םנטומיה וביומכניקה של המרפק מהווים בסיס איתן לביצוע אבחון כאבי מרפק. זהו מפרק מורכב המעניק יכולת תנועה לגפה העליונה. פגיעה ביכולות פוגמת משמעותית ביכולת התפקודית של האדם. המפרק אחוז, נתמך ומונע על ידי מגוון רקמות כגון עצמות, שרירים, גידים רצועות ועוד. אנו שמים לב לקיומו של המרפק רק כאשר אנו חשים כאב או מוגבלות בגלל פגיעה או הפרעה בריאותית במפרק הזה.
המרפק מהווה נקודת מפגש לשלוש עצמות ולשלושה מפרקים שונים. מספר רצועות מחזקו את קופסית המפרק. המרפק מבצע כפיפה, פשיטה ותנועה סיבובית. מספר רב של שרירים מאפשרים את תנועתו של המפרק. עומסי יתר על המפרק מהווים את הגורם העיקרי לפציעות והתפתחות כאבים ותסמינים נוספים. גורם שכיח נוסף לפציעות היא חבלה. נפילות, תאונות ופציעות ספורט עלולות לגרום לנזקים וכאבים במרפק. במאמר הנוכחי "אנטומיה וביומכניקה של המרפק" נדון בנושא בהרחבה.
אנטומיה וביומכניקה של המרפק – רקע
כאבי מרפקים הם תלונה נפוצה של שרירים ושלד שיכולה להשפיע על אנשים בגילאים ועיסוקים שונים. השכיחות של כאבי מרפקים באוכלוסייה הכללית מוערכת:
בין 0.3% ל-3%, תלוי במיקום ובסיבת הכאב. הגורמים השכיחים ביותר לכאבי מרפקים הם מרפק טניס ומרפק גולף. פציעות אלה קשורות לשימוש יתר או ללחץ חוזר ונשנה של הגידים המתחברים לאפיקונדילים של עצם הזרוע. סיבות אחרות כוללות:
- פגיעה ברצועה הצידית האולנרית, דלקת בגיד שריר הזרוע, בורסיטיס אולקרנון, ונוירופתיות של העצבים האולנרים, המדיאליים או הרדיאליים.
האבחנה של כאבי מרפקים מבוססת על היסטוריה מפורטת, בדיקה גופנית ומחקרי הדמיה כגון רנטגן ועוד. הטיפול בכאבי מרפקים תלוי באטיולוגיה הבסיסית ועשוי לכלול מנוחה, שינוי באורח החיים, חבישה ותמיכה, טיפולי כירופרקטיקה כולל גלי הלם ולייזר ועוד. במקרים קשים נשקול התערבויות רפואיות כגון משככי כאבים, תרופות נוגדות דלקת, זריקות סטרואידים, ניתוח ועוד.
פציעות שכיחות במרפק
כאבים במרפק הם עניין שכיח בכלל האוכלוסייה אך בעיקר בקרב ספורטאים ועובדי תעשייה. הגורם העיקרי לפציעות וכאבים במפרק זה הם עומסי היתר החוזרניים המוטלים עליו. עומסי יתר חוזרניים על המרפק מוטלים בחיי היום יום שלנו, בספורט ובעבודה. אנו מפעילים את המפרק הזה ללא הרף בלי לתת את הדעת למופלאות הביומכנית של המפרק הזה. הפעולות שאנו מבצעים עם המרפק כוללות:
- מכופפים
- פושטים
- מסובבים
עוד חשוב לזכור שגם כאשר אנו אוחזים באמצעות כפות הידיים בחפצים שונים אנו למעשה מפעילים את השרירים שמקורם במרפק. ועל כן הפעלה חוזרנית של כפות הידיים ושל שורשי כפות הידיים עלולה לגרום להתפתחות דלקות וכאב במרפקים. דוגמאות קלסיות לכך הן:
- מרפק טניס הנגרם בגלל עומסים על השרירים הפושטים של כף היד
- ומרפק גולף הנגרם בגלל עומסים על השרירים המכופפים של כף היד.
- נזקי חבלה בעקבות פציעות ספורט, נפילות או תאונות וכמובן מחלות ודלקות מערכתיות הפוגעות בו.
פציעות שכיחות במרפק כוללות בעיקר פציעות גידים:
- מרפק טניס
- ומרפק גולף
- פגיעה באמתחת (בורסה) של המרפק הממוקמת בחלק האחורי של המפרק
הסבירות לאבחון מדויק של פציעה במרפק עולה כאשר אנו:
- מכירים את הרקמות והרכיבים האנטומיים במרפק. כמו כן, אנו מבינים את תפקידם ואופן פעולתם
מבנה אנטומי של מרפק
מפרק המרפק המחבר את עצם הזרוע אל עצמות האמה מכיל למעשה שלושה מפרקים שונים.
