טינטון וצפצופים באוזן מה גורם להם

טינטון וצפצופים באוזן מה גורם להם? צלילים הנשמעים באוזניים ללא קיום אמיתי שלהם היא בעיה מטרידה במיוחד. טינטון (Tinnitus) הוא מונח רפואי שמתאר צלילים שאינם קיימים הנשמעים באוזן אחת או בשתי האוזניים. הצלילים הללו יכולים לכלול:

• צלצולים, שריקות, חריקות, רחשים ועוד
• יכולים להיות שקטים או רועשים
• ממושכים או עם הפסקות

הרעשים הללו באוזניים מציקים בעיקר בלילה כאשר אין שום רעשי רקע. גורמי סיכון אפשריים להתפתחות טינטון כוללים:

• נזק מוחי
• מחלות והפרעות באוזן התיכונה
• פגיעה בעמוד השדרה הצווארי או במפרקי הלסת ועוד

אבחון וטיפול מהירים נדרשים כדי להפחית את הסיכוי שהתלונה על טינטון והצפצופים יהפכו לבעיה כרונית. במאמר הנוכחי נתייחס להתפתחות טינטון וצפצופים באוזן בגלל פגיעות צוואר ופגיעות במפרקי הלסת.

טנטון וצפצופים באוזן מה גורם להם – רקע

מעל 50 מיליון אמריקאים מתלוננים על רעשים באוזניים הכוללים טינטון וצפצופים. שליש מתוכם סובל מכך באופן חריף מספיק על מנת לבקש עזרה רפואית. הפרעה זאת יוצרת עומס אדיר על הכלכלה הלאומית והאישית וזאת בשל:

• אובדן ימי עבודה
• פריון עבודה לקוי
• אשפוזים
• תשלומי פיצויים ועוד

על ציר הזמן, טינטון וצפצופים באוזניים גורמים גם:

• לחוסר בשעות שינה
• לרגישות קשה לרעשים
• למגוון בעיות נפשיות
• וגם להתאבדויות וניסיונות התאבדות.

הרעשים באוזניים אינם מוגדרים כבעיה בפני עצמה אלא תסמין שנלווה להפרעות אחרות כגון:

• אובדן שמיעה
• פציעה של האוזן
• ליקויים בזרימת הדם ועוד

לרוב, הרעש באוזניים גורם לפגיעה קשה באיכות חיים אך אינו מתפתח בגלל הפרעות מסכנות חיים. עם זאת אין להתעלם מאותן הפרעות לא שכיחות שגורמות לתסמין הזה ועלולות לסכן חיים.

טינטון וצפצופים באוזן – סיווג

מקובל לסווג טינטון וצפצופים באוזניים שאין להם מקור חיצוני לשתי קטגוריות. חלוקה זאת מתבצעת על פי האזור האנטומי שנפגע וגורם להפרעה:

1) טינטון אוטיטיס

הנגרם בגלל פתולוגיה של האוזן התיכונה או של עצב השמע.

2) טינטון סומטי

הנגרם בגלל הפרעות שמקורן הראש, הצוואר והלסתות וללא מעורבות של האוזן או עצב השמע.

סיווג נוסף: אובייקטיבי או סובייקטיבי

טנטון וצפצופים באוזן נחלקים שוב לשתי קבוצות על פי טיב הרעשים שהם שומעים באוזניים:

• רעשים סובייקטיביים (Subjective Tinnitus) שאותם שומע רק החולה עצמו. ברוב המקרים (99%) הרעשים הם סובייקטיביים ונגרמים מסיבות כגון תגובה עצבית לפגיעה בשמיעה.
• ורעשים אובייקטיביים (Objective Tinnitus) אותם שומעים החולים ואנשים אחרים. רק 1% מהרעשים באוזניים הם רעשים אובייקטיביים. רעשים מסוג זה נגרמים בגלל בעיות בזרימת דם או בעיות במערכת שרירי ושלד.

