קרע בשריר התאומים אבחון

קרע בשריר התאומים: אבחון מהיר עשוי לאפשר טיפול ושיקום יעילים ולמנוע קרעים חוזרים. שרירי השוק חשובים ליכולת התנועה של הגפיים התחתונות ובעיקר לביצוע תנועה מתפרצת. לכן, קרע בשרירי השוק האחורי היא פציעה שכיחה בקרב ספורטאים הזקוקים למהירות תנועה וכוח מתפרץ. ספורט שבו הפציעה שכיחה כוללים ענפי ספורט כמו טניס, כדורגל, כדורסל, אצנים ועוד. ענפי ספורט אלה מתבססים על ריצות מהירות ובלימות חדות, ניתורים, שינויי כיוון מהירים ועוד.

גם שריר התאומים וגם שריר הסוליה חשופים לפציעות וקרע. שריר התאומים חשוף לקרעים בין היתר בגלל היותו שריר שחוצה את שני המפרקים: ברך וקרסול. ברוב המקרים הקרע בשריר התאומים מתרחש בראש הפנימי. וליתר דיוק בצומת שבין רקמת השריר לבין רקמת הגיד (musculotendinous junction). הסימפטומים של קרע בשריר התאומים כוללים בין היתר כאב חד בשוק מאחור. עיכוב באבחון או אבחון שגוי יוביל לאיחור במתן טיפול ושיקום יעילים. עיכובים אלו עלולים לגרום להצטלקות קשה של השריר ופציעות חוזרניות.

קרע בשריר התאומים: אבחון – רקע

קרע בשריר התאומים (Gastrocnemius strain/tear) הוא גורם שכיח לכאב בשוק האחורית, החל ממתיחה קלה ועד קרע חלקי משמעותי באזור החיבור השרירי־גידי (myotendinous junction). למרות שהאבחנה לעיתים “נראית ברורה” לפי הסיפור הקלאסי (“כאילו בעטו לי מאחור”), בפועל האתגר האמיתי הוא אבחון מדויק של מקור הכאב, הערכת חומרה ותפקוד, ובעיקר שלילת מצבים מסוכנים או דחופים שמופיעים עם תסמינים דומים (Jamadar, 2002; Meek, 2022).

האבחון המודרני בנוי כשרשרת של שלבים:

טריאז’ ודגלים אדומים, 2) אנמנזה ממוקדת, 3) בדיקה גופנית ותפקודית, 4) אבחנה מבדלת שיטתית, 5) החלטה על הדמיה (US/MRI) ומתי היא באמת מוסיפה, 6) סיווג/דירוג פציעה לצורך פרוגנוזה, 7) תיעוד וקביעת קווי בסיס למעקב. סקירה זו מפרקת כל שלב לעומק.

1) מטרות האבחון: מה אנחנו חייבים לדעת בסוף הביקור הראשון?

בכל חשד לקרע בתאומים, האבחון צריך לענות על חמש שאלות:

1. האם מדובר באמת בפגיעה בשריר התאומים ולא במבנה אחר בשוק? (Dixon, 2009; Delgado, 2002)
2. מה דרגת החומרה והיקף הרקמה המעורבת (מיופסציאלי/חיבור שריר־גיד/תוך־גידי) ומה המשמעות הפרוגנוסטית? (Pollock, 2014; Mueller-Wohlfahrt, 2013)
3. האם קיימים דגלים אדומים שמחייבים הפניה דחופה (למשל DVT או קרע אכילס מלא)? (Jamadar, 2002; Khoo, 2023)
4. מה היכולת התפקודית כרגע (הליכה, עלייה במדרגות, הרמות עקב, טווחים), כדי לקבוע נקודת בסיס לשיקום ומעקב? (Meek, 2022)
5. האם הדמיה נדרשת כעת, ואם כן – איזו, ובאיזו שאלה היא תענה? (Lee, 2012; Pagan-Rosado, 2025)

2) שלב הטריאז’: דגלים אדומים והחלטות “מסלול מהיר”

כאב שוק אחורית יכול להיות “עוד קרע שריר”, אבל גם מצב מסוכן. לכן מתחילים בשאלות קצרות שמטרתן לזהות תרחישים שלא מתאימים לפציעה שרירית רגילה.

