חולשת שרירים מה גורם לזה
חולשת שרירים מה גורם לזה

חולשת שרירים מה גורם לזה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


חולשת שרירים מה גורם לזה? חולשת שרירים היא מצב שבו למרות המאמצים שלכם השרירים לא מתכווצים או לא מייצרים תנועה יעילה. המשמעות של שרירים חלשים היא בין היתר סיכוי גבוה יותר לנפילות ושברים, יציבה לקויה, התאוששות אטית יותר ממחלות ועוד. חולשת שרירים יכולה להופיע לאחר פעילות גופנית מאומצת אבל גם בגלל מחלה חשוכת מרפא או מסכנת חיים. חשוב לברר האם השרירים שלכם חלשים בגלל שאתמול רצתם מרתון? בגלל ניוון הנובע מחוסר פעילות גופנית? או בעקבות פציעה או מחלה שגרמה לכם לא להניע את הגפיים?. במידה ומחלה גורמת לכך רצוי לזהות את המחלה ובמידת האפשר לטפל במקור הבעיה.

ברקע חשוב לזכור שעל ציר הזמן ככל שאנו מתבגרים השרירים שלנו הולכים ונחלשים במידה זו או אחרת. התהליך הטבעי של היחלשות השרירים בגופנו מתחיל כבר בגיל 30. עם זאת אנו אמורים לראות את השינויים הללו בכוח ובמסת השריר בשלב הרבה יותר מאוחר. כמובן שהליך זה אינו מחויב במציאות ואדם שמתאמן לא יאבד מכוחו וממסת השרירים שלו או לכול היותר יאט את התהליך הזה באופן משמעותי. סביר להניח שחולשת שרירים משמעותית הנמשכת זמן רב או מתפתחת תוך זמן קצר נגרמת מסיבות מטרידות. במקרים אלו ואחרים חשוב שנשאל: חולשת שרירים מה גורם לזה?

חולשת שרירים מה גורם לזה – רקע

השרירים הרצוניים בגופנו מתכווצים לצורך ביצוע פעולה בתגובה לפקודה המגיעה מהמוח דרך מערכת העצבים הפריפרית. כאשר כל החלקים בשרשרת הזאת תקינים הכוח המופק מהשרירים “ירגיש לכם נכון”. כאשר המוח העצבים והשרירים שלמים ומתפקדים כראוי אתם אמורים להרגיש שהשרירים שלכם תקינים. כאשר עקב הפרעה בריאותית אחד הרכיבים במעגל הזה אינו תקין או אינו מתפקד באופן תקין השרירים לא התכווצו כראוי ואתם עלולים להרגיש חולשת שרירים. מלבד היכולת להניע אותנו ולשמור על היציבה ושיווי המשקל שלנו לשרירים יש תרומה קריטית לבריאות שלנו.

חולשת שרירים ארעית היא תופעה שכולנו חווים מידי פעם. דוגמאות לכך כוללות חולשת שרירים בעקבות אימון גופני קיצוני, ניתוח או פציעה, שפעת ועוד. המכנה המשותף של הסיבות הללו לחולשת שרירים הוא העובדה שמנוחה והתאוששות יחזירו לשרירים שלנו את הכשירות ואת היכולות. חולשת שרירים הנמשכת זמן ארוך ובלי סיבה נראית לעין עלולה להצביע על בעיה משמעותית יותר. גם חולשת שרירים המופיעה בבת אחת היא סיבה להיות מוטרד ולפנות לבירור הסיבה. במקרים אלו מומלץ לפנות לחדר מיון כדי לשלול שבץ מוחי. במיוחד נכון לחשוד בשבץ מוחי כאשר לחולשת השרירים הפתאומית נלווים תסמינים כגון אובדן פתאומי של תחושה, של יכולת תנועה, של יכולת להניע את שרירי הפנים, של יכולת הדיבור, של יכולת ההבנה, של יכולת ההתמצאות, קושי לנשום, אובדן הכרה ועוד.

