פציעות שכיחות בכף היד ומניעתן מהווים מידע חשוב עבור כולנו. כאבים ושאר תסמינים בכפות ידיים מהווים עניין שכיח. לרוב הכאבים הללו קלים ונובעים מנזקים קלים לאחד או יותר מהגידים. עם זאת ישנם מקרים שבהם הכאבים ושאר התסמינים נובעים מפציעות או מחלות משמעותיות. בגלל תפקידן המרכזי כפות הידיים שלנו חשופות לעומס יתר ופציעות.
רק לעיתים רחוקות חורגים העומסים הללו מהיכולת הספיגה של הרקמות המרכיבות והמניעות את כפות הידיים. אין לשכוח שנזקים לרקמות הללו בכף היד עלולות גם להתרחש בגלל טראומה או מחלה. טיפול יעיל ברקמות פצועות בכף היד מחייב אבחון חד משמעי. למרות יעילות הטיפול הכירופרקטי בפציעות הללו עדיף להימנע מהן. במאמר "פציעות שכיחות בכף היד ומניעתן" נדון בכך בהרחבה.
פציעות שכיחות בכף היד ומניעתן – רקע
כף היד האנושית כוללת 27 עצמות, 27 עצמות, יותר מ- 100 גידים ורצועות ועצבים וכלי דם רבים. המבנה הפלאי הזה מאפשר לאדם לעבוד עם פטיש כבד, לרקום בעדינות, לטפס על הרים, להקליד ועוד. את הפעולות הללו ועוד רבות אחרות כפות הידיים מבצעות בנאמנות ובהתמדה ולרוב ללא פציעות. לעיתים אין די ביכולת ספיגת העומסים וכפות הידיים נפצעות. כאבי ידיים ושורש כף היד הם תלונות שרירים ושלד נפוצות המשפיעות על אנשים רבים בעיסוקים ופעילויות שונות. כאבים בידיים ובשורש כף היד יכולים לגרום לנכות ולפגוע בביצוע מטלות יומיומיות כמו אחיזה, כתיבה, הקלדה או נשיאת חפצים. השכיחות של כאבים ביד או בשורש כף היד נעה:
- בין 3% ל-26% מהאוכלוסייה הכללית
חלק מגורמי הסיכון לכאבים ביד ובשורש כף היד כוללים:
- גיל, מין, מאמץ פיזי, מתח פסיכולוגי, שימוש בכלי היוצר רטט ועוד. ריפוי מהיר מחייב אבחון מהיר ומדויק. אבחון מיטבי התבסס על למידה של ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ובמידת הצורך גם על ממצאים שהופקו מהבדיקות מעבדה והדמיה. הטיפול השמרני כמו זה הניתן על ידי כירופרקט יכול לטפל באופן יעיל ברובן המכריע של הפציעות השכיחות בכף היד.
רק במיעוט המקרים יצטרך החולה טיפול תרופתי ו/או כירורגי. למרות היעילות הברורה הזאת של הטיפול השמרני אדם סביר יעדיף להימנע מהפציעות הללו בכף היד. במאמר "פציעות שכיחות בכף היד ומניעתן" נדון באופן שבו נוכל להימנע מפציעות אלו.
גורמים לפציעות בכפות ידיים
יש שאנו חורגים מהיכולת של כף היד ורקמותיה השונות להתמודד עם העומסים המוטלים עליהם ונפצעים. הגורמים יהיו לרוב:
- שימוש חוזרני (הקלדה?)
- או פציעה טראומטית (נפילה על יד מושטת לפנים?)
- בגלל מחלה כמו דלקת פרקים ניוונית
נזק לאחת או יותר מהרקמות בכף היד עלולה להוביל להתפתחות דלקת ומגוון רחב של סימנים ותסמינים. בין התסמינים הללו נמנה:
- כאבים בכף היד
- נפיחות
- מגבלות תנועה של כף היד
- ופגיעה ביכולת התפקודית
כפות ידיים – פגיעות שכיחות
חבורה
נפילה, פציעת ספורט, תאונת דרכים או כל מנגנון פציעה טראומטי אחר עלול לגרום לדימום פנימי או "חבורה" (bruise / contusion). במצב הזה כלי דם תת עוריים נפגעים והדם דולף מהם אל האזור הבין רקמתי. הסימנים והתסמינים של חבורה בכף היד תכלול:
- כתם צבעוני מקומי שיכול בגלל כוח הכבידה להופיע רחוק יותר ממקום הפגיעה
- על ציר הזמן הכתם ישנה את צבעו בהדרגה מאדום לכחול ומאוחר יותר לצהוב
- כאבים מקומיים
- סימנים ותסמינים נוספים תלויים בנזקים הנלווים ובחומרתם. נזקים נלווים אפשריים כוללים שברים, קרעים של גידים, רצועות וסיבי עצב ועוד.
