דלקת בגיד אכילס מה גורם לה? גודלו העצום יחסית של גיד אכילס מרמז על העומסים האדירים שמוטלים עליו. דלקת וכאבים בגיד הזה מתפתחים כאשר העומסים הללו על כפות הרגליים חורגים מיכולת הספיגה של הגיד. מלבד העומסים יש להוסיף כגורם גם תהליכים ניווניים מוקדמים. דלקת בגיד אכילס יכולה להתפתח גם בגלל תאונה, נפילה, קפיצה.
נזקים אפשריים בגיד אכילס שמובילים להתפתחות דלקת כוללים:
- מתיחה של הגיד
- קרע חלקי או קרע מלא שלו
נזקים אלו גורמים להתפתחות כאבים בכף הרגל, מגבלות תנועה ועוד. בעבר נהגו לטפל בדלקת זאת באמצעות זריקות סטרואידים. נכון להיום בגלל תופעות הלוואי האפשריות הטיפול הזה אינו מקובל יותר. במקרה של דלקת בגיד אכילס מה גורם לה היא השאלה שאתם צריכים להפנות לכירופרקט. סימנים ותסמינים אופייניים עשויים לתת רמז לגבי מהות הנזק בגיד.
דלקת בגיד אכילס מה גורם לה – רקע
גיד אכילס המחבר את עצם העקב אל שרירי השוק מורכב מאגד של סיבים קשיחים ביותר. דלקת בגיד אכילס מתרחשת לרוב בקרב:
- רצים שמעלים באופן חד מידי את העצימות של האימונים
- ספורטאים מבוגרים יותר המתאמנים בטניס, כדורגל, כדורסל ועוד. סוגי ספורט אלה יוצרים עומסי יתר על הגיד
השכיחות של הפגיעה בגיד אכילס נחשבת לגבוהה במיוחד במדינות המתועשות. במדינות אלה פגיעה בגיד אכילס נגרמת לאחד מכול 15,000 תושבים. במדינות העולם השלישי שבהן יותר אנשים צועדים יחפים יש פחות הפרעות בגיד אכילס. הגברים נוטים לסבול מדלקת בגיד אכילס יותר מנשים. הנתון הזה מרמז שספורט אגרסיבי המאפיין בעיקר גברים מהווה גורם משמעותי להתפתחות דלקת בגיד אכילס. גילם הממוצע של הנפגעים בגיד אכילס עומד על 36 שנים.
רוב המקרים של דלקת בגיד אכילס יכולים להיות מטופלים בהצלחה באופן שמרני. כלומר, ללא ניתוחים ורצוי גם ללא תרופות. במקרים רציניים יותר שבהם הקרע בגיד גדול מכדי להיות מטופל שמרנית יש לשקול התערבות כירורגית. אבחון ובמידת הצורך טיפול מהירים עשויים למנוע התפתחות דלקת בגיד אכילס. ניהול אחראי של הדלקת הזאת עשויה למנוע מקרע זעיר בגיד להתפתח לקרע מלא המחייב ניתוח.
אנטומיה של הגיד
גיד אכילס הוא הגיד הגדול והחזק ביותר בגופנו. הגיד נוצר למעשה על ידי חיבור שני הגידים של שרירי הרגל התחתונה האחוריים (calf muscles):
- שריר התאומים (gastrocnemius)
- ושריר הסוליה (soleus)
גיד האכילס מחבר את השרירים הללו אל עצם העקב מאחור. כאשר שרירי הרגל האחוריים מתכווצים גיד אכילס נמתח ומושך אחריו את העקב ואת כף הרגל. מכניקה זו נדרשת לעמידה על האצבעות, להליכה, ריצה וקפיצה. העומס על גיד אכילס עלול להגיע במהלך ריצה או קפיצה לעד פי 12 ממשקל גופו של האתלט.
גיד אכילס שצורתו מזכירה כבל מסיבי, בנוי מרקמת חיבור המכילה סיבי קולגן. כול סיב קולגן בגיד כולל בתוכו כלי דם ועצבוב. בניגוד לגידים אחרים גיד אכילס אינו מכוסה בשרוול מלא אלה ברקמת חיבור הקרויה פראטנדון (Paratendon).
בהשוואה לרקמות אחרות בגופנו לגיד אכילס אספקת דם דלה. אספקת הדם דלה במיוחד בגובה של בין 2 – 6 סנטימטרים מעל נקודת החיבור של הגיד אל עצם העקב. זהו אכן האזור שבו מתרחשות רוב הקריעות ומתפתחת דלקת בגיד אכילס.
