דלקת בכף ובשורש כף היד מהווה עניין שכיח. דלקת כזת יכולה לכלול בין יתר דלקות פרקים, אצבע הדק, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד. ברוב המקרים, דלקות בכף היד נגרמות בגלל עומס יתר על רקע השימוש החוזרני בכפות הידיים. לפעמים גם נזקי חבלה ומחלות תורמות להתפתחות דלקת בכף היד.
כף היד היא מבנה רב מפרקי ובעל שליטה עילאית. כפות הידיים מתוכננות לביצוע תנועות ומטלות רבות באופן מעודן, מדויק, מורכב, בכוח ובעוצמה. לעיתים אנו נדרשים לאחוז בחוזקה בפטיש ולהכות באמצעותו בעוצמה. לפעמים אנו צריכים לאחוז מצבט ולהסיר בעדינות מרובה קוץ שחדר לעורנו. במאמר הנוכחי "דלקת בכף ובשורש כף היד" נדון בסוגי הדלקות השונות שעלולות להתפתח באזור אנטומי זה.
דלקת בכף ובשורש כף היד: גורמים, תסמינים וטיפול
דלקות בכף ובשורש כף היד הן תופעה נפוצה, הפוגעת באיכות החיים של מיליוני אנשים ברחבי העולם. דלקות אלה עשויות לכלול בין היתר דלקות פרקים, אצבע הדק, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד (Wolf et al., 2020). ברוב המקרים, דלקות בכף היד נגרמות בשל עומס יתר על רקע שימוש חוזרני בכפות הידיים (Aroori & Spence, 2008). לעיתים, גם חבלות ישירות או מחלות מערכתיות תורמות להתפתחות דלקת בכף היד. במאמר "דלקת בכף ובשורש כף היד" נרחיב בנושא.
רקע אנטומי ותפקודי
כף היד מורכבת ממבנה אנטומי מורכב הכולל עשרות עצמות, מפרקים, רצועות, שרירים, גידים, עצבים וכלי דם. מורכבות זו מאפשרת תפקוד מדויק ועדין אך גם חושפת את היד לעומסי יתר (Van Heest & Kallemeier, 2008). תנועות חוזרות ונשנות, אחיזה חזקה או עדינה, ולעיתים גם טראומה – כל אלו עלולים להוביל לפגיעות דלקתיות.
כפות הידיים הן איברים מורכבים. כף היד כוללת עשרות עצמות ומפרקים, רצועות, שרירים, גידים, עצבים, כלי דם, סחוסים ועוד. מורכבותן האנטומית השימוש הרב שאנו עושים בהן חושפות את כפות הידיים לעומסים חוזרניים. עומסים אלה מובילים על ציר הזמן לפגיעה באחת מהרקמות בכף היד ולכאבים. הכאבים בכף היד עלולים להיות תוצאה של פגיעה בעור, עצמות, עצבים, גידים, שרירים, סחוסים ועוד. המגבלות התפקודיות של כפות הידיים הנגרמות מפציעה מתסכלות במיוחד וזאת משום שהן מהוות אמצעי עיקרי לביצוע פעולות.
מגוון רחב של הפרעות בריאותיות ופציעות עלולות לפגוע בכפות הידיים ולגרום להתפחות דלקת בכף ובשורש כף היד. להלן תיאור חלק מאותן תסמונת כאב שכיחות בכף היד:
תסמונות כאב שכיחות באזור כף היד
כאבים בכפות הידיים יכולים להיגרם ממגוון רחב של סיבות החל מפגיעה בעור או שבר בשורש כף היד וכלה במחלה הפוגעת בכף היד כמו דלקת פרקים ניוונית או מחלה אוטואימונית. אם הכאבים שלכם ממשכים להציק תתייעצו עם כירופרקט. במאמר הזה תוכלו לקרוא אודות הגורמים השונים להתפתחות דלקת בכף היד ובשורש כף היד.
