חולשת שרירים מה גורם לזה? חולשת שרירים היא מצב שבו למרות המאמצים שלכם השרירים לא מתכווצים או לא מייצרים תנועה יעילה. שרירים חלשים מעלים את הסיכון לנפילות ושברים, יציבה לקויה, התאוששות איטית ממחלות ועוד. חולשה של שרירים יכולה להופיע לאחר פעילות מאומצת וגם בגלל מחלה חשוכת מרפא או מסכנת חיים. חשוב לברר האם השרירים שלכם חלשים בגלל:
- שאתמול רצתם מרתון?
- קיים ניוון שרירים על רקע של חוסר פעילות גופנית?
- אתם לאחר פציעה או מחלה שגרמה לכם לא להניע את הגפיים?
- מחלה?
אם מחלה גורמת לכך רצוי לזהות את המחלה ובמידת האפשר לטפל במקור הבעיה. ברקע חשוב לזכור שעל ציר הזמן ככל שאנו מתבגרים השרירים שלנו הולכים ונחלשים במידה זו או אחרת. התהליך הטבעי של היחלשות השרירים בגופנו מתחיל כבר בגיל 30. עם זאת אנו אמורים לראות את השינויים הללו בכוח ובמסת השריר בשלב הרבה יותר מאוחר.
כמובן שהליך זה אינו מחויב במציאות ואדם שמתאמן לא יאבד מכוחו וממסת השרירים שלו או לכול היותר יאט את התהליך הזה באופן משמעותי. סביר להניח שחולשת שרירים משמעותית הנמשכת זמן רב או מתפתחת תוך זמן קצר נגרמת מסיבות מטרידות. במקרים אלו ואחרים חשוב שנשאל: חולשת שרירים מה גורם לזה?
חולשת שרירים מה גורם לזה – רקע
השרירים הרצוניים בגופנו מתכווצים לצורך ביצוע פעולה בתגובה לפקודה המגיעה מהמוח דרך מערכת העצבים הפריפרית. אם כל חלקי השרשרת הזאת תקינים הכוח המופק מהשרירים "ירגיש לכם נכון". כאשר המוח העצבים והשרירים שלמים ומתפקדים כראוי אתם אמורים להרגיש שהשרירים שלכם תקינים. אם בגלל הפרעה בריאותית קיים ליקוי באחד הרכיבים במעגל הזה השרירים לא התכווצו כראוי ואתם עלולים להרגיש חולשה של השרירים. מלבד היכולת להניע אותנו ולשמור על היציבה ושיווי המשקל לשרירים יש תרומה קריטית לבריאות שלנו.
חולשת שרירים ארעית היא תופעה שכולנו חווים מידי פעם. דוגמאות לכך כוללות חולשת שרירים בעקבות אימון גופני קיצוני, ניתוח או פציעה, שפעת ועוד. המכנה המשותף של הסיבות הללו לחולשת שרירים הוא העובדה שמנוחה והתאוששות יחזירו לשרירים שלנו את הכשירות ואת היכולות. חולשת שרירים הנמשכת זמן ארוך ובלי סיבה נראית לעין עלולה להצביע על בעיה משמעותית יותר.
גם חולשה של השרירים המופיעה בבת אחת היא סיבה להיות מוטרד ולפנות לבירור הסיבה. במקרים אלו מומלץ לפנות לחדר מיון כדי לשלול שבץ מוחי. במיוחד נכון לחשוד בשבץ מוחי כאשר לחולשת השרירים הפתאומית נלווים תסמינים כגון:
- אובדן פתאומי של תחושה
- ליקוי ביכולת התנועה
- קושי להניע את שרירי הפנים
- ליקוי ביכולת הדיבור
- קשיים קוגניטיביים
- קשיי נשימה
- אובדן הכרה ועוד
חולשת שרירים בגלל אורח חיים יושבני
אחד הגורמים השכיחים ביותר לחולשת שרירים הוא אורח החיים היושבני ונטול פעילות גופנית. חלק נרחב מהאוכלוסייה מנהל אורח חיים יושבני, נטול פעילות גופנים ועם אכילה מרובה. בבית אנו מחליפים את הכיסא המשרדי עם כורסת טלוויזיה וממשיכים עם אותו אורח חיים מנוון. רבות דובר הנזקים הבריאותיים והפגיעה בתוחלת החיים הנובעים מאורח החיים היושבני. בין יתר הנזקים חשוב לציין גם את הניוון ואת חולשת השרירים הנובעת מכך.
