שינויים ניווניים בגב התחתון

שינויים ניווניים בגב התחתון לא נושאים בהכרח משמעות קלינית. עמוד השדרה תומך בגופנו, מאפשר לנו לנוע ומגן על חוט השדרה ועצבי חוט הדרה. העומסים המוטלים על עמוד השדרה ובעיקר על הגב התחתון גורמים לבלאי ושינויים ניווניים. כל בני האדם, אם יחיו מספיק שנים, צפויים להתפתחות שינויים ניווניים. אלה התפתחו בעמוד והשדרה וביתר רקמות הגוף.

שינויים ניווניים אין משמעותם בהכרח גם תסמינים. אנשים רבים לומדים מבדיקה אקראית שבעמוד השדרה שלהם התגלו שינויים ניווניים. עם זאת חשוב לדעת, ששינויים ניווניים עלולים בהחלט לגרום למגוון תסמינים כגון כאבי גב תחתון, סיאטיקה, מגבלות תנועה ועוד.

שינויים ניווניים בגב התחתון – רקע

שינויים ניווניים בגב התחתון אינם מעידים בהכרח על תסמינים קליניים או בעיות בריאותיות משמעותיות. עמוד השדרה תומך בגוף מבחינה מבנית, מאפשר תנועה ומגן על אלמנטים עצביים כגון חוט השדרה ועצבי עמוד השדרה. לחצים מכניים ופעילויות יומיומיות מפעילים עומס קבוע, במיוחד על עמוד השדרה המותני, מה שמוביל לשינויים ניווניים בלתי נמנעים המכונים בלאי (Adams & Roughley, 2006).

הטיפול בשינויים ניווניים בעמוד השדרה תלוי בחומרת הסימפטומים ובמבנים המעורבים. טיפולים שמרניים עשויים לכלול טיפולי כירופרקטיקה, פעילות גופנית, תיקון יציבה ושינויים באורח. החיים. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בתרופות כאלה ואחרות ובניתוח כדי לשחרר עצבים לכודים, לייצב את עמוד השדרה או לתקן את העיוות.

שינויים ניווניים בגב התחתון – סקירה כללית

עמוד השדרה מורכב מחוליות, דיסקים בין חולייתיים, מפרקי הפאצט, רצועות, גידים ושרירים, כולם יוצרים יחידות תפקודיות. שינויים ניווניים במבנים אלה מתחילים בדרך כלל לאחר גיל 40 ועולים בהדרגה עם הגיל (Cheung et al., 2009). שינויים אלה כוללים ניוון דיסק, דלקת מפרקים במפרק הפאצט, היווצרות אוסטאופיטים, עיבוי רצועות, ואובדן מסת שריר וכוח. בעוד ניוון הוא אוניברסלי, בעיות סימפטומטיות כמו כאב, נוקשות, ניידות מוגבלת וסכיאטיקה מתבטאות רק אצל אנשים מסוימים (Brinjikji et al., 2015).

לעמוד השדרה יש שלושה תפקידים עיקריים: לספק תמיכה מבנית, לאפשר תנועה ולהגן על האלמנטים העצביים. מנקודת מבט ביומכנית, עמוד השדרה הוא מבנה רב-מפרקי הכולל מקטעים או יחידות רבות, המאפשר תנועות רב-כיווניות וקליטת עומסים מורכבים גדולים. שתי חוליות סמוכות, הדיסק הבין חולייתי, רצועות עמוד השדרה ומפרקי הפצט ביניהן מהווים יחידה תפקודית בעמוד השדרה.

גורמים וגורמי סיכון להתפתחות שינויים ניווניים בגב התחתון

גורמים רבים משפיעים על שינויים ניווניים בעמוד השדרה, כולל:

הזדקנות

שחיקה טבעית והתייבשות של דיסקים (Vo et al., 2016).

טראומה/פציעה

תאונות או פציעות מאמץ חוזרות הגורמות לניוון מואץ.

השמנת יתר

עומס מכני מוגבר המאיץ שחיקת רקמות (Samartzis et al., 2013).

עישון

זרימת דם מופחתת הפוגעת בריפוי ובהתחדשות רקמות (Battié et al., 2009).

גנטיקה

היסטוריה משפחתית הנוטה אנשים לניוון מוקדם בעמוד השדרה.

פעילות גופנית וארגונומיה

הרמת משאות כבדים חוזרת, פיתול או ארגונומיה ירודה המובילים למאמץ רקמות (Wai et al., 2010).

מחלות רקע

מצבים כמו דלקת מפרקים ניוונית ודלקת מפרקים שגרונית המחריפים שינויים ניווניים.

שימוש יתר, יציבה וארגונומיה לקויים

אחד הגורמים לשינויים ניווניים בגב התחתון הוא שימוש יתר. שימוש יתר בגב התחתון בשל יציבה וארגונומיה לקויים ומסיבות אחרות יוצרים בלאי מואץ ברקמות השונות בעמוד השדרה.