דלקות פרקים
דלקת פרקים בכף היד הן תופעה שכיחה ביותר. סוגים שונים של דלקות פרקים עלולים לפגוע במפרקי כף היד. ביניהן ניתן למנות:
- דלקת פרקים פסוריאטית
- דלקת פרקים שגרונית
- ודלקת הפרקים ניוונית (אוסטיאוארטריטיס) השכיחה מכולן
המפרק בבסיס האגודל חשוף במיוחד למחלת פרקים ניוונית. הכאב המתפתח בגלל דלקת פרקים יכול לנבוע מפגיעה ברקמות השונות בכף היד:
- פגיעה ברקמה הסינוביאלית – שתפקידה להפריש חומר סיכה למפרק
- פגיעות בגידים – כבלים קשיחים שתפקידם לחבר את השריר לעצם
- פגיעה ברצועות – חגורות גמישות וחזקות שתומכות ומייצבות את הפרקים
- וכמובן פגיעה במפרקים עצמם כולל בסחוסים בתוך המפרקים ובחלק הגרמי של המפרקים
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis):
מחלת הפרקים הנפוצה ביותר היא מחלת פרקים ניוונית (Osteoarthritis). דלקת זאת תוקפת ברמות חומרה שונות כמעט את כולם. במחקרים שבוצעו נמצאו שינויים ניווניים בקרב רוב הנבדקים כבר לאחר גיל 30. המחלה מתפתחת באופן הדרגתי ופוגעת במפרקים השונים בגוף ובעיקר במפרקים נושאי משקל. בין המפרקים נושאי המשקל נציין כפות הידיים, עמוד השדרה, ברכיים ומפרקי הירך. מפרק שנפצע או נותח "מזמין" התפתחות מוקדמת של דלקת פרקים ניוונית. כף גם לגבי מפרק שנחשף לעומסי יתר בגין שימוש לקוי. הסימנים והתסמינים של דלקת בכף ובשורש כף היד מהסוג הניווני כוללים בין השאר (Fuggle et al., 2022):
- כאבים מקומיים המופנים לאמה ולזרוע, מגבלות תנועה, נוקשות ועיוות של המפרק.
נזקי חבלה בכף היד ובשורש כף היד
נפילה על יד מושטת לפנים הוא מנגנון שכיח לפציעה טראומטית בכף היד שבגינה מתפתחת דלקת בכף ובשורש כף היד. הנטייה הטבעית שלנו לבלום את הנפילה שלנו עם כף היד הופכת את הפציעות ובכלל זה שברים, פריקות, קרעים של גידים ושרירים לשכיחים. להלן מקבץ של פציעות חבלה של כף היד:
שבר בעצם הסירה
שבר בעצם הסירה (Scaphoid bone) הוא השבר השכיח ביותר בכף היד. הסימנים והתסמינים של שבר זה כוללים:
- כאב בצד החיצוני של כף היד בבסיס האגודל באזור המכונה "תיבת ההרחה".
סיבוכים אפשריים בגלל השבר הזה כוללים פגיעה באספקת הדם לעצם ובשל כך התפתחות נמק בעצם השבורה ואי התאחות העצם. לעיתים קרובות השבר בעצם הסירה מאובחן כנקיעה ואינו מטופל כראוי. החלמה לא טובה של השבר עלולה לגרום לתפקוד לקוי של שורש כף היד, למגבלות תנועה כרוניות ולכאבים בלתי פוסקים. צילום רנטגן לאבחן בוודאות אם אכן יש שבר. הטיפול כולל קיבוע ובמקרים התערבות כירורגית.
אצבע פטיש
תלישה של הגיד הפושט של המפרק המרוחק באצבעות כף היד יכול להוביל למצב הקרוי "אצבע פטיש" (Mallet finger). השם ניתן לתופעה הזאת בגלל שהכיפוף בפרק האחרון של האצבע מקבל צורה של פטיש. לעתים תלישת הגיד גורמת גם לתלישה לשבר תלישה של עצם הגליל. הסימנים והתסמינים שמתפתחים בפתולוגיה זאת כוללים:
- כאבים מקומיים, מגבלות תנועה של האצבע ובעיקר של הפרק האחרון באצבע ונפיחות.