השרירים שנוטים להיפגע כוללים:
- את זוקפי עמוד השדרה (erector spinae). הקפדה על ישיבה נכונה תמנע את הפגיעה הזאת
- השרירים בישבן (gluteal muscles) ובעיקר שריר העכוז האמצעי (תסמונת הישבן המת)
- שרירי המיתר (hamstrings)
- ושרירי השוק (calf muscles)
ישיבה חוזרנית גורמת להתארכות של קבוצת השרירים הזאת ובשל כך התפתחות של חולשה של שרירים. קבוצת השרירים הנגדית ובכלל זה מכופפי הירך (hip flexors) נמצאים בישיבה במצב של קיצור יתר. התוצאה הסופית של ישיבה ממושכת וחוזרנית היא חולשת שרירים אחורית וחוסר איזון בין קבוצות השרירים החשובות הללו שאחראיות בין היתר ליציבה שלנו וליכולת שלנו ללכת, לרוץ ועוד.
טיפול בחולשת שרירים בגלל אורח חיים יושבני
גם במקרה הזה חשוב לציין שעדיף למנוע את היחלשות השרירים הנובעת מאורח חיים יושבני מאשר לטפל בה לאחר שהתפתחה. למניעה או לטיפול בחולשת שרירי הנובעת מאורח חיים יושבני יש להקפיד על הכללים הבאים: צמצמו את פרקי הזמן שבהם אתם יושבים למינימום. קומו לעתים קרובות וצאו להליכות קצרות. העדיפו לעבוד עם שולחן שניתן לעבוד אתו במספר מצבים, עמידה, ישיבה גבוהה וישבה רגילה. הקפידו למתוח מידי פעם את קבוצת השרירים מכופפי הירך. ערכו אימוני כוח לקבוצת השרירים האחורית.
סרקופניה – ניוון שרירים מזקנה
על ציר הזמן וככל שאנו מתבגרים חל הליך טבעי של אבדן מסת שריר ואובדן כוח. התהליך הזה הקרוי סרקופניה (sarcopenia) מתחיל אי שם בין גיל 30 לגיל 40. מהגיל הזה אנו מאבדים כל עשור כ – 8% ממסת השריר. לאחר גיל 70 אובדן מסת השריר מכפיל את עצמו. כמובן שחולי ופציעות מאיצים את אובדן מסת השריר. לא כולם מאבדים את אותה כמות של מסת שריר ובאותו קצב.
מבוגרים שניזונים היטב ומקפידים להתאמן מאבדים פחות מסת השריר ולאט יותר בהשוואה למבוגרים שאינם עוסקים בפעילות גופנית או מבוגרים חולים או פצועים המאושפזים בבתי החולים. סרקופניה מעלה את הסיכויים לנפילות בגיל המבוגר על כל המשתמע מכך. מבוגרים עם גפיים חלשות נוטים להתבודד ולהימנע מתנועה. התוצאה סבירות גבוהה יותר למחלות כגון סוכרת וגם דיכאונות.
טיפול בסרקופניה
החדשות הטובות הן שתזונה עשירה בחלבונים משולבת עם פעילות גופנית ובכלל זה אימוני כוח יכולים לבלום את הסרקופניה ואף לעלות את מסת השריר והיכולת השרירית. עם זאת הדרך היעילה ביותר להתמודד עם סרקופניה היא על ידי מניעתה. כלומר, שמירה על אורח חיים פעיל ועל תזונה איכותית כבר בשלבים מוקדמים של החיים.
חולשת שרירים בגלל לחץ על שורש עצב בעמוד השדרה
בלט דיסק, בקע דיסק או פריצת דיסק עלולים לגרום לצביטה של שורש עצב היוצא מחוט השדרה ולגרום עקב כך לחולשת שרירים. השרירים שנחלשים במקרים הללו יהיו אלא המעוצבבים על ידי אותו שורש עצב צבוט בלבד.
טיפול בחולשת שרירים בגלל לחץ על שורש עצב בעמוד השדרה
גם במקרה הזה עדיפה ברוב המקרים הגישה השמרנית על פני הגישה הכירורגית. הטיפול הכירופרקטי בחולשת שרירים בגפיים בגלל פריצת דיסק יכלול מגוון טכניקות טיפוליות ושימוש באמצעי עזר נוגדי דלקת כגון לייזר רך. מטרת הטיפול היא הפחתת הכאב על ידי צמצום הלחץ הנוצר על שורש העצב. בשלב מתקדם יותר של הטיפול נתחיל גם עם תרגילי שיקום במטרה להחזיר לבטל את חולשת השרירים ולהחזיר את הכשירות הגופנית.
חולשת שרירים בגלל פגיעה עצבית פריפרית
פגיעה עצבית פריפרית או נוירופתיה פריפרית (peripheral neuropathy) עלולה להוביל להיחלשות שרירים. חולשת השרירים במקרה הזה תהייה ממוקדת לקבוצת השרירים המעוצבבים על יד העצב הזה. כך למשל עצב התווך הנפגע בתסמונת התעלה הקרפלית עלול לגרום להיחלשות השרירים התולעיים (lumbricals) הראשון והשני וכן השרירים שמניעים את האגודל: השריר מנגד האגודל (Opponens pollicis), השריר מתוויך האגודל (Adductor pollicis) והשריר כופף האגודל הקצר (Flexor pollicis brevis). תסמונות נוספות של לכידת סיבי עצב פריפריים כוללים לכידה של העצב השוקתי האחורי בתעלה הטרסלית בקרסול, לכידה של עצב החישור (Radial) באזור המרפק, לכידה של עצב הגומד (אולנר) במרפק ועוד.
טיפול בחולשת שרירים בגלל פגיעה עצבית פריפרית
ברוב המקרים עדיפה הגישה השמרנית לטיפול בתסמונות לכידה עצבית פריפרית. טיפול כירופרקטי מפחית את הכאב, ומשפר את התפקוד של הגפה ובסיכומו של דבר מביא תוצאות לא פחות טובות מאלו שמושגות על ידי טיפול כירורגי בבעיה.
חולשת שרירים בגלל מחלות רקע
מגוון רחב של מחלות והפרעות בריאותיות עלול להוביל להתפתחות חולשת שרירים. בין המחלות נמנה מחלות עצב-שריר (Neuromuscular disease), הפרעות בתפקוד של בלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות, חוסר איזון של אלקטרוליטים בגוף, מחלות וירליות כגון פוליו ומחלות בקטריאליות כגון בוטוליזם.
מחלות עצב-שריר
הפרעות בריאותיות בעצב-שריר הן קבוצת מחלות תורשתיות הכוללות:
- מחלות של מערכת העצבים הפריפרית (Peripheral Nervous System)
- הפרעות של המעבר עצב-שריר
ומחלות של השריר עצמו:
קבוצת מחלות זאת כוללת:
- דיסטרופיות שרירים (Muscular Dystrophies)
- טרשת נפוצה
- טרשת אמיוטרופית צידית (Amyotrophic Lateral Sclerosis (ALS)
מחלות אוטואימוניות
מחלות אוטואימוניות שעלולות לגרום בין היתר לחולשת שרירים כוללות מחלת גרייבס (Graves), מיאסטניה גראביס (myasthenia gravis), תסמונת גייאן-בארה או תסמונת גיליאן-בארה (Guillain-Barré syndrome) ועוד.
הפרעות בבלוטת התריס
הפרעות בריאותיות בבלוטת התריס שעלולות לגרום בין היתר לחולשת שרירים כוללות תת פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism) או יתר פעילות של בלוטת התריס (hyperthyroidism).
חוסר איזון של אלקטרוליטים
שיבושים באיזון אלקטרוליטים בגוף עלולים לגרום להפרעות בתפקוד השרירים ולהתפתחות חולשת שרירים. דוגמאות לכך: חוסר באשלגן (hypokalemia), חוסר במגנזיום (hypomagnesemia), עודף סידן (hypercalcemia).
מחלות דלקתיות של השרירים
מחלות השריר הדלקתיות משתייכות לקבוצה של מחלות רקמת החיבור בעלות אופי אוטו אימוני. מדובר במחלות הפוגעות בשריר המשורטט השלדי והגורמת לדלקת ולנמק.
היפוטוניה
חולשת שרירים משנית להיפוטוניה (hypotonia) ליקוי בטונוס הטבעי של השרירים לרוב מלידה.
שבץ מוחי
הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח עלולה לגרום להתפתחות שבץ מוחי ונזק נוירולוגי אפשרי. נזק נוירולוגי עלול להוביל בין היתר גם להתפתחות חולשת שרירים.
מחלות וירליות וחיידקיות
חולשת שרירים משנית למחלות וירליות כגון פוליו או מחלות חיידקיות כגון בוטוליזם.
תופעות לוואי לתרופות
חולשת שרירים משמנית לתופעות לוואי של תרופות מסוימות כגון סטטינים (statins), קורטיקוסטרואידים ועוד.
טיפול בחולשת שרירים בגלל מחלות
סוג הטיפול בחולשת השרירים תלוי בגורם לחולשה הזאת ובחומרת התסמינים. גורמי מקצוע רב תחומיים מטפלים בהפרעות הבריאותיות הגורמות בין היתר להיחלשות שרירים.
טרשת נפוצה
כך למשל הטיפול בטרשת נפוצה יכלול:
טיפולים תרופתיים במחלה וטיפולים תומכים בסימנים ובתסמינים הנלווים ובכלל זה חולשת שרירים, ליקויים מוטוריים, ליקויים קוגניטיביים, ליקויים בתפקוד המיני ועוד.