גורמים לדלקת בגיד אכילס
דלקת בגיד אכילס משתייכת לרוב למחלקת פציעות הספורט. ברוב המקרים עומסי היתר המוטלים על הגיד או החבלות שהוא סופג נגרמים מספורט. הגורמים העיקריים לפציעות ודלקות בגיד אכילס כוללים:
עומס יתר
גורם רב השפעה להתפתחות דלקת בגיד אכילס הם עומסים חוזרניים על הגיד. עומסים אלה מובילים לנזקים מצטברים בגיד, כאבים ועוד. לכול רקמה בגוף יש את היכולת לעמוד ברמת עומסים מסוימת ומעבר לרמה זאת מתפתח כשל. גם לגיד אכילס ולא משנה מה מצבו הפיזיולוגי קיימת מגבלה. ניתן באמצעות אימונים להגדיל את כושר העמידה של הגיד במאמצים אך לכך נדרשים בין היתר:
- סבלנות
- תכנית אימונים הדרגתית
דלקות ומחלות
דלקות פרקים, מחלות אוטואימוניות ומחלות גנטיות המשבשות את מבנה הגיד ואיכותו מהוות גורם סיכון מוגבר לפציעה והתפתחות דלקת בגיד אכילס. מחלה כמו קושינג שהיא הפרעה אנדוקרינית הנגרמת עקב רמות גבוהות של קורטיזון בדם פוגעת ברקמות החיבור בגוף כולל במבנה האנטומי של הגיד ומגבירה את הסיכון לפציעה.
נזקי חבלה לגיד
נפילות, פציעות ספורט ותאונות כאלה ואחרות עלולים לגרום נזק לגיד אכילס ולהתפתחות דלקת.
גורמי סיכון להתפתחות דלקתית בגיד
מגוון גורמי סיכון מעלים את הסיכוי לנזקים והתפתחות דלקת בגיד אכילס. בין היתר נציין:
- ניוון. חוסר שימוש בגיד אכילס גורם לגיד לאבד מעוביו ומיכולתו לעמוד בעומסים.
- עומסי יתר. עומסים קיצוניים על גיד שאינו כשיר מהווים הזמנה לנזק ולדלקת.
- מגדר גברי. לגברים סיכוי גדול יותר לסבול מהבעיה
- גיל. עם השנים עובר הגיד כמו יתר רקמות הגוף תהליכי ניוון. בעיקר נכון הדבר לגבי אנשים שאינם מתאמנים באופן סדיר ו/או אלו שעיקר הפעילות הגופנית שלהם אינה נושאת משקל גוף (שחייה, אופניים).
- ליקויים מבניים בכף הרגל כמו שרירי שוק קצרים, כפות רגליים שטוחות או גבוהות ועוד
- סוגי ספורט שכרוכים בעומסים גדולים על כפות הרגליים כגון ריצות ובעיקר ריצות בעליות וריצות עם שינויי כיוון מהירים, קפיצות ועוד
- ריצה על משטחים לא אחידים, קשים או משתנים
- עלייה חדה מידי בעצימות האימונים
- ריצה עם נעליים לא מתאימות, שחוקות או שאינן מעניקות תמיכה וריפוד מספיק
- מחלות שעלולות להשפיע על בניית השריר או השלד, כמו פסוריאזיס, לחץ דם גבוה ועוד.
- תרופות שעלולות להשפיע על בניית השריר או השלד, כמו אנטיביוטיקה מהמשפחה של ה-Fluoroquinolones או זריקות סטרואידים
סימנים ותסמינים אופייניים לדלקת בגיד אכילס
הסימנים והתסמינים ועוצמתם תלויים בסוג הנזק וחומרתו. מתיחה של הגיד תגרום להתפתחות דלקת איטית:
- הכאבים והמגבלות תנועה שנלווים לה עשויים להופיע רק כעבור מספר שעות מרגע הפציעה.
קרע של הגיד יגרום להתפתחות דלקת מהירה:
- הכאב בחלק האחורי של הרגל ומגבלות תנועה קשות יהיו מידיים
סימנים ותסמינים שכיחים המופיעים בעקבות נזק לגיד אכילס עלולים לכולל:
- אנשים שקרעו את הגיד מתארים את רגע הפגיעה כקליע רובה שפגע בהם מאחור
- לעיתים ידווחו אותם אנשים על רעש של קריעה הנלווה לתחושת הכאב
- במישוש ניתן יהיה לחוש במרווח שנוצר בנקודת הקרע
- בצקת ושטף דם צפויים להתפתח סביב הקרסול
- הפעולות של גיד אכילס הכוללות ניתור, יכולת לעמוד על קצות אצבעות והליכה נפגעות באופן חד
פציעות שכיחות בגיד אכילס
1) דלקת בחיבור שבין הגיד לעצם העקב
פעילות חוזרת יוצרת עומס נקודתי בחיבור שבין גיד אכילס לעצם העקב (Calcaneus). עומס זה מוביל לקרעים מיקרוסקופיים, דלקת מקומית, נפיחות וכאבים. לעיתים פתולוגיה זו יכולה להילוות לדלקת ברקמת הבורסה המצויה בין הגיד לעצם העקב (Retro calcaneal bursa).
