כף רגל נפוחה מה גורם לזה

כף רגל נפוחה מה גורם לזה? חשוב לאבחן את הגורם לנפיחות בכף הרגל. כף הרגל נושאת אותנו במגוון רחב של מצבים כולל עמידה, הליכה, ריצה ועוד. מאמצים ועומסים אלה עלולים לפצוע את הרקמות בכף הרגל או לגרום לניוון ובלאי שלהן.

שינויים ניווניים אלו גורמים על ציר הזמן לשינויים מבניים וביו מכניים בכף הרגל. אלה האחרונים מעצימים את תהליך הבלאי והשחיקה בכף הרגל. כאבים בכף הרגל יכולים להתפתח בכל נקודה אנטומית בכף הרגל. הכאב יכול להתפתח באצבעות, בכרית כף הרגל, בקשת כף הרגל ובעקב. במאמר הנוכחי "כף רגל נפוחה מה גורם לזה" נדון בגורמים האפשריים להפרעה בריאותית זאת.

כף רגל נפוחה מה גורם לזה – רקע

נפיחות בכף הרגל היא תלונה שכיחה בקליניקות אורטופדיות, כירופרקטיקה ורפואת משפחה, והיא יכולה להיגרם ממגוון רחב של מצבים. אלה יכולים לכלול החל מפגיעות מקומיות כגון נקע בקרסול ועד למחלות מערכתיות חמורות. כף הרגל משמשת כבסיס התומך במשקל הגוף כולו, סופגת זעזועים ומעבירה כוח בהליכה, ריצה ועמידה (Gefen, 2002). כל שינוי במבנה, בתפקוד או בזרימת הדם בכף הרגל עלול להוביל לבצקת מקומית ולפגיעה בתפקוד היומיומי.

בצקת בכף הרגל היא הצטברות נוזלים במרווח הבין-תאי, הנגרמת כתוצאה מחוסר איזון בין כוחות הידרוסטטיים ואוסמוטיים, פגיעה במערכת הלימפה או תגובה דלקתית (Ely et al., 2006). האבחון המדויק של מקור הנפיחות הוא קריטי, משום שהטיפול ישתנה מהותית בהתאם לגורם – החל משינוי באורח החיים ועד התערבות רפואית דחופה.

בצקת היקפית יכולה להיות מאובחנת על ידי בדיקה גופנית, היסטוריה רפואית. במידת הצורך ניעזר לשם כך בבדיקות נוספות, כגון בדיקות דם, בדיקות שתן, אולטרסאונד או צילומי רנטגן. הטיפול בבצקת היקפית תלוי בגורם הבסיסי ועשוי לכלול שינויים באורח החיים, גרבי לחץ, הגבהת הרגליים, משתנים או תרופות אחרות. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח כדי להסיר נוזלים עודפים או לתקן ורידים פגומים.

שכיחות ואפידמיולוגיה

השכיחות של בצקת היקפית (Peripheral Edema) תלויה באוכלוסייה הנבדקת ובקריטריונים לאבחון. גורמים כמו גיל מתקדם, השמנה, עמידה ממושכת ומחלות כרוניות מגבירים את השכיחות. מחקר אמריקאי מצא כי:

• 4.4% מהאוכלוסייה הכללית חווים בצקת היקפית
• השכיחות עולה ל-6.8% בקרב מבוגרים מעל גיל 50 (Besharat et al., 2021).
• בקרב נשים הרות, השכיחות נעה בין 10% ל-30% (Menz et al., 2013).

 פירוט גורמים אפשריים למצב של כף רגל נפוחה

מגוון רחב של גורמים עלול להוביל להתפתחות כף רגל נפוחה. להלן פירוט:

1. פגיעות טראומטיות

פגיעות ישירות כגון נקעים, שברים וחבלות ברקמות הרכות מהוות גורם מרכזי לנפיחות מקומית. פציעות אלו גורמות לתגובה דלקתית חריפה המובילה לעלייה בחדירות כלי הדם ולדליפת נוזלים לרקמות (Tidball, 2005). למשל, שברי מאמץ בעצמות המסרק שכיחים בקרב רצים וחיילים ומלווים בכאב, נפיחות וחום מקומי (Matheson et al., 1987).

2. עומס יתר ותבנית הליכה לקויה

פעילות גופנית מאומצת, נעליים לא מתאימות ותבנית הליכה לא תקינה עלולות לגרום לעומס לא סימטרי על כף הרגל. עומס זה יכול להוביל לדלקות בגידים (Tendinitis), פאשיה פלנטרית (Plantar Fasciitis) ואף לנזקים למפרקים הקטנים (Neal et al., 2014).

3. מחלות מפרקים

דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) עלולות לגרום לנפיחות עקב תהליך דלקתי כרוני, הצטברות נוזלים במפרק ופגיעה במבנה העצם (Hunter & Bierma-Zeinstra, 2019). במחלות אלו, הנפיחות מלווה לעיתים בכאב ניכר ובנוקשות בוקר.

4. זיהומים

זיהומים חיידקיים כמו Cellulitis או Osteomyelitis גורמים לנפיחות חדה, חום מקומי ולעיתים חום סיסטמי (Stevens & Bryant, 2017). במקרים אלו הטיפול מחייב אנטיביוטיקה ולעיתים ניקוז כירורגי.

5. מחלות כלי דם

אי ספיקת ורידים כרונית (Chronic Venous Insufficiency) היא גורם שכיח לנפיחות כרונית בכפות הרגליים. פגיעה בשסתומי הוורידים גורמת לעלייה בלחץ הורידי ולהצטברות נוזלים (Eberhardt & Raffetto, 2014). מצב זה מלווה לעיתים בשינויי צבע עור ופצעים קשי ריפוי.

6. בצקת לימפתית

חסימה או פגיעה במערכת הלימפה גורמות להצטברות נוזלים חלבוניים ברקמות, מצב המכונה לימפאדמה (Lymphoedema). לרוב היא נגרמת לאחר ניתוחים, זיהומים או גידולים (Rockson, 2001).

7. מחלות מערכתיות

מחלות לב, כליות וכבד עלולות לגרום לנפיחות דו-צדדית בכפות הרגליים כחלק מבצקת כללית בגוף (Wang et al., 2005). אי ספיקת לב, למשל, גורמת לעלייה בלחץ הוורידי המרכזי ולדליפת נוזלים.

8. גורמים תרופתיים

תרופות כגון חוסמי תעלות סידן, סטרואידים ו-NSAIDs עלולות לגרום לבצקת היקפית כתגובה לוואי (Makani et al., 2011).

גורמי סיכון למצב של כף רגל נפוחה

ישנם מספר גורמי סיכון שמעלים את הסיכוי שלכם להתפתחות כף רגל נפוחה. בין הגורמים הללו נמנה:

• גיל (הסיכוי עולה עם הגיל)
• עיסוקים ספורטיביים מסוימים הכוללים ריצה וקפיצה הכרוכים בעומסים קיצוניים יותר על כפות הרגליים
• מקצועות מסוימים כמו דוור, שוטרי סיור רגלי, חיילים יוצרים עומס יתר על כפות הרגליים
• נעליים לא מתאימות כמו נעליי עקב עלולים להגביר את העומס על כפות הרגליים
• משקל עודף והשמנה מעלים את העומס
• גורמים גנטיים
• בעיות מבניות מולדות או נרכשות בכף הרגל שמשבשות את התפקוד שלה עלולים לגרום לעומס יתר דלקות, נפיחות וכאבים
• מחלות כמו דלקת פרקים, סוכרת, שיגדון ועוד עלולות לגרום נפיחות וכאב בכפות הרגליים.

אזורים אנטומיים בכפות הרגליים ומחלות שכיחות

קדמת כף הרגל

דלקת על שם מורטון

דלקת עצב ע"ש מורטון (Morton's Neuroma) נובעת מלחץ כרוני על עצב בין עצמות המסרק (Metatarsal) בכף הרגל. לרוב ההפרעה מתפתחת בין האצבע השלישית לאצבע הרביעית בכף הרגל. התופעה תיתכן בכל גיל ובקרב שני המינים אך שכיחה יותר בקרב נשים. כשני שליש מהסובלים מדלקת בעצב ע"ש מורטון הן נשים בגילים שבין 40 – 50. הסיבות כוללות לחץ על העצב בשל נעליים לוחצות, תפקוד כף רגל לקוי, משקל עודף ועוד. תסמינים כוללים נפיחות מקומית, כאב ותחושת שריפה (Thomson et al., 2013).  ברוב המקרים טיפול שמרני כירופרקטי יכול לרפא את העצב. לעיתים אין מנוס מניתוח על מנת לשחרר את העצב.

בוהן קלובה (Hallux Valgus)

עיוות גרמי בבסיס הבוהן הגדולה הנגרם מלחץ כרוני ותורשה (Nix et al., 2010). במצב הזה הבוהן מתכופפת לכיוון האצבעות האחרות ונוצרת בליטה לא אסתטית של העצם (ראו צילום רנטגן) בבסיס הבוהן. במקרים קיצוניים הבוהן אף עלולה ל"טפס" על האצבע שלידה. הסיבות לכך כוללות לרוב תורשה או נעילה ממושכת של נעלי עקב עם חלק קדמי צר. הבליטה הגרמית שנוצרת בבסיס הבוהן מתחככת בנעל ויוצרת כף רגל נפוחה באזור הבוהן, יבלת, כיבים וכאבים. כמו כן המכניקה של ההליכה נפגעת ובעיות שלדיות משניות עלולות לצוץ. בעיה זו שכיחה בעיקר בקרב נשים.

אמצע כף הרגל

 פלנטר פשיאיטיס

דלקת ברקמת החיתולית התחתונה, נפוצה אצל רצים ואנשים עם עודף משקל (Riddle et al., 2003). גורמי סיכון לכך כוללים קשת כף רגל לקויה (קשת שטוחה או גבוהה), עמידות והליכות ממושכות, תבנית הליכה לקויה, נעליים לא מתאימות ועוד. דלקת בכף הרגל עלולה להוביל להתפתחות כאב בכף הרגל, נפיחות מקומית ומגבלות תנועה

 שברי מאמץ

בעיקר בעצמות המסרק או עצם הסירה (Navicular), נפוצים אצל ספורטאים. גורמים אפשריים כוללים פעילות אינטסיבית וחוזרנית נושאת משקל כגון הליכות וריצות. תסמינים כאבים מקומיים מדבלות תנועה ותפקוד.

 כף הרגל אחורית

דלקת בגיד אכילס

עקב עומס יתר או טראומה (Maffulli et al., 2004). תסמינים כוללים כאבי כף רגל, כף רגל נפוחה לאורך הגיד ומגבלות תנועה.

דורבן בעקב

דלקת של רקמת חיתולית הכפית (פלנטר פאשיה) באזור העקב עלולה לגרום להיווצרות דורבן בכף הרגל. זהו זיז עצם חד שנוצר עקב תהליכי משיכה ועומס מתמשכים על נקודת חיבור של רקמת הפלנטר לעצם העקב. התוצאה עלולה להיות כאב מקומי שיכול להקרין לכיוון הקשת של כף הרגל. תסמינים אפשריים כוללים גם מגבלות תנועה, כף רגל נפוחה באזור המעורב ועוד. (Kumar et al., 2016).

דפורמציה על שם הגלונד

זהו גידול גרמי בחלק האחורי של העקב. הדפורמציה הזאת נגרמת לרוב משפשוף של החלק האחורי של העקב בנעל קטנה מידי. בבמצב של דפורמציה על שם הגלונד ישנו שילוב של דלקת ברקמת הבורסה הממוקמת בין גיד אכילס לעצם העקב, כף רגל נפוחה מאחור, כאב ודלקת של גיד אכילס עצמו.

כאבי כף הרגל מוקרנים ללא נפיחות

ברוב המכריע של המקרים כאב בכף הרגל משקף נזק באחת או יותר מהרקמות בכף הרגל. בחלק קטן מהמקרים הכאב בכף הרגל נובע מנזק באזור מרוחק שמשליך כאב אל כפות הרגליים. הכאב בכף הרגל יכול להיות מושלך מדלקת בברכיים, דלקת במפרקי הירך, דלקת באגן ודלקת בגב התחתון. כמובן שבמקרים אלו של כאבים בכף הרגל המוקרנים מאזור אחר בגוף לא נזהה התפתחות של כף רגל נפוחה.

אבחון

האבחון מתחיל בהיסטוריה רפואית מפורטת, בדיקה גופנית והערכת מאפייני הנפיחות (חד-צדדית/דו-צדדית, חדה/כרונית). כלים משלימים כוללים:

•  אולטרסאונד – להערכת מצב כלי הדם והגידים.
•  צילום רנטגן – לשברים ועיוותים גרמיים.
•  MRI – להערכת רקמות רכות.
•  בדיקות דם – לזיהוי מחלות מערכתיות או דלקת.

 טיפול

הטיפול מותאם לגורם הבסיסי:

• שמרני – מנוחה, קירור, הגבהת רגליים, גרבי לחץ, התאמת נעליים.
• תרופתי – אנטי-דלקתיים, משתנים, אנטיביוטיקה במקרה של זיהום.
•  כירורגי – במקרים של עיוותים גרמיים חמורים, שחרור עצבי או טיפול בגידולים. 

טיפול כירופרקטי בכף רגל נפוחה – סקירה מחקרית

טיפול כירופרקטי מציע גישה שמרנית, לא פולשנית ומשלימה – שמטרתה להקל על נפיחות, בכאב ובשיפור תפקוד הכף רגלית. הוא כולל מניפולציות מפרקיות, שחרור רקמות רכות, העצמת זרימת דם ולימפה והדרכה לשינויים באורח חיים.  הראיות המחקריות הקיימות:

1. טיפול מעשי בפלנטר פאשיה

סקירה מערכתית מצאה כי טיפול כירופרקטי משולב עם תרגילים והדרכה לשימוש במדרסים או מתיחות, הביא לתוצאות חיוביות יותר לעומת מדרסים בלבד בנפיחות וכאב בעקב (Stuber, 2006).

2. הטבה בבצקת עקב כאבי Sciatica

דיווח מקרה תיאר ירידה משמעותית בבצקת ברגליים לאחר התאמת טיפול כירופרקטי לצוואר בגבר עם סיאטיקה דלקתית. למעשה, הנפיחות והחיוורון באזור הרגליים שקעו באופן מדוד תוך ימים בודדים.

3. גישת טיפול לכף הרגל ולקרסול

מחקר רטרוספקטיבי מסכם מגוון מקרים של מצב דרגות שונות בכף הרגל, בהם שילוב טיפול כירופרקטי עם טיפול מקומי הניב שיפור בטווח תנועה ובכאב (Brantingham & Cassa, 2015).

4. סקירה כללית על טיפול בכפות רגליים וכף רגל

סקירה של ספרות רפואית הראתה כי ישנם מחקרים רבים, כולל עדויות, על טיפול כירופרקטי במצבים של כאבים ונפיחות ברגליים – אך רובם במבנה של מקרים פרטניים ואיכותם משתנה.

 תמיכה בהקלה על בצקת בקרב עובדים יושבי שולחן

מחקר תצפיתי הראה כי עובדים שנותרו זמן רב בישיבה שאיפשרה להם טיפול כירופרקטי – דיווחו על הקלה בנפיחות ותחושת עומס הכף הרגלית, ייתכן בזכות שיפור זרימת לימפה והפחתת לחץ סימפטטי.

סיכום

נפיחות בכף הרגל היא תסמין שכיח אך רב-גורמי. אבחון מוקדם ומדויק חיוני למניעת סיבוכים כרוניים. ההבדלה בין פגיעות מקומיות לבין מחלות מערכתיות מאפשרת טיפול ממוקד והפחתת סבל המטופל. טיפול כירופרקטי עשוי לסייע בחלק מהמקרים.

"כף הרגל האנושית היא
יצירת מופת הנדסית ואמנותית"
לאונרדו דה וינצ'י

References:

Besharat, S., Grol-Prokopczyk, H., Gao, S., Feng, C., Akwaa, F., & Gewandter, J. S. (2021). Peripheral edema: A common and persistent health problem for older Americans. PLoS One, 16(12), e0260742.

Eberhardt, R. T., & Raffetto, J. D. (2014). Chronic venous insufficiency. Circulation, 130(4), 333-346.

Ely, J. W., Osheroff, J. A., Chambliss, M. L., & Ebell, M. H. (2006). Approach to leg edema of unclear etiology. Journal of the American Board of Family Medicine, 19(2), 148-160.

Gefen, A. (2002). Biomechanical analysis of fatigue-related foot injuries in athletes and recruits during intensive marching. Foot & Ankle International, 23(3), 230-239.

Hunter, D. J., & Bierma-Zeinstra, S. (2019). Osteoarthritis. The Lancet, 393(10182), 1745-1759.

Makani, H., Bangalore, S., Romero, J., Wever-Pinzon, O., & Messerli, F. H. (2011). Peripheral edema associated with calcium channel blockers: incidence and withdrawal rate—a meta-analysis. American Journal of Medicine, 124(2), 128-135.

Maffulli, N., Sharma, P., & Luscombe, K. L. (2004). Achilles tendinopathy: aetiology and management. Journal of the Royal Society of Medicine, 97(10), 472-476.

Matheson, G. O., Clement, D. B., McKenzie, D. C., Taunton, J. E., Lloyd-Smith, D. R., & MacIntyre, J. G. (1987). Stress fractures in athletes: a study of 320 cases. American Journal of Sports Medicine, 15(1), 46-58.

Neal, B. S., Griffiths, I. B., Dowling, G. J., Murley, G. S., Munteanu, S. E., & Barton, C. J. (2014). Foot posture as a risk factor for lower limb overuse injury: a systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 7(1), 55.

Nix, S., Smith, M., & Vicenzino, B. (2010). Prevalence of hallux valgus in the general population: a systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 3(1), 21.

Riddle, D. L., Pulisic, M., Pidcoe, P., & Johnson, R. E. (2003). Risk factors for plantar fasciitis: a matched case-control study. Journal of Bone and Joint Surgery, 85(5), 872-877.

Rockson, S. G. (2001). Lymphedema. American Journal of Medicine, 110(4), 288-295.

Stevens, D. L., & Bryant, A. E. (2017). Impetigo, erysipelas and cellulitis. Lancet, 389(10085), 850-862.

Thomson, C. E., Gibson, J. N., & Martin, D. (2013). Interventions for the treatment of Morton's neuroma. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2013(6), CD003118.

Wang, C. S., FitzGerald, J. M., Schulzer, M., Mak, E., & Ayas, N. T. (2005). Does this dyspneic patient have congestive heart failure? JAMA, 294(15), 1944-1956.

Stuber K, Kristmanson K. Conservative therapy for plantar fasciitis: a narrative review of randomized controlled trials. J Can Chiropr Assoc. 2006 Jun;50(2):118-33.

Hoskins W, McHardy A, Pollard H, Windsham R, Onley R. Chiropractic treatment of lower extremity conditions: a literature review. J Manipulative Physiol Ther. 2006 Oct;29(8):658-71.