לתלישת הגיד יש גם שם נוסף "אצבע בייסבול "בגלל השכיחות של הפגיעה באצבעות בקרב שחקני הבייסבול. הגורם לפציעה הזאת הוא מכה ישירה באצבע כגון זאת המתרחשת בקרב שחקני הבייסבול. צילום רנטגן וחבישה מתאימה למספר שבועות יאפשרו החלמה מלאה.
אגודל סקי
אגודל סקי (skier's thumb) היא פציעה שכיחה בקרב גולשי הסקי. הפציעה הזאת מתרחשת כאשר הגולש אינו ממשיך לאחוז במוט הגלישה בעודו נופל או מוטל קדימה. במצב הזה במהלך הנפילה נוצרת הפרדת יתר של האגודל משאר האצבעות. כתוצאה מכך, הרצועה העקיפה הגומדית (Ulnar collateral ligament) האוחזת ומייצבת את האגודל נמתחת מידי. מתיחת יתר עלולה לגרום לקריעה חלקית או מלאה של הרצועה.
הסימנים והתסמינים של פציעה זאת כוללים:
- כאבים מקומיים, נפיחות וקושי בתנועה של האגודל כולל אחיזה ופעולת צביטה.
אם אין קרע או מדובר בקרע חלקי בלבד ניתן לטפל בפציעה באופן שמרני. קרע מלא קשה לעתים לאבחון אך מחייב כירורגיה.
שבר ע"ש בנט
שבר על שם בנט (Bennett’s fracture) הוא שבר מוארך של בסיס עצם המסרק הראשונה – של האגודל. הטיפול בשבר הזה הוא בעיקרו כירורגי. אבחון לקוי וטיפול לקוי או אי טפול בשבר עלול להוביל להתפתחות דלקת פרקים ניוונית והתפתחות מגבלות וכאבים כרוניים.
דלקת בכף ובשורש כף היד בגלל עבודה או ספורט
הכורח לבצע את העבודה שלנו באמצעות הידיים חושף את כף היד לביצוע תנועות ומטלות חוזרניות וסיכון גבוה לעומסי יתר. עומסי יתר על הרקמות השונות בכף היד עלולות לגרום לפגיעות שונות ולהתפתחות כאבים בכף היד. דוגמאות למקצועות שבהם מרבים לבצע מטלות חוזרניות כוללים גזרניות, קלדניות, סופרים ופקידים המרבים לכתוב ביד, טניסאי שאוחז במחבט, חותר בקיאק האוחז במשוטים ועוד. פציעות כמו דלקת גידים, מחלת פרקים ניוונית ותסמונת התעלה הקרפלית יכולים להיות התוצאה של עומס יתר. להלן מספר מחלות תפקודיות שכיחות:
דלקת גידים (Tendinitis):
עומס יתר הנובע מתנועות ומטלות חוזרניות או ממאמץ חד פעמי גדול עלול לגרום נזק ודלקת באחד הגידים או בשרוול שלהם (Tenosynovitis) בכף היד או בשורש כף היד. התסמינים כוללים (Schöffl et al., 2012):
- כאב מקומי, רגישות למישוש, נפיחות קלה, ומגבלות תנועה.
- הכאב יכול להקרין מעלה לאזור האמה או מטה לכיוון כף היד.
- הכאבים עלולים להיות קבועים או להופיע רק בתנועות מסוימות.
- הכאב יכול להשפיע על תפקוד אחד או יותר מהאצבעות.
