איך מאבחנים כאבי גב? אבחנה של כאב בגב – מהבעיות הבריאותיות הטורדניות ביותר לאדם – מבוצעת לעתים קרובות באופן לקוי. הרבה מידי פעמים חולים ששואלים את הרופא מה גורם לכאבים שלי ולתחושה שהגב תפוס נותרים ללא מענה. התפיסה המקובלת על חולים ורופאים רבים היא שברוב המקרים לא ניתן לזהות את הגורם לכאב. הכירופרקט הממוצע סבור אחרת.
במאמר הזה אפרט אודות תהליך האבחון שבו נקבע בסופו של דבר מה הגורם לתסמינים שלכם. בלי זיהוי מדויק של מקור הכאב והבנת מנגנון היווצרותו קשה להעניק טיפול איכותי ויעיל.
איך מאבחנים כאבי גב – רקע
כאבי גב מהווים את אחת מהבעיות הרפואיות המשמעותיות ביותר לאדם המודרני. ברמה האישית כאבים אלה גורמים לפגיעה באיכות החיים ומעודדים אורח חיים יושבני. ברמה הלאומית כאבים אלה גורמים לפגיעה בפריון בעבודה, אובדן ימי עבודה, אשפוזים, ניתוחים וטיפולים מסוגים שונים, תשלומי פיצויים ועוד.
רובם המכריע של בני האדם, גברים, נשים, ילדים ובני נוער סובלים מהם. אבחון כאבי גב הוא תהליך מורכב ורב-ממדי הכולל היסטוריה רפואית יסודית, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה ומעבדה מתאימות. מטרת האבחון היא לזהות את הגורם הבסיסי לכאב, כגון מתיחת שרירים, פריצת דיסק, היצרות בעמוד השדרה, זיהום, שבר או גידול. האבחנה מסייעת גם להנחות את תוכנית הטיפול והפרוגנוזה עבור המטופל.
חלק מהבדיקות הנפוצות המשמשות לאבחון כאבי גב תחתון, אמצעי או עליון הן:
- צילום רנטגן
- סריקת MRI או CT
- בדיקות דם
- בדיקות שתן
- מחקרי עצבים
- מיפוי עצמות
האבחנה של כאבי גב אינה תמיד פשוטה ועשויה לדרוש בדיקות מרובות והתייעצויות עם מומחים שונים. האבחנה עשויה גם להשתנות עם הזמן כאשר מופיעים תסמינים או ממצאים חדשים.
איך מאבחנים כאבי גב – השלבים הקלסיים
אבחון כאבי גב כולל שלושה שלבים עיקריים. כל אחד מהשלבים הללו בפני עצמו חשוב ביותר ויחד שלושת השלבים הללו מעניקים לנו את הסיכוי הטוב ביותר לאבחן במדויק את מקור הכאב בגב. שלושת השלבים הם:
- היסטוריה רפואית
- בדיקה גופנית הכוללת בדיקות מיוחדות ועצביות
- בדיקות מעבדה ודימות
היסטוריה רפואית
השלב הזה נחשב בעיני רבים לשלב הקריטי בהליך האבחוני. במהלך ההיסטוריה הרפואית אנו שומעים את החולה מתאר את הסימפטומים שלו כולל בין היתר:
- תלונות (גב תפוס, כאבים, מגבלות תנועה ועוד)
- מתי החלו
- מיקומם המדויק של הסימפטומים
- איך ולמה החלו הסימפטומים
- מה משפיע עליהם ועוד
נלמד אודות:
- היסטוריה של אשפוזים
- מחלות
- ניתוחים
- וטיפולים
- מקצועו ותחביביו של החולה וננסה להעריך האם יש קשר בינם לבין תלונת החולה.
בדיקה גופנית
בדיקה גופנית של החולה תכלול:
התבוננות כללית על הגוף תוך התמקדות בגב. נחפש:
- אזורים מעוותים
- נפוחים
- אדומים ועוד
נמשש את חלקי הגב השונים בחיפוש אחר:
- אזורים רגישים
- נפוחים
- מעוותים ועוד
עוד במסגרת הבדיקה הגופנית:
- נבחן את יכולת התנועה של עמוד השדרה לכיוונים שונים באופן פסיבי ואקטיבי. במידת הצורך נבחן גם את יכולת התנועה של חלקי גוף אחרים.
- נערוך בדיקות מיוחדות שנועדו לשחזר את התסמינים שעליהם מתלונן החולה.
- נבצע בדיקות נוירולוגיות במטרה לזהות פגיעה עצבית רלוונטית לתלונה של החולה.
בדיקות מעבדה והדמיה
לא בכל מקרה ישלח החולה לבצע בדיקות מעבדה או הדמיה. אבחון כאבי גב חייב לכלול את השלבים שפירטנו כאן את ההיסטוריה רפואית ואת הבדיקה גופנית אך אינו חייב לכלול באופן אוטומטי ביצוע של בדיקות מעבדה או דימות. נפנה לבדיקות אלה ובכלל זה צילומי רנטגן, CT, MRI, מיפוי עצמות, EMG ועוד רק כאשר אנו לא מצליחים לאבחן את מקור הכאב בגב, כאשר ישנו חשד שפתולוגיה מסוכנת גורמת לכאב, כאשר כאבי הגב החלו לאחר חבלה או תאונה או כאשר הכאבים אינם מגיבים לטיפול ונמשכים זמן ארוך.