טנטון וצפצופים באוזן – גורמי סיכון

לא בכל המקרים ניתן להצביע על הגורם הישיר לטנטון. עם זאת, הגורם הסיכון השכיח ביותר לטנטון הוא החשיפה לרעשים חזקים. הדברים נכונים גם לגבי רעשים חזקים וחוזרניים וגם לגבי רעשים חזקים חד פעמיים. 90% מהאנשים שסובלים מטנטון סובלים גם מירידה בשמיעה הנגרמת מחשיפה לרעשים. בין גורמי הסיכון הנוספים שניתן להצביע על אחריותם להתפתחות טנטון או החרפתו נציין:

גיל

במקביל להתבגרותנו חלים הליכי בלייה טבעיים על רקמות הגוף השונות. בין היתר מתנוונים גם חלקי האוזן השונים ובכך עולה הסיכון להתפתחות הבעיה.

רעשים

חשיפה לרעשים קיצוניים חד פעמיים או רעשים חוזרים ונשנים יכולה להזיק ואפילו להרוס באופן בלתי הפיך את תאי השערה המצויים באוזן הפנימית. תאי שערה אחראים לקלוט את גלי הקול ולהפוך אותם לאותו כימיים המועברים אל המוח. הרס של תאים אלו עלול להוביל בין היתר להתפתחות טינטון וצפצופים באוזן.

דלקת זיהומית באוזן

דלקות זיהומיות באוזניים, סינוסים או ברקמות סביבן עלולות לגרום גם לטנטון ולצפצופים באוזניים. דלקת אוזניים עלולה להתפתח חיצונית לעור התוף (דלקת אוזן חיצונית) או בחלק הפנימי של האוזן (דלקת אוזן תיכונה). סימפטומים אפשריים נוספים כוללים:

• כאבי אוזניים
• בצקת בעור של תעלת השמע החיצונית
• תחושת אטימות באוזן
• ירידה בשמיעה
• הפרשות מהאוזן
• יתכן גם חום ועוד

גידולים סרטניים

טנטון עלול להיגרם בגלל גידול סרטני באוזן או בגולגולת. דוגמה לגידול כזה היא נוירומה אקוסטית (Acoustic Neuroma) – גידול שפיר בעצב השמע.

פגיעה בתעלת האוזן

תעלת האוזן עלולה להתמלא ולהיחסם. הסיבות האפשריות להתמלאות זאת כוללות דימום בגלל פציעה, בצקת מזיהום מקומי, שעווה ועוד. התמלאות תעלת האוזן עלולה לגרום ללחץ על עור התוף ולהוביל להתפתחות טנטון.

תרופות

מעל 200 תרופות מרשם וללא מרשם עלולה לגרום לטנטון או להחריף טנטון קיים. מינון גבוה של התרופות הללו יגרום לטנטון חמור יותר. לרוב, הפסקת הצריכה של התרופות הללו יעלימו את הטנטון. בין התרופות שעלולות לגרום לטנטון נציין:

• קבוצת התרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs)
• תרופות נגד סרטן
• סוגים מסוימים של תרופות אנטיביוטיות
• התרופות המשתנות
• תרופות נגד מלריה
• ותרופות נגד דיכאון

מחלת מנייר

עודף נוזלים במערכת שווי המשקל עלול לגרום להתפתחות מחלת מנייר. בין הסימפטומים של המחלה נציין:

• טנטון
• ירידה בשמיעה
• אטימות באוזניים
• סחרחורת סיבובית (ורטיגו true) ותחושת ציפה בזמן הליכה
• חוסר יציבות ושווי משקל
• החולה עלול לחוש בחילה, להקיא ולהזיע ועוד

• ירידה בשמיעה
• כאב באוזן
• תחושת מלאות באוזן
• טנטון
• סחרחורת

הפרעה בעצמות השמע

הפרעות במפרק הלסת

בעיות בפרקי הלסת

מגוון של סימנים ותסמינים רב נילווה לתפקוד לקוי של פרק הלסת. כלל התסמינים הללו נקראים "תסמונת מפרק הלסת". אחד הסימפטומים שעלולים להתפתח בגלל הפרעה במפרק הלסת הוא:

• טנטון וצפצופים באוזן שאין להם מקור חיצוני

הקשר בין תפקוד לקוי של מפרק הלסת לבין שמיעת רעשים ללא מקור חיצוני הוכח באמצעות מחקרים רבים. פגיעה מבנית או תפקודית של מפרק הלסת עלולה לפגוע גם ברקמות סמוכות העוברות בתוך תעלה המצויה בין האוזן למפרק הלסת (Petrotympanic fissure).