אצבע הדק (Trigger finger):
אצבע הדק (Trigger finger) היא תופעה הנגרמת בגלל גירוי דלקתי בשרוול של הגיד של אחת האצבעות או לחלופין בגלל התעבות של הגיד עצמו (Makkouk et al., 2007). במצב של אצבע הדק כל ניסיון להניע את האצבע מול השרוול המוצר הלוכד את הגיד נתקל בקושי. נדרשת הנעה כוחנית של הגיד כדי ליישר את האצבע ולעבור את המכשול או לכופף אותה. לאחר שעבר את הקטע המוצר בשרוול התנועה של הגיד תשוב להיות חלקה. הסימנים והתסמינים של אצבע הדק כוללים (Head et al., 2015):
- ציסטה נוזלית המתפתחת לרוב בגב כף היד. בדרך כלל אינה כואבת אך עלולה להגביל תנועה
הטיפול יכלול מנוחה מעומסים ותנועות חוזרניים, חבישה, וטיפולים שמרניים לריפוי ובעיקר גלי הלם ולייזר רך. במקרים קשים יש לשקול הזרקות של קורטיקוסטרואידים ואף כירורגיה.
תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome):
תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome) נובעת מדחיסת עצב התווך בתעלה הקרפלית בשורש כף היד. התעלה הקרפלית היא למעשה מרווח אנטומי בשורש כף היד שנוצר בין עצמות שורש כף היד (רצפת התעלה) והרצועה הרחבה הקרפלית מעל (תקרת התעלה).
בתוך התעלה הצרה הזאת נמצאים בלבד עצב התווך גם גידי האצבעות. כול פגיעה בשורש כף היד או לחלופין עומס או פגיעה באחד מהגידים העוברים התעלה עלול לגרום ללחץ על העצב התווך ולפגיעה בתפקודו.
הסימנים והתסמינים שמתפתחים בגלל תסמונת התעלה הקרפלית כוללים (Padua et al., 2016):
- כאב (גם בלילה) שעלול להקרין במעלה היד.
- נפיחות בשורש כף היד
- תחושות נימול, דגדוגים או הירדמות בחלק הפנימי של האגודל, האצבע המורה, האמה ומחצית מאצבע הקמיצה ובחלק מכף היד מעל האצבעות הללו.
- שינויי גוונים של העור בכף היד.
בשלבים מתקדמים תיתכן:
- חולשת שרירי כף היד (נפילת חפצים מהידיים). הזרת ומחצית מהאצבע הסמוכה אינם מעורבים.
תסמונת דה קרוון (De Quervain's tenosynovitis):
גירוי דלקתי ופגיעה בשרוול העוטף את הגיד של האגודל עלול לגרום לתסמונת דה קרוון (De Quervain's). הסימנים והתסמינים של תסמונת זאת כוללים (Ilyas et al., 2007):
- כאב בחלק האחורי של האגודל וכף היד.
- נפיחות מקומית ומגבלות תנועה.
- במקרים קשים, כל ניסיון להניע את האגודל מכאיב.
- מלבד הכאב, יכול החולה להתלונן על נעילה של האגודל וגם רעשים הבוקעים ממנו.
גורמי סיכון להתפתחות הבעיה כוללים שימוש יתר באגודל. הטיפול כולל מנוחה – במידת הצורך חבישה של האגודל, שינוים באופן ההתנהלות כדי להפחית עומסים מהאגודל וטיפול שמרני. הטיפול השמרני יכלול שימוש בעזרים חשמליים לריפוי דלקות כגון לייזר רך. במקרים קשים יש לשקול הזרקות של סטרואידים ואף כירורגיה.
גנגליון (Ganglion):
זוהי ציסטה רכה מלאה בנוזל הנוצרת בשרוול של הגיד או מעטפת המפרק. ברוב המקרים גנגליון מתפתח בגב כף היד. הסימנים והתסמינים של גנגליון כוללים:
- כאב, רגישות מקומית ומגבלות תנועה.
לא תמיד גנגליון גורם להתפתחות תסמינים. גנגליון יכול להופיע יום אחד להישאר חודשים ושנים ויכול להיעלם מעצמן ללא כל טיפול. הגורם להתפתחות גנגליון אינו ברור. לפני שנים נהגו "לטפל" בגנגליון באמצעות חבטה הגונה. אך בגלל הנזקים שהפרוצדורה "הרפואית" הזאת גרמה אין הדרך הזו מומלצת יותר. טיפול שמרני בגנגליון כולל בעיקר טיפול באמצעות גלי הלם. במקרים קשים כריתה כירורגית. יש שיעור גבוה של הישנות לאחר כריתה לא יסודית של גנגליון.
