פעילות גופנית שומרת על מוח חד! ישנם איומים רבים על היכולות של המוח האנושי. בין האיומים נמנה אורח חיים יושבני. ישנם חוקרים הטוענים שגם העובדה שבני האדם אינם חשופים יותר לסכנת חיים פוגעת בחדות המוח. עם זאת בוודאי תשמחו לדעת שי גם דרכים להגן על המוח. פעילות גופנית שכוללת הליכה, תרגילי שיווי משקל והרמת משקולות שומרת על היכולות הקוגניטיביות ובכלל זה על חדות הזיכרון ומפחיתה את הסיכון לפתח אלצהיימר בקרב מבוגרים. אין מרשם לגבי סוג הפעילות הרצוי העיקר להמשיך ולהתעמל.
העידן בו אנו חיים מעודד בין היתר אורח חיים יושבני נטול פעילות גופנית. חוסר בפעילות גופנית פוגע בחלקי הגוף השונים באופנים שונים. הרקמות השונות בגוף נוטות להתנוון בגלל חוסר בפעילות גופנית. הדברים נכונים באותה מידה לגבי שרירים, גידים, עצמות וגם תאי מוח. מחקרים כמו זה המצוטט כאן מדגימים את ההשפעה שיש לפעילות גופנית על המוח ויכולותיו.
פעילות גופנית שומרת על מוח חד – רקע
בגלל אריכות החיים, מספר האנשים המבוגרים בעולם המערבי עולה ללא הרף. לפי הערכות עד שנת 2030 אחד מכול חמישה אזרחים בארצות הברית יהיה בגיל 65 ומעל. המשמעות של הסטטיסטיקה הזאת היא עלויות כלכליות אדירות הנלוות לטיפול באוכלוסייה המבוגרת. פגיעה הקוגניטיבית יכולה להיות קלה או חמורה ולהגיע עד לכדי:
- דמנציה שבה הזיכרון, ההתנהגות והתפקוד משתנים עקב פגיעה ניוונית בעצבי המוח
מחלת אלצהיימר מאובחנת כאשר הניוון המוחי חמור באופן שהאדם אינו יכול לבצע פעולות ומטלות בסיסיות. בשנת 2012 חלו באלצהיימר בארצות הברית 5.4 מיליוני בני אדם. רק 200,000 מתוכם היו בני פחות מ- 65 שנים. העלויות של טיפול באוכלוסייה זאת בארצות הברית נאמדות ב- 130 – 200 מיליארדי דולרים לשנה. בשנת 2050 הסכומים הללו צפויים להגיע ל-1.1 טריליון דולרים לשנה. חשוב לציין שניוון מוחי בדומה לניוון רקמות אחרות בגוף עקב הזדקנות הוא תהליך טבעי. יחד עם זאת ניתן לשלוט ברמת הניוון בין היתר על ידי פעילות גופנית.
מחקרים רבים כולל זה המסוקר כאן שבים ומדגישים את היכולת של פעילויות גופניות שונות:
- להגדיל את הנפח של המוח או לכול הפחות להפחית את הסיכון לאובדן נפח המוח
מתברר שהתפיסה שאומרת שאדם נולד עם מספר מוגדר של תאי עצב ואלה רק הולכים ופוחתים עם השנים אינה נכונה. מחקרים הדגימו כיצד הרצה אינטנסיבית וממושכת של חולדה הובילה להיווצרות תאי עצב חדשים במוח ולקשרים טובים יותר בין העצבים הללו.
המשמעות של המחקרים היא שגם מוח בוגר עשוי להתפתח ולהשתנות לטובה בשל מפעילות גופנית. פעילות גופנית סדירה נלחמת בסיכון להתפתחות מחלות ניווניות של המוח כולל דמנציה.
המחקר
למרות הקשר שנמצא בין פעילות גופנית לבין צמצום הסיכון להתפתחות דמנציה הנושא נותר עדיין שנוי במחלוקת. החוקרים ערכו סקירה שיטתית וסקירת מטה-אנליזה (Meta-analysis) של מחקרי אורך (Longitudinal studies). במחקרים נבדק הקשר שבין פעילות גופנית לבין הסיכון ללקות ביכולת הקוגניטיבית בקרב אנשים ללא דמנציה.
פגיעה ביכולת הקוגניטיבית כללה במחקר הזה:
- דמנציה
- מחלת אלצהיימר
- ודמנציה וסקולרית (Vascular Dementia) שהיא שטיון שנגרם בגלל פגיעה בזרימת הדם לחלקי המוח השונים
המחקרים הלא מתאימים כולל כאלה שעקבו אחר קבוצת המחקר פחות מ- 12 חודשים הוצאו. החוקרים עקבו אחר 117,410 אנשים. המעקב אחר חלק מהם עמד על 28 שנים.
ממצאי המחקר
פעילות גופנית מעניקה השפעה מגינה מפני דמנציה, אלצהיימר ופגיעה ביכולות הקוגניטיביות. עם זאת, פעילות גופנית לא משפיעה על דמנציה וסקולרית. פעילות גופנית היא גורם חשוב במניעת אלצהיימר. אלצהיימר מהווה את רוב המקרים (60 – 70%) של דמנציה.
עוד מצאו החוקרים שדי בפעילות גופנית קלה ורציפה כדי להפחית את הסיכון ללקות בדמנציה. השפעה מגינה זאת מפני אלצהיימר הייתה משמעותית:
- בקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים. אך נשים נהנו מהשפעה טובה יותר של פעילות גופנית במניעת ירידה ביכולות הקוגניטיביות.
המלצות החוקרים
פעילות גופנית מצמצמת הסיכון להתפתחות אלצהיימר. חשוב לעודד מבוגרים ומבוגרות לבצע פעילות גופנית.
