פריקת כתף טפלו בזה מהר

פריקת כתף – טפלו בזה מהר! המפרק הפריק ביותר בגוף האדם הוא מפרק הכתף. מפרק זה הוא גם מקור שכיח להתפתחות כאבים. ברוב המכריע של הפריקות (מעל 90%) ראש עצם הזרוע יוצא ממקומו קדימה. חשיבות הטיפול המהיר בפריקת כתף הוכחה מעבר לכול ספק. מפרק הכתף נהנה מטווחי תנועה גדולים. למעשה טווחי התנועה של המפרק הזה הם הנרחבים ביותר בגוף. יכולת התנועה הנרחבת באה על חשבון היציבות ומעלה את הסיכון לפריקה. לאחר הפריקה הראשונית הסיכוי לפריקה חוזרת הוא גבוה. מחקרים מציינים ששיעור הפריקות החוזרות של מפרק הכתף עלול להגיע עד ל – 92%.

פריקת כתף עלולה לגרום לנזקים משניים ברקמות המרכיבות, תומכות ומפעילות את הכתף. בין הרקמות הללו נמנה שרירים, רצועות, לברום, בורסה, כלי דם ועצבים. למעשה במחצית ממקרי פריקת הכתף מאובחנת פגיעה משנית באחת מהרקמות הללו. פריקת הכתף קדמית מושכת את קופסית המפרק ואת הלברום וגורמת קרעים בלברום (בנקרט). לעתים עלול להתווסף לכך גם נזק בנקרט גרמי לעצם הגלנויד ו/או לראש עצם הזרוע (hill sachs lesion). לפעמים פריקת כתף עלולה גם לגרום קרעים בשרוול המסובב. במחקר הנוכחי נמצא שאבחון וטיפול מהירים בכתף פרוקה עשויים למנוע ניתוח, פציעות כרוניות של הרקמות סביב ופריקות חוזרות עתידיות.

פריקת כתף טפלו בזה מהר – רקע

טיפול ושיקום מהיר ויעיל של פריקת כתף הם קריטיים מכמה סיבות:

ראשית, התערבות מוקדמת יכולה להפחית באופן משמעותי את הכאב ואת אי הנוחות עבור המטופל.

• שנית, זה יכול למזער את הסיכון לפגיעה נוספת במפרק הכתף או ברקמות הסובבות.
• שלישית, זה יכול להפחית את הסבירות לפתח חוסר יציבות כרונית או מחלת מפרקים ניוונית בטווח הארוך.
• רביעית, היא יכולה לאפשר חזרה מהירה יותר לפעילות יומיומית, ועבור ספורטאים, לספורט שלהם.

מחקרים הראו באופן עקבי כי עיתוי הטיפול ואיכות השיקום משחקים תפקיד משמעותי בתוצאות של מקרי פריקת כתף. המחקרים מראים כי אימוביליזציה ואחריה תוכנית שיקום מובנית יכולה לשפר את התפקוד ולהפחית את הסיכון להישנות. יתר על כן, התערבות כירורגית עשויה להיות מומלצת במקרים של נקעים חוזרים או כאשר קיים נזק מבני משמעותי.

שיקום כולל בדרך כלל תרגילים כדי לשחזר את טווח התנועה, לשפר את הכוח ולשפר את הפרופריוספציה, אשר חיוניים ליציבות ותפקוד המפרקים. ראוי גם לציין כי גורמים בודדים כגון גיל, רמת פעילות, ונוכחות של תחלואה נלווית יכולים להשפיע על הגישה הטיפולית ואת הפרוגנוזה. לכן, תוכנית טיפול מותאמת אישית חיונית להחלמה אופטימלית. לקבלת מידע מפורט נוסף ופרקטיקות מבוססות ראיות, התייעצות עם מחקרים וסקירות אחרונים יכולה לספק הבנה מקיפה של הסטנדרטים הנוכחיים בניהול פריקת כתף.