חולשת שרירים בגלל אורח חיים יושבני

אחד הגורמים השכיחים ביותר לחולשת שרירים הוא אורח החיים היושבני ונטול פעילות גופנית. חלקים נרחבים מהאוכלוסייה מנהלים אורח חיים פסיבי בישיבה ממושכת מול מסך כלשהו, אכילה מרובה וללא כל פעילות גופנית. כאשר אנו חוזרים הביתה מהעבודה אנו לרוב מחליפים את הכיסא המשרדי עם כורסת טלוויזיה וממשיכים באותו אורח חיים מנוון. רבות דובר גם באתר הזה על הנזקים הבריאותיים והפגיעה בתוחלת החיים הנובעים מאורח החיים היושבני. בין יתר הנזקים חשוב לציין גם את הניוון ואת חולשת השרירים הנובעת מכך.

הנפגעת העיקרית היא קבוצת השרירים האחורית הכוללת זוקפי עמוד השדרה (erector spinae), שרירי הישבן (gluteal muscles), שרירי המיתר (hamstrings) ושרירי השוק (calf muscles). ישיבה חוזרנית חושפת את קבוצת השרירים הזאת למתיחה מתמשכת וכתוצאה מכך להתפתחות חולשת שרירים. קבוצת השרירים הנגדית ובכלל זה מכופפי הירך (hip flexors) נמצאים בישיבה במצב של קיצור יתר. התוצאה הסופית של ישיבה ממושכת וחוזרנית היא חולשת שרירים אחורית וחוסר איזון בין קבוצות השרירים החשובות הללו שאחראיות בין היתר ליציבה שלנו וליכולת שלנו ללכת, לרוץ ועוד.

טיפול בחולשת שרירים בגלל אורח חיים יושבני

גם במקרה הזה חשוב לציין שעדיף למנוע את חולשת השרירים הנובעת מאורח חיים יושבני מאשר לטפל בה לאחר שהתפתחה. למניעה או לטיפול בחולשת שרירי הנובעת מאורח חיים יושבני יש להקפיד על הכללים הבאים: צמצמו את פרקי הזמן שבהם אתם יושבים למינימום. קומו לעתים קרובות וצאו להליכות קצרות. העדיפו לעבוד עם שולחן שניתן לעבוד אתו במספר מצבים, עמידה, ישיבה גבוהה וישבה רגילה. הקפידו למתוח מידי פעם את קבוצת השרירים מכופפי הירך. ערכו אימוני כוח לקבוצת השרירים האחורית.

סרקופניה – ניוון שרירים מזקנה

על ציר הזמן וככל שאנו מתבגרים חל הליך טבעי של אבדן מסת שריר וכתוצאה מכך גם אובדן כוח. התהליך הזה הקרוי סרקופניה (sarcopenia) מתחיל אי שם בין גיל 30 לגיל 40. מהגיל הזה אנו מאבדים כל עשור כ – 8% ממסת השריר. לאחר גיל 70 אובדן מסת השריר מכפיל את עצמו. כמובן שחולי ופציעות מאיצים את אובדן מסת השריר. לא כולם מאבדים את אותה כמות של מסת שריר ובאותו קצב. מבוגרים שניזונים היטב ומקפידים להתאמן מאבדים פחות מסת השריר ולאט יותר בהשוואה למבוגרים שאינם עוסקים בפעילות גופנית או מבוגרים חולים או פצועים המאושפזים בבתי החולים. סרקופניה מעלה את הסיכויים לנפילות בגיל המבוגר על כל המשתמע מכך. מבוגרים עם גפיים חלשות נוטים להתבודד ולהימנע מתנועה. התוצאה סבירות גבוהה יותר למחלות כגון סוכרת וגם דיכאונות.

טיפול בסרקופניה

החדשות הטובות הן שתזונה עשירה בחלבונים משולבת עם פעילות גופנית ובכלל זה אימוני כוח יכולים לבלום את הסרקופניה ואף לעלות את מסת השריר והיכולת השרירית. עם זאת הדרך היעילה ביותר להתמודד עם סרקופניה היא על ידי מניעתה. כלומר, שמירה על אורח חיים פעיל ועל תזונה איכותית כבר בשלבים מוקדמים של החיים.

חולשת שרירים בגלל לחץ על שורש עצב בעמוד השדרה

בלט דיסק, בקע דיסק או פריצת דיסק עלולים לגרום לצביטה של שורש עצב היוצא מחוט השדרה ולגרום עקב כך לחולשת שרירים. השרירים שנחלשים במקרים הללו יהיו אלא המעוצבבים על ידי אותו שורש עצב צבוט בלבד.

