תסמונת הישבן המת

תסמונת הישבן המת היא הפרעה שכיחה שנגרמת בגלל אורח חיים יושבני הכרוך בישיבה ממושכת. ישיבה ממושכת מקצרת את השרירים מכופפי הירך ומאריכה את שרירי העכוז כולל שריר העכוז האמצעי (Gluteus Medius). השינויים המבניים בשריר העכוז האמצעי פוגעים בתפקודו ומובילים להתפתחות תסמונת הישבן המת (Dead butt syndrome). בין תפקודיו של שריר העכוז האמצעי (Gluteus Medius) נציין הנעה וייצוב של הירך והאגן.

הליקויים התפקודיים של שריר העכוז האמצעי עלולים על ציר הזמן לגרום להפרעות בריאותיות נוספות. בין יתר הבעיות שעלולות להתפתח בגלל תסמונת הישבן המת נציין:

• כאב וירידה בתחושה בעכוז או עכוז רדום במהלך ישיבה
• תפקוד לקוי של שרירים ומפרקים באגן, עמוד השדרה ובגפיים התחתונות
• הפרעות בריאותיות שונות בגב התחתון, מפרקי הירך, ברכיים, קרסוליים ועוד
• ליקוי בשיווי משקל ובהליכה

אבחנה מוקדמת של תסמונת הישבן המת עשויה למנוע נזקים בלתי הפיכים. אבחון ראוי חייב להתבסס על ביצוע של אבחנה מבדלת. הליך זה בוחן את האפשרות שמדובר בהפרעות אחרות בגב התחתון, בירכיים ועוד.

תסמונת הישבן המת – רקע

ישיבה היא המנח שבו אנו משתמשים יותר מכול. אנו יושבים לאכול, יושבים לצורך בילוי, יושבים בעבודה, יושבים לצורך נהיגה ועוד. במצטבר, רוב שעות היממה אנו מצויים במצב ישיבה. האם ישיבה היא בסך הכול הרגל רע? מחקרים רבים הבהירו את הקשר בין אורח חיים יושבני לתחלואה שבחלקה אף מקצרת את החיים. חוקרים רבים מכנים את הישיבה הממושכת כ- "מחלה הישיבה" ואחרים כ- העישון החדש. לטענת החוקרים הסיכון למוות מוקדם בגלל 8 שעות ישיבה יומיות זהה לסיכון הנובע מעישון.

אורח חיים יושבני הוא גורם מוביל למחלות שבחלקן מקצרות את תוחלת החיים. למסקנה הזאת הגיע גם ירחון רפואי (2015, Annals of Internal Medicine) שבחן 47 מחקרים בנושא. בין המחלות שנקשרו לאורח חיים המאופיין בישיבה ממושכת וחוזרנית נציין:

• השמנה המהווה גורם סיכון בפני עצמו למחלות קשות
• סוכרת סוג 2
• מחלות לב וכלי דם
• מחלות סרטן מסוימות ובכלל זה סרטן הריאות, סרטן הרחם וסרטן המעי הגס
• הפחתה בזרימת הדם למוח ופגיעה קוגניטיבית (2018, Journal of Applied Physiology)
• היווצרות קרישי דם ברגליים
• עלייה בשיעור הדיכאונות והחרדות ועוד

מה קורה לשרירים בגלל ישיבה

אחד הנפגעים מאורח החיים היושבני הם השרירים בגופנו. אורח החיים היושבני שהוא אורח חייה של את רוב החברה המערבית מתאפיין:

• בישיבה של שעות ארוכות מידי יום
• חוסר פעילות גופנית
• אכילת יתר והשמנה

באופן כללי, במהלך ישיבה שרירי הגפיים והאגן אינם עובדים מול התנגדות ולכן נחלשים ומתנוונים. עם זאת ישיבה מזיקה יותר לקבוצות שרירים מסוימות ופחות לקבוצות אחרות. כך למשל, ישיבה נכונה מאפשרת להפעיל את שרירי הבטן והגב ובכך לשמרם. מאידך ישיבה ממושכת מזיקה לשרירים מכופפי הירך, שרירי העכוז ושרירי הירך האחורי. הנזקים הנגרמים לשרירים הללו בגלל הישיבה הממושכת כוללים:

• להתקצרות קבועה של השרירים מכופפי הירך (אגוניסטים)
• והתארכות קבועה של שרירי העכוז והירך האחוריים (אנטגוניסטים)

חוסר האיזון בין השרירים האגוניסטים לאנטגוניסטים מחמיר בגלל בשל רפלקס עצבי הנקרא reciprocal inhibition. במצב שבו שריר מתכווץ לצורך ביצוע עבודה הרפלקס הזה דואג להרפות את השריר הנגדי. בישיבה שבה השרירים מכופפי הירך מקוצרים הרפלקס הזה דואג להשאיר את השרירים הנגדיים רפויים.