- בין היתר יטופל חולה בטרשת נפוצה על ידי מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, כירופרקט, קלינאי תקשורת, פסיכולוג ועוד. בחלק מהמקרים תידרש גם התערבות של דיאטנים, נוירוכירורגים, אנדוקרינולוגים, כירורגים ועוד.
מחלת ניוון שרירים
במחלת ניוון שרירים יש צורך:
- בטיפול תרופתי כדי להאט את התקדמות המחלה וטיפול הגופני תומך כדי לשפר את איכות החיים.
מטרת הטיפול בתסמונת התשישות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome) היא הקלה על התסמינים ותמיכה נפשי
היפוטוניה
הטיפול בהיפוטוניה יכלול:
- פיזיותרפיה לצורך חיזוק השרירים ושיפור היציבה וריפוי בעיסוק לשיפור מיומנויות שונות. לעתים יהיה צורך גם בטיפול אצל קלינאי תקשורת לשיפור הדיבור והבליעה.
שבץ מוחי
הטיפול (הדחוף) בשבץ מוחי יכלול:
מתן תרופה דרך הווריד לצורך המסת קריש הדם. טיפולים נוספים יינתנו כדי לטפל בסימנים ותסמינים נלווים וכדי להחזיר את החולה לכשירות תפקודית. במקרים של חולשת שרירים משנית לטיפולים תרופתיים מומלץ במידת האפשר להפסיק או לשנות את התרופות.
אבחון חולשת שרירים
אבחון חולשת שרירים מתבסס על הממצאים המופקים:
- מהיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ובמידת הצורך מבדיקות מעבדה והדמיה
במהלך ההיסטוריה הרפואית נלמד באלו שרירים מדובר, כמה זמן אתם חשים חולשת שרירים, מה גרם לזה, גורמים המשפיעים על החולשה, האם ישנם סימנים ותסמינים נוספים המערבים מערכות גוף נוספות ועוד. האם החולה מתלונן על קשיי דיבור, ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, אובדן תחושה, סחרחורות, קושי לנשום, קושי לדבר, קושי לבלוע, עוויתות ו"קפיצות" בשרירים, ליקויים בתפקוד המיני, ליקוי בתפקוד מערכת העיכול ועוד. עוד נלמד על הרקע הרפואי האישי והמשפחתי שלכם.
בבדיקה הגופנית נבחן בין היתר את כוח השרירים, תחושות, טונוס שרירים, החזרי גידים ועוד. במידת הצורך נפנה את החולה לבדיקות הדמיה כגון CT או MRI שיאפשרו בחינה מדוקדקת יותר של הרקמות השונות. בדיקת הולכה עצבית EMG עשויה להעניק לנו מידע חשוב על בריאות העצבים. בדיקות דם יועילו בזיהוי דלקות. בסוף התהליך אנו אמורים לענות על השאלה: היחלשות שרירים מה גורם לזה? ולטפל בזה.
References:
Mistry, Ishna & Rushali, Patel & Tank, Princy & Sonpal, Drashti & Rakholiya, Parul & Patel, Rushali. (2021). Prevalence core muscle weakness in 18-25 years old females.
Moreland JD, Richardson JA, Goldsmith CH, Clase CM. Muscle weakness and falls in older adults: a systematic review and meta-analysis. J Am Geriatr Soc. 2004 Jul;52(7):1121-9.
Ong, Chengsi, Lee, Jan Hau, Puthucheary, Zudin A. Narrative review of muscle weakness and wasting in pediatric critical illness, Pediatric Medicine; Vol 4 (May 28, 2021): Pediatric Medicine.
Nozoe, Masafumi & Kubo, Hiroki & Yamamoto, Miho & Ikeji, Rio & Seike, Haruka & Majima, Kazuki & Shimada, Shinichi. (2024). Muscle weakness is more strongly associated with functional outcomes in patients with stroke than sarcopenia or muscle wasting: an observational study. Aging Clinical and Experimental Research. 36. 10.1007/s40520-023-02672-9.
Latey, P.J., Burns, J., Hiller, C. et al. Relationship between intrinsic foot muscle weakness and pain: a systematic review. J Foot Ankle Res 7 (Suppl 1), A51 (2014).
Dimitriou D, Meisterhans M, Geissmann M, et al. The effect of experimentally induced gluteal muscle weakness on joint kinematics, reaction forces, and dynamic balance performance during deep bilateral squats. J Orthop Res. 2024; 42: 164-171.
Hironobu Ueshima, Otake Hiroshi. Incidence of lower-extremity muscle weakness after quadratus lumborum block, Journal of Clinical Anesthesia, Volume 44, 2018, Page 104.