כאבים במרפק גורמי סיכון

כאבים במרפק – גורמי סיכון להתפתחות כאב במפרק המרפק כוללים גיל, ספורט מועדף, המקצוע שלנו, עודף פעילות גופנית ועוד. מפרק המרפק נושא בעומסים רבים שחלקם חוזרניים מטבעם. השימוש הרב שאנו עושים במפרק הזה בספורט אך גם בעבודה ובחיי היום יום מעלים את הסיכון שלו לפציעה.

המרפק מהווה ציר תנועה מרכזי. חלק ניכר מהפעולות שאנו מבצעים נעזר במפרק הזה. העומסים המוטלים על המרפק עלולים לגרום גם לפגיעות ותסמינים. אבחון מדויק של ההפרעה במרפק חשוב כדי לאפשר טיפול ושיקום יעילים ולמנוע התפתחות בעיה כרונית. כאבים במרפק יכולים להתפתח גם בגלל דלקות פרקים, טראומה ואפילו בגלל לחיצת ידיים חוזרנית. על הקלינאי מוטלת האחריות לזהות את הגורם המדויק לתסמינים מבין מגוון הגורמים האפשריים.

כאבים במרפק גורמי סיכון – רקע

כאבים במרפק היא תלונה שכיחה למדי. הגורמים לכאבים הללו במרפק כוללים בעיקר עומסי יתר על המרפק על רקע ביצוע תנועות חוזרניות אך גם בגלל נזקי חבלה ומחלות. בין המחלות נזכיר דלקת פרקים ניוונית, דלקות פרקים אוטואימוניות כמו דלקת פרקים שגרונית, דלקת זיהומית ועוד. מגוון גורמי הסיכון להתפתחות כאבים במרפק הם רבים ונדון בהם בהרחבה בהמשך. נציין רק את המובן מאליו הרי הוא העיסוק בספורט כמו טניס או גולף החושפים את המרפק לעומסים חריגים או ספורט אחר החושף את המרפק לנזקי חבלה.

אבחון מדויק ומהיר של הגורם לכאבים במרפק ובכלל זה ביצוע אבחנה מבדלת שתסנן גורמים לא רלוונטיים עשוי ליעל את הטיפול במרפק. אם למרות הממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הגופנית קיים עדיין ספק לגבי מקור הכאב במרפק נוכל להיעזר בבדיקות מעבדה ו/או בדיקות דימות כמו צילומי רנטגן או MRI. לפני שנדון בגורמי הסיכון לכאבים במרפק נפרט מעט על האנטומיה של מפרק המרפק.

כאבים במרפק גורמי סיכון – פירוט

מגוון גורמי סיכון מעלים את הסבירות לפציעות ובלאי של המרפק ולהתפתחות כאבים במרפק. ידיעת גורמי הסיכון עשויים להועיל לכם למנוע פגיעות מרפק.

להלן גורמי הסיכון שאינם נשלטים על ידנו:

גיל

גורם סיכון מרכזי לפציעות והתפתחות כאבים במרפק הוא גיל. כאבים במרפק על רקע של עומסי יתר ובלאי משימוש חוזרני שכיחים לאחר גיל 30. מתחת לגיל 30 מספר המקרים נמוך במיוחד. ככול שאנו מתבגרים, הרקמות השונות בגוף ובמרפק מתנוונים ומאבדים מיכולתם להתמודד עם עומסים. הסיכון להתפתחות נזק במרפק כאשר הגידים, השרירים, הסחוסים ועוד במרפק פחות חזקים ופחות גמישים הוא כמובן גבוה יותר.

ליקויים מבניים וביומכניים בכתף ובמרפק

ליקוי מבני במרפק או בכתף יגרמו לליקוי תפקודי של המפרקים הללו. ליקויים תפקודיים מובילים על ציר הזמן לביצוע תנועות ומאמצי פיצוי. כך למשל הזווית שבה מונחת עצם השכמה על כלוב הצלעות מאחור משפיעה על שיעורי הפציעה במרפק והתפתחות כאבים במרפק.

