תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב

תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב

תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב? מה הקשר? ובכן יש קשר. על פי ידיעה שפרסם העיתונאי דן אבן ב"ידיעות אחרונות", גרפיקאי שעבד מול המחשב במשך יותר 20 שעות רצופות אושפז במצב של סיכון חיים אחרי שהתפתחו אצלו קרישי דם ברגל. קרישי דם אלו גרמו לו בעיות בריאותיות קשות וסכנו את חייו. האם תיתכן התפתחות תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב? התשובה לכך היא חיובית.

גרפיקאי בן 33 הגיע לאחרונה לבית חולים "איכילוב" בעקבות ישיבה ממושכת וביצוע עבודת מחשב שנמשכה כ-20 שעות ברצף, כשהוא סובל מקשיי נשימה ויורק דם. לאחר בדיקה התברר שהוא סובל מתסחיף ריאתי וקרישי דם שנוצרו ברגליים מהישיבה ממושכת ללא תנועה מול מסך המחשב. לאחר אשפוז של שבועיים התייצב מצבו והוא הועבר להמשך טיפול בבית חולים "תל-השומר". עבודה על פי עקרונות ארגונומיים לא הייתה מאפשרת לאירוע כזה להתרחש.

תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב – רקע

העידן המודרני הוא העידן של המחשבים. אנו עובדים, לומדים, משחקים ומתקשרים באמצעות מחשבים. כיצד משפיע עלינו השימוש במחשבים? המחשב גורם לנו בעיקר לשבת הרבה יותר מהרצוי. מגוון רחב של מחקרים שבים ומזכירים לנו: ישיבה ובעיקר ישיבה ממושכת מסכנת את חיינו. מחקר שפורסם בחודש יולי 2010 בירחון הבריטי לרפואת ספורט מצא:

  • אנשים שמרבים לשבת משנים את ההתנהגות ההורמונלית בגופם
  • גורמים לשינויים במטבוליזם של הסוכרים והשומנים
  • עקב כך עלולים לחלות במחלות לב וכלי דם
  • לקצר את חייהם באופן משמעותי

מחקרים אחרים שנערכו בקנדה ופורסם כבר במאי 2009 בירחון לרפואה ומדע בספורט ופעילות גופנית מצאו:

  • קורלציה בין ישיבה ממושכת למוות ממגוון מחלות והעיקר מחלות לב וכלי דם

מחקר אוסטרלי שפורסם בירחון האגודה האמריקאית ללב (ינואר 2010), מצא:

  • צפייה ממושכת בטלוויזיה כרוכה בסכנת חיים אפילו בקרב אנשים פעילים גופנית

"תסמונת מחלקת התיירים" היא דוגמה נוספת לקטלניות האפשרית של הישיבה. אז מה הקרש בין תסמונת מחלקת התיירים לעבודת מחשב?

מהי תסמונת מחלקת תיירים?

תסמונת מחלקת תיירים (Economy class syndrome) היא מונח המשמש לתיאור הסיכון המוגבר להתפתחות פקקת ורידים עמוקים (DVT). התופעה מוכרת בעולם התעופה במהלך טיסות ארוכות טווח במיוחד במושבים במחיר נמוך יותר שבהם המקום לרגליים מוגבל. DVT הוא מצב שבו קריש דם נוצר בווריד עמוק, בדרך כלל ברגל, ויכול לגרום לכאב, נפיחות ואדמומיות. אם הקריש מתנתק ומגיע לריאות, הוא עלול לגרום לתסחיף ריאתי מסכן חיים (PE). גורמי הסיכון לתסמונת מחלקת תיירים כוללים:

  • חוסר תנועה ממושך
  • התייבשות
  • לחץ נמוך בתא הנוסעים
  • לחות נמוכה
  • נטייה מולדת
  • מעל גיל 40
  • ומצבים רפואיים מסוימים כמו נטייה לקרישיות יתר של הדם,
  • שימוש בתרופות מסוימות כגון גלולות למניעת הריון ועוד

כדי למנוע תסמונת מחלקת תיירים יש להקפיד על הדברים הבאים:

  • לשתות הרבה נוזלים
  • להימנע מאלכוהול וקפאין
  • ללבוש גרבי לחץ
  • לאמן את רגליהם באופן קבוע
  • לפנות לייעוץ רפואי אם מתפתחים תסמינים של DVT או PE.

