תסמונת התעלה הקרפלית? טיפול מהיר עשוי למנוע סימנים ותסמינים כרוניים וצורך בניתוח. מיחושים, חולשה, נימול, הירדמות ועקצוצים בכף היד עלולים להצביע על פגיעה בעצב התווך. זוהי הפרעה עצבית שכיחה שלרוב ניתן לטפל בה בהצלחה ללא ניתוח.
הפרעה זאת מתרחשת כאשר עצב התווך (Median nerve) נלחץ או מגורה במיקומו שבתוך התעלה הקרפלית המצויה בשורש כף היד. על הציר של הזמן, תסמונת התעלה הקרפלית עלולה להחמיר ולגרום לסימנים ותסמינים קשים יותר כולל כאבים בכף היד, ניוון של קבוצות שרירים וקושי תפקודי של כף היד. אבחון מהיר ומדויק יאפשר טיפול יעיל, ימנע החמרה בתסמינים וצורך עתידי בניתוח.
תסמונת התעלה הקרפלית טיפול - רקע
תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome) היא מהפרעות העצביות השכיחות ביותר בכף היד. הפרעה עצבית זאת מתרחשת בעקבות גירוי דלקתי של עצב התווך בתעלה המצויה בשורש כף היד. תסמונת זאת גורמת לכאבים בחלק מהאצבעות ובכף היד, בשורש כף היד ובאמה. לעתים מלבד כאבים החולה התלונן גם על חולשה, נימול והירדמות בחלקים של כף היד והאצבעות בצד של האגודל. מבחינה פונקציונלית החולה עלול לחוש קושי ביכולת האחיזה של חפצים.
אבחון מהיר ומדויק וסינון גורמים אפשריים אחרים להתפתחות סימנים ותסמינים דומים, יאשפר לנו להעניק לכם את הטיפול הטוב ביות בבעיה. טיפולים שמרניים מקובלים כוללים מנוחה, הימנעות משהייה במנחים שמגרים את העצב בשורש כף היד, קיבוע שורש כף היד באמצעות סד, תרגילים מיוחדים, מוביליזציה של התעלה בשורש כף היד, לייזר רך ועוד. במידה והבעיה אינה מגיבה לטיפולים שמרניים (לרוב זה לא קורה) אזי ניתוח מתבקש כדי לשחרר את העצב.
טיפול עצמי
מודעות והתייחסות מהירה לסימנים והתסמינים הראשונים של תסמונת התעלה הקרפלית יאפשרו לכם לטפל בבעיה בעצמכם ובהצלחה. כול שנדרש בשלב הזה הוא הימנעות מתנועות חוזרניות עם האצבעות ועם כף היד והימנעות ממנחים מקובעים של שורש כף היד ובעיקר כאשר מדובר במנח שבו כף היד מקובעת במצב של פשיטה או במצב של כפיפה. מצבים שבהם שורש כף היד מקובע במנח לא ידידותי עלולים להיווצר בעבודה עם מקלדת, בשינה כאשר כף היד תחובה באופ כפוף ועוד.
מחקר חדש (March 2017, Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy) מצא שהטיפול השמרני בתסמונת הזאת שכלל בעיקר טיפול ידני (Manual therapy) הפחית את הכאב, ושיפר את תפקוד כף היד ובסיכומו של דבר הביא תוצאות לא פחות טובות מאלו שהושגו בטיפול הכירורגי בבעיה. לנוכח הסיבוכים האפשריים וההוצאות הכלכליות הכרוכות בניתוחים הללו ממליצים החוקרים להפוך את הטיפולים השמרניים בתסמונת התעלה הקרפלית לסטנדרט.
זה לכשעצמו עשוי לפתור את הבעיה. במידה ואתם רוצים להעניק מנוחה יסודית יותר או לא סומכים על כך שאתם שומרים מספיק תוכלו להיעזר בתומך או סד למפרק שורש כף היד. תומך כזה ישמור על שורש כף היד לשכם במנח ניטראלי שנדרש לתפקוד תקין של עצב התווך.
