ארגונומיה מהי ואיך היא עוזרת לי? מדובר במדע הממוקד בשיפור סביבת עבודתו וחייו של האדם. אם בסוף יום העבודה מול מחשב אתם חשים כאבי צוואר או כאבי גב תחתון? הברכיים או הידיים מציקות לכם? העיניים מציקות? הראש כואב? אם עניתם בחיוב יתכן שהסיבה לכך קשורה לארגונומיה לקויה.
האם אתם חשים בכאבי מרפקים או בידיים בגלל אופי העבודה שלכם? האם העיניים דאבו לכם לאחר קריאה או הקלדה ממושכת? או אולי הראש כואב לכם היום בעקבות קריאה בספר? אם עניתם על אחת מהשאלות באופן חיובי יתכן שאתם זקוקים לשיפור ארגונומי בסביבת החיים או העבודה שלכם ובאופן הביצוע של המטלות השונות! אז, ארגונומיה מהי ואיך היא עוזרת לי?
ארגונומיה מהי ואיך היא עוזרת לי – רקע
רוב האנשים שמעו על ארגונומיה וחושבים שזה משהו שקשור בישיבה מול מחשב או בסוג של תרמיל גב. האמת מורכבת ומקיפה הרבה יותר. ארגונומיה פירושה ביוונית: ארגוס – עבודה, נומוס – חוקים. מדובר למעשה, במדע העוסק בהתאמת ובשיפור סביבת חיי האדם. במצב מיטבי המדע הזה מעורב בכל תחומי חיינו וזאת כדי למזער את הנזקים הנגרמים משימוש באביזרים (ריהוט, כלי עבודה, כלי נגינה, ציוד ספורט, מושב הנהג ולוח המחוונים ברכב ועוד) שאינם מותאמים עבורנו מבחינה אנטומית, פיזיולוגית ופסיכולוגית.
הבית על מגוון אביזריו (ריהוט, ציוד מטבח, כלי מיטה, מזרן…), העבודה וכלי העבודה (שולחן, כיסא, מחשב, מקלדת, עכבר, מברגה, מברג…), מגרשי הספורט וציוד הספורט (ציוד מגן, מחבטים, כדורים רשתות ועוד). כול אלה ועוד צריכים להתאים למידותינו וליכולות הגופניות שלנו. שימוש בכלים ארגונומיים משמעו שימוש בסכין, במקדחה, מקלדת, עכבר או במחבט נוחים, בטוחים ויעילים הרבה יותר. הארגונומיה מוודא גם שאין שימוש יתר בחושי הראייה והשמיעה המהווים את מקור המידע העיקרי שלנו.
שלושה תתי נושאים
ארגונומיה פיזיולוגית
עוסקת ביחסי הגומלין שבין גוף האדם לעומסים פיזיים ופיזיולוגיים. ארגונומיה פיזיולוגית מטפלת באופן הביצוע הגופני של המטלות השגרתיות היום יומיות. כמו:
- האם תנוחת השינה שלך נכונה?
- כרית השינה מותאמת אליך?
- המזרן שלך מאפשר לך שינה נכונה?
- האם הכיסא שלכם מותאם אליכם?
- האם ידית הסכין שבה אתם משתמשים נוחה לשימוש?
ארגונומיה פיזיולוגית מתייחסת גם:
- לאופן הרמה ונשיאת משאות כולל האם אתם מרימים ונושאים נכון את המשא
- לתקינות של עמדות העבודה
- לטיפול בגורמי סיכון כמו מטלות חוזרות, עומסים חוזרניים וחשיפה לרעשים, שימוש ביציבה לא תקינה ועוד
ארגונומיה קוגניטיבית
תת נושא זה עוסק בצד המנטלי של העבודה והשפעתה על יכולות האדם. ארגונומיה קוגניטיבית כוללת מגוון תחומים ובכלל זה:
- תשומת לב
- תפיסה ולימוד
- מערכות יחסים
- עומס יתר נפשי
- אופן קבלת החלטות והשפעתן
- טעויות אנוש ועוד
ארגונומיה ארגונית
תת נושא זה עוסק באופטימיזציה של הארגון ומתייחס לנושאים כמו:
- מבנה החברה
- מדיניות החברה
- לוחות זמנים הניתנים
- סיפוק נפשי של העובדים במקום העבודה
- מתנהלת במקום עבודת צוות.
