שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות

שנת צהריים משפרת יכולת קוגניטיבית

שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות היא שיטה שעובדת. קוגניציה היא שם כולל לכל התהליכים והיכולות שאנו זקוקים כדי לעבד מידע ולארגנו. קוגניציה צריכה זיכרון, יכולת למידה, יכולת תפיסה, יכולת להסיק מסקנות ועוד. ישנם מספר רב של גורמי סיכון לאובדן הדרגתי של היכולות החשובות הללו ובכלל זה:

  • מזון זבל
  • אורח חיים יושבני
  • מתחים נפשיים כרוניים ועוד

ישנם גורמים שעשויים למנוע או לצמצם את הסיכון של האובדן הזה ובכלל זה:

האם בחיים האינטנסיביים שאנו מכתיבים לילדים שלנו אין מקום לשנת צהריים? לטענת החוקרים, למרות החשיבות האדירה שיש למנוחת הצהריים לצורך התפתחותם התקינה של הילדים:

  • הילדים לא נחים בצהריים

שינה הקצרה שלאחר ארוחת הצהריים מהווה חלק חשוב מסדר יומם של אנשים רבים בעולם. בעיקר נכונים הדברים לגבי הארצות החמות והעולם הלטיני אך לא רק. גם במדינות שאינן עונות על ההגדרה הזאת נהוג לנוח בצהריים. מנהג זה קיים בין היתר כמו:

  • אוסטריה
  • גרמניה
  • ואנגליה

בספרד למשל שנת הצהריים מכונה סייסטה. מקור השם הוא בלטינית ומובנו השעה השישית, כלומר אחרי השעה השישית של ערות ועבודה. הוויכוחים לגבי הנחיצות של שנת הצהריים או כול שינה שאינה שנת לילה אינם פוסקים. המחקר המסוקר כאן הגיע למסקנה: שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות היא שיטה שעובדת.

שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות – רקע

שנים ארוכות היה נהוג גם בארצנו לנוח בשעת הצהריים. עסקים רבים אכן יצאו להפסקת צהריים ונסגרו לשם כך בין השעות 14:00-16:00. כולם ידעו שלא מרעישים בשעות הללו כדי לאפשר את המנוחה. עיריות מסוימות אף חוקקו חוקים שאסרו על פעילות רועשת בשעות הללו. המנהג של שנת הצהריים נדחף אט אט מרחבי העולם. יתכן שזה נובע מכך שאינו תואם את המדיניות הקפיטליסטית ו/או בגלל שהחנויות וחללי העבודה ממוזגים. ישנם כמובן הסברים פיזיולוגיים לעייפות שנופלת עלינו בשעות הללו ומדוע אנו נזקקים לשנת הצהריים.

מחקרים רבים שבדקו את שנת הצהריים מגיעים למסקנות שונות. חלק מהמחקרים כמו זה המצוטט כאן מוצאים יתרונות ומחקרים אחרים מוצאים חסרונות. מחקר יפני שסיכם 21 מחקרים שעסקו בהשפעת שנת הצהריים על 307,237 אנשים הגיע למסקנות בעייתיות. לטענת החוקרים שנת צהריים של יותר מ – 40 דקות:

  • מעלה את הסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית
  • רמה גבוהה של שומן בטני
  • לחץ דם גבוה
  • רמות שומן גבוהות בדם
  • פחות מידי מהכולסטרול הטוב (HDL) בדם
  •  רמה גבוהה של סוכר בדם ועוד

כאשר השינה מתמשכת יותר מ- 90 דקות:

  • הסיכון לחלות בתסמונת מטבולית קופץ ב50%

על פניו נראה שהיפנים אינם מצליחים למצוא יתרונות בשנת הצהריים. מחקרים נוספים שנערכו שם מצאו ששנת צהריים שנמשכת מעל שעה מעלה את הסיכון להתפתחות:

  • מחלות לב, כלי דם וסוכרת
  • ובכך אף מעלה משמעותית את הסיכון למוות מוקדם

המחקר

למרות ששנת צהריים שכיחה בקרב ילדים מעט מאוד ידוע על המאפיינים שלה. ידוע ששינה משפיעה באופן חיובי על הזיכרון של בוגרים צעירים יתכן ושינה משפיעה באופן דומה גם על הזיכרון של הילדים. יחד עם זאת בשנים האחרונות ילדים עוברים משינה של פעמיים ביום – "שינה ביפאזית" (biphasic sleep) לשינה של פעם ביום – "שינה מונופאזית" (Monophasic Sleep).

