Skip to main content

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון

קרע במיניסקוס? תסמינים אופייניים עשויים להועיל באומדן חומרת הפציעה. שסע ברקמה סחוסית זאת הפועלת כבולם זעזועים מהווה גורם שכיח לסימנים ותסמינים בברך. גורמים אפשריים כוללים טראומה ובלאי מצטבר. לרוב שינויים ניווניים יקדימו את השסע. 

פציעה מניסקיאלית היא אחת מפציעות הברכיים השכיחות ביותר ואחד הגורמים השכיחים ביותר לכאבים בברכיים. ענפי ספורט רבים יוצרים עומסי יתר על הברכיים ולכן חלק ניכר מהפגיעות ברקמה זאת מתרחשים כתוצאה מעיסוק בספורט. טיפול שמרני יכול למנוע ניתוח.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון

קרע במיניסקוס תסמינים - רקע

היכולת של רקמות בגוף תלויה בין היתר באיכות אספקת הדם אליהן. רקמה עשירה בחומרי הזנה המגיעים אליה עם זרם הדם כמו למשל רקמת שריר צפויה להחלים במהירות גם מחתך חמור יחסית בעוד שרקמה עם אספקת דם דלה או ללא אספקת דם ישירה תתקשה להחלים. כלל זה תופס גם לגבי נזק מניסקיאלי. אספקת דם טובה יותר לחלק החיצוני היקפי של המניסקוס מאפשר לשסע בחלק הזה להחלים מהר יותר. מסיבה זאת פציעת החלק הפנימי של המניסקוס אינה מחלימה או מתקשה להחלים.

חומרת הפציעה ברקמה זאת תלויה על כן, בגודל החתך ובמיקומו. האם מדובר בקרע מלא או חלקי. חשוב לדעת שפציעה מניסקיאלית כפולה אינה שכיחה. בעבר היה נהוג לנתח כול ברך עם פציעה מניסקיאלית. מנהג זה פסק בשנים האחרונות בעקבות מחקרים מרובים וההבנה שלעיתים קרובות ברך שנותחה נוטה, בסבירות גבוהה, לפתח דלקת פרקים ניוונית. כיום ההמלצה היא למצות את הטיפול השמרני בטרם בדיקת האופציה הכירורגית.

אנטומיה בסיסית של הברך

הברך הוא המפרק הגדול ביותר בגוף שלנו ואחד המורכבים שבהם. מפרק הברך הוא מפרק ציר שתוכנן בגדול לבצע שתי פעולות עיקריות: כפיפה ופשיטה. השרירים העיקריים שפועלים על הברכיים הם השריר הארבע ראשי (quadriceps) לצורך כפיפה ושרירי המיתר (hamstrings) לצורך פשיטה.

עצמות ומפרקים

בברך נפגשות שלוש עצמות ושני מפרקים. העצמות כוללות את עצם הירך (Femur), עצם השוק (Tibia) ופיקת הברך (Patella). המפרקים כוללים את המפרק שבין עצם הירך ועצם השוק (Tibiofemoral) ואת המפרק שבין עצם הירך לבין פיקת הברך (Patellofemoral) .

סחוסים ומיניסקוסים

סחוס מכסה את קצות העצמות במפרקים כולל את החלק הפנימי של פיקת הברך ואת השקע הייעודי בעצם הירך. בכל ברך מתפקדים זוג מיניסקוסים, האחד בצד הפנימי (Medial meniscus) והשני בצד החיצוני (Lateral meniscus). לכריות סחוסיות אלה המונחות על המשטח של עצם השוק (Tibial plateau) יש  מבנה של האות האנגלית C והן יוצרות חיץ בין עצם הירך לבין עצם השוק. כריות אלה פועלות כבולמי זעזועים.

מעטפת המפרק, רמה סינוביאלית ורצועות

רקמה סיבית עבה הקרויה קפסולה (Capsule) עוטפת את המפרק. ממברנה סינוביאלית (Synovial membrane) הנמצאת בחלק הפנימי של הקפסולה יוצרת נוזלי סיכה לסיכוך חלקי המפרק. ארבע רצועות עיקריות תומכות ומייצבות את מפרק הברך. 

גורמים אפשריים

קרע מיניסקוסהמיניסקוס יכול להיקרע יחד עם הרצועות בברך או בלעדיהם. הגורם לפגיעה זאת הוא לרוב חבלה או לחילופין כתוצאה מעומס מצטבר ופגיעה מצטברת באופן הדרגתי:

פציעה טראומטי

פגיעה מניסקיאלית יכולה להתרחש בעיקר בגין תנועה סיבובית בברך כאשר כף הרגל נותרת במקומה במצב כפוף קמעה. הפגיעה המניסקיאלית השכיחה ביותר בקרב שחקני כדורגל מתרחשת כאשר הם מסובבים את הברך במהלך בעיטה בכדור בעוד רגל הציר שלהם נותרת במקומה. מנגנון פציעה דומה ניתן למצוא גם בקרב שחקני טניס שמסתובבים כדי להכות בכדור אך רגל הציר נותרת במקומה והתוצאה רוטציה חזקה בברך ופגיעה מניסקיאלית וברקמות נוספות. 

פגיעה הנובע מעומסים חוזרניים

פגיעה מניסקיאלית בגלל עומס מצטבר ואגירה של נזק איטי שכיחה מאוד. השילוב של עומס מצטבר וניוון מוקדם הוא שאחראי למירב הפגיעה. הפגיעות במיניסקוס החיצוני שכיחות יותר מאשר בפנימי. מנגנון שכיח לקריעה מניסקיאלית הדרגתית הוא ביצוע כפיפות ברכיים (Squatting) חוזרות ונשנות.

גורמי סיכון לפגיעה מניסקיאלית

מגוון רחב של גורמי סיכון מעלים את סיכויו של האדם לסבול מפגיעה מניסקיאלית. בין גורמי הסיכון נציין:

תהליכים ניווניים

לעיתים קרובות מניסקוס שעבר תהליך ניווני (בגלל גיל, פעילות מרובה מידי או פעילות פחותה מידי) צריך עומס יתר מינימאלי על מנת להתחיל להיפצע. חשוב לציין שתהליכי הניוון פוגעים גם באספקת הדם למיניסקוס ובכך פוגעים ביכולת ההחלמה.

גיל

כמובן שהסיכוי לסבול משינויים ניווניים המעלים את הסיכוי לפציעה של המיניסקוס עולה עם התבגרותנו.

מין

גברים נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לסבול מפגיעה מניסקיאלית. סביר להניח שזה נובע מעצם מעורבת הגבוהה יותר בסוגי ספורט היוצרים עומסים על הברכיים.

מקצוע

אנשים שבמסגרת תפקידם המקצועי צריכים לבצע מטלות חוזרניות היוצרות עומסים חוזרניים על הברכיים נמצאים בסיכון גבוה לסבול מפציעה מניסקיאלית. פעילות שעלולה לגרום לכך כולולת כריעות ברך, כפיפות ברך ועלייה במדרגות.

סוג הספורט

ענפי ספורט מסוימים מטילים עומסי יתר על הברכיים של המשתתפים בהם. בין ענפי הספורט שעלולים להגדיל את הסיכוי לפציעות מיניסקוס נכלול כדורגל, כדור סל ועוד. 

סימנים ותסמינים 

התסמינים העיקריים בגין קרע במניסקוס כוללים כאבים בברך, מוגבלות תנועתית ובעיקר קושי ליישר לכופף או לסובב את הברך, נפיחות מקומית שעלולה להתפתח באופן מהיר או הדרגתי תלוי בחומרת הפגיעה, הנפיחות במקרים קשים עלולה להגיע עד לקרסול, רעשים וחריקות. לעיתים נלכד החלק הקרוע של המיניסקוס בין עצמות המפרק ועלול לגרום לנעילת הברך ולחוסר יכולת להניע אותה. כמו כול בעיה מכנית התסמינים יחמירו בעת הפעלת הברך ויפחתו במנוחה כאשר הברך נמצאת במנח ובזווית מסוימים.

הנחת הברך על כרית במצב של כפיפה קלה יאפשר, לרוב, הקלה בכאבים. תסמין אפשרי נוסף בגלל פגיעה מניסקיאלית הוא צ'יסטה על בייקר (Baker's cyst) או "צ'יסטה פופליטאלית" (Popliteal cyst). מדובר למעשה בהתפתחות שק מלא בנוזל בחלק האחורי של הברך. גם הצ'יסטה הזאת עלולה לגרום לכאבים ומגבלות בתנועה בברך. במקרה הזה יש על כן לטפל בפגיעה המניסקיאלית כדי שהצ'יסטה הזאת תיספג.

המשיכו לקרוא אודות האופן שבו אנו מטפלים בכאבים בירך ומטפלים בכאבים באגן. שתי פציעות שעלולות לנבוע מבעיות תפקודיות בברכיים. 