ניתוח או פציעת מרפק קודמת

אם סבלתם בעבר כאבים במרפק על רקע פציעה (שבר טראומטי?) או בעקבות נזקים מצטברים אתם נמצאים בסיכון גבוה יותר לשובם של הכאבים. גם עם עברת ניתוח במרפק על מנת לטפל בבעיה שנוצרה בו הסיכויים שלכם להתפתחות כאבים במרפק גדולים הרבה יותר.

ניוון

ניוון הקשור לגיל של הסחוס והעצם במפרק המרפק, המוביל לדלקת מפרקים ניוונית או osteochondritis dissecans.

גורמי סיכון שנתונים לשליטתנו:

מקצוע

מקצועות מסוימים חושפים אותנו לעומסים גדולים יותר על המרפקים ולכן גם לסיכונים גדולים יותר לפציעה במפרק זה והתפתחות כאבים במרפק. עומס יתר ונזק למרפק עלול להתפתח על רקע של מאמץ חד פעמי גדול או לחלופין על רקע של עומסים חוזרניים הנאגרים באמצעות תנועות או מאמצים חוזרניים.

דוגמה למאמץ חד פעמי גדול יכולה להיות הרמת משא כבד או משקולת כבדה בחדר הכושר. דוגמאות למאמצים ועומסים חוזרים הנגרמים על רקע של תנועות חוזרניות שימוש בפטיש או מברג, פעילות הרכבה על קו ייצור, שימוש בכלים היוצרים ויברציות, בנייה, צביעה, עבודה עם מייבש שיער, הקלדה, לחיצות ידיים ועוד.

ענפי ספורט מסוימים

ענפי ספורט שונים חושפים את המרפק לפציעות ספורט בגלל חבלה או בגלל תנועות ומאמצים חוזרניים. פציעות ספורט טראומטיות במרפק כגון שברים, פריקה, וקרעים של רקמות עלולות להיגרם בגלל:

• נפילה
• הטלת כדור ברזל או כדור אחר
• התנגשות בין שחקנים ועוד

רוב הפציעות במרפק נגרמות בשל עומסים חוזרניים. דוגמאות לסוג זה של פציעות כוללות מרפק טניס ומרפק גולף. במקרים אלה, הכאב שמתפתח במרפק הוא תוצאה של נזקים מצטברים לגידים. גורמים אפשריים לעומסים חוזרניים במפרק כוללים:

• אחיזת המחבט בעוצמה
• המפגש של המחבט עם הכדור בעיקר אם הוא רטוב או נע במהירות גבוהה
• המנוף הארוך של התנועה שמגביר את העומס במרפק

כול אלה יוצרים ריכוז עומסים גבוה החוזר על עצמו שוב ושוב וחושפים את המרפק לפציעה. כול שאנו מתבגרים, היכולת של הרקמות לספוג זעזועים ועומסים פוחתת והסיכוי לפציעות מרפק גדל ויחד אתו גדל גם הסיכוי להתפתחות כאבים במרפק.

ענפי ספורט נוספים:

רכיבה על אופניים או קורקינט מעלים את הסיכון לנזקי חבלה במרפק. תאונות דרכים או נפילה ובלימה עם יד מושטת לפנים עלולים לגרום לנזקים והתפתחות הכאבים במרפק.

פעילות ספורט שונות כמו ספורט הנעשה על שלג ועל קרח ובכלל זה סקי, סנובורד והחלקה על קרח כרוכים בסיכון גבוה יחסית לנפילות ופציעות. במצבים אלה מטבע הדברים היד מושטת לבלימת הנפילה והמרפק מרבה להיפצע.

חוסר פעילות גופנית

כאבים במרפק שכיחים הרבה יותר בקרב אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. הקפדה על מעורבות עקבית בפעילות גופנית משמרת ואף מחזקת את רקמות הגוף השונות. בין הרקמות שיוצאות מחוזקות מעיסוק בספורט נציין:

• גידים
• סחוסים
• עצמות
• שרירים ועוד

המשמעות של רקמות חזקות היא בין היתר צמצום הסיכון לפציעות והתפתחות כאבים במרפק.