- הפיקוח במקום העבודה הוא מידתי ואינו מסרס חשיבה עצמאית?
- האם נשמרת אתיקה במקום העבודה ועוד
ארגונומיה לקויה ונזקים בעבודה
תאונות עבודה הפכו לבעיה משמעותית עבור העובדים, המעבידים והכלכלה הלאומית. אי ההתאמה בין דרישות העבודה ליכולתו הפיזית והמנטלית של העובד מובילה לפציעות במערכת שריר ושלד. מטלות שאינן מתנהלות על פי עקרונות ארגונומיים במשרד או בבית גובה מחיר בריאותי יקר במיוחד. בעיקר נכון הדבר לגבי עבודה עם מחשבים. עבודת מחשב גורמת ליותר נכויות ופציעות מכל עבודה אחרת כולל מעבודה על פיגומים ועבודה עם סולמות.
הנזקים בגין אי תכנון או אי יישום ארגונומי בבית, בעבודה ובמגרש הספורט עולים כסף רב. הדבר נכון בעיקר לגבי העולם המתועש. בשנת 2002 דווחו 5,524 מקרי מוות ו- 4.7 מיליון מקרים של פציעות ומחלות רק בתעשייה הפרטית בארצות הברית. על פי מחקר שפורסם על ידי אוניברסיטת קליפורניה בינואר 2012 העלויות של פציעות ומחלות המיוחסות לעבודה עומדות על 250 מיליארדי דולרים לשנה. יש לציין שהעלויות הללו מצויות במגמת עלייה שכן בשנת 1992 הן עמדו על 217 מיליארדי דולרים "בלבד".
פציעות ופגיעות הנובעות מארגונומיה לקויה בעבודה כוללים בין היתר:
- כאבים בגב התחתון
- כאב צוואר
- כאבי גפיים
ארגונומיה לקויה ונזקים בבית ובבית הספר
גם ילדים צריכים לנהוג על פי עקרונות הארגונומיה. פציעות בבית ו/או בבית הספר על רקע של חוסר התאמה של הריהוט או הציוד שבו הם משתמשים מהווים בעיה גדלה והולכת. חוסר ההתאמה בין המבנה והיכולות האנטומיות והפיזיולוגיות של הילדים שלנו לבין הילקוטים שהם נושאים על גבם והריהוט בחדרם ובבית הספר מובילים לפציעות במערכות עצב שריר ושלד. הנזקים במקרים הללו עלולים להשפיע על התפתחות הילדים ועל איכות חייהם העתידית.
כאשר אנו מתכננים את עמדת העבודה של הילדים שלנו אנו צריכים לזכור שילדים לא אמורים לשבת כל היום. הישיבה מזיקה ועל כן יש לדאוג לכך שהם ירבו בתנועה. יש להקפיד שפרק הזמן שבו הם חייבים לשבת יהיה קצר ונכון. את עמדת העבודה של הילדים תכננו על פי עקרונות ברורים שיתייחסו בין היתר גם למידות גופם. יש להקפיד על ריהוט וכמובן על ילקוט ארגונומיים. ילקוטים כבדים מידי וילקוטים שאינם מותאמים באופן מיטבי לגב של הילדים יגרמו נזק לעמוד השדרה.
ארגונומיה לקויה ופציעות ספורט
הגורמים לפציעות ספורט הנם רבים ומגוונים. היכולת שלנו לצמצם את פציעות הספורט תלויה רבות במודעות שלנו וביכולתנו לנהוג בשיקול דעת. על חלק מהגורמים לפציעות ספורט אין לנו שליטה ובכללם:
- גיל
- שינויים גנטיים
- שינויים מבניים הגורמים להתפתחות ביו מכניקה לקויה
- פציעות קודמות ועוד
אך על מרכיב חשוב בגרימת פציעות ספורט יש לנו שליטה – ארגונומיה טובה. דוגמאות להקפדה ארגונומית שעשויה להפחית ואף לבטל את הסיכון להיפצע כוללות:
- שימוש בציוד ספורט (למשל מחבט מתאים)
- מגרשי ספורט תקינים
- שימוש בציוד מגן ארגונומי המותאם עבורכם ועוד
למה כדאי להיות ארגונומי?
