בדיקות רפואיות מיותרות ויקרות עלולות גם לפגוע בבריאות של החולה. למעשה טוענים מחקרים רבים, רוב הבדיקות הרפואיות מיותרות! קיימת מודעות כללית לכך שהרבה מהבדיקות הרפואיות אינן תורמות תרומה ממשית לאבחון החולה. לעתים הבדיקות ואמצעי ההדמיה המשוכללים עלולים אף להזיק לו. באמצעות הבדיקות הללו נאתר כבר בשלבים המוקדמים את המחלה ונמגר אותה… ובכן לא מדויק:
- בדיקות עולות כסף רב
- חלק מהבדיקות הללו כרוכות בקרינה ובסיכונים
- עקב העלויות של הבדיקות תחומי בריאות אחרים נותרים ללא תקציב
- הרבה פעמים מתגלה בבדיקה ממצא אקראי וחסר חשיבות קלינית. עכשיו לאחר שהתגלה אין ברירה אלא לנתחו, לטפל בו תוך סיכון בריאותו וחייו של החולה
- ברוב המקרים הבדיקות הללו לא משנות את אופן הטיפול בחולה
בדיקות רפואיות מיותרות ובזבזניות מהוות בעיה שצריך להתייחס אליה. כך למשל הדמיה לכאבי גב זה לרוב מיותר. אם כול המידע הזה ידוע מדוע לא עושים דבר כדי לצמצמם. אחת התשובות היא שאתם החולים לא מאפשרים זאת. האם גם אתם התעקשתם לקבל הפניה לבדיקה כאשר הרופא חשב אחרת?
בדיקות רפואיות מיותרות ויקרות – רקע
ישנן בדיקות רפואיות רבות. ל אחת מהבדיקות הללו כרוכה בעלות ונושאת סיכונים שונים. היעילות והיעילות של בדיקות רפואיות יכולות להיות נושא מורכב עם נקודות מבט שונות. בעוד שיש הטוענים כי בדיקות רפואיות מסוימות לא תמיד נחוצות ועלולות להוביל להוצאות בריאות מיותרות, אחרים מדגישים את חשיבותן של בדיקות אלה בגילוי מוקדם ומניעת מחלות.
חשוב לקחת בחשבון כי הערך של בדיקות רפואיות תלוי לעתים קרובות בגורמים כגון מצבו הבריאותי של הפרט, שכיחות המצב באוכלוסייה, ואת המאפיינים הספציפיים של הבדיקה עצמה. מחקרים הראו כי הערכות כלכליות של בדיקות אבחון חיוניות כדי לקבוע אם בדיקה מפיקה תועלת מספקת כדי להצדיק את עלותה. ניתוח עלות-תועלת (CEA) הוא כלי המשמש לקבלת החלטות רפואיות על ידי כימות התמורות הכרוכות ביתרונות, נזקים ועלויות של אפשרויות חלופיות.
באופן אופטימאלי הרופאים שוקלים את היתרונות מול החסרונות של הבדיקה ומחליטים מתי נכון לבצע אותה. אכן, חולה או אדם בקבוצת סיכון לחלות צריכים להיבדק ובמידת הצורך גם טיפול. אבל למה ממשיכים להפנות לבדיקות מיותרות ולעתים מזיקות:
- אנשים בריאים
- או אנשים חולים שהבדיקות לא יתרמו לטיפול בהם ושאין בהן צורך מהותי על מנת להגיע לאבחנה רפואית
האם הרופאים הללו מודעים:
- לתקציבי הבריאות המצומצמים
- ולנזקים הבריאותיים שעלולים להתלוות לביצוע בדיקות הרפואיות
בחלק מהמקרים הרופאים מנסים לצמצם את מספר הבדיקות שנדרשות על ידם. אז למה זה לא קורה? בסקר שנערך בארצות הברית התברר מהרופאים:
- 50% מפנים את המטופלים שלהם לבדיקות כדי להתגונן מפני תביעה עתידית
- 36% אמרו שהם רק ממליצים על הבדיקות
- 28% טוענים שהם מפנים לבדיקות כי החולים מתעקשים
בדיקות רפואיות נפוצות
בין הבדיקות הרפואיות השכיחות נציין:
- בדיקה שתן
- בדיקות דם לאיתור אנמיה, זיהום, אלגיה ועוד
- קולונוסקופיה לגילוי גידולים והסרתם
- אנדוסקופיה לבדיקת מפרקים, גרון, ושט, מעי הגס, שלפוחית השתן, רחם ועוד
- בדיקת נוזל מוחי-שדרתי
- ובדיקה של נוזל סינוביאלי הנמצא במפרק
- בדיקות הדמיה כגון אולטרה סאונד, רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיה בתהודה מגנטית (MRI)
- בדיקת אלקטרו קרדיוגרפיה (ECG)
- ובדיקת אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG)
- ביופסיה שבמהלכה מסירים דגימות של רקמה ובודקים אותן
- בדיקות גנטיות ועוד
מתי הבדיקה מזיקה יותר?
בדיקות רפואיות נועדו לאתר ולמנוע בעיות בריאותיות, אך ישנם מקרים בהם הן עלולות לגרום יותר נזק מתועלת. תופעה זו ידועה בשם overdiagnosis. במצב זה תנאים שלא היו גורמים לתסמינים או נזק מזוהים ומטופלים, מה שמוביל ללחץ מיותר והתערבויות מזיקות. לדוגמה:
- בדיקות סקר מסוימות יכולות להוביל לאבחון יתר וטיפול יתר במצבים כמו סרטן השד. במצב זה נגעים שפירים מטופלים באגרסיביות בשל חוסר היכולת להבדיל בינם לבין ממאירים.
