Skip to main content

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון

קרע בגיד? אולי האנטיביוטיקה אשמה! אתם וודאי שואלים מה הקשר בין טיפול אנטיביוטי בזיהום כזה או אחר לבין קרע חלקי או מלא בגיד. ובכן מתברר שיש קשר וה- FDA בכבודו ובעצמו מדווח על כך ומזהיר מפני שימוש בסוג זה של אנטיביוטיקה במצב שישנה אפשרות טיפול אחרת.

הFDA הלא הוא מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) קבע כבר בשנת 2016 ששימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים (fluoroquinolones) עלול לפגוע באופן בלתי הפיך בשרירים, עצבים וגידים. על פי ה FDA רצים או ספורטאים אחרים המטופלים באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים מעלים דרמטית את הסיכון שלהם לפציעות שרירים, גידים ועוד. סיכון מוגבר זה עלול להימשך חודשים ואף שנים לאחר תום הטיפול התרופתי. עוד חשוב לציין שככולן שהמינון של תרופה זאת גבוה יותר כך גם גדל הסיכון.

קרע בגיד? אולי האנטיביוטיקה אשמה - רקע

פציעות גידים הן פציעות ספורט שכיחות יחסית. הגידים - אותם כבלים המחברים את השרירים לעצמות - בנויים מרקמת חיבור קשיחה. עומסי היתר על המפרקים ועל הרקמות סביבן עקב שימוש בעצימות גבוהה או שימוש חוזרני גורם לכך שברוב המקרים הפציעה של הגיד תתרחש בסמיכות למפרק. הגידים בגופנו נוטים להיפצע בשני אופנים עיקריים: עומסי יתר חוזרניים הגורמים לנזק המצטבר (מתיחה או קרע זעיר) עד להתפתחות נזק משמעותי וכמובן על רקע טראומטי (פציעת ספורט, נפילה, תאונה ועוד).

נזק בגיד בין אם נגרם על רקע טראומטי או באופן מצטבר מוביל להתפתחות דלקת בגיד (tendinitis, tendinopathy, tendinitis) ולהופעת סימנים ותסמינים אופייניים כגון כאבים, מגבלות תנועה ועוד. גורם סיכון משמעותי לפציעת גידים הוא הגיל. ככול שאנו מתבגרים תהליכי ניוון טבעיים מעלים את הסיכון לפציעה כזאת. על פי ה FDA האמריקאי גם טיפול בסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה מהווים גורם סיכון שיש לקחת בחשבון בעיקר אם אתם ספורטאים.
תהליך האבחון של קרע בגיד יכלול למידה של ההיסטוריה הרפואית של החולה ורקעו הבריאותי, בדיקה גופנית הכוללת תצפית על הגיד וסביבתו, בדיקות טווחי ויכולת תנועה, בדיקה עצבית ועוד. במידת הצורך ניעזר באולטרה סאונד ואמצעי דימות אחרים כמו רנטגן או MRI כדי לאשר או לשלול את האבחון.

הטיפול המועדף בגיד שניזוק באופן חלקי הוא טיפול שמרני ולא כירורגי. טיפול מסוג זה יכלול מנוחה, שינויים באופן ההתנהלות, טיפולים גופניים פסיביים ואקטיביים הדרגתיים במטרה להפחית כאב, לשפר את טווחי התנועה ואת יתר היכולות הביומכניות. כאשר הקרע גדול מכדי שאפשר לטפל בו באופן שמרני נפנה את החולה לכירורג.

אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים - רקע

אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים היא אנטיביוטיקה רחבת טווח המשמידה סוגים רבים של חיידקים הגורמים בין היתר לזיהומים בדרכי הנשימה, בדרכי השתן, סינוסים ובכליות. תרופות אנטיביוטיות ממשפחה זו המאושרות לשימוש בישראל כוללות בין היתר את: לבופלוקסצין (Levofloxacin), ציפרופלוקסצין (Ciprofloxacin), מוקסיפלוקסצין (Moxifloxacin) אופלוקסצין (Ofloxacin) ועוד. מנגנון הפעולה של קבוצת תרופות זאת היא שיבוש הליך שיכפול ה DNA של החיידק ועל פגיעה ביכולת של החיידק להתרבות.

תופעות הלוואי האפשריות לתרופה זו עשויות להיות קלות ולכלול בין היתר בלבול, הזיות, כאבי ראש, פריחות בחילות, הקאות, שלשולים ועצירות אבל עלולות להיות חמורות יותר ולכלול בין היתר חריגות בבדיקות הדם, סיכון גבוה לפגיעה בלתי הפיכה ברקמות חיבור שונות שמהוות רקמת בסיס בין היתר בגידים (דלקות, קרעים), שרירים וסיבי עצב במערכת העצבים הפריפרית ובמערכת העצבים המרכזית ועוד.