טיפול בחולשת שרירים בגלל לחץ על שורש עצב בעמוד השדרה

גם במקרה הזה עדיפה ברוב המקרים הגישה השמרנית על פני הגישה הכירורגית. הטיפול הכירופרקטי בחולשת שרירים בגפיים בגלל פריצת דיסק יכלול מגוון טכניקות טיפוליות ושימוש באמצעי עזר נוגדי דלקת כגון לייזר רך. מטרת הטיפול היא הפחתת הכאב על ידי צמצום הלחץ הנוצר על שורש העצב. בשלב מתקדם יותר של הטיפול נתחיל גם עם תרגילי שיקום במטרה להחזיר לבטל את חולשת השרירים ולהחזיר את הכשירות הגופנית.

חולשת שרירים בגלל פגיעה עצבית פריפרית

פגיעה עצבית פריפרית או נוירופתיה פריפרית (peripheral neuropathy) עלולה להוביל להתפתחות חולשת שרירים. חולשת השרירים במקרה הזה תהייה ממוקדת לקבוצת השרירים המעוצבבים על יד העצב הזה. כך למשל עצב התווך הנפגע בתסמונת התעלה הקרפלית עלול לגרום להיחלשות השרירים התולעיים (lumbricals) הראשון והשני וכן השרירים שמניעים את האגודל: השריר מנגד האגודל (Opponens pollicis), השריר מתוויך האגודל (Adductor pollicis) והשריר כופף האגודל הקצר (Flexor pollicis brevis). תסמונות נוספות של לכידת סיבי עצב פריפריים כוללים לכידה של העצב השוקתי האחורי בתעלה הטרסלית בקרסול, לכידה של עצב החישור (Radial) באזור המרפק, לכידה של עצב הגומד (אולנר) במרפק ועוד.

טיפול בחולשת שרירים בגלל פגיעה עצבית פריפרית

ברוב המקרים עדיפה הגישה השמרנית לטיפול בתסמונות לכידה עצבית פריפרית. טיפול כירופרקטי מפחית את הכאב, ומשפר את התפקוד של הגפה ובסיכומו של דבר מביא תוצאות לא פחות טובות מאלו שמושגות על ידי טיפול כירורגי בבעיה.

חולשת שרירים בגלל מחלות רקע

מגוון רחב של מחלות והפרעות בריאותיות עלול להוביל להתפתחות חולשת שרירים. בין המחלות נמנה מחלות עצב-שריר (Neuromuscular disease), מחלות אוטואימוניות, הפרעות בתפקוד של בלוטת התריס, חוסר איזון של אלקטרוליטים בגוף, מחלות וירליות כגון פוליו ומחלות בקטריאליות כגון בוטוליזם.

מחלות עצב-שריר

מחלות עצב-שריר הן קבוצת מחלות תורשתיות הכוללות מחלות של מערכת העצבים הפריפרית (Peripheral Nervous System), מחלות של המעבר עצב-שריר ומחלות של השריר עצמו. מחלות המשתייכות לקבוצה זאת כוללות דיסטרופיות שרירים ( Muscular Dystrophies), טרשת נפוצה, טרשת אמיוטרופית צידית (Amyotrophic Lateral Sclerosis ‏(ALS).

מחלות אוטואימוניות

מחלות אוטואימוניות שעלולות לגרום בין היתר לחולשת שרירים כוללות מחלת גרייבס (Graves), מיאסטניה גראביס (myasthenia gravis), תסמונת גייאן-בארה או תסמונת גיליאן-בארה (Guillain-Barré syndrome) ועוד.

הפרעות בבלוטת התריס

הפרעות בריאותיות בבלוטת התריס שעלולות לגרום בין היתר לחולשת שרירים כוללות תת פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism) או יתר פעילות של בלוטת התריס (hyperthyroidism).

חוסר איזון של אלקטרוליטים

שיבושים באיזון אלקטרוליטים בגוף עלולים לגרום להפרעות בתפקוד השרירים ולהתפתחות חולשת שרירים. דוגמאות לכך: חוסר באשלגן (hypokalemia), חוסר במגנזיום (hypomagnesemia), עודף סידן (hypercalcemia).

מחלות דלקתיות של השרירים

מחלות השריר הדלקתיות משתייכות לקבוצה של מחלות רקמת החיבור בעלות אופי אוטו אימוני. מדובר במחלות הפוגעות בשריר המשורטט השלדי והגורמת לדלקת ולנמק.