הפרעות בגב התחתון שנגרמות בגלל שינויים ניווניים

מצבים נפוצים הנובעים משינויים ניווניים:

דלקת מפרקים ניוונית בגב התחתון

דלקת מפרקים ניוונית בעמוד השדרה היא מצב שבו מפרקי עמוד השדרה מודלקים. הפרעה זאת שנגרמת בגלל בלאי משפיעה בארצות הברית על 30% מהגברים ו- 28% מהנשים בגיל 55 – 64. סימנים ותסמינים של דלקת מפרקים ניוונית בגב התחתון כוללים בין היתר:

• כאבי גב תחתון
• לרוב הליכה ושכיבה מפחיתה את הכאב
• נזק עצבי נלווה יוביל לחוסר תחושה, כאב או עקצוץ בידיים או ברגליים
• נוקשות עמוד השדרה בעיקר בבוקר
• חולשה ועייפות

הסיכון לפתח דלקת מפרקים בעמוד השדרה גבוה יותר בקרב אנשים בני 60 ומעלה, שמנים ונשים. אחרים בסיכון כוללים אלה עם היסטוריה של פציעות גב (כגון טראומה), אנשים עם עבודות המטילות עומס חוזר על הגב (כגון עבודה הכוללת הרמת משאות כבדים), ואנשים עם עקמת.

מחלת דיסק ניוונית (DDD)

מאופיינת בגובה דיסק מופחת, התייבשות, בלט דיסק או פריצה.

דלקת מפרקים במפרק הפאצט

שחיקת סחוס הגורמת לדלקת מפרקים והתפתחות "תסמונת פצטלית מותנית". תסמונת זאת כוללת כאבים ונוקשות בגב התחתון.

היצרות תעלת השדרה

במצב זה תעלת חוט השדרה צרה מלהכיל בנוחות את חוט השדרה. דלקת מפרקים ניוונית היא הגורם העיקרי להיצרות תעלת השדרה. שינויים ניווניים ממושכים בעמוד השדרה, יכולים לכלול:

• אוסטאופיטים  (זיזים גרמיים) בגופי החוליות ובשולי מפרקי הפצט
• קריסה של הדיסקים הבין חולייתיים (בלט, פריצת דיסק)
• התעבות של הרצועות בעמוד השדרה המותני

הזיזים, הדיסקים שקרסו והרצועות שהתעבו יכולים יחדיו או כל אחד לחוד לפגוע בחללי עמוד השדרה. פגיעה בחללים של תעלת השדרה עלולה לגרום להיצרות תעלת השדרה ולחץ על חוט השדרה. מלבד שחיקה טבעית, גורמים אפשריים אחרים להיצרות עמוד השדרה הם:

• פציעות טראומטיות המובילות לנקע או שבר של העצמות בעמוד השדרה, והתפתחות גידולים בעמוד השדרה.

הסימפטומים של היצרות עמוד השדרה בגב התחתון כוללים בין היתר:

• כאבי גב תחתון עם השלכות כאב לגפיים התחתונות
• נימול, הירדמות, כאב או עקצוץ בגפיים
• בעיות בשיווי משקל או הליכה
• בעיות במתן שתן או בעשיית צרכים
• חולשה

הסיכון להתפתחות היצרות בעמוד השדרה גבוה יותר בקרב בני 50 ומעלה. נתונים בסיכון גבוה להתפתחות היצרות תעלת השדרה המותנית גם אלו שסבלו מפציעות טראומטיות בגבם, אנשים עם עקמת או עם מצבים גנטיים המשפיעים על התפתחות העצם והשרירים.

היצרות עמוד השדרה

היצרות תעלת עמוד השדרה עקב אוסטאופיטים, רצועות מעובות או פריצות דיסק הגורמות לדחיסה עצבית.

ספונדילוליסטזיס וסיאטיקה

החלקת חוליות (ספונדילוליסטזיס) או גירוי עצבי (סיאטיקה) המובילים לכאבי רגליים, חוסר תחושה או חולשה (Genevay & Atlas, 2010).

אבחון שינויים ניווניים בעמוד השדרה

אבחון ניוון עמוד השדרה כרוך במספר שלבים:

• היסטוריה קלינית מקיפה.
• בדיקה גופנית.
• בדיקות הדמיה כמו צילומי רנטגן, סריקות MRI ו- CT.
• מחקרי הולכה עצבית כדי לאתר מעורבות עצבית.
• זריקות אבחון עשויות לאשר כאב הקשור למפרק הפאצט או לדיסק (Jarvik & Deyo, 2002). הזרקה אבחנתית של חומר הרדמה לתוך מפרק הפצט יכול לעזור לאשר את מקור הכאב.

גישות טיפול בשינויים ניווניים בגב התחתון

סוג הטיפול בשינויים ניווניים בגב התחתון תלוי ברקמה שניזוקה ובחומרת הפגיעה. חשוב להקדים ולומר, השינויים הניווניים בגופנו לא ניתנים לתיקון מלא. עם זאת, טיפול נכון והתערבויות מוקדמות עשויים להפחית באופן משמעותי את התסמינים, למנוע סיבוכים ולשפר את איכות החיים.