על פי ה FDA אדם ממוצע המטופל בתרופה ממשפחה זאת מעלה דרמטית את הסיכון לפציעת גידים וזאת בהשוואה לאדם המטופל באנטיביוטיקה ממשפחה אחרת. כך למשל נמצא שהסיכון להתפתחות קרע חלקי בגיד בקרב המטופלים באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים עולה ב- 70% והסיכון להתפתחות קרע מלא בגיד עולה ב30%. השימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים מעלה אף יותר את הסיכון לפגיעה בגיד אכילס וזאת בגלל אספקת הדם הדלה שלו. למעשה טוענים ב- FDA אנטיביוטיקה זאת מכפילה פי 4 את הסיכון של גיד אכילס להיקרע. לטענת הFDA הסיכונים הללו אינם חולפים עם תום נטילת התרופה ובחלק מהמקרים הם עלולים להמשיך להתקיים גם חודשים ואף שנים לאחר תום הטיפול.

למה התרופה מסוכנת לרצים?

מקריאה של רשימת תופעות הלוואי האפשריות לטיפול באנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים ברור למה התרופה הזאת מסוכנת לרצים, לספורטאים בענפי ספורט אחרים ולאחרים. תרופות ממשפחה זאת זה משבשות את המבנה של הגיד. אחת הסברות היא שהתרופה מעלה את רמת האנזימים שמזיקים לתאי רקמת החיבור המרכיבים את הגיד ושאר הרקמות. סברה אחרת מעלה את האפשרות שמנגנון השיבוש של הכפלת הDNA שבאמצעותו משמידה התרופה את החיידקים גורמת גם לשיבוש תהליך הכפלת הDNA בתאי רקמות החיבור שהוא תהליך קריטי בתיקון פציעות קלות הנגרמות לגיד במהלך ריצה.

בלי קשר לאופן המדויק שבו האנטיביוטיקה פוגעת בגיד התוצאה היא אחת טיפול מסוג זה משאיר אותנו עם גיד חלש ופגיע יותר וכאשר לוקחים בחשבון את העומסים האדירים המוטלים על הגידים של הספורטאים מבינים שמדובר בבעיה משמעותית שיש לקחת בחשבון

אז מה הן ההמלצות?

קרע בגיד? אולי האנטיביוטיקה אשמהבכול מקרה של דלקות זיהומיות שכיחות כמו דלקת של הגתות (סינוסיטיס), דלקת בדרכי הנשימה, דלקת בדרכי השתן ועוד יש לשקול היטב את היתרונות והחסרונות של הטיפולים המומלצים. על פי ה- FDA יש להימנע מטיפול אנטיביוטי באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים ולהעדיף שימוש באנטיביוטיקה מסוג שונה בכול מצב רפואי שבו זה ניתן. כמובן שכאשר מתגלה דלקת זיהומית עקשנית במיוחד שאינה מגיבה לאנטיביוטיקה מסוג אחר או כאשר אתם אלרגיים לתרופה אחרת אז אין ברירה אלא לטפל בזיהום באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים. המלצה זאת נכונה כאשר מדובר באתלטים אבל גם כאשר מדובר באנשים שלא עוסקים בספורט.

ספורטאי ונוטל אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים?

אם אתם ספורטאים המטופלים באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הפלואורוקווינולונים אז סביר שזה נעשה בגלל שסוגי אנטיביוטיקה אחרים אינם יעילים עבורכם או שאתם אלרגיים אליהם. כדאי לכם להיות מודעים לכך שאתם נמצאים בקבוצת סיכון שבה הסיכוי שלכם לפגיעה משמעותית בגידים ובשרירים הוא גבוה יותר. עוד חשוב שתדעו שהסיכון הזה עלול להימשך שנה ויותר. עליכם לעשות את השינויים הנדרשים בפעילות הגופנית שלכם על מנת לצמצם את הסיכון הזה.

ראשית חשוב להגביר למקסימום את המודעות שלכם לכאב ולעצור את הפעילות עם הסימן הראשון לתחושה זאת. בעיקר שימו לב "לשידורים" המגיעים אלכם מגיד האכילס ומשרירי הגפה התחתונה ובעיקר משרירי המיתר ומשריר התאומים. שנית הקפידו על סולם מאמצים מאוד הדרגתי. שינויים נוספים לביצוע כוללים בין היתר הקפדה על חימום יסודי ואיטי, הפחתת מרחקי ריצה, הפחתת מהירות ריצה, נעלית נעליי ריצה טובות, ריצה על משטחים נטולי מהמורות ועוד. חשוב להקפיד להתמיד בביצוע שינויים אלו לפרק זמן ארוך של לפחות שנה כדי לנטרל את כול את רוב ההשפעות של הטיפול התרופתי על רקמות החיבור שלכם.