אבחון וטיפול בחולה עם כתף פרוקה

ידע אנטומי וביומכני של הכתף עשוי להועיל באבחון מקור הנזק. אבחון פריקת כתף כולל שלושה שלבים מרכזיים:

• היסטוריה רפואית או תולדות החולה
•  לאחר מכן נמשיך עם הבדיקה גופנית שתכלול בדיקות מיוחדות ובדיקות נירולוגיות
• במידת הצורך נפנה את החולה לבדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה

היסטוריה

לאבחון פריקת כתף נתחיל כאמור עם למידת תולדות החולה (אנמנזה), תסמינים ורקע בריאותי. האנמנזה מכילה פרטים על המחלה והתסמינים שהם חשים, כגון כאב, עקצוץ, סחרחורת, נפיחות ואודם. בין היתר נלמד את הפרטים הבאים:

• פרטים מזהים
• תלונה עיקרית / סיבת הפניה לטיפול
• המחלה הנוכחית
• תולדות המטופל
• מחלות עבר
• טיפולים רפואיים בעבר
• תרופות שנוטל המטופל
• אלרגיות
• נלמד גם על הרגלים בעלי השלכה בריאותית (עישון, שימוש בסמים וכדומה)
• תולדות המשפחה
• רקע סוציאלי
• סקירת מערכות הגוף ועוד

הפרטים הללו נלקחים בכל אנמנזה במידה שהם רלוונטיים למחלה. תהליך לקיחת האנמנזה ארוך יותר ככל שהבעיה הרפואית מצריכה טיפול מורכב יותר. ההיסטוריה הרפואית תלמד אותנו בין היתר:

• מה הם הסימנים והתסמינים של החולה
• כיצד החלו הכאבים ושאר התסמינים בכתף
• מה גרם להתפתחות הסימנים והתסמינים הללו
• נלמד האם זה קרה בעבר
• נלמד על רקעו הבריאותי גנטי של החולה. ננסה להעריך האם ישנה בעיה גנטית כמו גמישות יתר המעלה את הסיכון לפריקת כתף
• נבין מה משפיע על הסימנים והתסמינים בכתף (תנועות, מנחים, מנוחה, פעילות) ועוד. פירוט הסימנים והתסמינים שבהם חש והבחין החולה מיד לאחר הפריקה עשויים להעניק לנו רמזים חשובים לגבי מהות הנזק.

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית נתבונן בכתף ובכול השרשרת הקינטית שלה, נניע ונמשש את חלקי הגוף הללו ונערוך להם מספר בדיקות כולל בדיקות טווחי תנועה ובדיקות מיוחדות. במהלך הבדיקה הגופנית נחפש אחר אזורים כואבים, עיוות, רגישות ונפיחות. מיד לאחר מכן יש לערוך צילום רנטגן של הכתף על מנת לאבחן את הפריקה ולאתר שברים אפשריים.

דימות

בדיקת אולטרה סאונד עשויה להועיל אם יש חשד לקרעים ו/או נזקים אחרים של הרקמות הרכות. הטיפול הראשוני בכתף פרוקה הוא החזרת המפרק למקומו. ברוב המקרים ניתן להחזיר את המפרק באמצעות תמרון מיוחד ללא צורך בניתוח.

טיפול שמרני

הטיפול בפריקת כתף הוא תהליך רב פנים הכולל ניהול ראשוני, שיקום ולעיתים התערבות כירורגית. מחקרים מצביעים על כך שטיפול ושיקום מהירים עשויים להועיל למניעת הישנות. תוכניות טיפול שמרניות כוללות בדרך כלל 1-3 שבועות של אימוביליזציה בסיבוב פנימי, ולאחר מכן שיקום.

חשוב לגשת לכל מקרה לגופו, בהתחשב בגיל המטופל, ברמת הפעילות שלו ובנסיבות הספציפיות של הפריקה. ניהול אופטימלי כולל שילוב של שיטות מבוססות ראיות וטיפול מותאם אישית כדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר האפשריות ליציבות הכתף ולתפקודה.

שיקום

תרגילי שיקום לכתף פרוקה נועדו להחזיר את התפקוד, לשפר את הכוח ולשפר את היציבות במפרק הכתף. בתחילה, התרגילים עדינים ומטרתם להפחית דלקת וכאב. ככל שההתאוששות מתקדמת, התרגילים הופכים למאתגרים יותר לבניית כוח הכתפיים ולמניעת פריקות עתידיות. חיוני לעקוב אחר תוכנית שיקום מובנית תחת פיקוחו של איש מקצוע בתחום הבריאות כדי להבטיח שהתרגילים מבוצעים כראוי ובבטחה.

