דלקת סחוס הצלע אבחון וטיפול

דלקת סחוס הצלע? אבחון וטיפול יעילים עשויים למנוע התפתחות דלקת כרונית בסחוס הצלע ותסמינים כרוניים. דלקת סחוס הצלע או היא תסמונת כאב שכיחה בקדמת בית החזה. תסמונת כאב זאת נגרמת בגלל פגיעה באחד או יותר מסחוסי המפרקים בין הצלעות לעצם החזה (Sternum). ברוב המקרים הכאבים בחזה הנובעים מדלקת בסחוס הצלע חולפים תוך זמן קצר. יש לעיתים שתסמונת כאב זאת הופכת להיות כרונית וקשה לטיפול.

עוד חשוב לזכור כאבים בחזה עלולים להיגרם גם בגלל סיבות מסכנות חיים כמו אוטם שריר הלב. הדמיון בתסמיני דלקת בסחוס הצלע לתסמיני מחלות מסכנות חיים מחייב אבחון מהיר ומדויק. אבחון כזה יאפשר טיפול מהיר בכאבים בחזה הנובעים מפגיעה בסחוס הצלע אצלנו במרפאה. אבחון מדויק יאפשר להפנות את החולה לחדר מיון כאשר הגורם לכאב היא מחלה לבבית מסוכנת. במאמר "דלקת סחוס הצלע אבחון וטיפול" נדון בנושא בהרחבה.

דלקת סחוס הצלע אבחון וטיפול – רקע

דלקת סחוס הצלע נקראת גם קוסטוכונדריטיס (costochondritis) או אוסטאוכונדריטיס. מדובר בתסמונת הכוללת בין היתר כאבים מקומיים בבית החזה ולעתים גם מגבלות תנועה ותפקוד. מקור הכאבים ושאר הסימפטומים הוא אחד או יותר מהמפרקים הבאים:

• המפרקים שבין הצלעות ולעצם החזה (Sternum).
• המפרקים שבין עצם החזה לעצם הבריח.
• הסחוסים המצויים במפרקים שבין הצלעות לעצם החזה.

תסמונת כאב דומה שאליה מתווספת גם נפיחות מקומית תוארה לראשונה על ידי אלכסנדר טיצה. בעקבות הגילוי תסמונת זאת נקראת גם על שמו "תסמונת טיצה" (Tietze's Syndrome). כאב בחזה הוא אחד מהתסמינים השכיחים והמדאיגים ביותר ברפואה המודרנית. בעוד שמרבית תשומת הלב מופנית למצבים קרדיולוגיים מסכני חיים, קיימות סיבות רבות נוספות לכאב בחזה, שחלקן אינן מסכנות חיים אך פוגעות באופן ניכר באיכות החיים. אחת ההפרעות הבולטות היא דלקת סחוס הצלע (Costochondritis) – תסמונת כאב המתבטאת בדלקת במפרקים הסחוסיים המחברים את הצלעות לעצם החזה. 

למרות שהפרעה זו נחשבת לרוב למצב שפיר, הדמיון בתסמינים בינה לבין מחלות לב מסכנות חיים מחייב אבחון מהיר ומדויק. אבחון שגוי עלול להוביל הן להתערבויות מיותרות (כמו צנתור לבבי) והן לפספוס של מחלה חמורה. במאמר "דלקת סחוס הצלע אבחון וטיפול" נסקור בהרחבה את:

• השכיחות של ההפרעה הזאת
• את הגורמים וגורמי הסיכון האפשריים
• הסימפטומים האופייניים
• שיטות האבחון והטיפול, תוך התמקדות בגישה הכירופרקטית. 

שכיחות

דלקת סחוס הצלע היא אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאב בחזה שאינו ממקור קרדיולוגי. מחקרי אוכלוסייה מצביעים על כך:

• שכ־30% מהפונים לחדרי מיון עם כאב בחזה, אשר לא נמצא אצלם ממצא קרדיולוגי, סובלים למעשה מקוסטוכונדריטיס (Mott et al., 2021).
• שכיחות גבוהה נצפתה בקרב אתלטים, במיוחד בענפי ספורט הכרוכים בשימוש אינטנסיבי בשרירי בית החזה ובכתפיים (Zaruba & Wilson, 2017). מה שמחזק את הרקע המכני של הבעיה.
• ההפרעה מתועדת גם בקרב מבוגרים מעל גיל 20, ללא הבדל מובהק בין נשים וגברים, אך נמצאה נטייה גבוהה יותר בקרב נשים בגיל העמידה (Schumann et al., 2023).

