דאגה לבריאות פוגעת בבריאות. רוב בני האדם מוטרדים מבריאותם. היפוכונדרים מוטרדים ודואגים יתר על מידה ומדמיינים חולי שאינו קיים. מחקר חדש מוצא שהיפוכונדרים שעסוקים, מוטרדים וחרדים ללא הרף ממצב בריאותם מעלים את הסיכוי שלהם לחלות באמת.
על פי החוקרים הנורווגים, הלחצים הנפשיים הקבועים שנגרמים לאותם היפוכונדרים בגלל החשש מפני אוטם שריר הלב מעלה את הסיכוי לכך שאוטם כזה אכן התרחש. גם אנשים החוששים במידה מועטה לבריאות לבם מעלים את הסיכוי ללקות בליבם אך האנשים שאינם מפסיקים לחשוש מפני מחלת לב מכפילים את הסיכוי שלהם לחלות בליבם. עקב ממצאים אלו ממליצים החוקרים לעשות כול מאמץ להפחית את רמת החרדה.
דאגה לבריאות פוגעת בבריאות – רקע
ידוע לכל שמתחים ולחצים נפשיים פוגעים באיזון הנפשי שלנו. נכון לשנים האחרונות זה כבר נעשה ברור שלחצים ומתחים נפשיים פועלים אחרי הקלעים כדי לפגוע גם בבריאות הגופנית שלכם. ננסח את זה באופן הפשוט ביותר "חשיפה כרונית למתחים ולחצים נפשיים גורמת לכם להיות חולים". הגוף שלנו מגיב למתחים נפשיים באופן מיטבי כאשר המטרה היא הגנה והישרדות.
שינויים הורמונליים בגלל מתח נפשי
מתח נפשי קצר מועד גורם לשינויים הורמונאליים ובעקבותיהם חלים השינויים הבאים:
- עלייה בלחץ הדם
- נשימה מהירה
- התרחבות של כלי דם מרכזיים
- התרחבות של דרכי הנשימה
- שחרור של סוכרים אל זרם הדם
- הגדלת החמצן הזמין בשרירים
- חידוד החושים ועוד.
כלל השינויים הללו משפרים את היכולת שלנו להתכונן לבריחה או מאבק כדי לשרוד במצבים מסכנים חיים. מתחים ולחצים נפשיים הנמשכים באופן כרוני גורמים לתגובות הגופניות הללו לפעול ללא או כמעט ללא הרף. המצב הזה מתיש את הגוף ומזיק לו.
השפעות מתח נפשי על הבריאות
מתח נפשי עלול לגרום בין היתר להפרעות הבריאותיות הבאות:
- כאבי ראש
- תסמונת מתח צווארי
- כאב שרירים
- מיוזיטיס מתחי
- כאבי בטן ושיבושים בעיכול
- הפרעות שינה
- עייפות כרונית
- פגיעה בליבידו
- סיכון מוגבר לזיהומים
מתחים נפשיים קשים וממושכים במיוחד עלולים לגרום להפרעות קשות יותר ובכלל זה:
- לחץ דם גבוה
- מחלות לב
- שבץ מוחי
- סוכרת
- הפרעות אכילה והשמנה
- אימפוטנציה
- מחלות מעי דלקתיות כגון מחלת קרוהן, דלקת כיבית של המעי הגס ועוד
אוטם שריר הלב ודאגות
אוטם שריר הלב (Myocardial infarction) מכונה גם "התקף לב", הוא מחלת לב הנגרמת לרוב בגלל חסימה של אחד מן העורקים הכליליים ועקב כך הפרעה באספקת דם לשריר של הלב. התוצאה האפשרית בגין תופעה זאת היא מוות של תאי שריר הלב באזור שנפגע. במקרים הללו למהירות שבה מוגש הטיפול ישנה משמעות קריטית. עיכוב בטיפול עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לשריר הלב ואף למוות. ישנם הרבה גורמי סיכון למחלה הזאת כולל עישון, חוסר בפעילות גופנית ועוד. על פי החוקרים הנורווגים במחקר הנוכחי ניתן להוסיף גם חשש מפני ליקוי או חולי כגורם סיכון.
נתון זה מתבסס על השוואה לקבוצת אנשים שאינם חוששים לבריאותם וזאת לאחר שמיטה של כלל גורמי הסיכון האחרים כולל עישון, חוסר פעילות גופנית, שתיית אלכוהול והיסטוריה משפחתית של מחלות לב. לטענת החוקרים ניראה שהסיכון המוגבר למחלות לב נגרם על רקע ההשפעות הפיזיולוגיות של הדאגה על מערכות הגוף השונות.
המחקר
עקב אחר מצב בריאותם של 7,000 בני אדם בריאים שנולדו בין השנים 1953-1957. המעקב נמשך עד לשנת 1999. אנשים אלו מילאו שני שאלונים שעסקו במצב בריאותם, סגנון חייהם והשכלה ורמת החרדות שלהם כולל דאגה לבריאות שלהם. בין השנים 1997-1999 בוצעו גם בדיקות גופניות לחברי הקבוצה וכן בוצעו בדיקות דם, מדידת משקל גוף וגובה.
ממצאי המחקר
החוקרים איתרו 700 בני אדם מקרב חברי הקבוצה שהוגדרו כאנשים עם רמה גבוהה של דאגה לבריאות. 234 אנשים בקרב אנשים אלו סבלו מאוטם שריר הלב או כאבים חריפים בחזה (angina). הזמן הממוצע עד לאירוע הלב הראשון היה מעט יותר מ7 שנים.
מסקנות החוקרים
בקרב האנשים שגילו דאגה לבריאות שלהם, שחששו לבריאותם באופן חריג, נמצא שיעור כפול של מחלות לב. לדאגות וחששות יש מחיר בריאותי שעלול לגרום למחלות קטלניות. יש על כן לזהות את האנשים שחוששים באופן אובססיבי לבריאותם ולטפל בחששות הללו.
Nov. 2016, BMJ Open
