האם החולה המודרני הוא חכמולוג

האם החולה המודרני הוא חכמולוג? התשובה היא לא. החולה המודרני הוא חולה חכם! תמיד קשה להיות חולה אך בעידן המודרני קשה גם להיות רופא. לדברי פרופ' אידלמן, הרופאים בארץ פועלים לפי מודל פטרנליסטי. לפי המודל הזה "הרופא יודע הכול והמטופל אמור לקבל את דבריו". החולים, בעידן האינטרנט ובמיוחד בעזרת גוגל, חושבים אחרת. האם הגישה הזאת הופכת את החולה המודרני לטרדן? האם בגלל זה החולה המודרני הוא חכמולוג?

המגיע לביקור אצל רופא, נתקל לעתים בחוסר סבלנות לשאלות ולבקשות להסברים. יחס זה גורם לחלק מהחולים להימנע משאלות ולנסות להשלים מידע באופן עצמאי. בעידן האינטרנט השגת מידע אינה מהווה בעיה. הרבה פעמים החולים רצים לאינטרנט ולומדים את המידע שהרופאים החסירו מהם. עם זאת יש לזכור שלעתים החולה ישלוף מד"ר גוגל מידע חסר או לא מדויק.

האם החולה המודרני הוא חכמולוג – רקע

מערכת היחסים בין החולה המודרני לבין הרופא שמטפל בו השתנתה לנצח. הימים שבהם הרופא אמר והורה והחולה ביצע אינם קיימים עוד. בעידן האינטרנט החולים רוצים:

• להבין מה הבעיה
• מה גורם לה
• וגם לדווח לכם שהם כבר קראו אודות הבעיה שלהם באינטרנט

הרופא צריך להתעמת (בגבול הטעם הטוב) עם האבחונים הללו שמציג בפניו החולה המודרני. ובמידת הצורך להסביר בסבלנות למה האבחון שלו הוא הנכון.

האם זה צריך לאיים עלינו? לדעתי לא. לדעתי החולה מודרני הוא חולה חכם יותר המעודכן ומבין היטב מהי הבעיה שלו. החולה המודרני ניתן לגיוס בקלות לטובת התנהלות נכונה המחייבת מודעות עמוקה ושינוי ארגונומי יסודי. מערכת היחסים אידיאלית (עד שמחשבים יטפלו בנו) היא מערכת יחסים של שיתוף ועבודת צוות.

לרופאים לא נוח אם החולה המודרני

לדברי פרופ שמואל אידלמן (אוניברסיטת חיפה, 30.04.06), אותם הרופאים קצרי הרוח בהם אנו נתקלים גם לא ממש אוהבים כשאנחנו מחפשים את התשובות לשאלות לבד, ברחבי האינטרנט. לדברי פרופ' אידלמן, העומד בראש מוקד חדש לחקר יחסי מטפל-מטופל בתחום הבריאות שהוקם באוניברסיטת חיפה, "לרופאים רבים בישראל עדיין לא נוח כאשר מטופל לומד וקורא על מחלתו באינטרנט ובמאגרי מידע",

לדבריו: רופאים רבים לא מודעים לכך שעידוד המטופלים ללמוד על מחלתם יכול לגרום:

• להוזלת עלויות הטיפול
• לקיצור תהליכים
• וגם הגדלת שביעות הרצון ושיתוף הפעולה של המטופל

עוד מוסיף הפרופסור הנכבד: "אם המטופל לא יהפוך לשותף מלא בתהליך הטיפול, יהיה קשה מאוד לשפר את איכות חייו ולהקל על סבלו. קבלת החלטות משותפות, כאשר המטופל נמצא במוקד, עשויה להביא להגדלת יחסי האמון ברופא ובטיפול המוצע".

ואולם לדעתו של פרופ' אידלמן החוקר את יחסי מטפל-מטופל בתחום הבריאות בישראל ציבור המטופלים בישראל הולך ומשתנה. מאנשים שהיו מוכנים להיות פסיביים, לאנשים שלומדים את הבעיה וגם מודעים למה שקורה להם. "בין אם הרופא רוצה או לא, התמורות קיימות ועליו לדעת כיצד להתמודד איתן ואיך לנצל אותן בצורה הטובה ביותר". החולה המודרני הוא נתון שצריך ללמוד לקבל ולהפיק ממנו את המיטב.

איכות המידע באינטרנט

באינטרנט ניתן למצוא חלקים נכבדים מהידע האנושי כולל הידע הרפואי. הבעיה היא האיתור. מחד, מידע מדויק עשוי לאפשר לנו לקחת החלטות נכונות לגבי הבעיות הרפואיות שלנו ומאידך התנהלות המתבססת על מידע לקוי עלולה להזיק לנו. אז איך נפריד מוץ מבר? נסו להעריך את איכות הכותבים באתר באמצעות:

קריאה עליהם

• קראו באתר באופן נרחב גם נושאים אחרים
• הצליבו מידע מקביל מאתרים אחרים
• האם האתר מדורג גבוה בגוגל?
• האם ישנם קישורים למקורות המאמרים?

להתייעץ עם ד”ר גוגל? רעיון טוב

במחקר שנערך באוסטרליה הגיעו החוקרים למסקנה שגלישה באינטרנט כדי ללמוד על ההפרעות שעלולות לגרום לתסמינים שלנו הוא דבר טוב. מתברר שגלישה כזאת מכינה את החולה המודרני לפגישה עם הרופא באופן משופר. במחקר המסוים הזה (Medical Journal of Australia Published online: 20 August 2018). החיפושים באינטרנט אחר מידע העוסק בענייני בריאות הם אדירים. על פי מקורות שונים מדובר בנפח התופס כ- 5% מכלל החיפושים ברשת האינטרנטית. 33% מהאנשים שרוצים להגיע לחדר מיון עקב בעיה מסוימת ערכו חיפוש על הנושא לפני כן.

במחקר המצוין כאן מצאו החוקרים:

132 מקרב 195 מבקשי המידע באינטרנט הסכימו או הסכימו מאוד שחיפוש המידע באינטרנט עזר להם:

• לתקשר עם הרופא שלהם באופן משופר ויעיל

155 מקרב מבקשי המידע הסכימו או הסכימו מאוד שחיפוש המידע באינטרנט הועיל להם:

• להבין היטב את ההסברים של הרופא

155 מקרב מבקשי המידע הסכימו או הסכימו מאוד עם המשפט שאמר שהחיפוש הועיל להם:

• למקד את השאלות שלהם וכך גם לקבל מידע מדויק מהרופא