בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג!  על ציר הזמן האבולוציה גורמת לשינויים גופניים ומנטליים. כך בגלל המעבר מהליכה על ארבע להליכה זקופה עבר השלד שלנו שינויים והתאמות. שינויים אלו גרמו לאדם הזקוף לשלם מחיר בריאותי יקר כולל בין יתר:

מתברר שהאבולוציה לא סיימה את מלאכתה וממשיכה ליצור שינויים. המחקר הנוכחי קובע שאדם אינו זקוק עוד להתמודד כדי לשרוד. מסיבה זאת, האינטליגנציה והיכולת הרגשית של האדם עוברים תהליך אבולוציוני הפוך. בשל כך האדם המודרני הולך ומאבד את שתי היכולות המרכזיות הללו:

  • אינטליגנציה
  • ויכולת רגשית

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג לאטו! את האשם באובדן הזה מטילים החוקרים על הפחתת הצורך של האדם להתמודד כדי לשרוד. חוסר ההתמודדות עם סכנות חיים מובילים להתנוונות גנטית וירידה ביכולות שבעבר היו קריטיות לקיומנו. החוקרים מציינים שמדובר בתהליך איטי ביותר הנמשך כבר אלפי שנים. האם ניתן לתקן את המצב?

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג – רקע

הסברה המקובלת היא שהאדם מוסיף מתפתח ללא הרף. התפתחות בלתי פוסקת זאת גורמת להשבחת היכולות השכליות והרגשיות שלנו. מחקר זה מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד מוציא מתוכו קול מהדהד הסותר את התפיסה הזאת. לטענת החוקר ד"ר קרבטרי:

  • בגלל שחיינו פחות מאותגרים אנו פחות חכמים מאבות אבותינו שהתמודדו עם איומים על חייהם

ההתנהגות של האדם ותפקודו זקוקים לתפקוד אופטימלי של אלפי גנים. לצורך תפקוד אופטימאלי זקוקים הגנים ללחצים אבולוציוניים אדירים ובלתי פוסקים. לחצים אלה גורמים לשינויים שמובילים לשיפור בתפקוד. חוסר באתגרים קיומיים מוביל למוטציות גנטיות. אלה פוגמות או לא מאפשרות התפתחות גנטית שמובילה גם לתפקוד חכם יותר.

הישרדות כגורם להתפתחות המוח

האינטלקט האנושי והגנים החלו להתפתח בעולם של חוסר תקשורת ורבלית משמעותית. האדם ניזון מצייד ולקט. לשם כך נזקק למיומנות תקשורתית כדי:

  • להשיג את שיתוף הפעולה עם חבריו
  • להשגת ציוד טוב כולל חנית או סכין

הצייד נזקק לחדד את חושיו ואת היכולת השכלית שלו ובכלל זה את היכולת התכנונית:

  • כדי לגבור על יריביו
  • וכדי לצוד ולא להיות ניצוד

האישה שהייתה אחראית על הליקוט נזקקה:

  • להכיר טוב יותר מה נכון ללקט
  • ומה אסור לאכול
  • למפות את הסכנות המצויות סביבה כדי ללקט באופן בטוח וכדי לגדל את ילדיה בבטחה ועוד

בעידן הזה היכולת האינטלקטואלית והיכולת הרגשית הייתה קריטית להישרדות. לחצים אדירים סלקטיביים על הגנים שאחראים לכך הובילו להתפתחות מהירה של היכולות הללו.

מהפכה חקלאית תחילת ההידרדרות המוחית

לפני 10,000 שנים יחד עם המהפכה החקלאית החל האדם לעבור לאורח חיים ממוסד. עם התפתחות החקלאות והעיור פחתו הלחצים הקיומיים על בני האדם וחייהם הפכו ליותר בטוחים. ובשל כך גם נחלשו הלחצים לשינויים שהופעלו משחר האדם על הגנים. השינויים הגנטיים משלב זה היו בעיקר מוטציות וקלקולים גנטיים שהובילו ומובילים לדעיכה של היכולת האינטלקטואלית. אם בעבר כדי לשרוד אדם נזקק לכול התושייה האפשרית היום אף אחד לא מאיים על חייו. נכון להיום, המאמץ האינטלקטואלי ממוקד בבחירת המתג המתאים כדי לבשל מזון במיקרוגל.

מוטציות וקלקולי גנים

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג
בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג

האינטלקט האנושי והיציבות הרגשית באים לידי ביטוי בזכות 2000 – 5000 גנים. במהלך 120 הדורות האחרונים נחשפו הגנים הללו לסדר גודל של לפחות שתי מוטציות מזיקות שגרמו:

  • ירידה ביכולת האינטלקטואלית
  • פגיעה ביציבות הרגשית

קצב התפתחות מוטציות בגנים עלול להיות גבוה יותר. על פי הידוע גנים שאחראים על תפקוד המוח נוטים יותר מגנים אחרים למוטציות. הפגיעות הזאת של הגנים שאחראים על התפקוד המוחי העניקה בעבר יתרון לבני אדם:

  • היא אפשרה ליותר שינויים חיוביים להתרחש מהר יותר כדי להתאים את האדם לסביבה העוינת שבה חי

לנוכח היציבות היחסית של חיינו, המהירות שבה מתפתחות מוטציות במוח כבר לא משרתת אותנו.

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג – ומה הלאה

ראשית חשוב לציין שלא כול החוקרים מסכימים עם הנחות הללו. בין היתר מציינים החוקרים הללו שבמבחנים שנערכים ברחבי העולם ההישגים של בני האדם רק עולים. זה לדעתם מוכיח שלא אלה פני הדברים. על כך משיב ד"ר קרבטרי שהשיפורים הללו:

אינם נגרמים על רקע אבולוציוני אלה בגלל שאנו מטפלים בעצמנו ביעילות. אנו שומרים על היגיינה, תזונה וכיוצא באלו. ולגופו של עניין החוקרים מרגיעים אותנו שלמרות שזה נשמע רע אין צורך לדאוג. קצב האובדן של היכולות הללו הוא איטי וסביר שנוכל באמצעים טכנולוגיים נוכל לשפר את המצב. על ציר הזמן טוען החוקר הראשי ד"ר קרבטרי נחקור, נלמד ונכיר את:

  • המוטציות הגנטיות שעלולות לפגוע ביכולת האינטלקטואלית
  • וכיצד כול אחת מהמוטציות הללו חוברות למוטציות אחרות
  • ואיך המוטציות הללו מושפעות מהסביבה

במצב הזה נוכל באופן יעיל לתקן כול מוטציה כזאת שהתרחשה בכול סוג של תא. בכך ננטרל את הצורך של הבחירה הטבעית האבולוציונית.

 Trends in Genetics, 11, 2012

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

רגל קצרה יותר

הבדל באורך הרגליים מה המשמעות

רגל קצרה יותר היא תופעה שכיחה. ברוב המקרים ההבדלים באורך הרגליים הם מילמטריים ספורים ואינם משמעותיים קלינית. לעתים ההבדלים גדולים יותר ועלולים לגרום לפגיעות בגב, בירך,בברכיים ועוד. למניעת נזקים עתידיים חשוב לאבחן בעיה זאת בזמן. 

כאבים בעצם הזנב אבחון

כאבים בעצם הזנב אבחון

כאבים בעצם הזנב? אבחון ובמידת הצורך טיפול מהיר עשויים למנוע תסמינים וקשיי תפקוד כרוניים. התנהלות אחראית מיד עם הופעת המיחוש הראשון עשויה לאפשר ריפוי מהיר יחסית של הבעיה. התעלמות מהתסמינים והמשך בחיי השגרה ללא אבחון וטיפול עלולים לגרום לבעיה כרונית.