בדיקות הדמיה
באמצעות דימות נוכל להצביע על בעיות בחוליות או ברקמות הרכות בעמוד השדרה אך לא כל אמצעי הדמיה שווים ביכולות שלהם. באמצעות צילום רנטגן נוודא שהחוליות ממקומות נכון, נאתר סימנים לדלקת פרקים או שברים בחוליות. רנטגן לא יועיל לנו בבואנו לאבחן את הרקמות הרכות ובכלל זה מצב הדיסקים הבין חוליים, מצב השרירים, מצבם של סיבי העצבים וחוט השדרה. באמצעות MRI או CT נוכל ללמוד על מצב החוליות אך גם על מצב הרקמות הרכות ובכלל זה מצבם של הגידים, השרירים, סיבי העצב, חוט השדרה, רצועות, כלי דם ועוד. בדיקת מיפוי עצמות יעילה יותר מצילום רנטגן לצורך זיהוי שבר, דלקת זיהומית או נגעים סרטניים בחוליות. בדיקה זאת הנעשית לאחר הזרקה של חומר סימון רדיואקטיבי מתבססת על איתור העצמות שבהם ישנה פעילות יתר של פירוק או בנייה.
בדיקות מעבדה
בדיקת EMG מיועדת לבחון פגיעה במערכת העצבים ההיקפית הכוללת עצבים תחושתיים ועצבים מוטוריים ו/או פגיעה בשרירים. הבדיקה מתבצעת באופן הבא: יוצרים גירוי חשמלי בנקודה מוגדרת בעצב שאנו רוצים לבחון ומודדים עוצמת הגירוי החשמלי בהגיעו לנקודה מרוחקת יותר על אותו העצב. בדיקה זאת מסייעת לנו להבין בין היתר האם יש נזק לשורש עצב שעלול להתרחש במקרה של פריצת דיסק או היצרות תעלת השדרה.
בדיקות דם
אבחון כאבי גב במקרים שבהם יש חשד לדלקת פרקים או דלקת זיהומית מחייב בדיקות מעבדה ובכלל זה בדיקות דם. בין הבדיקות שנבצע נכלול:
- שקיעת דם (סמן דלקתי כללי)
- ספירת דם (דלקת זיהומית?)
- בדיקת CRP (בחינה של רמות חלבון מגיב C הנוצר בגלל מחלות אוטואימוניות או זיהומים)
- בדיקת נוכחות של אנטיגן HLA-B27 המופיע באופן בולט בקרב חולים הסובלים מדלקת פרקים מקשחת (ankylosing spondylitis) ומחלות דלקתיות נוספות של עמוד השדרה (spondyloarthropathies)
- נוכחות של גורם שגרוני (Rheumatoid factor) לאבחון דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) ועוד
דגלים אדומים ודגלים צהובים
סימנים ותסמינים המהווים דגל אדום יחייבו הפנייה לחדר מיון לבירור יסודי. אלה כוללים:
- כאב שהחל לאחר טראומה משמעותית
- כאב המחמיר במנוחה
- רקע של מחלת סרטן
- שימוש בסטרואידים
- שימוש בסמים
- אובדן משקל בלתי סביר
- חום גבוה
- אובדן שליטה על הסוגרים ועוד
סימנים ותסמינים המהווים דגל צהוב עלולים לעקב את ההחלמה ויש לקחת זאת בחשבון. אלה כוללים:
- דיכאון
- פחד מפעילות בגלל כאב
- חרדות
- חוסר סיפוק בעבודה
- חוסר תמיכה משפחתית או תמיכת יתר
- מצבים נפשיים אחרים
איך מאבחנים כאבי גב? אבחנה מבדלת
התשובה לשאלה איך מאבחנים כאבי גב היא בעיקרה ביצוע הליך של אבחנה מבדלת. בשלב הזה מבצעים הליך שבו מעלים את הפתולוגיות האפשריות שיש ביכולתן לגרום לסימנים ותסמינים דומים ובאופן שיטתי שוללים כול אחת מהן. השלב הזה מתבסס על הממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ומבדיקות המעבדה והדמיה.
נבחן את מגוון האפשרויות הקיים אל מול גילו של החולה. נלמד את הסימנים והתסמינים שנלווים לכאביו. נבחן את המיקום של הסימנים והתסמינים. נלמד את המאפיינים של הסימנים והתסמינים הללו. נבחן מה משפיע על הסימנים והתסמינים הללו. ניקח בחשבון גם נוכחות של דגלים אדומים, ממצאי מעבדה או הדמיה ועוד.