בשלבים המוקדמים

תרגילי ניידות כגון תרגילי מטוטלת יכולים להועיל. אלה כוללים הישענות קדימה ולאפשר לזרוע להתנדנד בעדינות, מה שעוזר לשמור על תנועה בכתף ללא מאמץ מוגזם. ככל שהדלקת שוככת, מוצגים תרגילים פעילים יותר. ניתן לבצע תרגילי כיפוף כתפיים והארכה מותאמים בזמן שהזרוע עדיין במנשא, תוך הימנעות מתנועות מעל הראש בתחילה.

לאחר הסרת המנשא

נשלב בהדרגה תרגילים לשיפור טווח התנועה ולחיזוק שרירי הכתף. תרגילי כיפוף כתפיים, קירוב ותרגילי סיבוב פנימי באמצעות גומיות התנגדות או משקולות קלות יכולים לעזור לבנות מחדש את כוח השרירים. שכיבות סמיכה על הקיר ותרגילים פונקציונליים אחרים המחקים פעילויות יומיומיות כלולים גם הם כדי להבטיח שהכתף תוכל להתמודד עם לחצים אופייניים.

תרגילים פרופריוצפטיביים, המסייעים לשפר את המודעות של הכתף למנח ולתנועה שלה, חיוניים למניעת פציעה חוזרת. אלה עשויים לכלול פעילויות המאתגרות את יציבות הכתף, כמו תרגילי שיווי משקל או שימוש בכדור התעמלות.

מעקב

לאורך כל תהליך השיקום, חיוני לעקוב אחר כל כאב או אי נוחות, שכן אלה יכולים להצביע על כך שהתרגילים מבוצעים באינטנסיביות רבה מדי או מוקדם מדי לאחר הפציעה. חשוב גם לציין כי תרגילים ספציפיים עשויים להיות התווית בהתאם לנסיבות הפרט, כגון נוכחות של תנאים אחרים כמו בורסיטיס כתף או אם המטופל עבר ניתוח כתף.

כירורגיה

במקרים קשים במיוחד של פריקת כתף החזרת המפרק למקומו תחייב ניתוח. הצעד העיקרי הבא לאחר החזרת המפרק הוא קיבוע הכתף ל- 1 – 4 שבועות. לאחר הסרת הקיבוע יש להתחיל בשיקום הכתף. השיקום של הכתף לאחר הפריקה עשוי להימשך 3 – 4 חודשים. תכנית השיקום תכלול החזרת טווחי התנועה ושיפור היציבות של המפרק.

References:

Hasebroock AW, Brinkman J, Foster L, Bowens JP. Management of primary anterior shoulder dislocations: a narrative review. Sports Med Open. 2019 Jul 11;5(1):31.

F. Khiami, A. Gérometta, P. Loriaut. Management of recent first-time anterior shoulder dislocations, Orthopaedics & Traumatology: Surgery & Research, Volume 101, Issue 1, Supplement, 2015, Pages S51-S57.

Wang SI. Management of the First-time Traumatic Anterior Shoulder Dislocation. Clin Shoulder Elb. 2018 Sep 1;21(3):169-175.

Wang, Robert & Arciero, Robert & Mazzocca, Augustus. (2009). The Recognition and Treatment of First-Time Shoulder Dislocation in Active Individuals. The Journal of orthopaedic and sports physical therapy. 39. 118-23.

The Recognition and Treatment of First-Time Shoulder Dislocation in Active Individuals. Robert Y. Wang, Robert A. Arciero, and Augustus D. Mazzocca. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 2009 39:2, 118-123.

Joseph T. Fennelly, Lysander Gourbault, Gregory Neal-Smith, Akhilesh Pradhan, Venkat Gade, Jonathan A. Baxter. A systematic review of pre-hospital shoulder reduction techniques for anterior shoulder dislocation and the effect on patient return to function, Chinese Journal of Traumatology, Volume 23, Issue 5, 2020, Pages 295-301.

Jaggi, Anju & Alexander, Susan. (2017). Rehabilitation for Shoulder Instability – Current Approaches. The Open Orthopaedics Journal. 11. 957-971.