הדבר קורה בגלל ששנת הצהריים נלקחת מהם ומסיבה זאת הם מרבים לנמנם. הדבר הזה קורה בין היתר בגלל הדרישות הגבוהות יותר הניצבות בפני הילדים שלנו הבאות הרבה פעמים על חשבון שעות השינה שלהם. יתכן שגם המכשירים האלקטרוניים כולל טלוויזיה, טלפון חכם, מחשב ועוד נוטים לגזול מזמן השינה של הילדים שלנו.

שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות
שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות

החוקרים במחקר הנוכחי עקבו אחר 40 ילדים משש כיתות נפרדות שטרם הגיעו לגיל בית הספר. הם בדקו שני דברים במקביל. בדיקה אחת התמקדה ביכולת למידה והזיכרון של הילד באמצעות משחק זיכרון שנלמד ובדיקה שנייה עקבה אחר הפעילות המוחית של הילדים במהלך נמנום.

הילדים בקבוצה הראשונה למדו את המשחק באותו זמן בשעות הבוקר. לאחר מכן פיצלו החוקרים את הילדים לשתי קבוצות אחת מהן קיבלה אפשרו לישון במשך 75 דקות בעוד שהקבוצה השנייה נותרה ערה. בשלב הזה התבקשו הילדים לשחק במשחק הזיכרון שאותו למדו. החוקרים גם בדקו את אותם הילדים שוב למחרת לאחר שנת לילה.

ממצאי המחקר

הביצועים הקוגניטיביים של ילדים שנבחנו ביום שבו למדו את המשחק היו זהים ללא קשר לאם נמנמו או לא נמנמו. כאשר נבחנו ביום למחרת נמצא שהביצועים הקוגניטיביים של הילדים שקיבלו אפשרות לנמנם היו טובים משמעותית יותר מהילדים שלא נמנמנו ביום הקודם. הילדים שביצועיהם היו הטובים ביותר הם אלה שנהגו לחטוף תנומה מידי יום באופן עקבי. בקרב הקבוצה שבה נבדקה הפעילות של המוח נמצא שישלים שנמנמו הראו פעילות מוחית מוגברת באזור שאחראי ללמידה וייצוב הזיכרון

מסקנות החוקרים

במחקר הזה הוכח שנמנום משפר את היכולות של הקוגניטיביות של הילדים בכך שהוא משפר זיכרון. השיפורים הללו גדולים יותר בקרב ילדים בכול גיל המרבים לנמנם והופכים זאת למנהג.

Proceedings of the National Academy of Sciences, 09, 2013

שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

קרע במיניסקוס טיפול

קרע במיניסקוס טיפול

קרע במיניסקוס? טיפול מהיר עשוי למנוע צורך בניתוח. המיניסקוס היא כרית סחוסית שמצויה במפרק הברך בין עצם הירך לעצם השוק. קרע שלה הוא מהגורמים השכיחים להתפתחות סימנים ותסמינים במפרק הזה ובכלל זה מיחושים ומגבלות תנועה. 

כאבים בלסת לאחר תאונת צליפת שוט

כאבים בלסת בעקבות צליפת שוט

צליפת שוט ומפרק הלסת, מה הקשר? ובכן, עמוד השדרה הצווארי ומפרק הלסת נתונים בסיכון גבוה לנזקים ותסמינים כרוניים בעקבות צליפת שוט. למה תאונת דרכים מסוג "צליפת שוט" שבה הנפגע העיקרי הוא עמוד השדרה הצווארי תשפיע גם על הפרק לסתי-רקתי? 

ספורט מתון או אינטנסיבי מה עדיף

ספורט מתון או אינטנסיבי

ספורט מתון או אינטנסיבי? מה עדיף? מחקרים רבים העוסקים באופן שבו רצוי לבצע פעילות גופנית מגיעים למסקנות סותרות. חלקם ממליץ על פעילות מתונה כמו למשל הליכה איטית וחלקם טוען שפעילות אינטנסיבית נושאת יתרונות רבים יותר. אז מה נכון לעשות?