היפוטוניה

חולשת שרירים משנית להיפוטוניה (hypotonia) ליקוי בטונוס הטבעי של השרירים לרוב מלידה.

שבץ מוחי

הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח עלולה לגרום להתפתחות שבץ מוחי ונזק נוירולוגי אפשרי. נזק נוירולוגי עלול להוביל בין היתר גם להתפתחות חולשת שרירים.

מחלות וירליות וחיידקיות

חולשת שרירים משנית למחלות וירליות כגון פוליו או מחלות חיידקיות כגון בוטוליזם.

תופעות לוואי לתרופות

חולשת שרירים משמנית לתופעות לוואי של תרופות מסוימות כגון סטטינים (statins), קורטיקוסטרואידים ועוד.

טיפול בחולשת שרירים בגלל מחלות

חולשת שרירים
חולשת שרירים

סוג הטיפול בחולשת השרירים תלוי בגורם לחולשה הזאת ובחומרת התסמינים. הטיפול ברוב המחלות וההפרעות הבריאותיות הגורמות בין היתר לחולשת שרירים מחייבת טיפול על ידי גורמים מקצועיים ממספר רב של תחומים. כך למשל הטיפול בטרשת נפוצה יכלול טיפולים תרופתיים במחלה עצמה וטיפולים תומכים בסימנים ובתסמינים הנלווים ובכלל זה חולשת שרירים, ליקויים מוטוריים, ליקויים קוגניטיביים, ליקויים בתפקוד המיני ועוד. בין היתר יטופל חולה בטרשת נפוצה על ידי מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, כירופרקט, קלינאי תקשורת, פסיכולוג ועוד. בחלק מהמקרים תידרש גם התערבות של דיאטנים, נוירוכירורגים, אנדוקרינולוגים, כירורגים ועוד.

במחלת ניוון שרירים יש צורך בטיפול תרופתי כדי להאט את התקדמות המחלה וטיפול הגופני תומך כדי לשפר את איכות החיים. אין טיפול מקובל לתסמונת התשישות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome). מטרת הטיפול שניתן היא הקלה על התסמינים ותמיכה נפשי. הטיפול בהיפוטוניה יכלול בעיקר פיזיותרפיה לצורך חיזוק השרירים ושיפור היציבה וריפוי בעיסוק לשיפור מיומנויות שונות. לעתים יהיה צורך גם בטיפול אצל קלינאי תקשורת לשיפור הדיבור והבליעה. הטיפול (הדחוף) בשבץ מוחי יכלול מתן תרופה דרך הווריד לצורך המסת קריש הדם. טיפולים נוספים יינתנו כדי לטפל בסימנים ותסמינים נלווים וכדי להחזיר את החולה לכשירות תפקודית. במקרים של חולשת שרירים משנית לטיפולים תרופתיים מומלץ במידת האפשר להפסיק או לשנות את התרופות.

אבחון חולשת שרירים

אבחון חולשת שרירים מתבסס על הממצאים המופקים מהיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ובמידת הצורך מבדיקות מעבדה והדמיה. במהלך ההיסטוריה הרפואית נלמד באלו שרירים מדובר, כמה זמן אתם חשים חולשת שרירים, מה גרם לזה, גורמים המשפיעים על החולשה, האם ישנם סימנים ותסמינים נוספים המערבים מערכות גוף נוספות ועוד. האם החולה מתלונן על קשיי דיבור, ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, אובדן תחושה, סחרחורות, קושי לנשום, קושי לדבר, קושי לבלוע, עוויתות ו”קפיצות” בשרירים, ליקויים בתפקוד המיני, ליקוי בתפקוד מערכת העיכול ועוד.

עוד נלמד על הרקע הרפואי האישי והמשפחתי שלכם. בבדיקה הגופנית נבחן בין היתר את כוח השרירים, תחושות, טונוס שרירים, החזרי גידים ועוד. במידת הצורך נפנה את החולה לבדיקות הדמיה כגון CT או MRI שיאפשרו בחינה מדוקדקת יותר של הרקמות השונות. בדיקת הולכה עצבית EMG עשויה להעניק לנו מידע חשוב על בריאות העצבים. בדיקות דם יועילו בזיהוי דלקות. בסוף התהליך אנו אמורים לענות על השאלה: חולשת שרירים מה גורם לזה? ולטפל בזה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן