דלקת זיהומית בעמוד השדרה אינה בעיה שכיחה אך מדובר בבעיה רצינית שחשוב להיות מודע לה. מגוון אדיר של ההפרעות הבריאותיות עלול לגרום כאבים בעמוד השדרה כולל מתיחה של שריר, דלקת פרקים, פריצת דיסק ועוד. בין יתר ההפרעות האפשריות חשוב לזכור שגם דלקת חיידקית זיהומית עלולה להוות גורם לכאבים אלו. דלקת כזאת עלולה להתפתח בכל אחד מחלקי עמוד השדרה או הרקמות הסמוכות. מחלה זיהומית בעמוד השדרה אינה שכיחה אך פוטנציאל ניזקה מחייב כל קלינאי לשלול את קיומה.
דלקת זיהומית בעמוד השדרה יכולה להתפתח בגלל פעילות חיידקית, פעילות פטרייתית או ויראלית. הגורמים המזהמים הללו יכולים לתקוף כל רקמה בעמוד השדרה ובכלל זה:
- חוליות
- דיסקים בין חולייתיים
- תעלת חוט השדרה
- חוט השדרה ועוד
ישנם מחקרים שמזהים עלייה בשכיחות של זיהומים חיידקיים בעמוד השדרה. אחת הסיבות לכך הם המזרקים המזוהמים שבהם משתמשים מכורים לסמים. זיהום בעמוד השדרה מחייב זיהוי וטיפול מהירים. עיכוב בכך משמעותו הרס מקומי נרחב ואף סיכון חיים. למרות שהטיפול בדלקות זיהומיות בעמוד השדרה השתפר מאוד עדיין 2% – 20% מהסובלים ממחלה זאת מתים.
דלקת זיהומית בעמוד השדרה – רקע
כאבים בעמוד השדרה מהווים את אחת הבעיות הבריאותיות השכיחות ביותר לאדם. סימנים ותסמינים שמקורם בעמוד השדרה גורמים לעוגמת נפש, פגיעה באיכות החיים ונזקים כלכליים כבדים. רוב האנשים מתלוננים על כאבי גב תחתון (lumbar spine) ו/או כאבי צוואר (cervical spine). עמוד השדרה החזי (thoracic spine) פגיע הרבה פחות וזאת בגלל בית החזה והצלעות המעניקים לו קשיחות. ברוב המקרים הכאבים הללו בעמוד השדרה נגרמים בגין מתיחה של שרירים. בחלק קטן יותר מהמקרים הכאבים הללו נגרמים בגלל נזקים משמעותיים יותר. בין הגורמים המשמעותיים יותר לכאבים בעמוד השדרה נמנה:
- בלט דיסק
- בקע או פריצת דיסק
- היצרות תעלת השדרה
- נזקי חבלה בעמוד השדרה
- גידולים סרטניים
- סוגים שונים של דלקת פרקים ובכלל זה דלקת זיהומית בעמוד השדרה ועוד
זיהום בעמוד השדרה הנגרם בגלל פעילות של מיקרו אורגניזם עלולה להתפתח:
- בגוף החולייה
- במפרק הפצטלי
- בדיסק הבין חולייתי
- בחוט השדרה
השכיחות של דלקת זיהומית בעמוד השדרה נחלקת על פי אזורים באופן הבא:
- דלקות זיהומיות בעמוד השדרה המותני הן השכיחות ביותר (58%)
- לאחריהן דלקות זיהומיות בעמוד השדרה החזי (30%)
- ולבסוף דלקות זיהומיות בעמוד השדרה הצווארי (11%)
מקור הזיהום בעמוד השדרה הוא לרוב דלקת זיהומית ברקמה אחרת הנישאת באמצעות זרם הדם אל עמוד השדרה. יש לעתים שהזיהום הזה בעמוד השדרה מתפתח בגלל חדירת מיקרו אורגניזם במהלך פציעה מקומית או ניתוח בעמוד השדרה. גם זריקה מזוהמת המוחדרת לוורידים (בעיקר בקרב מכורים לסמים) עלולה להוביל לכך.