פציעה של רצועות, גידים ושרירים
פציעה של רקמות בכף היד ובכלל זה רצועות, גידים ושרירים עלולה להתפתח או להתרחש בגלל עומס יתר חוזרני או בגלל חבלה. כוחות שונים עלולים להוביל להתפתחות הפציעה בכלל זה חיכוך, לחץ, מתיחה או קריעה. פציעה של רקמה רכה תוביל להתפתחות דלקת מקומית ולמגוון רחב של סימנים ותסמינים נוספים. בין הסימנים והתסמינים נמנה:
- כאב מקומי קבוע או כאב שמופיע בכול פעם שאנו יוצרים עומס על הרקמה הפצועה.
- הכאב יכול להשליך
- נפיחות מקומית
- מגבלות תנועה ותפקוד
- רגישות למישוש
- שטף דם עלול להופיע (תלוי בסוג הפגיעה)
- אובדן היציבות של המפרק ברמת חומרה שתואמת לחומרת הנזק
דוגמאות לסוג זה של פציעות כוללות:
דלקת בגיד
עומסים חוזרניים או מאמצי קיצון עלולים להוביל לפציעה של אחד או יותר מהגידים הרבים הפועלים בכף היד. בעקבות הפציעה מתפתחת דלקת ברקמת הגיד עצמו (Tendinitis) או בשרוול העוטף את הגיד (Tenosynovitis).
גנגליון בגיד
עומסי יתר על הגידים עלולים לגרום להתפתחות גנגליון (Ganglion) בגיד. מדובר בציסטה רכה מלאה בנוזל המתפתחת בשרוול של הגיד או מעטפת המפרק.
אצבע הדק
עומסי יתר על הגידים עלולים לגרום להתפתחות תופעה הקרויה אצבע הדק (Trigger finger). הפרעה זאת מתאפיינת בהתעבות נקודתית של הגיד הגורמת לקשיים ביכולתו לנוע בתוך השרוול. על מנת ליישר או לכופף את האצבע ולעבור את המכשול שמציבה ההתעבות בגיד נדרשת הנעה כוחנית של הגיד. טיפול כירופרקטי הכולל גלי הלם עשוי למנוע ניתוח.
תסמונת דה קרוון
עומסי יתר על הגידים עלולים לגרום להתפתחות גירוי דלקתי של השרוול העוטף את הגיד הפושט של האגודל. הפרעה בריאותית זאת הקרויה תסמונת דה קרוון (De Quervain's) מתפתחת לעתים קרובות יחסית בקרב ספורטאים המרבים להפעיל את שורש כף היד. טיפול כירופרקטי הכולל גלי הלם עשוי למנוע ניתוח.
נקיעה של האגודל
בלימת נפילה עם יד מושטת לפנים, תפיסת כדור באופן לא מוצלח, נפילה עם מוט סקי אחוז (אגודל סקי) ועוד עלולים לגרום בין היתר לנקיעת אגודל. נקיעת האגודל נגרמת כאשר האגודל חורג מטווח התנועה הנורמלי שלו ובעקבות זאת נמתחות או נקרעות הרקמות התומכות בו. נזקים עלולים לכלול מתיחה או קרע של הרצועה הגומדית באגודל (ulnar collateral ligament injury of the thumb).
נקיעה של שורש כף היד
בלימת נפילה עם יד מושטת לפנים הוא גם מגנון שכיח של נקיעת שורש כף היד. הגנה טבעית זאת עלולה לגרום לתנועת יתר בשורש כף היד ובשל כך למתיחה או קרע של הרצועות המחברות את העצמות בכף היד. גם במקרה הזה הנזקים לרצועות עלולים לנוע ממתיחה קלה (דרגה 1) ועד קרע מלא (דרגה 3). יש לעתים שהרצועה נקרעת ממקומה ותולשת בדרכה פיסת עצם. תופעה הזאת הנקראת שבר תלישה (avulsion fracture) מחייבת טיפול כירורגי.
אצבע פטיש
אצבע פטיש (Mallet finger) או בשמה האחר "אצבע בייסבול" נגרמת כאשר הגיד המיישר בקצה המרוחק של האצבע נקרע. מנגנון הפגיעה הוא טראומטי (תפיסת כדור לא מוצלחת) או בעקבות מחלת פרקים. תופעה זאת עלולה להתפתח בכל אחת מהאצבעות אך בגלל אורכה הפרעה זאת מתרחשת לרוב באצבע השלישית (המרכזית). לעתים קריעת הגיד גורמת גם לשבר תלישה של חלק מהעצם.
כפות ידיים – שברים שכיחים
פציעות בכף היד הנגרמות על רקע טראומטי עלולות לכלול שבר באחת או יותר מהעצמות בכף היד. גם פציעות על רקע זה נגרמות לרוב בגלל נפילה על יד מושטת לפנים, בגלל פעילות גופנית, לכידה של כף היד בדלת נטרקת ועוד. השברים הללו בכף היד עלולים להתרחש באצבעות, בכף היד או בשורש כף היד. שברים בעצמות המסרק (מטאקרפל) ובגלילי האצבעות (פלנקס) מהווים את השברים השכיחים ביותר בכף היד. חלקי העצם השבורים עשויים להישאר במקום האנטומי ובמקרה הזה קיבוע יאפשר את החלמתם. שברים עלולים לזו ממקומם ואז נדרשת התערבות להחזרת העצם למקומה. חשוב לציין ששבר שלא טופל כיאות עשוי לגרור נזקים בלתי הפיכים. טיפול שכיח כולל קיבוע לפרקי זמן משתנים (3 – 6 שבועות). סימנים ותסמינים אופייניים כוללים:
- כאבים מקומיים המחמירים עם הנעת האזור הפצוע
- נפיחות
- חבורה
- עיוות של העצם השבורה
- מגבלות תנועה ותפקוד
להלן פירוט פציעות שכיחות בכף היד הנגרמות בשל שבר:
שבר מתאגרף
מדובר בשבר בצוואר עצם המסרק (המטאקרפאל) החמישית. מכת אגרוף על משטח קשיח הוא הגורם השכיח לשבר זה. ומכאן הכינוי "שבר מתאגרף" (Boxer Fractures).
שברים בעצמות הגליליות
אחת או יותר מהעצמות הגליליות המרכיבות את האצבעות עלולה להישבר.
שבר על שם בנט
שבר תלישה של עצם המסרק המקורבת באגודל מכונה גם שבר על שם בנט (Bennett's Fracture). השבר הזה מתרחש בחלק הפנימי של האגודל בצד הגומדי (Ulnar).
שברים בעצם הסירה
פציעות בכף היד עלולות לכלול גם שבר בעצם הסירה (Scaphoid or navicular fracture). גם פציעה גרמית שכיחה זאת בכף היד נגרמת לרוב בשל נפילה על יד מושטת לפנים. לעתים גם תאונות דרכים או פעילות גופנית אגרסיבית עלולות לגרום לכך. הסימנים והתסמינים המופעים בעקבות השבר הזה לא תמיד כוללים כאבים, נפיחות ועיוות משמעותיים. מסיבה זאת עלולים חלק מהחולים לא לדווח או לא להיבדק באופן יסודי ולפיכך לקבל טיפול חסר. אספקת הדם לעצם הסירה אינה אופטימלית. שבר כזה עלול להחמיר את הפגיעה באספקת הדם.
כפות ידיים – פריקות מפרקים
נפילה או חבטה ישירה עלולה להוביל לפריקת מפרקים בכף היד. המפרקים עם הסיכוי הגבוה ביותר לפריקה הם מפרקי האצבעות. העצמות בכף היד עם הסיכוי הגבוה ביותר לפריקה הן עצם הסירה (scaphoid) ועצם הפיקן (capitate). סימנים ותסמינים כוללים:
- כאבים מקומיים
- נפיחות
- קושי להפעיל כוח עם האצבע או כף היד הפרוקה
- עיוות מבני של האצבע או של כף היד
- מגבלות תנועה ותפקוד קשות
פריקה של מפרקי האצבעות
מפרקי האצבעות הם בעלי הסיכוי הגבוהה ביותר לפריקה. פריקה של אחד או יותר מהמפרקים עלולה להתרחש במצב של פשיטה או כפיפה כוחנית של המפרק. בעיקר נכונים הדברים לגבי המפרקים הבין גלילים הקריבניים והאמצעיים (Proximal Interphalangeal joints – PIP). פציעה של המפרקים באצבעות עלולה לכלול פריקה וגם שבר.
