חולשה בירך ופציעות בגפה התחתונה? על פי המחקר המסוקר כאן התשובה לכך היא חיובית. פציעות ספורט בגפה תחתונה הם עניין שכיח ביותר. לעיתים אלה פציעות מסיימות קריירה על כל המשתמע מכך לגבי איכות חייהם ובריאותם העתידית. דוגמאות לפציעות ברגל כוללות נקע, מתיחה או לכידה של מפרקים ורקמות כגון מתיחה או קרע בשרירי המיתר, קרע לברום בירך, נוירופתיה של עצב הירך ועוד.
מדוע יש ספורטאים שמרבים להיפצע ואחרים שאינם נפצעים כלל? מחקרים מהשנים האחרונות מוצאים קשר בין תפקוד האגן ומפרקי הירך לפציעות בגפה התחתונה. לפי אותם מחקרים חוסר איזון שרירי באזורים אלו מעלה את העומסים על הגפה התחתונה. עומסים גבוהים משמעותם סיכון גבוה יותר לפציעות. בדומה לפציעות באזורי גוף אחרים הפתרון הרצוי הוא מניעה. יש על כן לאתר מוקדם ככל האפשר את ליקויי התנעה באגן ובמפרקי הירך ולתקנם.
חולשה בירך ופציעות בגפה התחתונה – רקע
שכיחות הפציעות של הגפה התחתונה בקרב כלל האוכלוסייה ובפרט בקרב ספורטאים היא גדולה. במטרה לצמצם את שכיחות הפציעות הללו בוצעו ומבוצעים מחקרים רבים המנסים לאתר את הגורמים ואת גורמי הסיכון לפציעות. אז מה ידוע לנו על הגורמים וגורמי הסיכון לפציעה של אחת או יותר מהרקמות בגפה התחתונה?
גורמים וגורמי סיכון לפציעות בגפה התחתונה
פציעות בגפה התחתונה נגרמות בעיקר בגלל:
- עומסי יתר הנגרמים משימוש חוזרני בגלל ריצה, קפיצה, הליכה ועוד (מתיחות וקרעים של רקמות)
- נזקים לרקמות הפה התחתונה בגלל תאונה, נפילה, פציעת ספורט (מתיחות, קרעים שברים ופריקות של רקמות ומפרקים)
גורמי הסיכון לפציעת רקמות בגפה התחתונה כוללים בין היתר:
- גיל – על ציר השנים הרקמות בגוף עוברים הליכי ניוון שמעלים את הסיכון לנזקים.
- נטייה גנטית הגורמת לשינויים ברקמות כמו גמישות יתר מעלה את הסבירות לפציעות
- ליקויים מבניים מולדים או נרכשים כמו ברכי X או ברכי O מעלים את הסבירות לפציעות בגפה התחתונה
פציעות בגפה התחתונה ובכלל עלולות להתרחש גם בשל אי הקפדה על כללי האימון הנכונים ובכללם:
- ענפי ספורט החושפים אתכם לעומסים חוזרניים (ריצות, קפיצות) או לנזקי חבלה (אומנות לחימה, ספורט מוטורי)
- הדרגתיות בסרגל המאמצים
- זמני התאוששות והימנעות מאימונים במצב של עייפות קשה
- חימום ראוי טרם החל האימון
- כושר גופני טוב
- ציוד אימון ואביזרי הגנה מתאימים
- טכניקות אימון מהוקצעות
- אימון קיצוני כאשר אתם במצב של דיכאון או מצב נפשי קשה אחר
- התעלמות מכאב ו/או התעלמות מפציעות קודמות
- אכילה ושתייה מאוזנים
ומה מוסיף לנו המחקר הנוכחי?
הגוף האנושי מתפקד מבחינה ביומכנית על פי העיקרון של שרשרת קינטית. תנועת מפרק אחת משפיעה על האופן שבו מתבצעות תנועות מפרקים אחרים. כמובן שהשרשרת הקינטית הזאת באה לידי ביטוי באופן חד ומובהק יותר במצב של קירבה אנטומית כמו זו הקיימת בין האגן מפרקי הירך ויתר חלקי הגפיים התחתונות. תנועות לקויות של האגן ו/או מפרקי הירך יגרמו בסבירות גבוהה לתנועה מפצה במפרקי הגפה התחתונה. תנועות פיצוי עלולות בחלק ניכר מהמקרים להוביל לעומס יתר, בלאי והתפתחות פציעות ברגל.
מחקרים כולל המחקר הנוכחי מצאו שכאשר משלבים תרגילים שמטרתם לתקן את ליקויים ביומכניים שנמצאו באגן ו/או במפרקי הירך מצליחים לצמצם ואף למנוע פציעות בברכיים וביתר המפרקים והרקמות בגפיים התחתונות. לטענת החוקרים קיים קירוב יתר במפרק הירך (hip adduction) וסיבוב גדול מידי פנימה של מפרק הירך (internal rotation) בתגובה:
- חולשת השרירים המרחיקים של הירך (Hip abductors)
- חולשת השרירים מסובבי הירך החוצה (Hip external rotators)
תנועה מפצה זאת גורמת להפרעות בריאותיות:
- במפרק שבין הפיקה הברך לעצם הירך (Patellofemoral joint)
- בשביל הכסל והשוקה (Iliotibial band)
את השכיחות הגבוה של הפרעות באזורים אלו ניתן לראות אצל נשים בשל מבנה ברכיהן. החזרת האיזון של השרירים האגוניסטים ואנטגוניסטים שפועלים על הגפיים התחתונות עשוי להועיל בנטרול תנועות הפיצוי המזיקות. השרירים הללו צריכים להיות מאוזנים בכוחם ובגמישותם כדי להתאזן תפקודית ולא לשבש את התנועה. שריר אגוניסט קצר מידי יפריע לעבודת השריר האנטגוניסט שמולו, ישבש את תנועת המפרק ויעלה את הסבירות לפציעה.
המאמר
קיים מגוון רחב של פציעות בגפה התחתונה. בין הפציעות השכיחות נמנה:
- שין ספלינט
- כאבים במפרק פטלופמורל (Patellofemoral pain)
- תסמונת הרצועה האיליו טיביאלית (iliotibial band syndromes) או תסמונת ITB או בקיצור ITBS
- קרע מיניסקוס בברך ועוד
כל אלה ועוד מהווים בעיות שכיחות ומתסכלות ספורטאים ומטפלים כאחד. הגישה הקיימת לטיפול בבעיות אלה ואחרות הצצות בגפה התחתונה הייתה להתייחס לכפות הרגליים כולל מדרסים, לתמוך בברך ולחזק את השריר הארבע ראשי. טיפולים אלו עזרו באופן חלקי בלבד. בשנים האחרונות יצאו לאור מחקרים שביקשו למקד את תשומת הלב גם לחלקים מרוחקים יותר מהברכיים כמו אזור האגן ומפרקי הירך. החוקרים הללו טענו שאולי מקור הפציעות לאור להגפה התחתונה נובעים בכלל מחולשה של מפרק הירך.
שרשרת קינמטית
המאמר הנוכחי מנסה לשפוף אור על הקשר הקינמטי שבין בעיות באזור האגן ומפרקי הירך על התפתחות ליקוים ופציעות בפלג הגוף התחתון וההפך. כמובן שליקוי ו/או חולשה באגן ו/או במפרקי הירך לא מסבירים את כול הפציעות בגפיים התחתונות אך ליקויים אלו על פי מחקרים רבים עשויים להסביר חלק מהן. הגוף האנושי בנוי על פי העיקרון הקינמטי. בעיה במקום אחד תוביל לשיבוש באופן העבודה של מפרקים ושרירים במקומות אנטומיים אחרים ותוביל על ציר הזמן לפציעה גם שם.
חשוב לבחון ולטפל גם בחולשת הירך
לאור התובנות הללו החלו מרכזי שיקום וטיפול להתייחס למפרק הירך ולאיזון של השרירים המפעילים אותו גם כאשר החולה סובל מהתפתחות דלקת בגיד אכילס, קרע במיניסקוס בברך או שבר מאמץ בשוק. על פי הסברות חולשה של השרירים ובעיקר של השרירים המסובבים והמרחיקים (abductors and external rotators) של הירך הם התורמים המשמעותיים לפציעות בגפה התחתונה. חולשה זאת גורמת לקירוב וסיבוב (adduction and internal rotation) יתר של מפרק הירך. מחקרים הראו כיצד קירוב וסיבוב יתר של מפרק הירך מובילים להתפתחות תסמונת פטלופמורל, תסמונת שביל הכסל והשוקה ועוד. יחד עם זאת הקשר שבין הגורם והתוצאה אינו חד משמעי וישנם גם מקרים שבהם תסמונות אלה מתרחשות גם כאשר לא קיימת חולשה בשרירים הללו.
אז מה צריך לעשות?
אחד מתפקידיו העיקריים של הקלינאי שבוחן פציעות ברגל הוא להבין מה גרם להן. מה גרם לכאבי הירך מאחור? או לחילופין מה גרם לכאב בישבן ובמפרק הירך? הבנה מנגנון היווצרות הכאב עשויה להועיל בריפוי הכאב ובמניעת פציעה חוזרת. התהליך הזה מתבצע במסגרת אבחון, טיפול ושיקום יסודיים של החולה המתלונן על פציעה בגפה התחתונה. במהלך המפגש עם החולה:
- נבחן את עבודת מפרק הירך אך גם את אופן עבודת הברך והקרסול
- נבדוק את הזוויות של מפרקי הירך אך גם את הזוויות של הברכיים (ברכי O או ברכי X)
- נבחן את המבנה של כפות הרגליים (כפות רגליים שטוחות או גבוהות)
נבדוק את איזון השרירים (כוח, גמישות) הפועלים על מפרק הירך ועל הגפה התחתונה:
- נבחן את האיזון בין השריר הארבע ראשי לשרירי המיתר מאחור
- וגם את האיזון השרירי בין שרירי השוק האחורי לבין שרירי השוק לפנים.
References:
Heiderscheit BC. Lower extremity injuries: is it just about hip strength? J Orthop Sports Phys Ther. 2010 Feb;40(2):39-41.
Niemuth, Paul. (2007). The role of hip muscle weakness in lower extremity athletic injuries. International SportMed Journal. 8. 179-192.
Niemuth PE, Johnson RJ, Myers MJ, Thieman TJ. Hip muscle weakness and overuse injuries in recreational runners. Clin J Sport Med. 2005 Jan;15(1):14-21.
Rabello, R., Nodari, C., Scudiero, F. et al. Effects of task and hip-abductor fatigue on lower limb alignment and muscle activation. Sport Sci Health 18, 759–769 (2022).
Hietamo J, Parkkari J, Leppänen M, et al. Association between lower extremity muscular strength and acute knee injuries in young team-sport athletes. Transl Sports Med. 2020; 3: 626–637.