2) דלקת בשרוול שעוטף את גיד אכילס
השרוול שעוטף את גיד אכילס מועד לנזקים ודלקות (Para tendinitis) בעיקר בקרב אצנים. הדלקת הזו נובעת כנראה מהאצה והאטה במהירות הריצה ו/או אצנים בעלי כף רגל מתגלגלת פנימה עקב אובדן קשת.
3) דלקת בגיד אכילס
כמו כול רקמה אחרת גם גיד אכילס עצמו חשוף למתיחות, קרעים מקרוסקופיים ודלקות (Achilles Tendinitis). אלה נגרמים לרוב בגין עומסים חוזרניים ופעילות חוזרת או בגלל עומס חד פעמי היוצר נזק. לעיתים, אספקת הדם דלילה לגיד לא מאפשרת את שיקום הגיד והדלקת הולכת ומחריפה. בסופו של דבר הגיד מתעבה, נחלש וכואב. גיד אכילס יכול להינזק ולהידלק בנקודת החיבור שלו לעצם העקב (Insertional Achilles Tendinitis) או במרכזו (Non insertional Achilles Tendinitis). בשני המקרים סיבי הגיד שניזוקו עלולים להתקשות ולהסתייד. ואז ניתן לזהות את הנזק גם בצילום רנטגן פשוט (ראה תמונה בראש העמוד).
4) קרע חלקי או מלא של גיד אכילס
העומסים העצומים המוטלים על גיד אכילס חושפים אותו לדלקות ולקרעים זעירים. עומס קיצוני או טראומה חדה עלולים גם לגרום לקרע חלקי או אפילו קרע מלא של הגיד. קרע כזה מתרחש לרוב כ- 3-4 סנטימטרים מעל נקודת החיבור של הגיד לעצם העקב. ברוב המקרים קרע חלקי יכול להתאחות על ידי התנהלות נכונה, טיפול ושיקום מקצועיים.
יש לפעמים שהתעלמות מהכאבים בגיד והזנחה של הדלקת או קרע חלקי שנוצרו בה עלולים להוביל להתפתחות קרע מלא בגיד. במקרה של קרע מלא של הגיד אין מנוס מניתוח לתיקון הקרע.
References:
Alfredson H, Pietilä T, Jonsson P, Lorentzon R. Heavy-load eccentric calf muscle training for the treatment of chronic Achilles tendinosis. Am J Sports Med. 1998 May-Jun;26(3):360-6.
Cook JL, Purdam CR. Is tendon pathology a continuum? A pathology model to explain the clinical presentation of load-induced tendinopathy. Br J Sports Med. 2009 Jun;43(6):409-16.
de Jonge S, van den Berg C, de Vos RJ, van der Heide HJ, Weir A, Verhaar JA, Bierma-Zeinstra SM, Tol JL. Incidence of midportion Achilles tendinopathy in the general population. Br J Sports Med. 2011 Oct;45(13):1026-8.
Kearney RS, Parsons N, Metcalfe D, Costa ML. Injection therapies for Achilles tendinopathy. Cochrane Database Syst Rev. 2015 May 26;(5):CD010960.
Khan KM, Cook JL, Bonar F, Harcourt P, Astrom M. Histopathology of common tendinopathies: update and implications for clinical management. Sports Med. 1999 Jun;27(6):393-408.
Magnan B, Bondi M, Pierantoni S, Samaila E. The pathogenesis of Achilles tendinopathy: a systematic review. Foot Ankle Surg. 2014 Jun;20(2):154-9.
Malliaras P, Barton CJ, Reeves ND, Langberg H. Achilles and patellar tendinopathy loading programmes: a systematic review comparing clinical outcomes and identifying potential mechanisms for effectiveness. Sports Med. 2013 Apr;43(4):267-86.
Reinking MF. Current concepts in the treatment of Achilles tendinopathy [corrected]. Phys Ther Sport 2006 May;7(2):53–64.
van Sterkenburg MN, de Jonge MC, Sierevelt IN, van Dijk CN. Insertional Achilles tendinopathy: surgical treatment with bone anchor fixation. Am J Sports Med 2010 May;38(5):996–1002.