עצמות ומפרקים
אנטומיה וביומכניקה של המרפק מתחילה בעצמות ובמפרקים המרכיבים את המרפק. מפרק המרפק מהווה נקודת מפגש עבוד שלוש עצמות שונות: החלק התחתון של עצם הזרוע (Humerus) עם החלק העליון של עצם החישור (Radius) ועצם הגומד (Ulna). במפרק פועלים גם שלושה מפרקים שונים בקופסית אחת:
- בין עצם הזרוע והגומד (humeroulnaris)
- מפרק בין עצם הזרוע והחישור (humeroradialis)
- ובין עצם החישור והגומד המקורב (radioulnaris proximalis)
קופסית, רצועות, סחוס, אמתחת
חתך אנטומי של המרפק שלושת המפרקים עטופים בקופסית משותפת שלה תפקיד בייצוב המפרק. רצועות (Ligaments) תומכות בקופסית ובמפרק:
- הרצועה העקיפה הגומדית (Ulnar collateral)
- רצועה עקיפה חישורית (Radial collateral)
- והרצועה הטבעתונית (Annular)
קצות העצמות, בנקודות המפגש שלהן לצורך יצירת המפרקים, מכוסות בסחוס שתפקידו לאפשר תנועה חלקה. בחלק האחורי של המרפק ישנה אמתחת הקרויה בורסה – אולקרנון בורסה (Olecranon Bursa) החשופה לדלקות.
שרירים עיקריים
השרירים אחוזים לעצמות באמצעות גידים תפקידם להניע את המרפק. את כפיפת המרפק מבצעים השרירים הבאים:
- השריר הדו-ראשי (Biceps)
- שריר הזרוע (Brachialis) הוא הדומיננטי
- ושריר הזרוע והחישור (Barchioradialis)
את פשיטת המרפק מבצעים השרירים הבאים:
- השריר התלת ראשי (Triceps)
- אנקוניאוס (Aconeus)
סיבוב מטה של המרפק מבצעים השרירים הבאים:
- שריר הכפן העגול (Pronator terez)
- ואת שריר הכפן המרובע (Pronator quadratus)
סיבוב מעלה של המרפק מבצעים השרירים הבאים:
- שריר הגבן (Supinator)
- ושריר הזרוע הדו ראשי (Biceps).
- בכול הנוגע למגוון התנועות, המרפק יכול לבצע תנועת כיפוף ופשיטה בטווחים 0 – 140 מעלות. את התנועות הללו מבצע המרפק באמצעות המפרק שבין עצם הזרוע לעצם הגומד. ציר התנועה עובר דרך הסליל (Trochlea).
עצבים וכלי דם עיקריים
העצבים המעצבבים את מפרק המרפק בוקעים מהצמה העצבית הברכיאלית (Brachial plexus) בחוט השדרה הצווארי. מהצמה הזאת הם עושה דרכם במורד היד ומעצבבים את הרקמות השונות. העיצבוב מאפשר שליטה מוטורית ומגוון תחושות כגון:
- כאב, מגע, לחץ, טמפרטורה ותחושת המיקום לאורך היד
בין סיבי העצבים ניתן למצוא את:
- עצב השריר והעור (Musculocutaneous)
- עצב החישור (Radial)
- את עצב הגומד (Ulnar)
- ואת עצב התווך (Median)
כלי הדם העיקרי ביד הוא:
- עורק הזרוע (Brachial)
העורק הזה הוא המשכו של עורק בית השחי (Axillary). עורק הזרוע על כל ענפיו מספק דם עשיר בחמצן לרקמות היד השונות. הווריד הבסיליק (Basilic) יחד עם הווריד הספאליק (Cephalic) אוספים את הדם מהיד הרווי בפחמן דו -חמצני וחומרי פסולת מטבולית ומובילים אותו אל הלב.
ביומכניקה של מרפק
המרפק נועד לשרת את הגפה העליונה. מבחינה ביו מכנית הוא מהווה נקודת קישור בשרשרת הקינטית של הגפה העליונה ומאפשר את הייצור ואת העברת הכוחות דרך שרשרת זאת. המרפק מעניק ליד יכולת תנועה במרחב בכך שהוא מקצר או מאריך על פי דרישה את הגפה העליונה.