ניתן לבצע תרגילי מתיחה שונים (Nerve gliding exercises) לשורש כף היד שעשויים לאפשר תנועה חופשיה יותר של העצב. דוגמה לתרגיל: ישר את היד קדימה כאשר כף היד פשוטה מול הרצפה. כעת אגרף את כף היד וכופף את האגרוף מטה. עשו זאת מספר פעמים.
טיפול כירופרקטי
יש לזהות בהקדם האפשרי את התסמונת ואת הגורמים לה ולנטרל אותם. בשלבים המוקדמים של התסמונת יתכן ושיפור הרגלי עבודה, סידור עמדת עבודה ושיפור סביבת העבודה לבדם יכולים לנטרל את הבעיה. במידה והבעיה חמורה מכדי לחלוף ללא טיפול יש להתחיל בטיפול שמרני. הטיפול השמרני יכלול: הורדה בעומס העבודה, תומך שורש כף יד, טיפול באמצעים חשמליים לריפוי דלקות כולל לייזר רך ותרגילי שיקום. נשלב טכניקות טיפול ידניות שבהן נבצע בין היתר מניפולציות ומתיחות של התעלה הקרפלית על רקמותיה השונות במטרה לשפר את טווחי התנועה ולהפחית את הלחץ והגירוי הדלקתי שנוצר בעקבותיו בעצב התווך.
לאור העובדה שגם חוסר בפעילות גופנית אירובית ועודף משקל מהווים גורם סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית נמליץ לחולה על פעילות הגופנית אירובית שאינה גורמת לעומסים על שורש כף היד כמו למשל הליכה, ריצה ושחייה. לא נמליץ על פעילות גופנית הכרוכה גם בעומסים על שורש כפות הידיים כמו לשמל רכיבה על אופניים, שימוש בסטפר או במכשיר חתירה המחייבים לפיתה חזקה במכשיר.
טיפול הרפואי
במידה והטיפולים השמרניים לא פותרים את הבעיה יש לשקול טיפולים אחרים: שימוש בתרופות אנטי דלקתיות, זריקות קורטיקוסטרואידים ובמקרים קשים במיוחד ניתוחים לשחרור העצב בתעלה הקרפלית. בניתוח מסוג זה חותכים את הרצועה המהווה את הגה של התעלה ובכך משחררים את העצב. חשוב לציין שברוב המקרים הניתוח הזה יעיל ובבטוח עם זאת במחקר שפורסם לאחרונה דווח שכמעט רבע מהמנותחים ממשיכים לסבול לאחר הניתוח מסימנים ותסמינים שונים ומחציתם מבצעים בסופו של דבר ניתוח חוזר.
מניעה
כדי למנוע את התסמונת הזאת חשוב לטפל בגורמי הסיכון להתפתחותה כולל בין היתר להפחית ולשנות פעילויות שיוצרות עומסי יתר על שורשי כפות הידיים. הדגש צריך להיות להפחית את הפעולות החוזרניות וכאשר אלו מחויבות במציאות יש לבצע אותן באופן לא כוחני כאשר שורש כף היד נמצאת במנח ניטראלי. בין היתר תעשו שינויים בעמדת העבודה, בתנוחות העבודה ובאופן שבו אתם עובדים (הקלדה, צביעה, שימוש חוזרני בכלי עבודה, שימוש בכלים היוצרים ויברציות ועוד). תעשו שינויים באופן שבו אתם מבצעים את הפעילות הגופנית שלכם (יוגה, טניס, גולף ועוד). תעשו שינויים באופן שבו אתם מבצעים את המטלות שלכם בחיי היום יום בבית (חיתוכי ירקות, ניקיונות ועוד). יש להקפיד על טיפול במחלות רקע כגון סוכרת, דלקת פרקים ניוונית, לחץ דם גבוה, חוסר איזון של בלוטת בתריס ועוד שמעלות את הסיכון ללקות בתסמונת הזאת.
