כולנו טועים וזה כולל גם רופאים, כירופרקטורים ויתר בעלי מקצוע. הבנה בסיסית זאת ראוי לה שתכניס ספק סביר לאבחון הראשוני שקבלתם ותהפוך את הצורך בחוות דעת שנייה להגיוני. חוות דעת שנייה מכירופרקט עשויה להעניק מבט רענן ומדויק על בעייתכם. 

כולנו סובלים לעיתים מכאבים ומגבלות גופניות, זמניות או מתמשכות. כולנו מנסים להקל על הכאב ולהתגבר על המגבלות, בין אם בשיטה של עשה זאת בעצמך ובין אם בעזרת בעלי מקצוע בתחום. כולנו בני האדם, וכול בני האדם עלולים לטעות. מבחינתי, ריבוי האנשים שמגיעים אלי למרפאה לאחר שעברו טיפולים שניתנו על בסיס אבחון שגוי שכנעו אותי בחשיבות של חוות הדעת השנייה מכירופרקט ובכלל.

חוות דעת שנייה מכירופרקט

חוות דעת שנייה לכאבי צווארסובל מכאבי גב, כאבי כתפיים או כאבי ברכיים רופא המשפחה או האורתופד ירשמו לך תרופות נוגדות דלקת או תרופות נוגדות כאב. במצב הזה יש פחות חשיבות לאבחון מדויק שכן בכול מקרה אתה מצווה לקחת את אותן תרופות. כירופרקט חייב להגיע לאבחון מדויק על מנת שהטיפול שלו יהיה יעיל.

אנו לא רושמים תרופות ולא מנתחים, אם לא נדע איזה גיד בכתף ניזוק או איזה דיסק בדיוק פרץ החוצה לא נוכל לתת טיפול יעיל. כירופרקט תמיד יחפש את הגורם לבעיה ולא ינסה לטפל בתסמינים בלבד. איפה שיש כאבים ומגבלות גופניות יחפש הכירופרקט את הליקוי הביו מכני שעומד בבסיסם. במידה ואכן קיימים ליקויים בתפקוד הביו-מכאני של עמוד השדרה, המפרקים השונים ומערכות עצב-שריר-ושלד, הכשרתו המקיפה של הכירופרקט מאפשרת לו לאתר אותם.

על פי תפיסתו של הכירופרקט תרופות עלולות להפריע לגוף בתהליך של הריפוי העצמי ומשבשות את היכולת של החולה להגן על עצמו מנזקים אפשריים. בבסיס גישתו של הכירופרקט מצויה ההבנה שתנועה היא מקור חיים עבור הגוף שלנו ואותה יש לעודד.

למה צריך חוות דעת שנייה?

חוות דעת שנייה לכאבי גב תחתוןראשית הבנה טובה יותר של הבעיה הרפואית שלכם היא עניין בסיסי. סובלים מכאבי גב תחתון או כאבי ברכיים? כל חולה צריך להבין ממה הוא סובל ומהם היתרונות והחסרונות של הפתרונות שמוצעים לו. ידע כזה עשוי לעזור לו לבחור את הטיפול הנכון לכם. סיבה נוספת היא העובדה שאנשים ובכלל זה בעלי מקצוע רפואיים עלולים לטעות באבחון. רפואה אינה מדע מדויק ותסמינים רבים עלולים להגיע מבעיות שונות ולכן האפשרות לטעות סבירה.

רוב המקרים של כאבים או מגבלות הנובעים ממערכות עצב שריר ושלד נובעים מבעיות מינוריות כגון מתיחת שריר או דלקת חולפת ועל כן לאבחון לקוי במקרים אלו אין משמעות רבה. הגוף מתגבר על בעיות מסוג זה גם במקרים שבהם האבחון ו/או הטיפול אינם נכונים. כאשר הכאבים והמגבלות נובעים מנזקים משמעותיים יש חשיבות גדולה לאבחון מדויק.

במקרים אלו, אבחון לקוי וטיפול שגוי שבה בעקבותיו עלולים לגרום לנו לאבד זמן יקר ולהוסיף על סבלו של החולה. לניתוח עמוד שדרה או ניתוח להחלפת מפרק עלולות להיות השלכות משמעותיות. אם ניתן למנוע את הניתוח הזה אתם רוצים לדעת את זה בהקדם. אבחון מדויק משמעותו בחלק גדול מהמקרים ריפוי מהיר יותר, קיצור זמן הסבל וחזה מהירה יותר לאורח חיים יצרני.