מפרק המרפק מיוצב על ידי אילוצים סטטיים ודינמיים כאחד, הכוללים מבנים גרמיים רצועתיים ושריריים. המייצבים הסטטיים העיקריים הם:
- הרצועה הקולטרלית האולנרית, הרצועה הקולטרלית הרדיאלית, הרצועה הטבעתית והרצועה המרובעת
המייצבים הדינמיים העיקריים הם:
- שרירי הזרוע, הברכיאליס, הברכיורדיאליס והתלת ראשי
הביומכניקה של מפרק המרפק תלויה בהתאמה של המשטחים המפרקיים, במתח הרצועות ובפעולת השרירים. למפרק המרפק יש רמה גבוהה של הלימה, המספקת יציבות והתנגדות לעומס צירי. הרצועות מספקות התנגדות לכוחות חיצוניים ופנימיים. השרירים מספקים ניידות ויציבות על ידי יצירת מומנט וכוחות דחיסה. גם למפרק המרפק תפקיד חשוב בהעברת כוח מהיד לכתף ולהיפך.
זוויות חשובות במרפק
ישנן מספר זוויות אנטומיות חשובות במרפק. זוויות תקינות מאפשרות תפקוד אופטימלי. בין הזוויות המדוברות נציין את זווית נשיאה (Carrying Angle) של המרפק. זווית זאת נוצרת בין הזרוע לאמה כאשר המרפק במנח פשיטה. הזווית הזאת המאפשרת הרחקת אובייקטים מהגוף בזמן נשיאתם. הזווית הנורמאלית:
- אצל גברים היא 5 מעלות ואצל נשים בגלל אגן רחב היא 10 מעלות
- זווית גדולה יותר נקראת קוביטל ולגוס (Cubitus valgus). ואילו זווית קטנה יותר נקראת קוביטל ורוס (Cubitus varus)
לזוויות אלה משמעות קלינית:
- זוויות לא תקינות משנות את העברת הכוחות במפרק
- בכך חושפת את המפרק לעומסי יתר ופציעות אפשריות.
References:
Morrey BF (2018) Anatomy and Biomechanics of the Elbow – Academia.edu. https://www.academia.edu/71691906/Anatomy_and_Biomechanics_of_the_Elbow
O'Driscoll SW (2016) Elbow Anatomy and Biomechanics | Musculoskeletal Key. https://musculoskeletalkey.com/elbow-anatomy-and-biomechanics/
Morrey BF, An KN (2003) Anatomy and Biomechanics of the Elbow Joint – LWW. https://journals.lww.com/techhandsurg/Abstract/2003/12000/Anatomy_and_Biomechanics_of_the_Elbow_Joint.8.aspx
O'Driscoll SW (2018) Functional anatomy of the elbow joint | Journal of Shoulder and Elbow Surgery. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1058274618300069
Morrey BF, Sanchez-Sotelo J (2021) Elbow Anatomy and Biomechanics | SpringerLink. https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-3-030-81549-3_15
O'Connor FG, Fields KB, Grayzel J. Evaluation of elbow pain in adults. UpToDate 2022. https://www.uptodate.com/contents/evaluation-of-elbow-pain-in-adults (accessed Sep 7, 2023).
O'Driscoll SW (2019) Biomechanics of elbow instability: basic science to clinical practice | Journal of Shoulder and Elbow Surgery. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1058274619300030
Savoie FH III (2021) Elbow Anatomy & Biomechanics – Shoulder & Elbow – Orthobullets. https://www.orthobullets.com/shoulder-and-elbow/3078/elbow-anatomy-and-biomechanics
O'Driscoll SW (2020) Biomechanics of elbow stability | Journal of Shoulder and Elbow Surgery. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1058274620300031
Gorman N (2023) Elbow joint: Anatomy, ligaments, movements, blood supply | Kenhub. https://www.kenhub.com/en/library/anatomy/elbow-joint
O'Driscoll SW (2021) Biomechanics of elbow function | Journal of Shoulder and Elbow Surgery. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1058274621300032
Descatha A, Leclerc A, Chastang JF, et al. Incidence of lateral epicondylitis in a French working population. Scand J Work Environ Health 2011;37:164-73.
Shiri R, Viikari-Juntura E, Varonen H, et al. Prevalence and determinants of lateral and medial epicondylitis: a population study. Am J Epidemiol 2006;164:1065-74.
Kane SF, Lynch JH, Taylor JC. Evaluation of elbow pain in adults. Am Fam Physician 2014;89:649-57.
Bisset L, Beller E, Jull G, et al. Mobilisation with movement and exercise, corticosteroid injection, or wait and see for tennis elbow: randomised trial. BMJ 2006;333:939.