האבחנה
המידע שאגר במהלך התשאול והבדיקות השונות יאפשר לקלינאי סביר לאבחן את הליקוי הבריאותי ברמה גבוהה של ביטחון. עוד יוכל הקלינאי הסביר להגדיר את הכאבים כחריפים או כרוניים. כאבים חריפים נמשכים פחות מ- 6 שבועות בעוד שכאבים כרוניים נמשכים מעל 3 חודשים. לזהות את מנגנון גרימת הכאב ולהעריך את חומרת הנזק. האבחון הראשוני משייך את המקרה שלפניו לאחד מתוך שתי הקטגוריות הבסיסיות:
- כאבי גב מכניים (ממקור מוגדר או לא מוגדר)
- כאב גב הנגרם מפתולוגיה מערכתית לרוב מפתולוגיה חמורה.
כאבי גב מכניים
כאב גב מכני בגלל פגיעה בעמוד השדרה הוא סוג כאב הגב השכיח ביותר (97%). כאבים מסוג זה נגרמים בגלל נזק מכני לרקמות עמוד השדרה. דוגמאות לקטגוריה זאת של כאבי גב כוללים בין היתר:
- גירוי דלקתי של שורש עצב על רקע בלט או פריצת דיסק
- לחץ על חוט השדרה בגלל היצרות תעלת השדרה
- שחיקת סחוסים
- דלקת פרקים ניוונית
- מתיחה או קרע של שריר, גיד או רצועה ועוד
כאבי גב מהפרעות מערכתיות
המקור של כאבי גב הנגרמים מהפרעות ומחלות מערכתיות נחלק לשניים: כאבי גב הנגרמים מהפרעות ומחלות מערכתיות הפוגעות בעמוד השדרה וכאבי גב הנגרמים בגלל הפרעות ומחלות מערכתיות שאינן פוגעות בעמוד השדרה אלא באיברים פנימיים (2%). כאבי גב הנגרמים מהפרעות ומחלות מערכתיות הפוגעות בעמוד השדרה מסתכמים ב- 1% מכלל המקרים של כאבי גב. אלה כוללים בין היתר כאבי גב הנגרמים בגלל שברים בעמוד השדרה, בגלל גידול סרטני בעמוד השדרה, בגלל דלקת זיהומית בעמוד השדרה, בגלל דלקת פרקים אוטואימונית כגון דלקת פרקים שגרונית ודלקת פרקים מקשחת.
כאבי גב הנגרמים בגלל הפרעות ומחלות מערכתיות שאינן פוגעות בעמוד השדרה אלא באיברים פנימיים מסתכמים ב- 2% מהמקרים. אלה כוללים בין היתר כאבי גב הנגרמים בגלל מפרצת באב העורקים, בגלל סרטן ריאות, בגלל פגיעה כלייתית ועוד.
References:
Mayo Clinic. (2021). Back pain – Diagnosis and treatment. Retrieved from https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/back-pain/diagnosis-treatment/drc-20369911
Cleveland Clinic. (2020). Low Back Pain: Causes, Diagnosis & Treatments. Retrieved from https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/7936-lower-back-pain
Verywell Health. (2021). Back Pain: Causes, Treatment, and When to See a Doctor. Retrieved from https://www.verywellhealth.com/common-causes-of-back-pain-diagnosis-and-treatment-2548504
Chou R., Qaseem A., Snow V., Casey D., Cross J.T., Shekelle P., et al. (2007). Diagnosis and treatment of low back pain: A joint clinical practice guideline from the American College of Physicians and the American Pain Society. Annals of Internal Medicine, 147(7), 478–491. https://doi.org/10.7326/0003-4819-147-7-200710020-00006
Deyo R.A., Mirza S.K., Martin B.I. (2006). Back pain prevalence and visit rates: Estimates from U.S. national surveys, 2002. Spine, 31(23), 2724–2727. https://doi.org/10.1097/01.brs.0000244618.06877.cd
Henschke N., Maher C.G., Refshauge K.M., Herbert R.D., Cumming R.G., Bleasel J., et al. (2009). Prevalence of and screening for serious spinal pathology in patients presenting to primary care settings with acute low back pain. Arthritis & Rheumatism, 60(10), 3072–3080. https://doi.org/10.1002/art.24853
Jarvik J.G., Deyo R.A. (2002). Diagnostic evaluation of low back pain with emphasis on imaging. Annals of Internal Medicine, 137(7), 586–597. https://doi.org/10.7326/0003-4819-137-7-200210010-00010
Koes B.W., van Tulder M.W., Thomas S. (2006). Diagnosis and treatment of low back pain. BMJ, 332(7555), 1430–1434. https://doi.org/10.1136/bmj.332.7555.1430
Lurie J.D., Tosteson T.D., Tosteson A.N., Zhao W., Morgan T.S., Abdu W.A., et al. (2014). Surgical versus nonoperative treatment for lumbar disc herniation: Eight-year results for the Spine Patient Outcomes Research Trial (SPORT). Spine, 39(1), 3–16. https://doi.org/10.1097/BRS.0000000000000088