תסמונת התעלה ע"ש גויון (Guyon's canal syndrome):
לכידה וגירוי של עצב הגומד (Ulnar) בתוך התעלה התעלה ע"ש גויון המצויה בשורש כף היד עלולה לגרום לתסמונת התעלה ע"ש גויון (Guyon's). לחץ ונזק לעצב הגומד בתוך התעלה עלול להתפתח בגין חבלה מקומית או שימוש לקוי חוזר ונשנה בכף היד. עצב הגומד מעניק תחושה לאצבע הקטנה ולמחצית מהאצבע השנייה וכן מספק שליטה מוטורית לשרירים הקטנים בכף היד.
הסימנים והתסמינים כוללים (Lleva et al,. 2023):
- כאבים (גם בלילה) שיכולים להקרין במעלה היד.
- נפיחות מקומית.
- נימול, דגדוגים או הירדמות של האצבע הקטנה ומחצית האצבע הסמוכה.
- שינויי גוונים של העור בכף היד.
ובשלבים מתקדמים יותר:
- תיתכן חולשה בשרירים המניעים את הזרת ומחצית הקמיצה ובשרירים הפנימיים בכף היד.
- המשמעות עלולה להיות קושי תפקודי כולל נפילת חפצים מהידיים.
גורמי סיכון ותהליכים מחמירים
עומסי יתר עקב עבודות חוזרניות, ספורט הכרוך באחיזה ממושכת, טראומות חוזרות (כגון נפילה על יד מושטת) ומחלות מערכתיות (כמו סוכרת או דלקת פרקים שגרונית) מהווים גורמי סיכון מרכזיים (Aroori & Spence, 2008; Fuggle et al., 2022). הגיל גם הוא משפיע – שינויים ניווניים שכיחים החל מגיל 30 ומעלה (Fuggle et al., 2022).
אבחון של דלקת בכף ובשורש כף היד
האבחנה של דלקת בכף ובשורש כף היד מתבצעת על סמך אנמנזה ובדיקה גופנית. לעיתים יהיה צורך בבדיקות עזר כגון צילום רנטגן, אולטרסונוגרפיה או MRI. במקרים מסוימים, בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות (EMG) נדרשות לאבחון נזק עצבי (Padua et al., 2016).
אפשרויות טיפול
הטיפול הדלקתי בכף ובשורש כף היד תלוי בסוג הפגיעה וחומרתה. לרוב מתחילים בגישה שמרנית:
- מנוחה ושינוי הרגלים: הפחתת עומסים חוזרניים, שימוש בסד, שינוי פעילות (Schöffl et al., 2012).
- טיפולים פיזיותרפיים: תרגול, אולטרסאונד, גלי הלם, לייזר רך (Makkouk et al., 2007).
- טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) ולעיתים זריקות סטרואידים (Ilyas et al., 2007).
- כירורגיה: שמורה למצבים בהם טיפול שמרני לא הועיל, דוגמת ניתוח שחרור תעלה קרפלית או כריתת גנגליון (Padua et al., 2016; Head et al., 2015).
מניעה והדרכה
מניעת דלקות בכף היד מתבססת על הפחתת עומסי יתר, חיזוק שרירי האמה והיד, ארגונומיה נכונה והפסקות יזומות במהלך פעילויות חוזרניות (Van Heest & Kallemeier, 2008; Schöffl et al., 2012). מומלץ להשתמש בציוד מגן בעת הצורך.
דלקת בכף ובשורש כף היד – סיכום
דלקות בכף ובשורש כף היד מהוות תופעה נפוצה, הפוגעת בתפקוד ובאיכות החיים. אבחון מוקדם, טיפול מותאם והקפדה על כללי מניעה יכולים לצמצם את הנזק ולשפר את התפקוד (Padua et al., 2016; Wolf et al., 2020).
References:
Aroori, S., & Spence, R. A. J. (2008). Carpal tunnel syndrome. Ulster Medical Journal, 77(1), 6-17.