דלקת זיהומיות בעמוד השדרה גורמי סיכון
כאמור דלקות זיהומיות בעמוד השדרה אינן שכיחות. סיכוייו של אדם עם בריאות תקינה ומערכת חיסונית טובה לחלות בזיהום בעמוד השדרה קטנים. עם זאת ישנם מספר גורמי סיכון המעלים את הסבירות להתפתחות חולי קשה זה בעמוד השדרה. בין יתר גורמי הסיכון נמנה:
- מכורים לסמים המזריקים סמים לוורידים
- התמכרות לאלכוהול
- חולי בסוכרת
- חולים הסובלים מכישלון כלייתי ומטופלים באמצעות דיאליזה
- אנשים שעברו השתלת איבר
- חולי סרטן
- מחלות הפוגעות במערכת החיסונית כגון איידס
- דלקת זיהומית בחלק הפנימי של הלב (אנדוקרדיטיס)
- ניתוחי עמוד שדרה
- חולים המטופלים ממושכות עם סטרואידים
- אנשים מבוגרים הסובלים מירידה טבעית ביכולת של המערכת החיסונית
- תזונה לקויה
- עישון
דלקות זיהומיות בעמוד השדרה – סימנים ותסמינים
הסימנים והתסמינים הנובעים מדלקת זיהומית בעמוד השדרה תלויים בחלקם במיקום המדויק של הזיהום. חולה הסובל מהתפתחות זיהום בחוליה (Vertebral osteomyelitis), בדיסק הבין חולייתי (Discitis) או בחוט השדרה עצמו (Spinal cord abscess) התלונן על:
- כאבים חריפים מקומיים המחמירים בתנועה
- גב תחתון תפוס וקושי להניעו
- הקרנות כאב וקושי תפקודי בגפיים הרלוונטיים
- חום וצמרמורות
- אובדן משקל בלתי מוסבר
- כאבי בטן ושינויים בהתנהגות מערכת העיכול והשתן
- התכווצות שרירים מקומית
כאשר הזיהום מתפתח בגב תחתון או בצוואר ופוגע בחוט השדרה החולה התלונן גם על:
- אובדן שיווי משקל
- חולשת שרירים
- נימול ברגליים או בידיים והירדמות חלקים מהגפיים הרלוונטיות
- חוסר יכולת לנוע
- אובדן שליטה על הסוגרים
- שיתוק חלקי ועוד
זיהום באחת מחוליות עמוד השדרה עלול לגרום לפגיעה מבנית בעמוד השדרה על כל המשתמע מכך. ליקויים משניים שעלולים להתפתח בגלל דלקת זיהומית בחוליה כוללים בין היתר:
- התפתחות גרמית לא נורמלית
- פגיעה ביציבות של עמוד השדרה
- שיבוש המערך הכללי של חוליות עמוד השדרה
שינויים אלו יובילו בהכרח לשינויים תפקודיים ועל ציר הזמן לסימנים ותסמינים נוספים. מסיבה זאת חשוב לאתר בהקדם האפשרי התפתחות דלקת זיהומית בעמוד השדרה ולרפאה. עיכוב משמעותו הרס ולעתים אף יותר מזה.
דלקות זיהומיות בעמוד השדרה – אבחון
האבחון של דלקת זיהומית בעמוד השדרה מתבסס על למידה קפדנית של ההיסטוריה הרפואית, על הממצאים מהבדיקה הגופנית ועל בדיקות מעבדה ודימות. במהלך הריאיון של החולה יש לקחת בחשבון שהסימנים והתסמינים במקרה של זיהום בעמוד השדרה יכולים להיות מאוד כלליים.
- התסמין השכיח ביותר (90%) הוא כאב מקומי באזור הזיהום, מגבלות תנועה והתכווצות שרירים מקומית.
- רק 50% מהחולים המתייצבים עם מחלה זיהומית בעמוד השדרה סובלים מחום גבוה.
