תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית

תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית ITBS
תוכן עניינים
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית או בקצרה ITBS היא מהגורמים השכיחים לכאבים בצד החיצוני של הברך. ההפרעה הקרויה בעברית "תסמונת שביל הכסל והשוקה" מרבה להתפתח בקרב רצים למרחקים ארוכים ורוכבי אופניים. הגורם להתפתחותה הוא חיכוך חוזרני של גיד הרצועה האיליו-טיביאלית בבליטה הגרמית של עצם הירך. סימפטומים שכיחים של הפרעה זאת עלולים לכלול כאבים בירך ו/או כאבים בברכיים.

    כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


    לכן, אבחנה מבדלת של כאבים בברכיים או בירך חייבת לכלול את תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית ITBS. עם זאת, חשוב לזכור שסימפטומים אלה עלולים להתפתח בגלל מגוון הפרעות רחב. תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית (Iliotibial band syndrome – ITBS) היא רק אחת מהן. למרות הקושי חשוב מאוד להגיע לאבחון מדויק של הגורם לסימנים ותסמינים בחלקי גוף אלה. ללא אבחון מדויק הטיפול עלול להיכשל וההפרעה עלולה להיעשות כרונית וקשה יותר לריפוי. להפוך לפציעה כרונית ועקב כך קשה לטיפול.

    תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית -רקע

    תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית או בקיצור ITBS מתרחשת לרוב בטווח הגילים 15 – 50. התסמונת שכיחה באופן שווה בין המגדרים. על פי מחקרים שונים סובלים בשלב זה או אחר מההפרעה הזאת:

    • 10% מהרצים למרחקים ארוכים
    • 25% מהרוכבים על אופניים

    גם אתלטים בענפי ספורט אחרים הכרוכים בביצוע תנועות כפיפה חוזרניות עם הברכיים נמצאים בסיכון גבוה יחסית להתפתחות התופעה. למעשה מדובר בגורם השכיח ביותר לכאבים בצד החיצוני של הברך בקרב העוסקים בספורט. ITBS שכיחה גם בקרב:

    • טירונים עקב הפעילות הגופנית המרוכזת והארוכה שאותה הם עוברים במסגרת הכשרתם
    • נערים במהלך תקופת הגדילה

    אנטומיה של הרצועה האיליו-טיביאלית

    תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית
    תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית

    הרצועה האיליו-טיביאלית היא רצועה עבה של רקמת חיבור הקרויה בעברית חיתולית (Fascia). הרצועה האיליו-טיביאלית נאחזת:

    • רקמת חיבור בין שרירית (Intramuscular Septum) המצויה בצד החיצוני של הירך. בתחילתה יש לרצועה האיליו-טיביאלית חיבור גם עם השריר הארבע ראשי
    • זיז גרמי (Gerdy's tubercle) המצוי בחלק המקורב של עצם השוק בצד החיצוני. בסופה של הרצועה יש לרצועה האיליו-טיביאלית חיבור גם עם פיקת הברך
    • הרצועה האיליו-טיביאלית מתחברת לשריר "מותח המחתלה הרחבה" (Tensor fasciae Latae) אשר מתחיל בחלק החיצוני של הירך

    תפקידיו העיקריים של מותח המחתלה הרחב כוללים:

      כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



      • בעיקר הרחקה של הירך. את הרחקת הירך מבצע מותח המחתלה הרחבה עם שריר העכוז הגדול שגם אליו מחובר הרצועה האיליו-טיביאלית.
      • וגם סיבוב פנימה של הירך וכפיפתו

      גורמים לתסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית

      הגורם להתפתחות תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית הוא החיכוך החוזרני שלה עם הבליטה הגרמית (קונדייל) החיצונית המרוחקת של עצם הירך (Lateral femoral epicondyle). החיכוך מתרחש במהלך הכפיפה והיישור של הברך. מחקרים חדשים טוענים שמקור הכאב בתסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית אינו נזק לגיד עצמו. לטענת החוקרים הגורם לכאב הוא נזק לשכבת שומן עשירה בחיישני כאב המצויה מתחת לגיד. הלחץ שמפעילה הרצועה האיליו-טיביאלית על שכבת השומן מתרחש כשהברך נמצאת בכפיפה של 30 מעלות. החוקרים סבורים שהדבר נגרם בשל הרוטציה הפסיבית של עצם השוק במהלך כפיפת ויישור הברך.

      גורמי סיכון לתסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית

      ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית. סביר להניח שלא גורם אחד מוביל להתפתחות התסמונת אלא שילוב של מספר גורמים יחד. בין גורמי הסיכון נציין:

      • עומסי יתר ואימוני יתר. עומסים חריגים הנובעים מפעילות גופנית מתפתחים לרוב בגלל אי הקפדה על כללי אימון נכונים. בין הכללים שאנו מפרים נמנה העלאה מהירה מידי במרחק ריצה או במהירות ריצה, ריצה ארוכה מידי בעליה או ירידה ועוד. עומסי אימון חריגים יוצרים חיכוך חוזרני גבוה מהיכולת של הרקמה להכיל וגורמים בהדרגה להתפתחות התסמונת.
      • ציוד לקוי כגון נעלי ריצה שחוקות או ומשטח ריצה לא טוב עלולים להגביר את העומס ולהוביל להתפתחות התסמונת.

      גורמי סיכון אפשריים נוספים כוללים:

      • בעיות מבניות נרכשות או מולדות כגון אורך רגליים שונה, ברכי X או O, כפות רגליים שטוחות ועוד
      • חוסר איזון שרירי. חוסר איזון זה משפיע על הביומכניקה של הריצה ובכך גורם לעומסים גבוהים מהרצוי. עומסים אלה עלולים בין היתר לפגוע ברצועה האיליו-טיביאלית.

      דוגמאות לחוסר איזון שרירים כוללות:

      • חולשה של השרירים מרחיקי הירך. עלולה לגרום לכניסה מוגברת פנימה של הרגל וסיכון מוגבר לסבול מהתפתחות תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית
      • חולשה דומה או פעילות לקויה של השריר הארבע ראשי. שריר זה הוא המייצב העיקרי של הברך. חולשה של השריר עלולה גם היא להוביל להתפתחות תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית.

      סימנים ותסמינים

      הסובלים מהתפתחות תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית יתלוננו בעיקר על:

      • כאב חריף בצד החיצוני של הברך
      • כאב עלול להופיע גם בצד החיצוני של מפרק הירך
      • יש המתארים גם תחושה של שריפה, נימול ורעשים הנלווים לפעולת הברך
      • תסמונת הכסל והשוקה אינם מתאפיינים בנפיחות או בצקות עם זאת הרצועה לאורך הירך עלולה להפוך לעבה יותר.

      הכאבים בתסמונת הכסל והשוקה עלולים להגיע לרמת חומרה שלא ניתן להתעלם מהם. בתחילה דרכה של התסמונת יופיעו הסימפטומים עם תום הפעילות ולאחר שהגוף מתקרר ויחלפו במהרה. בשלב מתקדם יותר יופיעו התסמינים במהלך הפעילות הגופנית או אפילו בתחילתה ועלולים להמשיך ולהטריד ימים ארוכים גם במצב של הליכה ואפילו מנוחה. בשלב הסופי יהפכו הכאבים הללו בצד הברך לבן לוויה ולא יאפשרו כל פעילות שבה הברך מתכופפת ללא כאבים.

      טיפול בתסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית

      ברוב המכריע של המקרים ניתן להשיג ריפוי של תסמונת הכסל והשוקה ללא ניתוח וללא שימוש בתרופות. אך לפני שנתחיל לטפל בבעיה ננסה להבין מה גרם לה. האם מדובר בעומס יתר פשוט או שיש לקות כלשהי שעומדת בבסיס הבעיה.

      • במידה ופרונציית יתר של כף הרגל היא הגורם לתסמונת נמליץ על מדרסים
      • אם מדובר בחוסר איזון שרירי נשלב בטיפול תרגילים ייעודיים להחזרת האיזון הלקוי

      את הדלקת עצמה נרפא באמצעות שילוב של:

      • מנוחה מפעילות כואבת
      • טכניקות ריפוי ידניות
      • ושימוש באמצעים חשמליים כגון לייזר רך, אולטרה סאונד ולעתים גם בגלי הלם.

      מנוחה מלאה ככלל אינה מומלצת. אני ממליץ על מנוחה אקטיבית, כלומר לשמור על רמה מקסימלית של פעילות כול עוד אינה כואבת. לשם כך יהיה צורך לפנות לפעילות חלופית כגון ריצה במים, אופניים, מכשיר אליפטי ועוד. אם זה לא כואב במהלך הפעילות או לאחריה אז זה בסדר. במקרים נדירים כאשר החולה אינו מגיב לטיפול שמרני נפנה אותו לקבלת טיפול תרופתי (תרופות נוגדות דלקת וזריקות קורטיזון) ולעתים גם כירורגי.

      שיקום תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית

      לאחר השלב הדלקתי מתחיל השלב השיקומי. בשלב הזה נאזן את הכוח והגמישות של שרירי הרגל נשפר את תחושת המיקום, נשפר את הגמישות של הרצועה האיליו-טיביאלית. החזרה לריצה חייבת להתבצע באופן זהיר והדרגתי ורק לאחר שהרקמה נרפאה. איך נדע שהרקמה נרפאה? אין כאבים בהליכה או במהלך הפעילות השגרתית שאנו מבצעים מידי יום. חזרו לאימונים בהדרגה. יום כן יום לא. שלבו בהתחלה הליכה ופרקי זמן קצרים של ריצה על משטח רך יחסית ומישורי. לדוגמה על כל 5 דקות של הליכה 1 דקה של ריצה. לאחר מספר שבועות של אינטרוולים שבהם אתם משנים את היחס בין ההליכה לריצה ניתן להתחיל לרוץ באופן מלא.

      הקפידו על פרקי זמן ארוכים של התאוששות בין יום אימונים למשנהו. במהלך השיקום הקפידו על אימונים אלטרנטיביים לשמירה על סיבולת לב ריאה מכשיר אליפטי. התחילו לרוץ על משטחים קשיחים יותר ובעליות באופן הדרגתי רק לאחר מספר שבועות שבהן תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית אינה גורמת יותר סימנים ותסמינים.

      מניעת תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית

      מהמאמר תוכלו להבין כיצד ניתן למנוע את התפתחות תסמונת הרצועה האיליו-טיביאלית. נסו לשמר שרירי רגליים מאוזנים. הקפידו שהכוח והגמישות יהיו מאוזנים בין השרירים האגוניסטים ואנטגוניסטים. הקפידו לרוץ עם נעלי ריצה תקינות. לשם כך וודאו שאתם מחליפים נעליים כול 500 – 700 קילומטרים או במקרה של בלאי נראה לעין.  הקפידו לרוץ עם שתי זוגות נעליים ובכך תאפשרו לנעל להחזיר את היכולה שלה לבלום זעזועים. הקפידו על עלייה מתונה ברמת הקושי של האימונים. עשו זאת גם לגבי אימונים בעלייה, ירידה או במשטחי אימון שאינם מיושרים (ריצות שדה). לאחר האימון הקפידו על קירור טוב ויסודי.

        כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


        מאמרים קשורים

        סיבוב אגן לפנים

        סיבוב אגן לפנים

        סיבוב אגן לפנים או לאחור מוציאה מאיזון שורה שלמה של מבנים ופוגעת בתפקודם. חוסר האיזון הזה גורם לחלקי גוף מסוימים להיות חשופים

        מתיחה או קרע של שריר

        מתיחה או קרע של שריר

        מתיחה או קרע של שריר או גיד מהווה פציעה שכיחה ביותר. השכיחות של הפציעה הזאת גבוהה במיוחד בקרב ספורטאים מקצועיים וחובבים. עם

        קורונה ודלקת בחוט בשדרה

        קורונה ודלקת בחוט בשדרה

        קורונה ודלקת בחוט השדרה? כן, מתברר שיש קשר. פגיעות ומחלות בחוט השדרה פוגעות באיכות החיים של חולים רבים ברחבי העולם. חוט השדרה