פעילות יתר או פעילות לא נכונה

פעילות גופנית שאינה מקפידה על כללי האימון הגופני הנכון מעלה את הסיכון לפציעות ובכלל זה פציעות מרפק. בין כללי האימון שחשוב לשמור עליהם כדי למנוע פציעות נציין:

• הקפדה על חימום לפני האימון
• שמירה על הדרגתיות במאמצים
• הקפדה על זמני התאוששות בין האימונים ועוד

בעיקר נכונים הדברים לגבי ספורטאים חדשים או כאלה שהיו ספורטאים בעבר ועכשיו הם נחושים לחדש ימיהם קדם.

מחלות

מחלות רקע שונות עלולות לפגוע גם במרפק ולגרום להתפתחות כאבים במרפק. בין יתר המחלות נציין כמובן:

• דלקת הפרקים הניוונית
• דלקות פרקים אוטואימוניות כמו דלקת פרקים שגרונית
• דלקת פרקים זיהומית
• גידולים סרטניים ועוד

מחלות רקע

מחלות רקע המחלישות ומשבשות את היכולת של הגוף בכללותו ושל הרקמות במרפק להתמודד עם עומסים עלולות להעלות את הסיכון בין היתר להתפתחות כאבים במרפק. בין המחלות נמנה מחלות אוטואימוניות, סרטן, דלקות כרוניות, פיברומיאלגיה ועוד.

חוסר איזון שרירי בכתף ובמרפק

שרירים מאוזנים בכול הנוגע לגמישות וכוח הפועלים על המפרק והכתף יאפשרו תפקוד תקין של המפרקים. תפקוד תקין של המפרקים מצמצמים את הסיכון לפציעות ולהתפתחות כאבים במרפק.

 References:

Bisset L., Beller E., Jull G., Brooks P., Darnell R., Vicenzino B. (2006). Mobilisation with movement and exercise, corticosteroid injection, or wait and see for tennis elbow: randomised trial. BMJ 333(7575):939.

Coombes B.K., Bisset L., Vicenzino B. (2010). Efficacy and safety of corticosteroid injections and other injections for management of tendinopathy: a systematic review of randomised controlled trials. Lancet 376(9754):1751-1767.

Degen R.M., Conti M.S., Camp C.L., Altchek D.W., Dines J.S., Werner B.C. (2018). Epidemiology and disease burden of lateral epicondylitis in the USA: analysis of 85 318 patients. Phys Sportsmed 46(1):48-54.

Garg R., Adamson G.J., Dawson P.A., Shankwiler J.A., Pink M.M. (2010). A prospective randomized study comparing a forearm strap brace versus a wrist splint for the treatment of lateral epicondylitis. J Shoulder Elbow Surg 19(4):508-512.

Kim S.J., Lee S.K., Kim S.H., Lee J.I., Kim T.H. (2013). Arthroscopic treatment for osteochondritis dissecans of the elbow in adolescent athletes: a case series report. Clin Orthop Surg 5(3):194-199.

Kuhn M.A., Ross G. (2008). Elbow injuries in the throwing athlete: a current concepts review. Am J Sports Med 36(7):1369-1379.

Latham S.K., Smith T.O. (2014). The diagnostic test accuracy of ultrasound for the detection of lateral epicondylitis: a systematic review and meta-analysis. Orthop Traumatol Surg Res 100(3):281-286.

Nirschl R.P., Ashman E.S. (2003). Elbow tendinopathy: tennis elbow. Clin Sports Med 22(4):813-836.

Okafor B., Mbubaegbu C., Munshi I.A., Malhas A.M. (2012). Septic arthritis of the elbow in adults: a 15 year review in a district general hospital. Open Orthop J 6:430-433.

Schneeberger A.G., Sadowski M.M., Jacob H.A.C. (2004). Coronoid process and radial head as posterolateral rotatory stabilizers of the elbow. J Bone Joint Surg Am 86(5):975-982.