התנהלות על פי העקרונות הארגונומיים תגרום לשביעות רצון של כל הצדדים. העובד, המעביד, חברות הביטוח וכמובן המדינה. העובד אינו נפגע ומאבד ימי עבודה, יוצר יותר ומתוגמל יותר. המעביד נהנה מכך שהעובדים אינם נעדרים מהעבודה, יוצרים יותר ולכן גם הוא מתוגמל יותר. המעביד גם חוסך כסף רב על הכשרת עובדים חדשים במקום אלו הנעדרים עקב פציעות. חברות הביטוח לא משלמות סכומי עתק על טיפולים רפואיים ופיצויים כאלה ואחרים. המדינה נהנית מתשלומי מיסים גבוהים יותר ומהוצאות מופחתות.
לארגונומיה היכולת למנוע או להפחית תלונות של עובדים וספורטאים, היעדרויות, תחלופה גבוהה וקשיי הסתגלות של אנשים חדשים. כול אלו הם חלק מהסימנים הראשוניים לקיומם של ליקויים ארגונומיים הגורמים לפציעות, כאב, מגבלות תנועה ואובדן יכולת לייצר בגין פגיעה במערכות עצב-שריר-שלד. מנגנון הפגיעה לרוב הוא תוצאה של מאמץ חד פעמי גדול או מאמץ חוזר בגלל ביצוע תנועות חוזרות. להלן התוצאות שהושגו בגין השיפור ארגונומי של ארגונים ומפעלים על פי משרד העבודה האמריקאי:
- פחות תחלופת עובדים
- 14-25% פחות ימי מחלה
- נפצעים ב 25% פחות
- 45% פחות פיצויים
- מצב רוח ומוטיבציה מוגברים
- היעדרות מופחתת מהעבודה
- פחות אירועי לב וכלי דם
- יעילות אישית וארגונית מוגברת
- פחות מחלות הנגרמות ממתח
References:
Kian, Sek & Tee, Eugene & Low, Hashim & Saim, Wan & Nurshazwani, Wan & Zakaria, Safinaz & Binti, Mohd & Khialdin, Hazlita & Isa, M & Awad, Chin & Soon, & Tee, Kian & Eugene, Low & Hashim, I.Saim & Wan Zakaria, W.N & Binti, Safinaz & Mohd Khialdin, Safinaz & Isa, Hazlita & Awad, Mohammed & Soon, Chin. (2017). A study on the ergonomic assessment in the workplace. AIP Conference Proceedings. 1883. 10.1063/1.5002052.
Jasmine M, Fasna L, Chellaiyan VG, Raja VP, Ravivarman G. A study on knowledge and practice of Ergonomics among the Software Engineers in a private firm, Chennai, Tamil Nadu. J Family Med Prim Care. 2020 Aug 25;9(8):4287-4291.
Ergonomic Work Station Design to Improve Workload Quality and Productivity of the Craffsmen. IK Widana, Ni Wayan Sumetri and I Ketut Sutapa. Journal of Physics: Conference Series, Volume 953, The 2nd International Joint Conference on Science and Technology (IJCST) 2017 27–28 September 2017, Bali, Indonesia.
Olabode, Segun Oluwaseun; Adesanya, Atinuke Regina; Bakare, Akeem Abayomi (2017): Ergonomics awareness and employee performance: An exploratory study, Economic and Environmental Studies (E&ES), ISSN 2081-8319, Opole University, Faculty of Economics, Opole, Vol. 17, Iss. 4, pp. 813-829.
Hasanain, B. The Role of Ergonomic and Human Factors in Sustainable Manufacturing: A Review. Machines 2024, 12, 159.