אנטומיה של הצלעות ובית החזה

• בית החזה מורכב מ- 12 זוגות של צלעות מעוקלות.
• מאחור יוצרות הצלעות מפרקים עם חוליות עמוד השדרה.
• שבעת הזוגות של הצלעות העליונות מייצרות חיבור סחוסי עם עצם החזה (Sternum) לפנים. חיבור סחוסי זה חשוף לנזקים ודלקות והוא המקור לתסמונת הכאב הנודעת כ"דלקת סחוס הצלע".
• שלושת הזוגות של הצלעות הבאות מתעקלות ומתחברות לפנים עם זוג הצלעות השביעי.
• שני הזוגות האחרונים של הצלעות נותרים חופשיים לפנים ומוגדרים כצלעות צפות.

החיבור מאחור לעמוד השדרה ולפנים לעצם החזה מקנה למבנה הצלעות ובית החזה יציבות וזאת בלי לפגוע ביכולת הדינמית הנדרשת לצורך תנועה ונשימה. רצועות ושרירים ובכללם השרירים הבין צלעיים מעניקים יציבות ודינמיות נוספת. השרירים הבין צלעיים מאפשרים את ההתרחבות הנדרשת של בית החזה לצורך נשימה בכלל ונשימה עמוקה בפרט.

דלקת סחוס הצלע – גורמים וגורמי סיכון

להלן גורמים וגורמי סיכון אפשריים לדלקת בסחוס הצלע כוללים:

גורמים מכניים

הסיבה המרכזית להתפתחות קוסטוכונדריטיס היא עומס מכני חוזרני על המפרקים הסחוסיים:

• תנועות חוזרות של פלג גוף עליון (חתירה, שחייה). זוהי הסיבה שספורטאים רבים ובעיקר אלו העוסקים בחתירה תחרותית היוצרת עומסים על בית החזה, סובלים מהתסמונת.
• שיעול כרוני חזק, הגורם לעומס על דופן בית החזה (Lazaro & Ahmed, 2017).
• טראומה ישירה לבית החזה, גם אם קלה.

גורמים דלקתיים וזיהומיים

במקרים נדירים יותר, תואר קשר בין זיהומים בדרכי הנשימה העליונות לבין הופעת קוסטוכונדריטיס – ייתכן כתוצאה מתגובה דלקתית משנית (Proulx & Zryd, 2009).

גורמי סיכון מרכזיים 

• עיסוק בספורט אינטנסיבי.
• שיעול כרוני (למשל בחולי אסתמה או COPD).
• ניתוחי חזה קודמים.
• היסטוריה של מחלות ראומטיות.

סימנים ותסמינים של דלקת סחוס הצלע

הסימנים והתסמינים הנובעים מדלקת בסחוס הצלע עלולים לכלול:

• כאב בחזה הקדמי – לרוב חד או לוחץ, מחמיר עם תנועות פלג גוף עליון או נשימות עמוקות.
• מיקום שכיח – במפרקים שבין הצלעות השנייה או השלישית לעצם החזה (Mott et al., 2021).
• רגישות נקודתית במישוש – המבדילה את המצב ממקור לבבי.
• כאב חד צדדי – אם כי לעיתים דו־צדדי.
• החמרה בשיעול, עיטוש או מאמץ פיזי.
• במקרים של תסמונת טיצה (Tietze’s syndrome) מתווספת נפיחות מקומית (Bolandrini et al., 2024).

