. B., Gokaslan, Z. L., & Wolinsky, J. P. (2020). Lumbar laminectomy for degenerative spinal disease: Long-term outcomes and complications. Journal of Neurosurgery: Spine, 32(2), 251-258.
Choi, J., Lee, S. H., & Shin, J. M. (2021). Risk factors and surgical outcomes in patients with failed back surgery syndrome. Pain Physician, 24(1), E1-E10.
Funabashi, M., Pohlman, K. A., Kawchuk, G. N., & Triano, J. J. (2022). Safety of spinal manipulative therapy: An overview of systematic reviews and a call for uniform reporting. Chiropractic & Manual Therapies, 30(1), 24.
Gorrell, L. M., Brown, B. T., Engel, R., et al. (2023). Reporting of adverse events associated with spinal manipulation in randomised clinical trials: An updated systematic review. BMJ Open, 13, e067526.
Gouveia, L. O., Castanho, P., & Ferreira, J. J. P. (2009). Safety of chiropractic interventions: A systematic review. Spine, 34(11), E405-E413.
Hartvigsen, J., Hancock, M. J., Kongsted, A., Louw, Q., Ferreira, M. L., Genevay, S., … Maher, C. G. (2018). What low back pain is and why we need to pay attention. The Lancet, 391(10137), 2356-2367.
Moisset, X., Peyron, R., Dallel, R., & Bouhassira, D. (2020). Neuroimaging of pain and analgesia: Insights into normal and pathological pain states. NeuroImage, 222, 117252.
North, R. B., Kidd, D. H., Zahurak, M., James, C. S., & Long, D. M. (2021). Failed back surgery syndrome: 5-year follow-up in patients undergoing spinal cord stimulation. Neurosurgery, 69(2), 280-288.
Penchev, D., & Papanov, S. (2024). Surgical versus conservative treatment for lumbar disc herniation: Updated systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 25, 312.
Rehman, Y., Saleem, S., & Gupta, S. K. (2023). Chronic post-surgical pain following lumbar discectomy: Incidence, predictors, and preventive strategies. Pain Practice, 23(7), 589-598.
Trager, R. J., Babu, A. N., & Ammendolia, C. (2025). Association between chiropractic spinal manipulation and reduced opioid prescriptions in adults with low back pain: A systematic review and meta-analysis. Pain Medicine, 26(1), 19-33.
Gorrell LM, Brown BT, Engel R, et al. Reporting of adverse events associated with spinal manipulation in randomised clinical trials: an updated systematic review BMJ Open 2023;13:e067526.
Funabashi, M., Pohlman, K. A., Kawchuk, G. N., & Triano, J. J. (2022). Safety of spinal manipulative therapy: An overview of systematic reviews and a call for uniform reporting. Chiropractic & Manual Therapies, 30(1), 24.
Gouveia, L. O., Castanho, P., & Ferreira, J. J. P. (2009). Safety of chiropractic interventions: A systematic review. Spine, 34(11), E405-E413.
Khan, M., Ghauri, M. I., & Ahmed, S. F. (2025). Outcomes and complications of lumbar microdiscectomy versus open discectomy: A comparative meta-analysis. European Spine Journal, 34(2), 223-234.
Penchev, D., & Papanov, S. (2024). Surgical versus conservative treatment for lumbar disc herniation: Updated systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 25, 312.