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון

כאב פטלופמורלי

כאב פטלופמורלי? תסמינים אופייניים כוללים קושי בעלייה וירידה במדרגות. עומס היתר על הברכיים הנובע בין היתר מריצה או כפיפות חוזרניות של הברך עלול לגרום לנזקים כמו מתיחת שריר, קרע מיניסקוס, דלקת בגיד אך גם לשחיקת הסחוס מתחת לפיקה.

כאב פטלופמורלי
אוסגוד שלטר

אוסגוד שלטר? אבחון וטיפול יעילים עשויים למנוע סימנים ותסמינים כרוניים בברכיים. אוסגוד-שלטר (Osgood-Schlatter) היא פתולוגיה כואבת ומטרידה אשר פוגעת בעיקר בנערים בגיל ההתבגרות שעוסקים בספורט שכרוך בעומסי יתר על המפרקים הללו.

אוסגוד שלטר
ציסטה בברך

ציסטה בברך? אבחון וטיפול נדרשים למניעת נזקים ותסמינים כרוניים במפרק הזה. ציסטה בברך ע"ש בייקר היא נפיחות בצקתית בחלק האחורי של המפרק המתפתחת באופן משני לפתולוגיה אחרת וגורמת למגוון סימנים ותסמינים. טיפול בבעיה זו מחייב זיהוי מדויק של מקור הבעיה.

ציסטה בברך
ארבע ראשי חזק מונע כאב בברך

ארבע ראשי חזק מונע כאב בברך! פציעות ודלקות ברכיים הם עניין שכיח. מתברר שחוזקו של השריר הארבע ראשי חשוב לתפקוד תקין של המפרק פטלופמורל (מפרק הירך-פיקה) בברכיים וכתוצאה מכך הגנה מפני שחיקת סחוס מתחת לפיקת הברך (תסמונת פטלופמורל).

ארבע ראשי חזק מונע כאב בברך
דלקת בברך תסמינים

דלקת בברך? תסמינים שונים יעניקו לקלינאי את הרמזים הדרושים לאבחון מקור הבעיה. סימנים ותסמינים במפרק זה מהווים בעיה שכיחה בקרב רוב בני האדם. הגורמים כוללים בין היתר נזקי חבלה, שימוש יתר חוזרני בעקבות עיסוק בספורט או עבודה ובגלל חולי מפרקי.

דלקת בברך תסמינים
כאבי ברכיים, נשים סובלות יותר

כאבי ברכיים? נשים סובלות יותר! שיעור כאבי הברכיים בקרב נשים מעל גיל 50 עולה באופן משמעותי. בין הגורמים המנבאים התפתחות מיחושים אלה ניתן למנות: משקל עודף, פציעה קודמת בברכיים וסימנים של דלקת פרקים ניוונית הנראים בצילומי רנטגן.

כאבי ברכיים, נשים סובלות יותר
כאב בברך? בלי חומצה הילורונית

כאב בברך? בלי  חומצה הילורונית! הזרקה של חומצה הילורונית לברך עם דלקת פרקים ניוונית עשויה להפחית קלות את הכאב אך אין לה השפעה על תפקוד הברך. מאידך זריקה זו עלולה להזיק למערכות העיכול הלב וכלי הדם. החוקרים לא ממליצים על טיפול זה בכאבי ברכיים.

כאב בברך? בלי חומצה הילורונית
ספורט לשיכוך כאבי ברכיים

ספורט לשיכוך כאבי ברכיים היא אסטרטגיה חכמה. מתברר שאחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם כאב כרוני בברכיים הנובע מדלקת פרקים ניוונית היא על ידי הנעת הברך. למסקנה הזאת הגיעה מחקר מקיף שנערך בארצות הברית ובדק 193 מחקרים שעסקו בנושא.

ספורט לשיכוך כאבי ברכיים
תסמונת שביל הכסל והשוקה

תסמונת שביל הכסל והשוקה או תסמונת ITB או בקיצור ITBS היא מהגורמים השכיחים למיחושים בצד החיצוני של הברך בקרב בעיקר רצים למרחקים ארוכים ורוכבי אופניים. הגורם לה הוא חיכוך חוזרני של גיד שביל הכסל והשוקה בבליטה הגרמית של עצם הירך.

תסמונת שביל הכסל והשוקה
ברך קופצים אבחון וטיפול

ברך קופצים אבחון וטיפול ללא דיחוי יאפשרו תוצאות מהירות יותר. פציעת ספורט זאת השכיחה בקרב ספורטאים המרבים לנתר ממוקמת בנקודת החיבור של גיד הפיקה אל הקוטב התחתון של הפיקה ונוטה לעתים להפוך לפציעה כרונית.

ברך קופצים אבחון וטיפול
rambam
בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו

הבריאות על פי הרמב"ם (1138-1204)