פריקה של עצמות שורש כף היד
כאמור עצם הסירה (scaphoid) ועצם הפיקן (capitate) הן עצמות שורש כף היד הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לפריקה. המנגנון לפריקה כזאת כולל לרוב נפילה על יד מושטת לפנים או פציעה בתאונת דרכים.
כפות ידיים – דלקות עצביות
הטלת עומסים חוזרניים על כפות הידיים או נזקים בגין טראומה עלולים לגרום להתפתחות פציעות בכף היד של אחד או יותר מסיבי העצב הממוקמים ומתפקדים בה. סיבי העצב בעלי הסיכון הגבוה ביותר להיפגע בכף היד הן עצב הגומד ועצב התווך. כול אחד מסיבי העצב הללו מניע שרירים בכף היד ומעניק לה יכולת חישה. סימנים ותסמינים אופייניים כוללים:
- כאבים מקומיים
- נימול של חלקים מכף היד שמבלים עיצבוב מהעצב הפגוע
- הירדמות של חלקים מכף היד שמקבלים עיצבוב מהעצב הפגוע
- חולשת שרירים בכף היד שמקבלים את עיצבוב מהעצב הפגוע
תסמונת התעלה על שם גויון
לחץ או גירוי של עצב הגומד בשורש כף היד בתעלה על שם גויון תגרום להתפתחות תסמונת התעלה על שם גויון (Guyon’s canal syndrome). הפגיעה בעצב הגומד תגרום למגוון חסרים נירולוגיים ובכלל זה פגיעה תחושתית בזרת, באצבע הטבעת ופגיעה מוטורית בשרירים העמוקים בכף היד.
תסמונת התעלה הקרפלית
לחץ או גירוי של עצב התווך בשורש כף היד בתעלה הקרפלית תגרום להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome). הפגיעה בעצב התווך תגרום למגוון תסמינים נירולוגיים תחושתיים באגודל ובשתיים וחצי האצבעות הסמוכות לו ופגיעה מוטורית בשרירים בכרית האגודל. טיפול כירופרקטי עשוי למנוע ניתוח.
כפות ידיים – הפרעות בריאותיות נוספות
דלקות פרקים בכף היד
דלקת פרקים בכף היד עלולה לגרום להתפתחות נזקים ברקמות כף היד ובכלל זה סחוסים ועוד. מבין דלקות הפרקים הדלקת השכיחה ביותר היא דלקת פרקים ניוונית. עם זאת גם דלקות פרקים אוטואימוניות כמו דלקת פרקים שגרונית עלולות להיות המקור לבעיה. סימנים ותסמינים משתנים בהתאם לסוג דלקת הפרקים וחומרת המחלה והם עלולים לכלול:
- כאבים במפרקי כף היד והאצבעות
- נפיחות במפרקים המעורבים
- נוקשות במפרקים המעורבים
- עיוות של המפרקים המעורבים
- מגבלות תנועה
- מגבלות תפקוד ועוד
מחלת ריינו
מחלה זאת נגרמת כאשר כלי הדם הפריפריים בעיקר מתכווצים כיווץ יתר ובכך נפגעת זרימת הדם. מחלת ריינו (Raynaud's disease) הקרויה לעתים גם תסמונת ריינו פוגעת בעיקר בכלי הדם באצבעות כף היד וכף הרגל אך עלולה לפגוע גם בכלי דם נוספים בחלקי גוף אחרים. כיווץ בלתי רצוני של כלי הדם הנגרם בתגובה לקור או למתח נפשי עלול לגרום לנמק מקומי בקצות האצבעות. סימנים ותסמינים משתנים בהתאם לחומרת המחלה ועלולים לכלול:
- כאבים שעלולים להיות חריפים בקצות האצבעות
- נפיחות
- שינוי גוון של עור האצבעות
- נימול ו/או הירדמות
- פריחה עורית ואפילו כיבים
דלקת זיהומית בכף היד
פציעה של אחת או יותר מהרקמות בכף היד עלולה להתרחש בגלל התפתחות דלקת זיהומית. סימנים ותסמינים אפשריים של דלקת זיהומית בכף היד יכולים לכלול:
- כאבים בכף היד
- נפיחות מקומית
- אדמומיות
- עור חם למגע
- חום גבוה
- הפרשה של מוגלה
כפות ידיים – מניעת פגיעות
כאמור פציעות בכף היד מהוות תופעה שכיחה. בחלק הזה של המאמר "פציעות שכיחות בכף היד ומניעתן" נרחיב על האופן שבו התנהלות נכונה עשויה לצמצם ואף למנוע את הפציעות הללו. להלן פירוט דרכי מניעה:
הקפידו על כללי הארגונומיה הנכונים
כף היד ובכלל זה האצבעות ובעיקר האגודל נתונים בעידן הטכנולוגי לעומסים חריגים. עומסים אלו הם הגורם העיקרי לפציעות משימוש יתר הנגרמות לרקמות השונות בכף היד. הגבילו את פרקי הזמן שבהם אתם מתפעלים את המכשירים האלקטרוניים. אפשרו לרקמות בכף היד זמני התאוששות משימוש חוזרני. שמרו על כך במצב ניטרלי ככל האפשר. נסו לאחוז ולתפעל חפצים ומכשירים ברכות. אחיזות חזקות והקשות אגרסיביות מעלות את הסיכוי לפציעות.