עוד נציין, שהוכח מחקרית שבמצבים מסוימים הדיסקים הפרוצים יכולים לעבור הליך של ספיגה. כמובן שהקפדה על התנהלות נכונה ופעילות גופנית מתאימה יכולה לשפר את מצבם של הגידים השרירים ויתר הרקמות. אסטרטגיות ניהול עשויות לכלול:

טיפול עצמי

• מנוחה מכל פעילות הגורמת לכאב.
• שינויים באורח החיים כגון ירידה במשקל, הפסקת עישון, ארגונומיה נכונה ופעילות גופנית סדירה בעצימות נמוכה.

טיפולים רפואיים

• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) ומשככי כאבים לשליטה בכאב.
• זריקות מפרק הפאצט, זריקות קורטיקוסטרואידים אפידורליות, או חסימות עצביות.
• הליכים כירורגיים במקרים חמורים או מתקדמים כדי לשחרר לחץ עצבים, לייצב את עמוד השדרה, או לתקן עיוותים (Weinstein et al., 2009). ניתוחים עשויים לכלול הליכים זעיר פולשניים, כגון כריתת דיסק אנדוסקופית או הליכים כירורגיים כגון איחוי עמוד השדרה, החלפת דיסק מלאכותי ועוד.

טיפול כירופרקטי לשינויים ניווניים

טיפול כירופרקטי ממלא תפקיד משמעותי בניהול שמרני של מצבים ניווניים בעמוד השדרה. כירופרקטורים משתמשים בהתאמות ידניות בעמוד השדרה, ניידות ותרגילים טיפוליים כדי להקל על הכאב, לשפר את הניידות ולשפר את תפקוד עמוד השדרה הכללי (Goertz et al., 2018). הטיפול הכירופרקטי מתמקד בשיקום תפקוד המפרקים, שיפור היציבה וחיזוק השרירים התומכים בעמוד השדרה, ובכך להפחית את הלחץ הביומכני התורם לניוון נוסף (Hidalgo et al., 2014).

מחקרים מצביעים על כך שהתערבויות כירופרקטיות, במיוחד מניפולציות בעמוד השדרה בשילוב עם פעילות גופנית ושינויים באורח החיים, מפחיתות ביעילות כאבי גב תחתון כרוניים ומשפרות את איכות החיים של המטופלים. טיפול כירופרקטי גם מפחית את התלות בתרופות נגד כאבים ועשוי לדחות או למנוע התערבויות כירורגיות (Leininger et al., 2018).

References:

Adams, M. A., & Roughley, P. J. (2006). What is intervertebral disc degeneration, and what causes it? Spine, 31(18), 2151–2161.

Battié, M. C., Videman, T., & Parent, E. (2009). Lumbar disc degeneration: epidemiology and genetic influences. Spine, 29(23), 2679-2690.

Brinjikji, W., Luetmer, P. H., Comstock, B., Bresnahan, B. W., Chen, L. E., Deyo, R. A., … & Jarvik, J. G. (2015). Systematic literature review of imaging features of spinal degeneration in asymptomatic populations. American Journal of Neuroradiology, 36(4), 811-816.

Cheung, K. M., Karppinen, J., Chan, D., Ho, D. W., Song, Y. Q., Sham, P., … & Luk, K. D. (2009). Prevalence and pattern of lumbar magnetic resonance imaging changes in a population study of one thousand forty-three individuals. Spine, 34(9), 934-940.

Genevay, S., & Atlas, S. J. (2010). Lumbar spinal stenosis. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 24(2), 253-265.

Samartzis, D., Karppinen, J., Mok, F., Fong, D. Y., Luk, K. D., & Cheung, K. M. (2013). A population-based study of juvenile disc degeneration and its association with overweight and obesity, low back pain, and diminished functional status. Journal of Bone and Joint Surgery, 95(11), 964-972.

Chiropractic and manual management:

Goertz, C. M., Long, C. R., Hondras, M. A., Petri, R., Delgado, R., Lawrence, D. J., … & Meeker, W. C. (2018). Adding chiropractic manipulative therapy to standard medical care for patients with acute low back pain: Results of a pragmatic randomized comparative effectiveness study. Spine, 43(3), 149-160.

Hidalgo, B., Detrembleur, C., Hall, T., Mahaudens, P., & Nielens, H. (2014). The efficacy of manual therapy and exercise for different stages of non-specific low back pain: an update of systematic reviews. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 22(2), 59-74.

Leininger, B., Bronfort, G., Evans, R., Reiter, T., & Haas, M. (2018). Spinal manipulative therapy for chronic low back pain in older adults: A systematic review. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 41(2), 81-89.

Weinstein, J. N., Lurie, J. D., Olson, P. R., Bronner, K. K., & Fisher, E. S. (2009). Surgical versus nonsurgical treatment for lumbar degenerative spondylolisthesis. New England Journal of Medicine, 356(22), 2257-2270.