אבחון דלקת סחוס הצלע

יש חשיבות לאבחון מדויק של תסמונת כאב זאת. אבחון המתבסס על ניסיון קליני עשוי למנוע בדיקות פולשניות ובכללן צנתור. צנתור מתבצע לעתים במצב הזה בגלל חשש שמדובר באירוע קרדיולוגי. על פי דיווחים קרוב לשליש מהאנשים שמגיעים לקרדיולוגים ומתלוננים על כאבי חזה סובלים מגירוי דלקתי בסחוס הצלע. האבחון של הדלקת בסחוס הצלע מתחיל מלקיחת ההיסטוריה הרפואית. בהיסטוריה הרפואית נלמד את פרטי המידע הללו:

היסטוריה קלינית

נברר בין היתר:

• מהו מיקום הכאב.
• מתי וכיצד החל.
•  מהו סוג הכאב.
• מה מקל ומה מחמיר אותו ועוד.

בדיקה גופנית

 על מנת לשלול גורמי כאב ופתולוגיה אחרים של בית החזה הבדיקה הגופנית תכלול:

• תצפית על אופי ההליכה ו/או העמידה שלכם.
• מישוש של חלקי גוף רלוונטיים.
• בדיקה של טווחי תנועה במצבים שונים.
• מגוון בדיקות אורתופדיות.
• בדיקות נירולוגיות.
• בדיקות כירופרקטיות.

בדיקות מתקדמות

במידת הצורך נשתמש בבדיקות מתקדמות כולל אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה (ECG). הדמיה – לרוב אינה מדגימה את הבעיה, אך עשויה לשלול גורמים אחרים. בדיקות לבביות (ECG, אנזימי לב) – נדרשות כדי לשלול פתולוגיה מסכנת חיים (Schumann et al., 2023). נוכחות של סימפטומים המעלים את הסבירות כי הגורם לכאבי החזה שלכם אינו מכאני מהווים דגל אדום המחייב הפנייה מידית לבירור רפואי / קרדיולוגי עמוק.

אבחנה מבדלת

כאב בחזה מחייב אבחון מדויק. הסיבה לכך היא המגוון של גורמי הכאבים בחזה והעובדה שחלקם כרוכים בסכנת חיים. ניעזר בממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הגופנית כדי לבצע אבחנה מבדלת. בין ההפרעות הבריאותיות שיש לקחת בחשבון נציין:

• תסמונת טיצה.
• תסמונת החלקה של הצלע.
• שבר בצלעות.
• מתיחה של שריר בין הצלעות.
• דלקת בעצב בין צלעי.
• אוטם שריר הלב.
• דלקת ריאות ועוד.

כך למשל נבדיל בין אוטם בשריר הלב לבין דלקת בסחוס הצלע:

• הכאבים הנלווים לדלקת הסחוס הצלע מגיעים מנקודה מוגדרת בצלעות שניתן לחוש בה. נוכל לאתר בקלות את נקודות הכאב בחזה שנובעים מדלקת בסחוס בין עצם החזה לבין הצלע.
• כאב שנובע מאוטם שריר הלב בוקע מתחת לבית החזה, נוטה לכסות אזור נרחב יותר ונוטים להתרכז יותר בצד השמאלי. כאב בחזה שנובע מאוטם שריר הלב לא ניתן למישוש.

כמובן שישנם סימנים ותסמינים נוספים שניקח בחשבון לפני שנקבע באופן חד משמעי את האבחון.

גישות טיפול

טיפול עצמי ושמרני

הטיפול העצמי בהתפתחות דלקת בסחוס הצלע כולל:

• מנוחה יחסית, הימנעות מתנועות מכאיבות.
• חום מקומי לשיכוך כאב.
• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs) ללא מרשם.
• טיפול פיזיותרפי וכירופרקטי

טיפול כירופרקטי בדלקת סחוס הצלע

כאבים שמוסיפים להחמיר או אינם מגיבים לטיפול עצמי מחייבים עזרה מקצועית. זכרו, אם קיים ספק בליבכם או בלב הרופא שלכם לגבי הגורם לכאבים הללו עדיף שתלכו לחדר מיון או לקרדיולוג על מנת לשלול אפשרויות מסכנות חיים. כירופרקטיקה נותנת מענה מקיף למגוון בעיות ביו מכניות במערכת שריר ושלד ובכללן כאבים הנובעים מתסמונת כאב זאת בסחוס הצלע. לאחר שלבי התשאול, הבדיקות, אנליזה ביו מכנית והאבחון מתחיל השלב הטיפולי. הכירופרקט מצויד במיטב הידע והמכשור הקליני לאבחון וטיפול בדלקת סחוס הצלע.

מה כולל הטיפול הכירופרקטי?

במקרים כרוניים או חוזרים, טיפול מנואלי נמצא יעיל במיוחד. הטיפול הכירופרקטי בהתפתחות דלקת בסחוס הצלע כולל:

• מניפולציה עדינה של עמוד השדרה והצלעות לשיפור התנועתיות והפחתת עומס על המפרקים.
• טכניקות טיפול ברקמות רכות – שחרור מיופציאלי (Myofascial Release) שמטרתו לשחרר מתחים ונוקשות ברקמות החיבור העוטפות את השרירים (פאשיה).
• תרגילי נשימה ושיקום יציבה – להפחתת עומס חוזר.
• טיפול בלייזר רך, או גלי הלם כחלק משיקום רב־תחומי (Bolandrini et al., 2024)

במחקר מקרה־בקרה נמצא כי טיפול מבוסס הערכה ביומכנית שכלל טכניקות ידניות ושיקום תרם לשיפור ניכר בתסמינים של מטופלים עם קוסטוכונדריטיס עמיד (Zaruba & Wilson, 2017).

טיפול רפואי

הטיפול הרפואי בהתפתחות דלקת בסחוס הצלע עשוי במקרים עמידים לכלול:

• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs) במינון מבוקר (Mott et al., 2021).
• זריקות סטרואידים מקומיות.  

פרוגנוזה

מרבית המטופלים מחלימים תוך שבועות ספורים. עם זאת, אצל חלקם המצב עלול להפוך לכרוני, מה שמדגיש את הצורך בטיפול מוקדם, מותאם אישית ולא פולשני.

דלקת סחוס הצלע אבחון וטיפול: סיכום

דלקת סחוס הצלע היא גורם שכיח לכאב בחזה שאינו ממקור לבבי. היא מתבטאת בכאב חד מקומי המוחמר בתנועה או נשימה, ולעיתים קרובות מובילה לבלבול עם מחלות מסכנות חיים. האבחון מתבסס על היסטוריה ובדיקה גופנית, תוך שימוש בבדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה לשלול מצבים אחרים. הטיפול הוא לרוב שמרני וכולל מנוחה, NSAIDs, וטכניקות טיפול ידני. טיפול כירופרקטי מציע יתרון ייחודי בכך שהוא מתמקד במקור המכני של הכאב, מחזיר את התפקוד המפרקי ומשלב חינוך ותרגול לשיקום ארוך טווח. הכרה מוקדמת במצב מאפשרת טיפול יעיל, הפחתת חרדה מיותרת, וחזרה מהירה יותר לאיכות חיים מלאה.

References:

Bolandrini, A., Forcina, F., Segat, M., Zaninetti, M., Fascia, M., Segat, A., Minetti, F., Margelli, M., Maselli, F., & Galeoto, G. (2024). Costochondritis syndrome and thoracic-chest related pain: a scoping review. medRxiv. 

Lazaro, A., & Ahmed, M. S. (2017). Costochondritis. In Kahn, S., & Xu, R. (Eds.), Musculoskeletal Sports and Spine Disorders. Springer.

Mott, T., Jones, G., & Roman, K. (2021). Costochondritis: Rapid Evidence Review. American Family Physician, 104(1), 73-78.

Proulx, A. M., & Zryd, T. W. (2009). Costochondritis: diagnosis and treatment. American Family Physician, 80(6), 617-620.

Schumann, J. A., Sood, T., & Parente, J. J. (2023). Costochondritis. In: StatPearls. Treasure Island, FL: StatPearls Publishing.

Zaruba, R. A., & Wilson, E. (2017). Impairment-based examination and treatment of costochondritis: A case series. International Journal of Sports Physical Therapy, 12(3), 458-467.