בין הנפגעים מישיבה ממושכת והחוסר בפעילות גופנית נציין את שריר העכוז האמצעי. הפגיעה היא למעשה בגיד של שריר העכוז האמצעי (Gluteus Medius tendinopathy). עם זאת הכינויים המקובלים של הפרעה זאת מבליטים את היחלשות השריר ותפקודו הלקוי:

• תסמונת הישבן המת (Dead butt syndrome)
• "השכחה של שרירי העכוז" (Gluteal amnesia)

נזקים שעלולים להיגרם בגלל תסמונת הישבן המת

השינויים הניווניים וחוסר האיזון שנוצר בשרירי הרגליים והאגן כולל בשריר העכוז האמצעי עלולים לגרום:

• להתנהגות ביומכנית לקויה של האגן (למשל: נפילת האגן בצד הנגדי)
• תנועתיות לקויה של הגפיים התחתונות (למשל: הליכת טרנדלנבורג)
• תפקוד לקוי של עמוד השדרה המותני (למשל: תנועתיות יתר של חוליות המותן)

הליקויים התפקודיים הללו עלולים לגרום בין היתר להתפתחות:

• הפרעות בעמוד השדרה המותני (פריצת דיסק מותני, שחיקת סחוסים, סינדרום פצטלי, סכיאטיקה ועוד)
• פגיעות בריאותיות שונות באגן (סקרואילאיטיס, מרלגיה פרסטטיקה ועוד)
• הפרעות בברכיים (שחיקת סחוסים, קרע מיניסקוס, קרע רצועות ועוד)
• פגיעות במפרקי הירך (שחיקת סחוסים, קרע לברום, טרוכנטריק בורסיטיס ועוד)
• הפרעות בקרסול (נקע בקרסול, שחיקת סחוסים, תסמונת התעלה הטרסלית ועוד)

כול אחת מההפרעות המצוינות מעלה מגבירה את הסיכון של החולה ליפול. נפילה בגיל המבוגר עלולה לגרום לנכויות ובמקרים מסוימים גם למוות.

האם גם ריצה עלולה לגרום לתסמונת הישבן המת?

למרבה הפלא גם רקדנים, רצים למרחקים ארוכים ואתלטים אחרים חשופים להתפתחות תסמונת הישבן המת. התסמונת במקרה הזה נגרמת משילוב של:

• עומסים חוזרניים על שרירי האגן הנובעים מריצות ארוכות או ריקודים
• ועומסים הנוצרים על שרירי האגן בגלל ישיבה ממושכת

חשוב לציין ששרירי עכוז מאוזנים חשובים לרץ למרחקים ארוכים יותר מאשר לאדם הממוצע. כך למשל חולשה של שריר העכוז האמצעי תגרום:

• לנפילת האגן בצד הנגדי וחוסר יציבות של האגן בזמן תנועה
• לתנועות הרחקה וסיבוב פנימה לא יעילות של הירך
• חוסר יציבות של הירך

בהשוואה לאדם הממוצע ליקויים אלה צפויים לגרום נזקים כבדים יותר לרצים.

תסמונת הישבן המת סימפטומים

הנזק הנגרם לגיד של שריר העכוז האמצעי (gluteus Medius tendinopathy) גורם לתסמונת הישבן המת. תסמונת זאת כוללת סימפטומים המתפתחים בשריר וסימפטומים משניים לתפקודו הלקוי של השריר. בין הסימפטומים המתפתחים בשריר עצמו נציין:

• תחושת הירדמות של הישבן לאחר ישיבה
• כאב בישבן לאחר ישיבה

קימה והליכה קצרה יעלימו את הכאב וההירדמות בישבן הנגרמים במצב של ישיבה. במצב של ליקוי תפקודי כרוני של שריר העכוז האמצעי עלולים להתפתח סימפטומים גם בגפיים, בגב התחתון ועוד. בין הסימפטומים שעלולים להתפתח במצבים של כשל תפקודי כרוני של שרירי העכוז האמצעי נציין:

• כאבים בגב התחתון שמקורם בעמוד השדרה המותני (סינדרום פצטלי, פריצת דיסק מותני, סכיאטיקה ועוד)
• כאב במפרקי האגן (סקרואילאיטיס)
• כאבים במפרקי הירך (שחיקת סחוסים, קרע לברום, טרוכנטריק בורסיטיס ועוד)
• כאבי ברכיים (שחיקת סחוסים, קרע מיניסקוס, קרע רצועות ועוד)
• כאבים בקרסול (נקע בקרסול, שחיקת סחוסים, תסמונת התעלה הטרסלית ועוד)

סימפטומים אפשריים נוספים כוללים:

• הפרעות בשיווי משקל
• שיבוש בהליכה

כמובן שכול אחת מהתסמונות המצוינות תוביל בהכרח להתפתחות סימפטומים נוספים. עוד נציין שההפרעות השונות שעלולות לנבוע מתסמונת הישבן המת מעלות את הסבירות לנפילות על כול המשתמע מכך.

אבחון תסמונת הישבן המת

אבחון תסמונת הישבן המת מתחיל מלמידה של ההיסטוריה הרפואית של התפתחות הסימפטומים. אנו נשאל בין היתר:

• מה הם התלונות שלכם
• מתי וכיצד החלו
• האם סבלתם מסימפטומים דומים בעבר
• מה משפיע על הסימפטומים הללו ועוד

נעבור לבדיקה גופנית שבמהלכה:

• נתבונן בכם מבצעים פעולות שונות
• נמוש את האזורים הכואבים בשרשרת הקינמטית של הישבן
• נניע את השרירים והמפרקים בשרשרת הקינמטית של הישבן
• נבצע בהתאם לצורך בדיקות נוירולוגיות ובדיקות מיוחדות. בדיקה מיוחדת שעשויה לחשוף את חולשת שריר העכוז האמצעי היא בדיקת טרנדלנבורג. בבדיקה זאת נבקש מהנבדק להרים רגל אחת בעודו ונתבונן באגן. נפילה של האגן בצד של הרגל המורמת מצביעה על חולשה בשריר העכוז האמצעי.

במידת הצורך נפנה את החולה לביצוע בדיקות מעבדה ו/או הדמיה בעיקר כדי לשלול הפרעות אחרות.

הטיפול בתסמונת הישבן המת

עם טיפול מתאים ואימוני מניעה ניתן להחזיר לחיים את הישבן המת שלכם. כמובן שהטיפול בתסמונת השתנה בהתאם לחומרת הנזק ומיקום הנזק. לרוב, הטיפול יכלול:

• מנוחה מפעולות או שהייה במנחים הגורמים לכאב (לעבוד בעמידה?)
• פעילות גופנית חלופית
• שימוש באמצעים מתקדמים לריפוי דלקות כגון לייזר רך
• תרגילי שיקום הכוללים מתיחות לשרירים קצרים וחיזוק של שרירים ארוכים יתר על המידה ועוד

מניעת הפגיעה בשרירי העכוז

הגוף שלנו תוכנן לתנועה ולא לישיבה. להימנע מהתפתחות תסמונת הישבן המת יש להקפיד על פעילות גופנית מחד וניהול הישיבה מאידך. שעה של פעילות גופנית יומית בעצימות בינונית עשויה לנטרל חלק מהנזקים של אורח החיים היושבני. חזקו את שרירי העכוז ואת ההמסטרינג והקפידו להגמיש ולמתוח את השרירים מכופפי הירך.

צמצמו את זמן הישיבה הרציפה למינימום. עברו לעבוד בעמדת עבודה דינמית. עמדה כזאת שניתן לכוונה לעבודה בגבהים שונים תאפשר גיוון עומסים חשוב. ניתן לעבוד 20 דקות בעמידה, 20 דקות בישיבה גבוהה ו- 20 דקות בישיבה רגילה. קומו אחת ל-20 דקות ובצעו הליכה קצרה. נצלו כול הזדמנות כדי לקום מהכיסא. צמאים? גשו למטבח כדי לשתות. את שיחות הטלפון בצעו תוך כדי הליכה ועוד. עלייה וירידה במדרגות עשויה להועיל למטרה זאת באופן מיוחד.