- סריקות משוכללות עשויות לחשוף ממצאים מקריים שיובילו לבדיקות פולשניות נוספות או לחרדה. כול זאת מבלי לשפר את תוצאות המטופלים.
שימוש יתר בבדיקות אבחון הוא דאגה נוספת, כאשר מחקרים מראים מגוון רחב של בדיקות יתר במסגרות בריאות, מה שמוביל לעתים קרובות לטיפולים מיותרים ולפגיעה במטופלים. השכיחות של פגיעה במטופלים הניתנים למניעה במסגרות טיפול רפואי היא סוגיה משמעותית, כאשר סקירה שיטתית מצאה כי:
- אחד מכל 20 מטופלים חשוף לפגיעה כזו.
שימוש יתר בבדיקות אבחנתיות תורם באופן משמעותי:
- להוצאות הבריאות מוגברות.
- ועלול לחשוף את המטופלים לנזקים מיותרים, כולל הסיכונים הכרוכים בחשיפה לקרינה ותוצאות חיוביות כוזבות המובילות לפרוצדורות פולשניות.
האתגר העומד בפני ספקי שירותי הבריאות הוא:
- לאזן בין היתרונות והסיכונים של בדיקות רפואיות.
- להבטיח כי נעשה בהן שימוש מושכל וכי המטופלים מקבלים מידע מלא על התוצאות האפשריות.
דימות
בכול הנוגע לנזקים אפשריים הנובעים מבדיקות רפואיות, חשוב לציין במיוחד את:
- הקרינה המייננת הנלוות לבדיקת CT או רנטגן שעלולה לגרום לשינויים בחומר הגנטי ולהתפתחות גידולים סרטניים
השפעתה השלילית של הקרינה המייננת גבוהה במיוחד בקרב ילדים. הסיבות לכך כוללות בין היתר:
- נפח גוף קטן
- תאים המצויים בתהליך של התרבות מהירה רגישים לקרינה
- תוחלת חיים ארוכה מעלה את הסיכון שעל ציר הזמן מוטציות יהפכו לגידולים סרטניים
חולים רבים עם כאבי גב מופנים:
- לצילומי רנטגן
- לסריקת CT
שתי הבדיקות כרוכות בקרינה מייננת:
- רופאים שנמצאים בחשש מתמיד מפני תביעות רפואיות הפנו 30% מהחולים
- ורופאים שאינם חוששים מתביעות הפנו "רק" 18% מהחולים
קולונוסקופיה
ניתן להגדיר לעתים גם בדיקות קולונוסקופיה תחת הקטגוריה של בדיקות רפואיות מיותרות ובזבזניות. בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לגלות גידולים סרטניים בתחילת דרכם ולהסירם.
- ההמלצות הקיימות מדברות על ביצוע בדיקות קולונוסקופיה החל מגיל 50 כול 10 שנים.
- אנשים שנמצאים בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום חייבים לבצע בדיקת קולונוסקופיה, כל 5 שנים
- האנשים הללו צריכים להתחיל את המעקב כ- 10 שנים לפני הגיל שבו חלה בן משפחתם.
מעל גיל 75 הסיכון מהבדיקה עולה על היתרונות שלה:
- רוב הפוליפים המאותרים בגיל הזה אינם הופכים להיות סרטניים
- פוליפים שיכולים להפוך לסרטניים עושים זאת בקצב אטי מאוד
- מסיבה זאת, סביר להניח שמבוגר בין 75 לא יחיה מספיק שנים כדי לחלות בסרטן
במקביל, אין לשכוח שלמרות הבטיחות של הבדיקה עדיין ישנו אחוז מסוים של חולים הסובל מתופעות לוואי שחלקם משמעותיות כגון:
- דימום
- חדירה של קיר המעי ועוד
References:
Singh H, Dickinson JA, Thériault G, Grad R, Groulx S, Wilson BJ, Szafran O, Bell NR. Overdiagnosis: causes and consequences in primary health care. Can Fam Physician. 2018 Sep;64(9):654-659.
Brodersen J. How to conduct research on overdiagnosis. A keynote paper from the EGPRN May 2016, Tel Aviv. Eur J Gen Pract. 2017 Dec;23(1):78-82.
Brodersen J, Schwartz LM, Heneghan C, et al. Overdiagnosis: what it is and what it isn’t. BMJ Evidence-Based Medicine 2018;23:1-3.
Colbert, L., Hegazi, I., Peters, K. et al. Medical students’ awareness of overdiagnosis and implications for preventing overdiagnosis. BMC Med Educ 24, 256 (2024).
Prabodi Senevirathna, Douglas E.V. Pires, Daniel Capurro. Data-driven overdiagnosis definitions: A scoping review,
Journal of Biomedical Informatics, Volume 147, 2023.
Jenniskens K, de Groot JAH, Reitsma JB, et alOverdiagnosis across medical disciplines: a scoping review. BMJ Open 2017;7:e018448.
Bulliard, JL., Chiolero, A. Screening and overdiagnosis: public health implications. Public Health Rev 36, 8 (2015).
Sharon Sanders, Alexandra Barratt, Rachelle Buchbinder, Jenny Doust, Luise Kazda, Mark Jones, Paul Glasziou, Katy Bell.
Evidence for overdiagnosis in noncancer conditions was assessed: a meta epidemiological study using the ‘Fair Umpire’ framework, Journal of Clinical Epidemiology, Volume 165, 2024.