בתעלה זו עוברת רצועה שמקשרת את הדיסק (מיניסקוס) התוך מפרקי והקפסולה של המפרק עם הפטיש (אחת מעצמות השמע). כמו כן עוברים דרך תעלה זאת גם העורק הטימפני הקדמי (Anterior tympanic artery) והעצב קורדה טימפני. פגיעה ברקמות העוברות בתוך התעלה עלולה לגרום:

• כאבי אוזניים
• טנטון
• ורטיגו
• סחרחורת
• תחושה של ירידה בשמיעה
• רגישות מוגברת לרעש
• כאבים בלשון ועוד

הפרעות בריאותיות בצוואר או בראש

נזקים לחוליות עמוד השדרה הצווארי ו/או לרקמות התומכות ופועלות סביבו עלול לגרום בין היתר להתפתחות טנטון וצפצופים באוזן. נזקים בצוואר יכולים להיגרם על רקע טראומטי כמו לאחר תסמונת צליפת שוט. נזק צווארי יכול להתפתח גם בעקבות עומסים חוזרניים ובלאי הדרגתי מצטבר הנובע מעבודה משרדית מול מחשב ועוד. מלבד הרעשים הללו, פגיעה צווארית עלולה לגרום להתפתחות סימנים ותסמינים נוספים כולל בין היתר:

• כאבי צוואר
• מגבלות תנועה בצוואר
• תחושות נימול בידיים
• כאבי ראש
• ורטיגו
• סחרחורת ועוד

הקשר בין הצוואר, מפרק הלסת ורעשים באוזניים

גלי הקול עושים מסלול מורכב עד לשמיעתם והבנתם. גלי הקול מנותבים אל המוח דרך תעלת השמע (אוזן חיצונית), עור התוף ועצמות השמע (אוזן התיכונה), השבלול והקולטנים בתוכו (אוזן הפנימית) ועצב השמע (Auditory nerve). עצב השמע מעביר את המידע בין היתר אל הגרעין הקוכלארי במדולה, התלאמוס והקורטקס האודיטורי הראשוני והאסוציאטיבי.

על פי מחקרים שונים הגרעין הקוכליארי (cochlear nucleus) שבמוח מהווה תחנה המקבלת, מעבדת ומשלבת את המידע השמיעתי עם מידע כמו מגע, כאב, חישה עצמית (פרופריוספציה) ועוד המגיע מחלקי גוף אחרים. הגעתו של מידע לקוי אל הגרעין הקוכליארי ואל המוח בגלל פציעה או פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, בראש או במפרק הלסת עלול במגוון דרכים לשבש את האותות העצביים הנשלחים אל המסלולים השמיעתיים ולגרום לרעשים באוזניים ובכלל זה טינטון וצפצופים.

גורמים שעלולים להחמיר טינטון

מספר רב של גורמים עלול להשפיע על חומרת הטינטון והצפצופים באוזן. בין הגורמים הללו נמנה:

• קפאין (יש גם מחקר שטוען שקפאין מפחית את הטינטון באוזניים)
• עישון
• אלכוהול
• טיפול ממושך בתרופות אנטי דלקתיות ובתרופות נוגדות דלקות זיהומיות
• דיכאון ומתחים
• עייפות
• התמקדות ללא הרף בצלילים באוזן

References:

Atik A. Pathophysiology and treatment of tinnitus: an elusive disease. Indian J Otolaryngol Head Neck Surg. 2014 Jan;66(Suppl 1):1-5.

Han BI, Lee HW, Kim TY, Lim JS, Shin KS. Tinnitus: characteristics, causes, mechanisms, and treatments. J Clin Neurol. 2009 Mar;5(1):11-9.

Sujoy Kumar Makar. Etiology and Pathophysiology of Tinnitus – A Systematic Review, International Tinnitus Journal. 2021;25(1):76-86.

Haider Haúla Faruk, et al. Pathophysiology of Subjective Tinnitus: Triggers and Maintenance, Frontiers in Neuroscience, 12, 2018.

Dalrymple SN, Lewis SH, Philman S. Tinnitus: Diagnosis and Management. Am Fam Physician. 2021 Jun 1;103(11):663-671.

David Baguley, Don McFerran, Deborah Hall. Tinnitus, The lancet VOLUME 382, ISSUE 9904, P1600-1607, NOVEMBER 09, 2013