- חשוב לזכור שלא תמיד ניתן לאתר את מקור הזיהום בעמוד השדרה. בקרב 30 – 70% מהחולים עם דלקת חיידקית בחוליות לא נמצא המקור לזיהום.
בדיקות דם ולעתים גם בדיקות הדמיה נדרשות כדי לאשר אבחון של זיהום חיידקי בעמוד השדרה. עם זאת חשוב לזכור:
- רק בקרב כ- 50% תודגם עלייה בספירה של תאי דם לבנים (WBC)
- בקרב 90% מהחולים תודגם עלייה בשקיעת הדם (ESR)
- בקרב 90% מהחולים עם זיהום בעמוד השדרה הערך של החלבון מגיב עם סי – (C-reactive protein) עולה
- בדיקה יעילה נוספת היא הרמה של סמן ביולוגי בשם פרוקלציטונין (PCT)
כאשר אנו חושדים בקיום של דלקת חיידקית בעמוד השדרה ניעזר באמצעי הדמיה ובכלל זה:
- מיפוי עצמות (פחות רגיש בעמוד השדרה)
- CT ו MRI עם חומר ניגודי
- גם צילום רנטגן יכול להועיל אבל רק לאחר שהמחלה מקננת כשבועיים
לעתים יהיה צורך לבצע בדיקת תרבית מהעצם או לקחת ביופסיה כדי לאשר את האבחנה של זיהום בעמוד השדרה.
דלקת זיהומית בעמוד השדרה – טיפול
הטיפול בהתפתחות דלקת זיהומית בעמוד השדרה הוא אנטיביוטי. הטיפול האנטיביוטי ניתן באמצעות הזרקה לווריד או בבליעה. ניתוח להסרת החלק הזיהומי מעמוד השדרה יידרש כאשר הטיפול האנטיביוטי לא מועיל. התערבות כירורגית תיתכן גם במקרה של הרס חוליות ופגיעה ביציבות של עמוד השדרה.
References:
Berbari EF, Kanj SS, Kowalski TJ, et al. 2015 Infectious Diseases Society of America (IDSA) Clinical Practice Guidelines for the Diagnosis and Treatment of Native Vertebral Osteomyelitis in Adults. Clin Infect Dis. 2015;61(6):e26-e46.
Carragee EJ. Pyogenic vertebral osteomyelitis. J Bone Joint Surg Am. 1997;79(6):874-880.
Darouiche RO. Spinal epidural abscess. N Engl J Med. 2006;355(19):2012-2020.
Gouliouris T, Aliyu SH, Brown NM. Spondylodiscitis: update on diagnosis and management. J Antimicrob Chemother. 2010;65 Suppl 3:iii11-iii24.
Hadjipavlou AG, Mader JT, Necessary JT, Muffoletto AJ. Hematogenous pyogenic spinal infections and their surgical management. Spine (Phila Pa 1976). 2000;25(13):1668-1679.
Kowalski TJ, Layton KF, Berbari EF, et al. Follow-up MR imaging in patients with pyogenic spine infections: lack of correlation with clinical features. AJNR Am J Neuroradiol. 2007;28(4):693-699.
Mylona E, Samarkos M, Kakalou E, Fanourgiakis P, Skoutelis A. Pyogenic vertebral osteomyelitis: a systematic review of clinical characteristics. Semin Arthritis Rheum. 2009;39(1):10-17.
Patel AR, Alton TB, Bransford RJ, et al. Spinal epidural abscesses: risk factors, medical versus surgical management, a retrospective review of 128 cases. Spine J. 2014;14(2):326-330.
Zimmerli W. Clinical practice: Vertebral osteomyelitis. N Engl J Med. 2010;362(11):1022-1029.
Ziu M, Dunn IF, Hess C Jr., et al. Diagnosis and management of primary pyogenic spinal infections in intravenous recreational drug users. Neurosurg Focus. 2010;28(2):E8.