2.1 חשד ל-DVT (פקקת ורידים עמוקים)

• פקקת עלולה להתבטא בכאב, נפיחות וחום בשוק – לפעמים בלי “מנגנון” טראומטי ברור. נקודות שמעלות חשד:
• נפיחות ניכרת ומתפתחת שאינה פרופורציונלית לסיפור
• אודם/חום משמעותיים
• כאב ש”לא מתנהג” כמו פציעת שריר (לא תלוי עומס/מתיחה)
• גורמי סיכון אישיים (למשל חוסר תנועה, ניתוח/טיסה ארוכה, היסטוריה קרישתית) (Jamadar, 2002; Leow, 2019; Khoo, 2023)

חשוב: לא “מאבחנים DVT בקליניקה שרירית־שלדית” – מזהים חשד ומפנים להערכה רפואית מתאימה.

2.2 חשד לקרע בגיד אכילס

קרע אכילס יכול להיראות בתחילה כמו “קרע בשוק”, במיוחד אם הכאב גבוה והמטופל מתקשה לתאר. סימנים מחשידים:

• תחושת “פופ” והיחלשות דרמטית בדחיפה
• קושי משמעותי בעמידה על קצות האצבעות
• בדיקות קליניות אופייניות (למשל Thompson) חשודות

הדמיה תעזור להבחין בין קרע שריר לקרע גיד כאשר הבדיקה לא חד־משמעית (Jamadar, 2002; Khoo, 2023). (AJR Online)

2.3 מצבים נוספים (נדירים אך חשובים)

• תסמונת מדור (כאב חריג, מתח קשה בשוק, סימנים נוירולוגיים)
• זיהום/צלוליטיס
• כאב מוקרן ממקור עצבי (רדיקולופתיה) (Khoo, 2023; Leow, 2019)

3) היסטוריה קלינית ממוקדת: “מנגנון, זמן, התנהגות הכאב”

אנמנזה טובה היא הכלי החזק ביותר באבחון פגיעות שוק. בשלב הזה נברר:

3.1 מנגנון הפציעה: מה בדיוק קרה?

קרע בתאומים קשור לעיתים קרובות לתנועה “בליסטית”: האצה, קפיצה, בלימה או שינוי כיוון – במיוחד כשברך ביישור והקרסול בדורסיפלקשן, מצב שמותח את התאומים (Meek, 2022; Dixon, 2009). לעומת זאת, כאב שמופיע בהדרגה אצל רצי עליות עם ברך כפופה עשוי לכוון יותר לפציעה של שריר הסוליה (Dixon, 2009).

3.2 “Tennis leg” – תיאור סימפטומטי, לא אבחנה אחת

מטופלים רבים מתארים כאב חד בשוק באמצע פעילות (“tennis leg”). מחקר US גדול הראה שהאבחנות תחת הכותרת הזו מגוונות, אך קרע בראש המדיאלי של התאומים נפוץ, ולעיתים יש נוזל/דם בין התאומים לסוליה (Delgado, 2002).

3.3 תזמון ותסמיני לוואי

שאלות חיוניות (Jamadar, 2002; Khoo, 2023) :

• האם הכאב התחיל מיידית או התגבר שעות לאחר האירוע?
• האם הופיע שטף דם (ומתי)?
• האם יש קושי נשימתי/כאבים בחזה (סיבה להערכה רפואית דחופה)?
• האם יש נימול/חולשה/כאב מקרין מהגב?

3.4 היסטוריה של פציעות ושינויי עומס

פציעה קודמת בשוק מעלה סיכון לפציעות חוזרות ולשיקום ממושך, ולכן היא חשובה גם לאבחון (האם זו “החמרה” של פציעה קודמת?) וגם לתכנון המשך (Green, 2017; Meek, 2022).

4) בדיקה גופנית: בניית “מפה” קלינית של הכאב והתפקוד

4.1 הסתכלות (Inspection)

• נפיחות מקומית או דיפוזית
• שינוי צבע (אקכימוזיס) – לעיתים מתפתח מאוחר
• אסימטריה בין השוקיים
• אופן הליכה: צליעה, הימנעות מדחיפה

4.2 מישוש (Palpation) – אבל חכם ועדין

בקרע משמעותי ייתכן:

• רגישות נקודתית באזור ה-MTJ
• התקשות/“גוש” עקב דימום מקומי
• לעיתים דפקט מוחשי (נדיר יותר בקרעים חלקיים)

תיעוד מדויק של נקודת מקסימום כאב עוזר גם למעקב וגם לשאלה האם הדמיה נחוצה (Meek, 2022; Nsitem, 2013).

4.3 טווח תנועה: מבחן “ברך ישרה מול ברך כפופה”

זה אחד הכלים הקליניים השימושיים ביותר כדי להבחין בין קרע בשריר התאומים לקרע בשריר הסוליה:

1. כפיפה מעלה של כף הרגל עם ברך ישרה מותח יותר את התאומים (שריר דו־מפרקי)
2. כפיפה מעלה של כף הרגל עם ברך כפופה מפחית מתיחה על התאומים ומדגיש יותר את הסוליה

תבנית שבה כאב “קופץ” בעיקר בברך ישרה תומכת בתאומים; תבנית של כאב עמוק/מעמיס עם ברך כפופה יכולה לתמוך בפציעות סוליה (Dixon, 2009; Meek, 2022).

4.4 בדיקות כוח ותפקוד: הרמות עקב באופן שיטתי

בודקים בהדרגה:

• כפיפה פלנטרית איזומטרית עדינה (בישיבה/שכיבה)
• הרמות עקב דו־רגליות
• הרמות עקב חד־רגליות (אם בטוח)

מטרת הבדיקה למדוד תפקוד באופן בטוח ולזהות האם הכוח ירד בצורה קיצונית (מה שמעלה חשד לפגיעה גידית/אכילס) (Meek, 2022; Khoo, 2023).

4.5 בדיקות מיוחדות ובדיקות נוירולוגיות

נערוך בדיקות מיוחדות ובכלל זה בדיקת תומפסון (Thompson's test). בבדיקה זאת נסחט את שרירי השוק מאחור ונתבונן בכף הרגל שאמורה לכפוף מטה. אם כף הרגל אינה נעה נסיק מזה שיש קרע מלא בשריר התאומים. נערוך גם בדיקות נוירולוגיות כדי לזהות חסרים נירולוגיים אפשריים ולהעריך מה עלול להיות הגורם להם. כך למשל חולשה של שריר התאומים יכולה להתפתח בגלל פגיעה בגב התחתון אבל גם בגלל קרע בשריר שנפגע.

5) אבחנה מבדלת: איך לא ליפול במלכודות השכיחות?

כאבים שמופיעים בשוק מאחור עלולים לנבוע הפרעות בריאותיות נוספות מלבד קרע בשריר התאומים. הליך של אבחנה מבדלת יאפשר לנו לשלול כול אחת ממהפרעות הללו. בין ההפרעות הבריאותיות שיש לשלול במקרה של כאבים בשוק מאחור נכלול:

5.1 פציעה / קרע בשריר התאומים מול פציעה / קרע בשריר הסוליה

זהו בלב הדיוק הקליני משום שהפרוגנוזה והחזרה לעומס עשויות להיות שונות:

• תאומים: לרוב אירוע חד בליסטי, כאב בברך ישרה, רגישות שטחית יחסית (Dixon, 2009).
• סוליה: לעיתים יותר עומס־יתר הדרגתי (במיוחד ברצים), כאב עמוק יותר, קשור לעייפות/עליות, מודגש בברך כפופה (Dixon, 2009).