בכול הנוגע לבעיות עצב ושריר ניתן לקבוע באופן ודאי, בעיה רפואית שמאותרת בשלב הראשוני שלה, טרם הפיכתה לכרונית מגיבה מהר יותר וטוב יותר לטיפול. סיבה נוספת שיש לקחת בחשבון היא העלויות. בעידן הזה בריאות עולה כסף. אבחון נכון בשלבים המוקדמים עשוי לקצר את פרק הזמן שמושקע בטיפולים יקרים ולחסוך לחולה כסף רב, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש.

מעט על שגיאות רפואיות

מחקרים רבים שבודקים טעויות ברפואה (חבל שלא אצלנו בארץ) מעידים על כך ששגיאות רופאים בכל תחומי ההתמחות הן תופעה שכיחה. במאמר שפורסם בוול סטריט ג'ורנל מציינת המחברת (Laura Landro; 2013) שאבחון שגוי מהווה את הטעות המסוכנת והיקרה ביותר בארצות הברית. לטענת העיתונאית כ 160.000 בני אדם ניזוקים קשות או מתים בגלל טעויות אלו. הסיבות השכיחות ביותר לטעויות באבחון כוללות: מראה לא אופייני של החולה, חוסר יכולת להעריך אפשרויות אבחוניות אחרות, היסטוריה רפואית לא מספקת, מעקב לא מספק אחר תוצאות הבדיקות, כישלון להתייחס לכלל התסמינים, כישלון בבחירת הבדיקות הנכונות, כישלון בביצוע הבדיקה הגופנית, אי הפנייה מתאימה, הבנה לקויה של תוצאות הבדיקות...

גם התחום, עצב, שריר ושלד, אותו מכסים בין היתר אורתופדים אינו חף מטעויות. על פי ד"ר יהונתן שפר (Jonathan Schaffer) אורתופד מנתח ומנהל מרפאה בקליבלנד (Cleveland Clinic) כ75% ממבקרים במרפאה מקבלים אישור לגבי נכונות האבחנה הראשונית שקיבלו קודם לכן. 15% מהנותרים נשלחים לבדיקות נוספות כדי לקבוע אם האבחון הראשוני נכון וב10% מהמקרים האבחון שגוי. הליקויים והשגיאות לגבי הטיפול המומלץ היו חמורות אף יותר. על פי ד"ר יהונתן שפר רק ב36% מהמקרים התוכנית הטיפולית של המרפאה שלו תאמה את התוכנית המומלצת שעמה הגיעה החולה לצורך קבלת חוות דעת שנייה. ב47% מהמקרים נדרשו שינויים לתוכנית הטיפולים וב 17% מהמקרים הטיפול היה שגוי לחלוטין.

חוקרים בג'ון הופקינס עברו על 350.000 תביעות רפואיות שהוגשו בין השנים 1966-2010. מסקנתם הייתה שהאבחנה של 29% מחולים שנפטרו בבתי החולים הייתה שגויה. מחקר שפורסם בירחון הבריטי לרפואה ומסכם 25 שנים של תביעות רפואיות בארצות הברית בגין נזקי גוף ומוות קובע שהגורם העיקרי לנזקים אלו הוא אבחון שגוי (BMJ Quality and Safety; April 22, 2013). במחקר אחר שפורסם בירחון הרפואי האמריקאי (AMA Intern Med. 2013; 173(6):418-425) נמצאו 68 טעויות אבחון מתוך 190 מקרים שנבדקו. לרוב הטעיות היה פוטנציאל לגרום לנזק קשה ואף מוות.

מתי נכון לקבל חוות דעת שנייה

המצב היחידי שלא כדאי "לבזבז" זמן כדי לקבל חוות דעת שנייה הוא כאשר חייכם מצויים בסכנה מידית ואתם זקוקים לטיפול חירום עכשיו. רוצים סיבות מתי כן כדאי לקבל חוות דעת שנייה? בבקשה:

  • כאשר אתם סובלים מבעיה רפואית משמעותית

  • כאשר אתם זקוקים למידע אודות הבעיה שלכם

  • כאשר הוצע לכם ניתוח כפתרון לבעיה שלכם

  • כאשר יש הרבה אפשרויות טיפול בבעיה לכם

  • כאשר הטיפול אינו יעיל ונאמר לכם שאין יותר מה לעשות

  • כאשר יש התדרדרות במצבכם

המשיכו לקרוא אודות מגוון תסמונות כאב שבהם אנו מטפלים בהצלחה גבוהה יחסית ועל כן כדאי לכם לקבל חוות דעת שנייה לגביהם. בין תסמונות כאב אלו נמנה תסמונת מפרק הלסת כמו גם פציעות כתפיים וכן בלט או פריצת דיסק.