הקפדה על כללי אימון נכונים
הקפדה על כללי אימון נכונים ובכלל זה חימום לפני תחילת האימון עשוי לעשות הבדל. אם הפציעה שלכם נגרמת מאחיזה ממושכת וכוחנית של ידיות האופניים נסו להרפות מעט באחיזה ולא לעלות באופן חד את זמני הרכיבה. הקפידו על זמני מנוחה והתאוששות.
זהירות
פציעות בכף היד נגרמות לעתים קרובות בשל נפילה על יד מושטת לפנים. הולכי רגל ויושבי בית צריכים לשים לב על מה הם דורכים ולהימנע מנפילות. רוכבי אופניים ורצים צריכים לרכוב ולרוץ על מסלולים נקיים ממכשולים.
ציוד הגנה
חשוב להצטייד בציוד הגנה מתאים לסוג הספורט שלכם ובכלל זה מגני שורש כף היד וכפפות.
הקשבה לגוף
למרות המאמצים שלכם להימנע מהן פציעות בכף היד עלולות להתרחש. הקשבה לגוף ועצירת הפעילות עם סימן ראשון של כאב היא דרך יעילה להימנע מכך שהפציעות הללו תהפוכנה להיות חמורות. בעיקר נכונים הדברים כאשר נפצעתם בעבר והסיכוי לשכם לפציעה חוזרה גבוה יותר.
References:
Botteri E, et al. Prevalence and determinants of one month hand pain and hand related disability in the elderly (Rotterdam study). Ann Rheum Dis. 2005;64(1):99-104. https://ard.bmj.com/content/64/1/99
Wrist pain: a systematic review of prevalence and risk factors– what is the role of occupation and activity? BMC Musculoskelet Disord. 2019;20(1):542.
Ferguson R, et al. Wrist pain: a systematic review of prevalence and risk factors– what is the role of occupation and activity? BMC Musculoskelet Disord. 2019;20(1):542. https://bmcmusculoskeletdisord.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12891-019-2902-8
Prevalence and risk factors of self-reported wrist and hand symptoms among office workers: a cross-sectional study in Malaysia. BMC Public Health. 2021;21(1):29.
Walker-Bone K, et al. The anatomical pattern and determinants of pain in the hands: the Chingford Study. J Rheumatol. 2002;29(4):809-16.
Hakim AJ, et al. The influence of hormonal factors on the development of rheumatoid arthritis in women: a population-based cohort study. Arthritis Rheum. 2006;54(2):597-604.
Palmer KT, et al. Occupational activities and osteoarthritis of the knee. Br J Rheumatol. 1994;33(9):795-800.
Palmer KT, et al. Prevalence and occupational associations of neck pain in the British population. Scand J Work Environ Health. 2001;27(1):49-56.
Bovenzi M, et al. Hand-arm vibration syndrome: clinical characteristics, conventional electrophysiology, and quantitative sensory testing. Int Arch Occup Environ Health. 2000;73(5):316-26.
Siegrist J, et al. Effort-reward imbalance at work and health. In: Perrewe PL, Ganster DC (eds). Research in occupational stress and well-being: historical and current perspectives on stress and health (vol 2). Amsterdam: Elsevier Science/JAI Press; 2002:261-91.