5.2 קרע אכילס חלקי/מלא

כאב בשוק יכול להקרין לאזור האכילס ולהפך. אם יש ספק קליני או ירידה משמעותית בדחיפה, הדמיה (US או MRI) יכולה לחדד (Jamadar, 2002; Khoo, 2023).

5.3 “קרע” מול מצבים סביבתיים (ציסטת בייקר, זיהום, דלקת)

מצבים כמו ציסטת בייקר שדלפה או דלקת רקמות יכולים לייצר נפיחות וכאב דמויי־קרע. אולטרסאונד שימושי במיוחד במיפוי דיפרנציאלי של שוק כואבת/נפוחה (Jamadar, 2002; Leow, 2019).

5.4 פקקת ורידים עמוקים (Deep Vein Thrombosis)

גם פקקת ורידים עמוקה (DVT) יכולה לגרום לכאבים בשוק, אדמומיות מקומית ועוד. גורמים אפשריים לכך כוללים כוללים גלולות למניעת היריון, ישיבה ארוכה, נסיעה ארוכה ו/או טיסה ארוכה.

5.5 תסמונת המדור

תסמונת המדור (compartment syndrome) היא תופעה נוספת שיש לשלול במצב של כאבים בשוק. תופעה זאת כרוכה בכאבים קלים תחילה המופעים במהלך אימונים גופניים ונעלמים לאחריו. בשלבים מתקדמים יותר הכאבים הללו הופכים להיות קשים מנשוא ולמעשה מונעים פעילות גופנית כגון ריצה. סימנים ותסמינים נוספים כוללים בין היתר חולשה של שרירי השוק, נימול והירדמות של השוק ועוד.

5.6 סיאטיקה

כאבים בשוק האחורי עלולים להופיע גם בגלל פגיעה בגב התחתון הגורמת ללחץ על העצב הסיאטי וגורמת סיאטיקה. סיאטיקה היא תסמונת כאב הכוללת בין היתר כאבי גב תחתון עם הקרנות כאב במורד הגפה התחתונה. סימנים ותסמינים נלווים עשויים להועיל לכם בביצוע אבחנה מבדלת.

6) מתי צריך הדמיה – ולמה?

בפועל, רוב קרעי התאומים ניתנים לאבחון קליני. הדמיה נשקלת כאשר היא תשנה החלטה: אבחנה, פרוגנוזה, תכנון עומס, או שלילת מצב אחר.

6.1 אינדיקציות שכיחות לאולטרסאונד (US)

• ספק בין קרע שריר לבין קרע גיד אכילס
• נפיחות/המטומה משמעותית – מיפוי גודל ומיקום
• חשד ל”tennis leg” והערכת נוזל בין־שרירי
• צורך בזמינות מהירה ובדיקה דינמית (Delgado, 2002; Kwak, 2006; Flecca, 2007)

US הוא גם כלי חשוב באבחנה מבדלת של שוק כואבת/נפוחה בסביבה דחופה, לאחר שלילת DVT לפי מסלול מתאים (Leow, 2019).

6.2 אינדיקציות שכיחות ל-MRI

הפנייה ל-MRI מומלצת במצבים הבאים (Lee, 2012; Pollock, 2014; Pagan-Rosado, 2025):

• ספורטאי/ת עם צורך בפרוגנוזה מדויקת ותכנון חזרה לתחרות
• כאב מתמשך/לא מוסבר שמערער את האבחנה
• חשד למעורבות תוך־גידית/אפונברוזה פנימית (משפיע על זמן החלמה והישנות)
• כישלון התקדמות קלינית “כמצופה”

7) איך מפרשים הדמיה: ממצאים עיקריים והמשמעות שלהם

7.1 אולטרסאונד – מה מחפשים?

בקרע בראש המדיאלי של התאומים ניתן לראות (Kwak, 2006; Delgado, 2002; Flecca, 2007):

1. הפרעה ברציפות סיבי השריר/אפונברוזה
2. המטומה (היפואקואית/מעורבת) בתוך השריר או בין־שרירית
3. נוזל בין התאומים לסוליה

היתרון של US הוא הדינמיות (בדיקה בתנועה/מתיחה עדינה) וזמינות, אך הוא תלוי מפעיל ולכן יש ערך לחיבור ממצא הדמיה לסיפור קליני ברור (Lee, 2012). (PubMed)

7.2 MRI – מה מחפשים?

MRI מאפשר (Lee, 2012; Pollock, 2014):

• מיפוי מדויק של מיקום (מיופסציאלי, MTJ, תוך־גידי)
• הערכת אורך/נפח אזור בצקת/דימום
• זיהוי מעורבות של רקמות חיבור (connective tissue) שמקושרות לפרוגנוזה במודלים מסוימים

סקירה עדכנית על דימות בכאב שוק מדגישה כיצד MRI ו-US משתלבים יחד בבירור של כאב שוק – כולל פציעות שריר, גיד, פופליטאלי וציסטות (Khoo, 2023).

8) דירוג וסיווג פציעה: למה זה חלק מהאבחון ?

דירוג הוא הדרך לתרגם ממצאים קליניים/דימותיים לשפה שמשפיעה על ניהול: זמן צפוי, סיכון הישנות, תכנון עומס.

8.1הצהרת הקונצנזוס של מינכן (Munich Consensus) לסיווג והגדרה של פציעות שריר בקרב ספורטאים.

הקונצנזוס גובש בשנת 2013 על ידי קבוצת מומחים בינלאומית (ביניהם ד"ר הנס-וילהלם מילר-וולפארט, רופאה המיתולוגי של באיירן מינכן ונבחרת גרמניה), במטרה ליצור שפה אחידה שתחליף מונחים מעורפלים כמו "מתיחה" (Strain) או "שריר תפוס" הצהרת מינכן נועדה לסטנדרטיזציה של טרמינולוגיה וסיווג פגיעות שריר בספורט, ולהבדיל בין “הפרעות תפקודיות” לבין “פגיעות מבניות” (Mueller-Wohlfahrt, 2013).

מבנה הסיווג של מינכן:

שתי קטגוריות עיקריות של פציעות השריר ללא נזק מבני:

• סוג 1: פציעות הקשורות למאמץ יתר (למשל: עייפות שריר או כאבי שרירים מאוחרים – DOMS).
• סוג 2: הפרעות נוירו-מוסקולריות (למשל: התכווצות שריר הנובעת מבעיה בעצב השדרה או בעיה מקומית בשריר).

ארבעה סוגים של פציעות שריר מבניות (Structural Muscle Injuries) – עם קרע נראה לעין:

• סוג 3: קרעים חלקיים
• 3A: קרע מינורי (חלקי מאוד).
• 3B: קרע בינוני.
• סוג 4: קרע מלא או תלישה

8.2 סיווג פציעות השריר של התאחדות האתלטיקה הבריטית

British Athletics Muscle Injury Classification (BAMIC) היא מערכת סיווג פציעות שריר מתקדמת, המבוססת בעיקר על ממצאי MRI. בעוד ש"קונצנזוס מינכן" מתמקד בשילוב בין בדיקה קלינית להדמיה, ה-BAMIC נחשב למפורט יותר מבחינה אנטומית, מה שעוזר מאוד בחיזוי זמן החזרה למגרש וסיכון לפציעה חוזרת.  השיטה שפותחה ב-2014 על ידי הצוות הרפואי של התאחדות האתלטיקה הבריטית (ביניהם ד"ר נואל פולוק) מדרגת את הפציעה לפי שני מדדים (Pollock, 2014):

1. חומרה (מספרים 1-4): מהיקף מיקרוסקופי ועד קרע מלא: 1 = 5 ס"מ, 2 = עד 15 ס"מ, 3 = מעל 15 ס"מ, 4= קרע מלא.
2. מיקום (אותיות a-c): האם הנזק הוא במעטפת השריר (a), בחיבור לגיד (b), או בתוך הגיד עצמו (c).

ה-BAMIC הפך לסטנדרט בקרב ספורטאי עילית וזאת בגלל הזיהוי של סוג c. מחקרים הראו שספורטאי עם "קרע דרגה 2" במיקום b עשוי לחזור תוך 3 שבועות, בעוד שספורטאי עם אותה דרגת חומרה (דרגה 2) אך במיקום c (גידי) עשוי להזדקק ל-6–8 שבועות וסיכוייו להיפצע שוב גבוהים משמעותית.

8.3 מגבלות מעשיות

למרות הערך, גם מערכות דירוג אינן “כדור בדולח”: הן משלימות קליניקה ולא מחליפות אותה. סקירה עדכנית הדגישה שאין מערכת יחידה שעדיפה באופן אוניברסלי לניבוי חזרה לספורט בפציעות שוק, ולכן השילוב של בדיקה קלינית + הדמיה + מעקב תגובה לעומס הוא עדיין “סטנדרט הזהב” (Pagan-Rosado, 2025).

9) פרוגנוזה בתוך האבחון: איזה נתונים חשובים כבר בשלב הראשון?

אבחון טוב כולל גם הערכת סיכון להחלמה ממושכת/הישנות. נתונים מועילים:

• גיל והיסטוריה של פציעת שוק קודמת (Green, 2017; Meek, 2022)
• האם קיימת מעורבות של מרכיב חיבורי/תוך־גידי ב-MRI (כאשר בוצע) (Pollock, 2014; Lee, 2012)
• מדדי תפקוד בסיסיים: הליכה, טווח דורסיפלקשן, יכולת הרמות עקב
• עקביות התסמינים: האם הכאב יורד באופן צפוי ב-7-14 ימים הראשונים?
• מחקרי עוקבה בספורט מקצועני הראו שמדדים קליניים ומדדי MRI יכולים להיות קשורים לזמן חזרה ולסיכון הישנות (Green, 2020).

10) תפקיד הכירופרקטיקה באבחון (כשהדבר רלוונטי)

במסגרות רבות כירופרקטים הם “נקודת מגע ראשונה” לפציעות שריר־שלד. בהקשר האבחוני, הערך העיקרי הוא:

• טריאז’ וזיהוי חריגים – להבדיל בין דפוס שרירי אופייני לבין חשד ל-DVT/אכילס/מצב דחוף ולהפנות בזמן (Jamadar, 2002; Khoo, 2023).
• בדיקה פונקציונלית מפורטת של שרשרת תנועה – קרסול, ברך, ירך ודפוסי הליכה, כדי להבין למה זה קרה ולתעד נקודת בסיס.
• שילוב הדמיה לפי כשירות והפניה – דוחות מקרה תיארו שימוש ב-US לאישור קרע תאומים כחלק מתהליך הערכה ושיקום (Nsitem, 2013).

העיקרון: גם כאשר הכירופרקט/ית מנהל/ת את המקרה, אבחון איכותי מחייב גבולות ברורים – מה ניתן לברר בקליניקה ומה מחייב רפואה דחופה/הדמיה.

11) סיכום מעשי: אלגוריתם אבחוני קצר (לשימוש קליני)

שלב 1 – בטיחות: לשלול דגלים אדומים (DVT/אכילס/מדור) ← אם חשוד, להפנות. (Jamadar, 2002; Khoo, 2023)
שלב 2 – מנגנון: חד-בליסטי (תאומים) מול הדרגתי/עליות (סוליה). (Dixon, 2009)
שלב 3 – בדיקה: מישוש נקודתי + טווחים “ברך ישרה/כפופה” + כוח/הרמות עקב. (Meek, 2022; Dixon, 2009)
שלב 4 – אבחנה מבדלת: אכילס/ציסטה/זיהום/עצבי. (Leow, 2019; Jamadar, 2002)
שלב 5 – הדמיה כשצריך: US לאישור/דיפרנציאל מהיר; MRI לפרוגנוזה/ספורטאים/ספק. (Delgado, 2002; Lee, 2012; Pagan-Rosado, 2025)
שלב 6 – תיעוד וסיווג: BAMIC/Munich במידת הצורך + קביעת קו בסיס תפקודי. (Pollock, 2014; Mueller-Wohlfahrt, 2013)

References:

Delgado, G. J., Chung, C. B., Lektrakul, N., Azocar, P., Botte, M. J., Coria, D., Bosch, E., & Resnick, D. (2002). Tennis leg: Clinical US study of 141 patients and anatomic investigation of four cadavers with MR imaging and US. Radiology, 224(1), 112-119.

Dixon, J. B. (2009). Gastrocnemius vs. soleus strain: How to differentiate and deal with calf muscle injuries. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 2(2), 74-77.

Flecca, D., Tomei, A., Ravazzolo, N., Martinelli, E., & Giovagnorio, F. (2007). US evaluation and diagnosis of rupture of the medial head of the gastrocnemius (tennis leg). Journal of Ultrasound, 10(4), 194-198.

Green B, Lin M, McClelland JA, Semciw AI, Schache AG, Rotstein AH, Cook J, Pizzari T. Return to Play and Recurrence After Calf Muscle Strain Injuries in Elite Australian Football Players. Am J Sports Med. 2020 Nov;48(13):3306-3315.

Green, B., & Pizzari, T. (2017). Calf muscle strain injuries in sport: A systematic review of risk factors for injury. British Journal of Sports Medicine, 51(16), 1189-1194.

Jamadar, D. A., Jacobson, J. A., Theisen, S. E., Ebrahim, F., Gest, T., & Hayes, C. W. (2002). Sonography of the painful calf: Differential considerations. AJR American Journal of Roentgenology, 179(3), 709-716.

Khoo, A. M., Napier, K. B., & Baker, J. C. (2023). Imaging evaluation for calf pain. RadioGraphics, 43(12), e230056.

Kwak, H. S., Han, Y. M., Lee, S. Y., Kim, K. N., & Chung, G. H. (2006). Diagnosis and follow-up US evaluation of ruptures of the medial head of the gastrocnemius (“tennis leg”). Korean Journal of Radiology, 7(3), 193-198.

Lee, J. C., Mitchell, A. W. M., & Healy, J. C. (2012). Imaging of muscle injury in the elite athlete. The British Journal of Radiology, 85(1016), 1173-1185.

Leow, K. S., Chew, K. M., Chawla, A., & Lim, T. C. (2019). Sonographic assessment of musculoskeletal causes of calf pain and swelling. Emergency Radiology, 26, 349-359.

Meek, W. M., Kucharik, M. P., Eberlin, C. T., Naessig, S. A., Rudisill, S. S., & Martin, S. D. (2022). Calf strain in athletes. JBJS Reviews, 10(3), e21.00183.

Mueller-Wohlfahrt, H.-W., Haensel, L., Mithoefer, K., Ekstrand, J., English, B., McNally, S., Orchard, J., van Dijk, C. N., Kerkhoffs, G. M., Schamasch, P., Blottner, D., Swaerd, L., Goedhart, E., & Ueblacker, P. (2013). Terminology and classification of muscle injuries in sport: The Munich consensus statement. British Journal of Sports Medicine, 47(6), 342-350.

Nsitem, V. (2013). Diagnosis and rehabilitation of gastrocnemius muscle tear: A case report. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 57(4), 327-334.

Pagan-Rosado, R., Troyer, W., Rosario-Concepcion, R., Feaster, B., Encalada, S., Kindle, B., & Pedret, C. (2025). Calf strains in athletes: A narrative review of management, injury grading, and return to sport. Sports Medicine – Open, 11(1), 158.

Pollock, N., James, S. L. J., Lee, J. C., & Chakraverty, R. (2014). British athletics muscle injury classification: A new grading system. British Journal of Sports Medicine, 48(18), 1347-1351.