דלקת מפרקים פסוריאטית? מדובר במחלת מפרקים הנלוות למחלת עור וצפורניים הקרויה פסוריאזיס (ספחת) וגורמת בין היתר לסקרואילאיטיס. הסימנים והתסמינים שלה כוללים כאבים בגב ובמפרקיםם נוספים, מגבלות תנועה ועוד. נכון להיום אין מזור למחלה אלא רק הקלה.
דלקת פרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis) אינה מחלה הבאה לביטי קליני באופן אחיד. נהוג על כן, לחלק את המחלה הזאת לחמישה תתי סוגים. חלוקה זו מתבססת על ההתבטאות הקלינית השונה של תתי סוגי המחלה השונים: המיקום האנטומי של המחלה, חומרת המחלה וכיוצא בזה.
דלקת מפרקים פסוריאטית - סיווג
1) מחלת של פרקי האצבעות והבהונות.
2) מחלה אסימטרית של פרקי הידיים והרגליים.
3) מחלה סימטרית שתוקפת מפרקים רבים ודומה לדלקת מפרקים שגרונית
4) מחלת מוטילאנס שהינה נדירה אך הרסנית ומעוותת.
5) מחלה של מפרקי העצה והכסל באגן ומפרקי עמוד השדרה (Psoriatic spondylitis).
לא ברור כמה אנשים סובלים מכל אחד מתתי הסוגים הללו. החלוקה אינה תמיד קלה וחלק מהסובלים ממחלת מפרקים זו יכולים לסבול מסימנים וסימפטומים המעידים על מעורבות של יותר מסוג אחד. לעיתים דלקות בעיניים ודלקות בנקודות החיבור של רצועות וגידים יתווספו למחלת המפרקים.
השכיחות של פסוריאזיס
מכמעט 2% מאוכלוסיית העולם חולה בפסוריאזיס. הערכות הן שחולה אחד מכול עשרה חולים בפסוריאזיס יחלה גם בדלקת מפרקים פסוריאטית. בארצות הברית למשל, כ 10% מקרב 3 מיליון החולים בפסוריאזיס חולים גם במחלת מפרקים פסוריאטית. פסוריאזיס פורצת לרוב בין הגילאים 40-60 ואולם, גם ילדים ונערים עלולים לחלות בה. המחלה תוקפת גברים ונשים ביחס דומה. בחלק לא מבוטל של המקרים (15%) הסימפטומים הראשונים של מחלת הפסוריאזיס הינם אלו הנגרמים בגין הנזק למפרקים דווקא דבר שמקשה על האבחון.
גורמים
הגורמים למחלת מפרקים פסוריאטית כמו גם לפסוריאזיס אינם ברורים דיים. הערכות הן שמדובר בשילוב של גורמים הכולל את המערכת החיסונית, גנטיקה ותנאים סביבתיים.
גנטיקה
בקרב החולים הצעירים במחלה קיימת נטייה גנטית הבאה לידי ביטוי באמצעות קשר סטטיסטי מסוים בין המחלה לגן HLA - B27. על כן הסיכוי שלכם לחלות במחלה גבוה יותר במידה וקרוב משפחה שלכם מדרגה ראשונה חלה בה.
מחלות זיהומיות
נטייה לפתח את המחלה אנו מוצאים גם לאחר היחשפות למחלה זיהומית ובעיקר לזו הנגרמת מחיידק הסטרפטוקוק.
נטילת תרופות
לצריכת תרופות מסוימות ובעיקר בלוקרים אך לא רק מגבירים את הסיכון לחלות בפסוריאזיס.
גורמים נפשיים
התפתחות פסוריאזיס בעקבות חוויה טראומטית או משבר רגשי קשה הינם תופעה ידועה אשר מתרחשת בעיקר בקרב החולים המבוגרים.
סימנים ותסמינים
הסימפטומים השכיחים כוללים כאבים, נפיחות ומגבלות תנועה במגוון אזורים אנטומיים בהתאם למפרק הפגוע. כאבי גב תחתון כמו גם כאבים שמקורם במפרקי העצה והכסל בגין דלקת מפרקים פסוריאטית מהווים תלונה שכיחה במרפאה כירופרקטית. התסמינים הללו הם לרוב חמורים יותר בבקרים מיד עם ההשכמה או מיד לאחר מנוחה ממושכת. יתכנו נזקים גם לגידים ורצועות ועל כן לסימפטומים נוספים הקשורים למיקום המדויק של הנזק ולחומרת הנזקים ברקמות הללו.
מחלת מפרקים פסוריאטית עלולה לפגוע במספר מערכות גוף נוספות. מלבד הנזקים והדלקות במפרקים המעורבים, יתווספו לעיתים גם נזקים עוריים, דלקות עיניים, פצעי אפטות בחלל הפה, דלקות בצינור השופכה, השמנה ורמת שומנים גבוהה בדם. לתופעות אלו סימנים וסימפטומים שונים אשר עלולים להתווסף לאלו של המפרקים.
אבחון
ברוב המקרים (70%) השינויים בעור ובציפורניים יקדימו את התפתחות הסימנים והתסמינים במפרקים ויקלו על מלאכת האבחון. אך כאמור, בחלק קטן מן המקרים (15%) יופיעו הסימפטומים המעידים על נזק לפרקים תחילה. דבר זה עלול להקשות על אבחון המחלה ועל ההבדלה בין מחלת מפרקים פסוריאטית לבין מחלות מפרקים אחרות שכן בפרק הזמן הראשוני יש גם מיעוט של סימנים קליניים אחרים הכוללים: שקיעת דם גבוהה, אנמיה קלה ורמה גבוהה של חומצת שתן בדם (יש לשלול שיגדון). בצילומי רנטגן נוכל לזהות תהליכים שחיקה וארוזיה של הפרקים המעורבים.
טיפול
טיפול ראשוני כולל תרופות אנטי דלקתיות ותרופות אנטי ריאומטיות. בשלבים הלא חריפים של המחלה ניתן לבצע מוביליזציות של הפרקים והשרירים המעורבים על מנת לשפר את טווח התנועה למנוע קיבעון.