 
 
 
 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון

כללי זהב לספורט בטוח

כללי זהב לספורט בטוח כוללים בין היתר הקפדה על מזון ושתייה, הקפדה על נעליים מתאימות ועוד. יתרונות רבים לעיסוק בפעילות גופנית וחיסרון אחד גדול הסיכוי להיפגע גדול. עם זאת, לא מדובר בגזרה משמיים. להלן מספר כללי זהב שיפחיתו את הסיכוי שלכם להיפצע.

 כללי זהב לספורט בטוח
דלקת בגיד

דלקת בגיד היא אחד הגורמים השכיחים לכאב. על פי המסורת יש לאדם 365 (שס"ה) גידים. התפקיד של הגידים הוא לחבר את השריר אל העצם ולהעביר כוח לביצוע תנועה. פציעת גידים בכתף היא למשל תופעה שכיחה וזאת בעיקר עקב העומסים המוטלים על הגידים במפרק הכתף. 

דלקת בגיד
קומפרסים קרים? עדיף בלי

קומפרסים קרים? עדיף בלי. מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף מרפאים נזקים באמצעות תגובה דלקתית. שלבי התגובה כוללים ייצור של כימיקלים שמפעילים תהליכים שונים עד השגת הריפוי. התהליך האבולוציוני הגאוני הזה עושה עבודה נפלאה. האם נכון לעצור אותו?

קומפרסים קרים? עדיף בלי
פציעות שחייה גורמים

פציעות שחייה? גורמים בגלל שחייה אינן נדירות כפי שהרבה אנשים עלולים לחשוב. אכן, שחייה גורמת לגופנו לפעול באופן רגוע תוך שיפור הכושר, טיפוח שרירי היציבה, חיזוק שרירים ועוד. אך אם אתם חושבים שאלו שמרבים לשחות אינם נפצעים לעולם, אתם טועים ובגדול.

פציעות שחייה גורמים
מניעת כאב מריצה

מניעת כאב מריצה היא הדרך הנכונה. סימנים ותסמינים הנובעים מריצה לקויה מהווים עניין שכיח ביותר. אחת הסיבות היא העובדה שפעילות זאת הפכה בתקופה האחרונה לפופולארית וזמינה לכולם. סיבות אחרות כוללות נעלים לא מתאימות, הרגלי אימון לקויים ועוד. 

מניעת כאב מריצה
אימון יתר? הפוריות בסיכון

אימון יתר? הפוריות בסיכון! על פי המחקר הנוכחי אימוני כושר קשים עלולים לגרום מלבד לנזקים גופניים גם לפגיעה בגברים מתחת לחגורה. החוקרים זיהו ירידה ברמת הפוריות שלגברים שנחשפו לאימונים גופניים קיצוניים. עוד לגברים לא להגזים.

אימון יתר? הפוריות בסיכון
סנובורד מסוכן

סנובורד מסוכן! עונת הסקי בפתח ואתם מתגעגעים ללבן? ובכן, אל תשכחו שמדובר בתחום בעל רמת סיכון גבוהה לנזקים גוף. מחקר חדש ומקיף מצא שהגלישה עם סנובורד היא בעל רמת סיכון גבוהה יותר מסקי בכול הנוגע ל סיכויי עמוד השדרה ומפרקים אחרים להיפצע.

סנובורד מסוכן
פציעות ספורט בקרב ילדים

פציעות ספורט בקרב ילדים מהוות בעיה הולכת וגדלה. ילדים מתחילים לעסוק בתחומי האתלטיקה השונים כבר בגיל צעיר מאוד וחלקם עוסקים בזה באופן אינטנסיבי ושאפתני. מחקרים רבים מראים שאינטנסיביות זו מובילה לנזקי גוף הנגרמים מעומסי יתר. 

פציעות ספורט בקרב ילדים
הורים דוחפים להישגים

הורים דוחפים להישגים בספורט או בכול תחום אחר עשוי להיות דבר חיובי אך אם הם עוברים גבול מסוים הם עלולים להזיק לילד. זוהי בעיה שמוכרת למאמנים, הורים בעלי מוטיבציית יתר לגבי ההישגים של ילדם על המגרש עלולים לגרום לילד להינזק ולפגוע בהתפתחותו. 

הורים דוחפים להישגים
אימון יתר לטניסאים צעירים

אימון יתר לטניסאים צעירים הוא הגורם השכיח ביותר לפרישתם מהענף. אימונים קשים הם כורח לטניסאים השואפים להגיע לפסגה. בלי התמדה ועבודה קשה וסיזיפית לא ניתן להצליח. אלא שאימון יתר עלול לחשוף את הטניסאים לנזקי גוף ונפש וגדיעה של הקריירה. 

אימון יתר לטניסאים צעירים
rambam
בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו

הבריאות על פי הרמב"ם (1138-1204)