ומה הקשר בין הפרעה זאת לישיבה?

קרישי דם בוורידי הרגליים העמוקים (Deep Vein Thrombosis) עלולים להתפתח גם בגלל ישיבה ממושכת. כפי שאכן קרה עם הגרפיקאי המוזכר מעלה. ישיבה ממושכת אופיינית לסוגי עבודה נוספים מלבד עבודת מחשב. בין המקצועות שבהם אתם נדרשים לשבת ממושכות נציין:

  • נהיגה ממושכת
  • קופאים במרכולים ועוד

ארגון הבריאות העולמי מצא שנוסע אחד מכל 4500 נוסעים מפתח קריש דם בגלל ישיבה ממושכת וחוסר התנועה. כל מי שטס או יושב בלי לקום מהכורסה מצוי בסיכון להפרעה בזרימת הדם ברגליים והיווצרות קרישי דם.

סימנים ותסמינים של קרישי דם בוורידי הרגליים העמוקים

תסמונת מחלקת תיירים מסכנת חיים. קרישי הדם הללו יכולים לנוע בגופינו, להגיע לריאות ולמוח, לחסום כלי דם ולגרום אף למוות. הסיכון לחלות בתסמונת זו אינו בהכרח מידי. לעיתים עלולים להיווצר קרישי דם בוורידים אפילו שבועות לאחר הטיסה. סכנה נוספת בגין תסמונת מחלת תיירים היא האיחור השכיח בהבנה של מה גרם לה. איחור זה גורם כמובן לעיכוב בקבלת הטיפול הנכון.

סימנים ותסמינים אופייניים לקרישי דם בוורידי הרגליים העמוקים יופיעו ברגל הנפגעת ובעיקר בשוק ויכללו:

  • רגישות למגע
  • אדמומיות
  • בצקת
  • מגבלת תנועה ועוד

כל אלה יגרמו לנו, ברוב המקרים, לחפש את הגורם לסימנים והתסמינים באחת מרקמות הרגל. האם מתחתי שריר? האם קיבלתי מכה ברגל? לעיתים רחוקות בלבד ישייך החולה את בעייתו לכלי הדם. חשוב לציין הסימנים והתסמינים לא תמיד יהיו ברורים. לעתים לא יופיעו סימנים ותסמינים בכלל ולפעמים הם עלולים להיות חריפים ביותר. יש קשר בין חומרת החסימה של כלי הדם לבין חומרת התסמינים.

אבחון קרישי דם בוורידים העמוקים

תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב
תסמונת מחלקת תיירים מעבודת מחשב

היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות מתקדמות עשויות להועיל בזיהוי הבעיה. כך למשל כאבים בשוק שהחלו בעקבות טיסה ארוכה או ישיבה ארוכה במיוחד מול מחשב ללא רקע טראומטי עשויים להצביע על קרישי דם כגורם אפשרי. בכל מקרה של חשד יש מיד להפנות את החולה לבדיקת אולטרה סאונד דופלקס. בדיקה זאת הנחשבת למדויקת יחסית עשויה להצביע על קריש הדם בכלי הדם ולדגים את זרימת הדם סביב הקריש.

טיפול בקרישי דם בוורידים העמוקים

הטיפול העיקרי בקרישי דם אלו הוא טיפול בתרופות נוגדות קרישה (Anticoagulation) וגם גרביים לוחצות. את הטיפול התרופתי מתחילים עם זריקות של הפרין (Heparin) או תרופה מדללת דם אחרת למשך מספר ימים ולאחר מכן טיפול ממושך בתרופות מדללות דם.  מקרים קשים בהם קרישי הדם גדולים במיוחד או יוצרים חסימה מסיבית עלולים להזדקק לפתרון כירורגי.

ההשפעות נוספות של ישיבה ממושכת

ישיבה לפרקי זמן ארוכים בעבודה יכולה להיות בעלת השלכות שליליות על בריאותכם ורווחתכם. על פי מחקרים שונים, ישיבה ממושכת קשורה בסיכון מוגבר:

  • להשמנת יתר
  • תסמונת מטבולית
  • מחלות לב וכלי דם
  • מחלות סרטן
  • ותמותה מוקדמת

ישיבה מפחיתה את הוצאת האנרגיה ואת פעילות השרירים של הגוף ובשל כך:

  • גורמת לעלייה במשקל
  • זרימת דם ירודה
  • ניוון שרירים
  • כאבי גב תחתון עוד

לכן, חשוב להימנע מישיבה ממושכת מדי ולשלב יותר תנועה ופעילות גופנית ביום העבודה. חלק מהדרכים לעשות זאת הן:

  • קחו הפסקות קבועות מישיבה כל 30 דקות וקומו, התמתחו או הסתובבו.
  • השתמשו בשולחן עמידה או בשולחן גבוה או דלפק כדי לעבוד עם המחשב או לדבר בטלפון
  • לכו ברגל או רכבו על אופניים לעבודה במקום לנהוג או לנסוע בתחבורה ציבורית
  • קיימו פגישות הליכה עם עמיתים במקום לשבת בחדר ישיבות
  • השתמשו בהליכון שולחני או באופני כושר כדי לעבוד תוך כדי תנועה.
  • הצטרפו לחדר כושר או לשיעור כושר בקרבת מקום העבודה והתעמלו לפני או אחרי העבודה

הטיפים האלה, יכולים להפחית את ההשפעות המזיקות של ישיבה ולשפר את הבריאות, הפרודוקטיביות ומצב הרוח. זכור כי ישיבה היא לא רק רעה עבור הגוף, אלא גם עבור המוח. תנועה רבה יותר יכולה לעזור לך להישאר ערני, ממוקד ויצירתי בעבודה.

References:

Healy B, Levin E, Perrin K, Weatherall M, Beasley R. Prolonged work- and computer-related seated immobility and risk of venous thromboembolism. J R Soc Med. 2010 Nov;103(11):447-54.

Martinelli I, Taioli E, Battaglioli T, Podda GM, Passamonti SM, Pedotti P, Mannucci PM. Risk of venous thromboembolism after air travel: interaction with thrombophilia and oral contraceptives. Arch Intern Med. 2003;163(22):2771-2774.

Roque AL, Pimenta SM, Ribeiro R, Branquinho A, Valente TM, Perea ER, Fonnegra JC. The impact of remote work on worker's health. Rev Bras Med Trab. 2023 Feb 13;20(4):691-695.

Kivimäki M, Nyberg ST, Batty GD, Madsen IEH, Tabák AG; IPD-Work Consortium. Long Working Hours and Risk of Venous Thromboembolism. Epidemiology. 2018 Sep;29(5):e42-e44.

Schwarz T, Siegert G, Oettler W, et al. Venous thrombosis after long-haul flights. Arch Intern Med. 2003;163(22):2759-2764.

Lapostolle F, Surget V, Borron SW, et al. Severe pulmonary embolism associated with air travel. N Engl J Med. 2001;345(11):779-783.

Bendz B, Rostrup M, Sevre K, Andersen TO, Sandset PM. Association between acute hypobaric hypoxia and activation of coagulation in human beings. Lancet. 2000;356(9242):1657-1658.

Kuipers S, Schreijer AJM, Cannegieter SC, Büller HR, Rosendaal FR, Middeldorp S. Travel and venous thrombosis: a systematic review. J Intern Med. 2007;262(6):615-634.

Schreijer AJM, Kannegieter LM, Ockhuijsen HDL, et al. Activation of coagulation system during air travel: a crossover study. Lancet. 2006;367(9513):832-838.

Scurr JH, Machin SJ, Bailey-King S, Mackie IJ, McDonnell M, Sykes K. Frequency and prevention of symptomless deep-vein thrombosis in long-haul flights: a randomised trial. Lancet. 2001;357(9267):1485-1489.

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

סחרחורת ורטיגו צוואריים

סחרחורת או ורטיגו צוואריים

סחרחורת ורטיגו צוואריים? תסמינים מפחידים אלה עלולים כפי ששמם מרמז להיגרם בגלל פגיעה כזאת או אחרת בעמוד השדרה הצווארי או ברקמות הבונות את הצוואר. הקשר שבין פגיעה בצוואר לבין תסמינים אלה תואר לראשונה רק בשנות החמישים של המאה הקודמת. 

פציעת מאמץ חוזרני אבחון וטיפול

פציעת מאמץ חוזרני אבחון וטיפול

פציעת מאמץ חוזרני מהווה מנגנון פציעה שכיח הגורם נזקים כבדים לכלכלה. הקלדה וביצוע פעולות באופן נשנה נושאות בחובן את הסיכון לפתח פציעות מוסג זה. דוגמא לפציעה כזאת תהיה דלקת בגידים בידיים או תסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד.